ב:
מבוי
שהוא גבוה פרק ראשון
עירובין
מסורת הש"ס
רב ניסים גאון
בין
ההוא בארון כתיב. שהוא משא בני קהת ועל שם שהוא מקודש
והכת' וקומה חמש אמות, לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר. ארוחבה
א) [צ"ל וכתיב ככל אשר אני
משאר המשאות קרוי מקדש: לילפו מפתח שער החצר. ארוחב פריך
מראה אותך את תבנית
פריך כדפי' בקונט' דאגובהה לא מצי פריך כיון דאשכחן דאיקרי
(ג)
ההוא משפת מזבח
המשכן בין לרבנן כו' כ"א
ולמעלה. וזה גם הוא מן
דתנן במתני' והרחב מעשר אמות ימעט הא אשכחן פתח חצר דהוי
פתח היכל ועזרה דהוו גביהי עשרים ועוד אי אגובהה פריך לא
בשבועות טז:], ב) נ"א אל
העיקר שאמרוהו בפר'
עשרים רוחב ואיקרי פתח דכתיבח) ואת קלעי החצר ואת מסך פתח
הוה משני מידי פתח שער החצר איקרי דכל שכן לא איקרי פתח
הכתף, ג) [מנחות י:],
המצניע, דכתיב אשר על
ד) [לקמן י.], ה) [תוספ'
שער החצר בפרשת נשא כתיב אבל
יותר מחמש דשער גדול מפתח אלא
המשכן ועל המזבח,
רפ"א], ו) לקמן יא:,
מקיש מזבח למשכן, מה
אגובה ולמיפסל בגובה יותר מה' אמות
ארוחבה פריך דלילפו משער החצר
ההוא בארון כתיב אלא מהכא ועשו לי
1
ז) [לקמן יא.], ח) [במדבר
משכן עשר אמות אף
לא מצי פריך דהא אשכחן פתח ההיכל
דהוה רוחב כ' כדמייתי מקראי אע"ג
ד], ט) רש"ל כ' דהך
מקדש ושכנתי בתוכם א) בין לרבנן
$ ובין
מזבח עשר אמות. וכבר
ואיבע"א הוא דיבור אחד עם
דגבוה כ' וקא קרי ליה פתח: רוחב
דג' עמודים היו עומדים ברוחב הפתח
הזכרנו בפרק המצניע
לרבי יהודה לילפו מפתח שער
החצר
הך דלעיל, י) [בס"א הוא
הדברים שנאמרו במסכת
חצר המשכן נ' אמה והא דכתיב
כדמוכחי קראי מ"מ אתי אויר' דהאי
סה"ד], כ) [ועי' תוס' זבחים
דכתיב אורך החצר מאה באמה
ורחב
זבחים, ואין אנו טורחין
2
חמשים בחמשים בפרק ב' (לקמן כג:)
❖
גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה כדאמר
ס. ד"ה ואומר שהאריך
לחזור בהן.
חמשים בחמשים וקומה חמש אמות
וכתיב
בזה], ל) וי"ל דהתם חומרא
מפרש לה ופתחה באמצע רחבה
לקמן (ד' י:) ומשני דפתח שער
בעלמא דיליף מפסי ביראות
3 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף
וכתיב
וסתמו בקלעים ט"ו אמה מצד זה של
איקרי פתח סתמא לא איקרי ואע"ג
(ת"י מהר"מ), מ) [וע"ע
רבינו חננאל
❖
4 ולכתף השנית מזה ומזה לשער
החצר
פתח וט"ו אמה מצד זה של פתח
דבפרשת במדבר סיני מצינו דאיקרי
תוס' שבת ס: ד"ה השתא],
נשארו כ' אמה רוחב באמצע כדכתיב
ואמרינן אדילפי מפתח
קלעים חמש עשרה אמה מה להלן חמש
נמי פתח סתמא אין לחוש הואיל
אהל מועד לילפו מפתח
חמש עשרה אמה קלעים לכתף וכתף
ובשאר מקומות איקרי פתח שער
ברוחב עשרים אף כאן חמש ברוחב עשרים
שער החצר, שהיה גובהו
תורה אור השלם
הוא צידו של פתח: מה להלן. גובה
וכענין זה מצינו בהקומץ רבה (מנחות
חמש אמות ורוחבו
פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא
1. וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ
עשרים אמה, שנאמר ארך
חמש שהרי כל קלעי החצר סביב לא
ד' לז.) דקאמר מצינו ימין שנקראת
איקרי ואיבעית אימא כי כתיב קלעים חמש
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
החצר מאה באמה וכו'.
