נ:
האיש מקדש פרק שני קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חוששין
לסבלונות. פי' בקונטרס ששידך האשה ונתרצית
אינה מקודשת. ולא אמרינן יודע היה שאין קידושיו קידושין וגמר
קיט א מיי' פ"ד מהל' אישות
א) [כתובות עג:], ב) [בכת"י
הל' כ סמג עשין מח
כאן ובסמוך רבא. וכ"ה ברי"ף],
וקדם קודם הקידושין ושלח סבלונות בעדים חוששין
ושלח סבלונות לשם קידושין אלא אמרינן מחמת קידושין הראשונים
ג) [ברכות לג. שבת קכה:
טוש"ע אה"ע סי' מג סעי' א:
שלח: וכן קטן שקידש. ושלח סבלונות משהגדיל: גמ' וצריכא.
שמא לשם קידושין שלח משמע מתוך פירושו דחיישינן שמא מחמת
קכ ב ג מיי' שם פ"ט הלכה
עירובין ט: גיטין לח: מנחות
קידושין הם ולכך נקט בלשונו שידך דאל"כ לא הוו קידושין דמנא ידעה
למיתני שתי נשים בפרוטה ולמיתני או אחת בפחות משוה פרוטה
מט.], ד) [בכת"י נוסף: דתנן
כח סמג שם טוש"ע
אע"פ ששלח סבלונות לאחר
אה"ע סימן מה סעיף א:
כדאמר בפ"ק (לעיל דף ו.) גבי נתן
וקטן שקידש לאשמועינן בכולהו
קכא ד ה מיי' שם הל' כט
מכאן אינה מקודשת והתם
לה קידושין ולא פירש וקשה להר"ם
דסבלונות דבתר הכי לאו לקידושין
אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים
כדקתני], ה) [בכת"י: שהוחזק],
טוש"ע שם סעיף ג:
שלח א וכן קטן שקידש: גמ' וצריכא דאי
קכב ו ז מיי' שם הל' א ב
ניתנו: טעי. וסבר דקידושין נינהו
וכי שידך מאי הוי והא בעינן שידבר
ו) ב"ב קמג., ז) יבמות
יט. כח:, ח) [בכת"י: לך],
סמג שם טוש"ע אה"ע
מענין לענין ובאותו ענין לכך נראה
ולא מסיק אדעתיה דסבלונות לשם
❖
אשמעינן שוה פרוטה איידי דקא נפיק
ט) [בכת"י: קראי], י) עירובין
סי' מא סעי' ב ג:
קידושין: חוששין לסבלונות. מי
לפרש חוששין כלומר כיון ששלח לה
נ. נדרים סט:, כ) [צ"ל
ממונא מיניה טעי אבל פחות משוה פרוטה
סבלונות חיישינן שמא קידשה כבר
ששידך באשה כ) ונתרצה וקדם ושלח
ונתרצית. (רש"ש, וכ"ה בר"ן.
אימא יודע שאין קידושין תופסין בפחות
וברש"י שברי"ף: ונתרצתה)],
א)
וכן משמע בסמוך דקאמר באתרא
סבלונות בעדים חוששין שמא קידושין
תוס' ר"י הזקן
ל) [ברש"י שברי"ף: שאמר],
משוה פרוטה וכי קא משדר סבלונות
דמקדשי והדר כתבי כתובה חיישינן
הן ואם נתקדשה לאחר צריכה גט
מ) [לקמן נב ע"א], נ) [ברש"י
מחמת קדושין הראשונים
אדעתא דקידושין קא משדר ואי אשמעינן
שברי"ף נוסף ד"ה: על ידי
מן הראשון: וכן אמר רבה גרסי':
והתם על כרחך צריך לומר דחיישינן
שלח. ולא לשם קדושין
כולן. בשביל כולן:], ס) [וע"ע
דנימא אדם יודע שאין אשה
ומותבינן אשמעתין. יש לי להשיב
הני תרתי משום דבין פרוטה לפחות משוה
שמא קידש כבר דלשון חיישינן שמא
תוס' בכורות לה. ד"ה א"ד],
מתקדשת בפחות מפרוטה
על דברי: התם כדקתני טעמא
לשם קידושין שלח לא שייך דהא
ע) [דאשכחן דחיישינן למיעוט
פרוטה לא קים להו לאינשי אבל קטן
וגמר ושלח לשם קדושין.
משום חומר דא"א גבי מים
שקדש. ושלח סבלונות
דטעי כו'. בקידושי קמאי וסמיך
פשיטא דלא שילח לה הכתובה לשם
שקידש הכל יודעין שאין קידושי קטן כלום
שאין להם סוף (יבמות קכא.)
משהגדיל אינה מקודשת
קידושין: ה"ג מקדשי והדר מסבלי
עלייהו אבל האי דלא קידש איכא
ת"י וכ"כ הרא"ש], פ) [לקמן
אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא
שמחמת קדושין הראשונים
פשיטא.