היה גובהן אלא חמש כדכתיב (שמות
יד דכתיב כי ישית אביו יד ימינו
שמות כה ח
טול עשרים אמה אחורי
עשרה אמה ב) לכתף בגובהה הוא דכתיב
2. אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה
כז) וקומה חמש אמות: בגובהה הוא
ואידך יד ימין איקרי יד סתמא לא
המשכן, ול' אמה המשכן,
גובהה והא כתיב וקומה חמש אמות (א) ההוא
בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים
הרי חמשים נשארו מן
דכתיב. שגבהו הקלעים המזרחיות
איקרי ואע"ג דבתר הכי כתיב
האורך של חצר המשכן,
בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ
משפת מזבח ולמעלה ורבי יהודה מפתחו של
מזה ומזה לפתח ט"ו אמה יותר
ויתמוך יד אביו:
ורוחב כולן רוחבן
אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר
ואיבעית
אולם גמר והא תנן והרחב מעשר אמות
משאר קלעי החצר דהוו להו גובה
אימא כי כתיב. ט"ו
ט)
וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת:
חמישים. פרנסנו החצר
שמות כז יח
לאורכה וזו עוד מידת
כ' ולרוחב לא ניתנה מדה: ההוא.
אמות בגובה הוא
ימעט ולא פליג ר' יהודה אמר אביי פליג
ג)
3. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה
רחבת המשכן, רחבו עשר
חמש אמות: משפת קלעים ולמטה.
דכתיב אבל ברוחב אין שיעור מפורש
בברייתא דתניא והרחב מי' אמות ימעט
קְלָעִים לַכָּתֵף עַמֻּדֵיהֶם
באמה ויש לו אחריו ריוח
ד)
למטה מאותן ט"ו שנעדפו מזה ומזה
ואפשר שהיה הפתח רחב עשר או
בצפון כ' אמה ובדרום כ'
שְׁלֹשָׁה
וְאַדְנֵיהֶם
ר' יהודה אומר אינו צריך למעט וליפלוג
שְׁלֹשָׁה: שמות כז יד
אמה, הרי נשאר במזרחו
לפתח היו עוד ה' גובה שוה לשאר
פחות וגרסי' בתר הכי משפת מזבח
4. וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה
במתני' פליג בגובהה וה"ה לרחבה ואכתי
של משכן נ' אמה אורך
הקלעים ועליהן ניתוספו ט"ו בגובה
ולמעלה והיינו כר' יוסי דבפ' קדשי
בחמישים רוחב, שנאמר
וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר
ר' יהודה מפתחו של אולם גמר והתניא מבוי
מב' עברי הפתח דהוו להו כ'. לישנא
ורחב החצר לפאת קדמה
קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה
קדשים (זבחים ד' נט:) דאמר מזבח
אַמָּה עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה
מזרחה חמשים אמה, עשו
שהוא גבוה מכ' אמה ימעט ורבי יהודה
אחרינא בגובהה הוא דכתיב דגובה
גובהו י' אמות פי שנים כאורכו
בקלעים ט"ו אמה מיכן
וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה:
❖
מכשיר עד מ' ונ' אמה ותני בר קפרא עד
כל קלעי החצר סביב ט"ו אמה אבל
והקלעים סביב ט"ו שלא יהא כהן
שמות לח טו
וט"ו אמה מיכן הרי ל'
אמה, נשארו כ' אמה
לרוחב הפתח לא למדנו שיעור ולהך
מאה בשלמא לבר קפרא גוזמא אלא לרב
עומד ועבודה בידו וכל העם רואין
באמצע. וזהו פתח
לישנא גרסינן במסקנא ההוא משפת
אותו והא דכתיב בקלעים וקומה ה'
יהודה מאי גוזמא בשלמא (ב) לרבי יהודה
המשכן. ודחינן פתח שער
הגהות הב"ח
מזבח ולמעלה שהמזבח גובהו עשר
אמות היינו משפת מזבח ולמעלה
איקרי פתח סתמא לא
ארבעים גמר מפתחו של אולם אלא נ' מנא
(א) גמ' והכתיב וקומה
איקרי. איבעית אימא כי
והקלעים גבוהות ממנו חמש דהוו
והא דכתיב במזבח (שמות כז) ושלש
ליה א"ר חסדא הא מתניתא אטעיתיה לרב
חמש אמות (ההוא משפת
כתיב קלעים חמש עשרה
להו ט"ו כדי שלא יהא כהן עומד עליו
אמות קומתו היינו משפת סובב
מזבח ולמעלה) תא"מ ונ"ב
אמה בגובה הוא דכתיב.
דתניא מבוי שהוא גבוה מכ' אמה יותר
ה)
ס"א ההוא משפת
ועבודה בידו וכל העם רואין אותו
ולמעלה ור' יהודה פליג התם דהמזבח
ואקשינן איני והכתיב
קלעים ולמטה: (ב) שם
מפתחו של היכל ימעט הוא סבר מדרבנן
בגובה של קלעים וקומה
מבחוץ. ושתיהן שמעתי וזה עיקר וכן
ג' אמות דברים ככתבן והקלעים
לר' יהודה מאי גוזמא
חמש אמות. (ופרכינן)
מפתחו של היכל גמרי רבי יהודה מפתחו
מפורש בזבחים בפ' קדשי קדשים
גובהן ה' והאי שינויא בתרא דהכא לא
בשלמא ארבעים כצ"ל
[ופרקינן] ההוא משפת
ותיבות לרבי יהודה נמחק:
של אולם גמר ולא היא ר' יהודה מפתחא
(ד' נט:) והמפרש לשון ראשון
משני לר' יהודה אלא לרבנן דלר'
המזבח ולמעלה ה' אמות.
(ג) תוס' ד"ה בין לרבנן
זו השמועה מפורשת
טועה הוא שהיה סבור דמאן דפריך
יהודה קלעים ט"ו אמות לאו בגובהן
דמלכין גמר ורבנן אי מפתחו של היכל
וכו' כיון דאשכחן פתח
בשחיטת קדשים ששחטן
לילפו מפתח שער החצר אגובהה
כתיב וא"ת מאי פריך שאני פתח
היכל ועזרה דהוו גביהי
גמירי ליבעו דלתות כהיכל אלמה ו) תנן
בראשו של מזבח
דאיקרי פתח
עשרים
פריך למיפסל גובה יותר מה' אמות
בתחילתו. דתניא א"ל ר'
החצר דהוה ליה צורת הפתח שהכלונסות
הכשר מבוי ב"ש אומרים לחי וקורה וב"ה
❖
ועוד אי:
יוסי, ואתה אי אתה אומר
ומשום הכי אהדר לאוקומי פתח החצר
היו על גבי ווי עמודים שהקלעים
אומרים לחי או קורה דלתות היכל לצניעות
כן והלא נאמר ואת מסך
בגובה כ':
ואי
ולא פליג ר' יהודה.
תלויים בהן וי"ל דאמר לקמן (ד' יא.)
שער החצר אשר על
בעלמא הוא דעבידן אלא מעתה לא תיהני
המשכן ועל המזבח,
מאולם גמר ליכשר ברוחב כ': ותני גליון הש"ס
דצורת הפתח שעשאה מן הצד לא
מקיש מזבח למשכן, מה
ליה צורת הפתח דהא היכל צורת הפתח
בר קפרא. במילתיה דר' יהודה עד
עשה ולא כלום ועוד דלא קשה מידי
גמ' ובין לר"י לילפו
משכן י' אמות אף מזבח
הויא לו אפילו הכי עשר אמות הוא דרויח
מאה אמה: בשלמא לבר קפרא. איכא
מפתח שער החצר. לא
דאליבא דרב קיימינן ורב תני צריך
י' אמות. ואומר חמש
ידעתי לפרש דמה קושיא
עשרה אמה קלעים וגו'.