למיחש להכי: בעלמא. היכא דשלח
דמקודשת כלומר היכא דשלח
סח ע"א], צ) [ויקרא כא],
שלח וקדושי קטן אינן כלום.
דקידושי קא משדר קא משמע לן איתמר
גמ'. חוששין לסבלונות.
ק) עי' תוי"ט,ר) [נדצ"ל
בלא קידושין: דלא נחית לתורת
סבלונות קודם הקידושין דמקודשת
וקבלתם], ש) [בוילנא הוגה
רב הונא אמר חוששין לסבלונות וכן אמר
פיר"ש מי ששידך אשה
קידושין כלל. ולא העלה קידושין על
דדלמא לשם קידושין שלח וי"מ פשיטא
בסוגרים [דחיישינן] ולכ' זה
ונתרצית וקדם ושלח לה
רבה חוששין לסבלונות אמר רבה ומותבינן
לבו: אבל הכא דנחית להכי. ומתוך
דמקודשת דאמרי' דקידשה כבר והוי
ב)
ג)
תלוי בפירושים דלעיל, ואולי צ"ל
סבלונות בעדים חוששין שמא
דלא חיישינן למיעוטא לפר"ש
קדושין הם ואם קדשה אחר
אשמעתין אף על פי ששלח סבלונות
כמו שפירשתי ומשני לא צריכא דרובא
שעלה על לבו ונזכר שאין קידושיו
או דחיישינן למיעוטא לפירוש
צריכה גט מראשון. והאי
מקדשי והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי
כלום ושלח סבלונות אימא לשם
❖
לאחר מכאן אינה מקודשת אמר ליה אביי
הר"מ הא וכו'],
פירושא לא דייק שאם נתן
קידושין: חיישינן. דכיון דאורחייהו
והדר מקדשי מהו דתימא ניחוש
לה כשהוא מדבר עמה על
התם כדקתני טעמא שמחמת קידושין
עסקי קדושיה ולא פירש,
לקדושי ברישא חיישינן דשדר הני לשם
למיעוטא פי' ולא תהא מקודשת קמ"ל
הראשונים שלח איכא דאמרי אמר רבה
דיו ומקודשת ודאי היא, ואם
תורה אור השלם
קידושין: הוחזק שטר כתובה בשוק.
דאזלינן בתר רובא ותהא מקודשת
שהה כל שהוא אע"פ שהיו
מנא אמינא לה ד) כדקתני טעמא שמחמת
שראו שטר כתובה: מהו. אם
1. וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא
וקשה דהיכי קאמר ניחוש למיעוטא
עסוקין מענין לענין ובאותו
קידושין הראשונים שלח הכא הוא דטעי
ענין הואיל ולא פירש אינה
תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ
והוי להקל מיהו אין זו קושיא דה"נ
נתקדשה לאחר מהו להחזיקה כמקודשת
מקודשת כלל כדאיתא פ"ק
עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ: ויקרא יח יח
הא בעלמא הוו קידושין ואביי לא מיבעיא
לראשון: דלא שכיח ספרא. אין
אשכחן בכמה דוכתין (גיטין דף יט:)
2. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל
[לעיל ו, א], וכ"ש אם שלח
קאמר לא מיבעיא בעלמא דלא נחית לתורת
הסופר מצוי בעיר תמיד: ספרא הוא
חיישינן שמא במי מילין כתבו והוי
לה סתם. עיקר הפירוש הוא
הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ
כך אם שלח לאשה סבלונות
הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב
דאתרמי ליה. וקדם לכתוב קודם
קידושין כלל אלא אפילו הכא דנחית
חששא להקל והוי גיטא מכל וכל וכן
❖
ר)וקבלם חוששין שנתקדשה.
ויקרא יח כט
עַמָּם:
קידושין: מתני' כאחת. ל) אמר
בריש פ' אחד דיני ממונות (סנהדרין
לתורת קידושין אימא הוו קידושין קא
ומיהו דוקא שיש עדים כך
בסבלונות, אבל אי ליכא עדים
הרי שתיכם מקודשות לי: אינן
דף לב.) שטר שכתוב בו זמנו בשבת
משמע לן מאי הוי עלה אמר רב פפא
אפילו שניהם מודים לאו
גליון הש"ס
מקודשות. ואין אחת מהן צריכה גט
או בעשרה בתשרי כשר חיישי' שמא
ב באתרא דמקדשי והדר מסבלי חיישינן
כלום הוא דלא עדיפי סבלונות
ובגמרא מפרש טעמא: ושל שביעית
אחרוהו וכתבוהוא ס) ור"ח גרס איפכא
גמ' כל שאינו בזה א"ז.