למימר דר' יהודה מאולם גמר ולא
אלמה תנן אם יש לו צורת הפתח אע"פ
למעט אע"ג דאית ליה צורת הפתח
על ר"י מה נוכל ללמוד
הא מה אני מקיים וקומה
מכשר בגבוה מארבעים והא דתני בר
ולהכי נמי כי פריך בסמוך ור' יהודה
שרחב מעשר אמות אינו צריך למעט מידי
מפתח החצר יותר
ברוחב חמש אמות,
קפרא ק' גוזמא נקט משום דאכשר
מהלימוד מהאולם הא גם
מפתחו של אולם גמר והא תנן כו'
משפת מזבח ולמעלה.
הוא טעמא אלא לרב הא מתני ליה רב
ז)
האולם היה רוחב יותר מי'
שלא יהא כהן עומד
ר' יהודה ביותר מכ' ומשלשים נראים
ולא פליג ר' יהודה ולא משני שאני
יהודה לחייא בר רב קמיה דרב אינו צריך
ומזה פרכי' באמת אח"כ
במזבח ועבודה בידו והכל
לבר קפרא גוזמא ונקיט במילתיה
אולם דה"ל צורת הפתח משום דאליבא
ומוכחי מזה דר"י פליג על
רואין אותו. הכא נמי
למעט וא"ל אתנייה צריך למעט אלא מעתה
הרוחב עכ"פ איך שייך
טפי: אטעיתיה לרב. דאמר לעיל [ע"א]
דרב קיימינן אך קשה דקראי מוכחי
במזבח שכתוב בו רבוע
לא
למינקט הקושיא לר"י לילף
יהיה המזבח ושלש אמות
ר' יהודה לא למדה אלא מפתח אולם
דברוחב כתיב ונראה לריצב"א דמשמע
מפתח החצר מה עדיפות
קומתו משפת סובב
הא מתניתא דלקמיה אטעיתיה: פיתחא דמלכים. סתם פתחי מלכים
ליה והרחב מי' אמות ימעט אפילו אינו גבוה אלא חמש ולהכי פריך
בזה מהילפותא מהאולם
ולמעלה. ותנן עלה אמה
והלימוד מאולם הא צריך
גבוהין הרבה: לחי. קנה או לוח נעוץ אצל כותל האחד בראשו:
היכא דאינו גבוה אלא ה' לילפו מפתח החצר דאפילו רוחב כ'
וכנס אמה זהו יסוד, עלה
לענין גבוה יותר מכ'
חמש וכנס אמה זהו
לא תיהני ליה צורת הפתח. להכשיר רוחבו ביותר מעשר:
הוי פתח ואין נראה למקשה דפתח שער איקרי כיון דנמוך כ"כ ועוד
וצ"ע: תוס' ד"ה אמר וק'
סובב, ומן הסובב
דבפ' מדבר סיני איקרי פתח סתמא ואתי שפיר דגרס בכל הספרים
לא
דלקמן. לא ידעתי שעשו
ולמעלה שלש, ואמה של
מזה קושיא והניחו בקושיא
קרנות הרי עשר. וקשיא
מה להלן גבוה ה' ברוחב כ' ומשני דאפ"ה פתח שער איקרי הואיל ורחב כ"כ והא דאיקרי בפרשת במדבר סיני פתח סתמא אין לחוש
הא זהו אינו שם משנה או
לן מכל מקום ט"ו אמה
כדפי' לעיל י) ואיבעית אימא קלעים ט"ו אמה בגובה הוא דכתיב כלומר קרא דויקהל דההוא ודאי ע"כ בגובה נמי כתיב דהא כתיב קלעים
ברייתא רק דרב אחי סבר
הן אע"פ שתעשה קלעים
חמש עשרה אמה אל הכתף וגו' וכתיב ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר והשתא אי לאו דקרא דלפניו בגובהה כתיב לא הוצרך
לומר כן ור"י דחי לה והיא
בגובה, בגובה עשרים
הנותנת וא"כ י"ל דאביי
מנא ליה [דאקרי פתח].