דיהבי אמתלא דמקדשה
מסבלי והדר מקדשי לא חיישינן מקדשי
ע' גיטין דף מט עא תד"ה
כלל מקדושין גופייהו. וכ"כ
היתה. בגמרא מ) מפרש מאי אתא
לא צריכא דרובא מסבלי והדר מקדשי
כגון וזבחים ד' ל ע"א תד"ה
הר"ם פ"ט [הכ"ח]. חיישינן.
והדר מסבלי פשיטא ג לא צריכא דרובא
לאשמועינן נ): גמ' בשעה שנעשו
ומיעוט מקדשי והדר מסבלי מהו
דבריו ובכורות דף ט ע"א
לפירוש ר"ש דסבלונות
מקדשי והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי והדר
צרות זו לזו. כגון שקדשן כאחת קס"ד
דתימא לא ניחוש למיעוטא פירוש שלא
תד"ה אמר: תוס' ד"ה ה"ג
גופייהו קדושין נינהו. ולפי'
וכו' והשתא ניחא דחיישינן
הר"ם דנתקדשה קודם לכן.
מקדשי מהו דתימא ניחוש למיעוטא קא
דקרא בהכי כתיב וקאמר לא תקח
תהא מקודשת קמ"ל דחיישי' למיעוטא
למיעוט. ע' בכורות ד' כ ע"ב
מקדשי והדר מסבלי פשיטא.
אין לך בהן לקוחין: אי הכי.
❖
ותהא מקודשת $והשתא ניחא דחיישינן
משמע לן בעא מיניה רב אחא בר רב
תד"ה חלב:
דחוששין הואיל וכולם נהגו
למיעוטא משום חומר דאיסור אשת
דקרא בבת אחת כתיב היכי מיחייב
לקדש קודם הסבלונות. ה"ג
הונא מרבא הוחזק שטר כתובה בשוק
ר"ש לא צריכא דרובא מקדשי
איש ע) והשתא הא דקאמר רב פפא
כרת אם בא עליהן הרי אין כאן
מהו אמר ליה וכי מפני שמחזיק שטר
ה)
והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי
הגהות הב"ח
איסור אחות אשה: אלא (א) בזה
באתרא דמקדשי והדר מסבלי היינו
והדר מקדשי מהו דתימא
כתובה בשוק נחזיק בה כאשת איש מאי
(א) רש"י ד"ה אלא קרא בזה
אחר זה. שבקידושין הראשונה היא
שמיעוטם מקדשי והדר מסבלי ואפ"ה
נחוש למיעוטא קמ"ל. כלומר
הוי עלה אמר רב אשי באתרא דמקדשי
אחר: (ב) תוס' ד"ה אי הכי
אם כולם נהגו כן פשיטא
ד
חיישי' למיעוטא מסבלי והדר מקדשי
אשתו וקאמר אין קידושין תופסין
וכו' לא תפסי בה כרת וכו':
לא היה צריך להשמיענו
והדר כתבי כתובה חיישינן כתבי והדר
היינו שכולם מסבלי והדר מקדשי אך
באחותה ואם בא עליה ענוש כרת:
(ג) בא"ד בשעה שנעשו צרות
זה, אלא מיירי שלא נהגו
מקדשי לא חיישינן מקדשי והדר כתבי
זו לזו לא יהא לך ליקוחין
ומתניתין. כי היו נמי בבת אחת
לקדש תחלה אלא הרוב
ר"י מצא כתוב גירסא אחרת מסבלי
אפילו באחת מהן אלמא
מהו דתימא ניחוש למיעוטא
פשיטא לא צריכא דלא שכיח ספרא מהו
והדר מקדשי פשיטא דלא חיישינן
מהאי קרא נפקי וכדרבה וסברא
❖
ה
משמע:
דנימא סמוך מיעוטא אחזקתה
ואינה מקודשת לא צריכא דרובא
בעלמא הוא כל שאינו בזה אחר זה
דתימא ספרא הוא דאתרמי קא משמע לן:
ואתרע ליה רובא ואשה זו
מתני' המקדש אשה ובתה או אשה
בחזקת פנויה עומדת, קמ"ל
מסבלי והדר מקדשי ומיעוט מקדשי
אפילו בבת אחת אינו הלכך כיון
ו
דרובא וחזקה רובא עדיף
מוסף רש"י
והדר מסבלי מהו דתימא ניחוש
דבאחות אשה לא תפסי קידושין כי
ואחותה כאחת אינן מקודשות ז ומעשה
והואיל ורובן מקדשין תחלה,
למיעוטא ותהא מקודשת קמ"ל:
קדשינהו בב"א נמי לא הוו קידושין:
ומותבינן
אשמעתין.
לשם קדושין נתנם אע"פ שלא
בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט
לא תקח. פי' לא יהא לך ליקוחין
ו)
אשמועת עצמנו (גיטין לח:).
פירש. והרי"ף והר"ם [שם]
המרבה
אדידיה גופיה קא מותיב
גרסי דרובא מסבלי והדר
אדם אחד כלכלה של תאנים ושלהן
בה תימה אם לא תקח משמע
❖
(מנחות מט.).
מקדשי ומיעוטא מקדשי והדר
היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלה
שאין ליקוחים תופסים בה א"כ אמאי
מסבלי מהו דתימא לא ניחוש
אחת מהן ע"י כולן ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות: גמ' מנהני מילי אמר
למיעוטא, קמ"ל*. וטעמא
תפסי קידושין בחייבי לאוין פ) כגון אלמנה
דחיישינן למיעוטא אע"ג
מוסף תוספות
לכ"ג וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט הא
רמי בר חמא דאמר קרא אשה אל אחותה לא תקח לצרור התורה אמרה
ז)
דאיכא רובא וחזקה דליוחסין
1
כתיב בהן לא תקח וי"ל דלא ממשמעות
בעינן תרי רובי וחזקה לא
א. והאי דס"ד דמבעי לן
צ)
בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לו ליקוחים אפי' באחת מהם אמר ליה
ח)
עדיף כרובא. ולא נהירא
למיחש למיעוטא לקולא
דלא תקח דרשי' אלא משמע ליה דה"פ
רבא אי הכי היינו דכתיב 2 ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם אי קידושין
דמאי יוחסין איכא הכא,
משום דאיכא למימר כיון
דקרא ואשה אל אחותה לא תקח בבת
איסורא הוא דאיכא. ועוד כתב
דשלח סבלונות סתם ולא
לא תפסי בה כרת מי מחייב אלא אמר רבא ט) קרא בזה אחר זה ומתניתין
אחת פירוש לכל אחת ואחת יש דין
שמא יתפשט מנהג המיעוט
פירש מסתמא לא לשם
כדרבה דאמר רבה $ כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו גופא אמר
קדושין שלחם. תוס' הרא"ש.
ויעשו הרוב כמותן ויתירוה
אחות אשה ואסורה ואחות אשה נפקא
כמו שהיו עושים תחלה.
רבה כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו איתיביה אביי
י)
לן בפרק האומר (קדושין דף סז:) דאין
ק)
והעיקר דמשום הכי חיישינן
המרבה
למיעוט שהמיעוט הוא קבוע,
קידושין תופסין בה דחייבי כריתות היא:
אי
ולא תימא שלפעמים אזלא
הכי היינו דכתיב ונכרתו הנפשות העושות ואי קידושין לא תפסי (ב) כרת מי מחייב. וקשה דאמרינן ביבמות פרק ארבעה אחין
היא לגביייהו להתקדש אלא
(דף כח:) גבי שלשה אחים שנים מהם נשואים לב' אחיות דרבי שמעון פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנאמר אשה אל אחותה לא
שהנשים גם כן יש מיעוט
שמתקדשות תחלה והוו להו
תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו (ג) אלמא משמע אע"ג דקידושין לא תפסי יש בהם כרת כיון שפוטר אותם מן החליצה ומן הייבום
כל נשי העיר כמחצה על
וי"ל דשאני התם דליכא למיפרך כדפריך הכא כרת מי מחייב דבלא הקידושין נמי איכא כרת דקא פגע באשת אחיו שלא במקום מצוה:
מחצה דאתתא קביעא וקיימא
קידושין
לקביעותיה והאיסור ג"כ דבק
בה. ודכוותה אשכחן פרק
הריני נזיר מן הגרוגרות [נזיר יב, א]. הוחזק. שראו שטר כתובתה וקדשה אחר, מהו להחזיקה כאשת איש לראשון. [באתרא דמקדשי והדר כתבי חיישינן]. לפיר"ש דוקא הרוב, ולפי' הר"ם והרי"ף אפילו המיעוט. כתבי והדר
מקדשי. כולם. פשיטא. דאי לאשמועינן [ש) דלא חיישינן] למיעוטא הא אשמועינן ליה לעיל. דלא שכיח ספרא. שאינו דר בעיר. מתני'. אינן מקודשות. אין אחת מהן צריכה גט. גמ'. זו לזו. קס"ד כגון שקדשן. אי הכי. דקרא
בבת אחת איירי היכי איכא כרת אם בא עליהן הלא אין בה איסור אחות אשה. בזה אחר זה. שקדש אחת תחלה ואין קדושין תופסין באחותה דכתיב לא תקח, ואם בא עליה ענוש כרת, ומתניתין סברא בעלמא היא כדרבה.
*נראה שחסר כאן דעת בעל הדברים דלהלן [שאינם ברי"ף ור"מ, וגם ל"מ בשאר הראשונים, ועי' מאירי].