לכתוב מזה ומזה לשער החצר כיון דכבר פי' צד אחד אלא וודאי קרא קמא איירי בגובה והא דכתיב בקרא קמא עמודיהם שלשה
סבר כר"י וגם הא ר"א לא
ופרקינן לעולם עד כ'
דמשמע דארוחבן קאי י"ל דאדלבתריה קאי ותדע דהמקשה הביא קרא דתרומה חמש עשרה אמה קלעים והמתרץ הביא קרא
אמר כן בהחלט אלא דסבר
אמה פתח מיתקרי והאי
לומר כן ואפשר דקיבל
דויקהל קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף וגם רב אשי שסידר הש"ס הביא למעלה ולכתף השנית מזה ומזה דויקהל ולא הביא
דלא עבדו הכא משום
❖
מר"י דוהיא הנותנת:
דלא אצטריך, דהא עלו
קרא דתרומה שהוא אצל הפסוק שהביא תחלה דהיינו ולכתף השנית חמש עשרה קלעים והביאו בשביל שתירץ בזה הפסוק והשתא
בגובה מן המשכן חמש
ודאי הואיל וגובה היה כ"כ פשיטא דנקרא שער ומתחלה לא הקשה אלא דלא משמע ליה דאיקרי שער בעבור גובהו חמש :
כ)
אמות מפני המזבח, יתר
אמר אביי פליג בברייתא. משמע ולעולם מפתח אולם גמר ומכשיר עד רוחב כ' $ וקשה דלקמן (ד' י.) אמר דלא מכשיר ר' יהודה מוסף רש"י
מיכן לא איצטריכו.
עד
ואקשינן ור' יהוד' מפתחו
אלא עד י"ג אמה ושליש ל): ארבעים וחמשים אמה. אין להקשות השתא נ' שרי מ' מיבעיא דאיכא למימר מ' ונ' כדאמרי
ההוא בארון כתיב.
של אולם גמר. והתניא
ליבעו
דלתות כהיכל. ואע"ג דבאהל מועד שהיה נמי הפתח רחב י' לא היו דלתות ואפי'
אינשי כדמשמע בפרק מפנין (שבת ד' קכו:) מ):
שהיו הקהתים נושאים את
מבוי שהוא גבוה מכ'
הארון והשלחן והמנורה
הכי קרי ליה פתח היינו משום שלא היה גבוה אלא י' א"נ ע"כ אהל מועד שלא כדין נקרא פתח שהרי היה פרוץ במלואו דלא הוה ליה
אמה ימעט. ר' יהוד'
גיפופי: אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח. אבל לא תיהני ליה דלתות לא פריך דפשיטא הואיל ואית ליה דלתות והן ננעלות
והמזבחות, שהם דברים
מכשיר עד מ' ונ' אמה.
המקודשים (שבועות טז:).
אמר רב חסדא הא דתניא
דהויא כמחיצה מעלייתא ולא שייך נמי למיפרך דליבעי צורת הפתח דצורת הפתח לא הוי אלא משום נוי בעלמא אבל האי פריך שפיר דלא
אתנייה צריך למעט.
מבוי שהוא גבוה מכ'
תהני ליה צורת הפתח דאי הוה קרוי פתח אף כשגדול ביותר ע"י צורת הפתח היה לו לעשותו שוה לאולם: מידי הוא טעמא אלא
אפילו יש לו צורת פתח
אמה יתר מפתחו של היכל
(לקמן יא.).
אטעיתיה לרב. הוא סבר
לרב. ואע"ג דברייתא נמי גמרה מהיכל איכא למימר דפליגא אמתני' א"נ לא נקט היכל אלא לסימנא בעלמא כדאמרינן בסמוך:
מדרבנן מפתחו של היכל
ורב
גמרי ר' יהוד' נמי מפתחו
של אולם גמר, ולא היא, ר' יהוד' מפתחא דמלכי גמר. ורבנן דגמרי מפתח ההיכל ליבעי דלתות כהיכל. ודחינן לא דלתות לצניעותא עבידי דלא יהוון חזיין מה דבגוא. אלא מעתה ליבעו תיקרה מעליא כי היכל ולא תיהני