נג:
כיצד מעברין פרק חמישי עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עלת
ירשיע. לא היה זוכה להורות כהלכה: על אותו עון. עון דנוב עיר
נקפת בכד. כלי שדולין בו יין מן הכד והא דאמר בפרק כל
ב א טוש"ע א"ח סי' קע
א) ברכות יב:, ב) רש"ל,
❖
ג) [מס' ד"א פ"ו],
הכהנים: אתה ובניך עמי. שמואל קאמר לשאול כשהעלהו ע"י
סעיף ג:
כתבי (שבת דף קיט.) גבי רב יוסף מוקר שבי ובפרק יש נוחלין
ד) אבות פ"א מ"ה [נדרים
בעלת אוב: אכוזו תנן או עכוזו. בבכורות (דף מ.) גבי מומין תנן
(ב"ב דף קלג:) גבי יוסף בן יועזר זבני בתליסר עיליתא דדינרי
כ.], ה) בס"א: כח,
שאין לו אלא ביצה אחת הרי זה מום רבי עקיבא אומר מושיבין אותו
מפרש ר"ת דעיליתא הוא כלי כמו עלת דהכא ולא כמו שפי' בקונט'
ו) [סנהדרין ה.], ז) [ברכות
רב ניסים גאון
ד.], ח) [ג] במס' ד"א
על עכוזו וממעך אם יש ביצה אחרת
שם עליות וגוזמא קאמר:
גבר פום דין חי. פי' רבינו חננאל
פ' הנכנס פ"ו. משיירין
אכוזו תנן או עכוזו תנן.
סופה לצאת. אכוזו עגבותיו וכן עכוזו:
ירשיע ואמר ר' יוחנן מניין שמחל לו הקב"ה
א)
פיאה במעשה אילפס ואין
מחוי כלפי מה ששנינו
ידעי. היו יודעין: כתרדין על אדמה.
אושפיזכנא תרגום איש גבר
משיירין במעשה קדירה
על אותו עון שנאמר 1 מחר אתה ובניך עמי
בבכורות בפרק אלו מומין
פירוש במעשה אילפס
ירקרקת היתה כצבע ירק הארץ:
ר' עקיבה אומר מושיבין
ופי פום זה דין נא חי אל תאכלו ממנו
עמי במחיצתי א"ר אבא אי איכא דמשאיל
❖ פיאה בקערה ואין
נראה כרעבתן אם אינו
אותו על עכוזו.
אמר למאן. מדבר בשפה רפה ולא
נא מתרגמינן כד חי (שמות יב):
משייר אבל במעשה קדירה
להו לבני יהודה דדייקי לשני מאברין תנן
משיירין
פירש האות ואינו ניכר אם עמר אם
אינו נראה כרעבתן אם
או מעברין תנן אכוזו תנן או עכוזו תנן ידעי
❖
אינו משייר גירס' רש"ל:,
חמר אם אימר: עמר למילבש.
משיירין פיאה באילפס.
רבינו חננאל
שאילינהו ואמרי ליה איכא דתני מאברין
לעשות בגדים: אימר לאיתכסאה.
ח) בפרק בן עזאי קתני משיירין פיאה
פי' עכוזו, בית היריכים
ואיכא דתני מעברין איכא דתני אכוזו ואיכא
שה לשחוט: תא דאוכליך חלבא.
במעשה קדירה ואין משיירין פיאה
בית העגבות. מקום
תורה אור השלם
(החלוחלת) [החלחולת].
היתה רוצה לומר בואי ואוכליך חלב
דתני עכוזו בני יהודה דייקי לישנא מאי היא
במעשה אילפס פירוש במעשה
1. וְיִתֵּן יְיָ גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל
והוא משנה בבכורות פרק
ואינה מפרשת לחתוך תיבות זו מזו
קדירה נראה כרעבתן אם אינו
דההוא בר יהודה דאמר להו טלית יש לי
[ו]. גוואן טליתן של מין
עִמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּמָחָר
ולהשמיע כל תיבה ותיבה ומצטרפות
משייר אבל במעשה אילפס אינו
צבע. טלית זו כתרדין עלי
אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי גַּם אֶת
למכור אמרו ליה מאי גוון טליתך אמר להו
אדמה. פי' דמות כרתן.
מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן יְיָ בְּיַד
שתי תיבות כאחת [ומגמגמת התיבות
נראה כרעבתן אם אינו משייר:
כתרדין עלי אדמה בני גליל דלא דייקי
אמר למן אמר למן כו'.
פְּלִשְׁתִּים:
ואומרת תאכליך לביא]. ואומרת נמי
❖
תנו
אמר לו שוטה פרש דבריך
שמואל א כח יט
לישנא מאי היא (דתניא) דההוא בר גלילא
שלוכתי בכ"ף והיתה רוצה לומר
לומר [חמר] למרכב או
[דהוה קאזיל] ואמר להו אמר למאן אמר למאן אמרו ליה גלילאה שוטה חמר
חמר יין, או עמר למלבש.
ב)
שלובתי בב' כמו משולבות כלומר
כלומר היתה לשונם
הגהות הב"ח
למירכב או חמר למישתי עמר למילבש או אימר לאיתכסאה ההיא איתתא דבעיא
חברתי: תוכליך לביא. קללה משמע
ערלה. ההיא דהוה בעיא
(א) גמ' וכדו הות דכי
למימר לחברתה תאי דאוכליך חלבא אמרה לה שלוכתי תוכליך לביא ההיא
שתאכלך לביא: מרי כירי. ורוצה
למימר
לחברתה
שדרו: (ב) שם חוץ מאשה
שכינתיתא אי ספי ליך
לומר קירי והוא אדון ואמרה כירי
אתתא דאתיא לקמיה דדיינא אמרה ליה מרי כירי תפלא הוית לי וגנבוך מין
ותינוקת ותינוק אשה
חלבא, וא' לה שלוכתיתא
והוא עבד: תפלא הות לי. רוצה
מאי: (ג) רש"י ד"ה
אי ספי לך לבא. ואיתתא
וכדו הוות (א) דכד שדרו לך עילויה לא מטי כרעיך אארעא אמהתא דבי
וגנבוך מין כמו מנאי ר"ל
אחריתי אמרה לדיין מרי
לומר טבלא הות לי ואמרה תפלא
רבי כי הוה משתעיא בלשון חכמה אמרה הכי עלת נקפת בכד ידאון נישריא
❖
גנבוה ממני:
כירא תפלה הות לי וגנבוך
והיא קורה: וגנבוך מין. (ג) רוצה לומר
מני. וכדו הואי כד הוו
לקיניהון וכד הוה בעי דליתבון הוה אמרה להו יעדי בתר חברתה מינה
גנבוה ממני ואמרה גנבוך מין דמשמע
שדרו לך עליה ולא מטו
ותתקפי עלת בכד כאילפא דאזלא בימא רבי יוסי בר אסיין כי הוה משתעי
כרעיך אארעא. פי' אדוני
שגנבו את הדיין: וכדו הות דכי שדרו
הגהות הגר"א
קורה היתה לי וגנבוה
בלשון חכמה אמר עשו לי שור במשפט בטור מסכן וכד הוה שאיל באושפיזא
לך עילויה לא מטיין כרעיך אארעא.
[א] גמרא לפחמין. רשום
ממני והיתה קומתה כמו
אמר הכי גבר פום דין חי מה זו טובה יש רבי אבהו כי הוה משתעי בלשון
גדולה היתה כ"כ שאם מותחין אותך
קו עליו ונ"ב לבהמין.
קומתך, ואילו היו
(וכ"ה בירושל' ספ"ב
מרביצים אותך עליה לא
עליה לא היו רגליך נוגעות בארץ והרי
חכמה הוה אמר הכי אתריגו [א] לפחמין ארקיעו לזהבין ועשו לי שני מגידי
דמעשרות ע"ש): [ב] שמא
היו מגיעין רגליך לארץ.
שטויות הרבה וכדו משמע עכשיו
בעלטה איכא דאמרי ויעשו לי בהן שני מגידי בעלטה אמרו ליה רבנן לרבי
לא הנחת פיאה בראשונים.
פי' עלת נקפת בכד.
ובעיא לומר וכדן הות ועוד שהיתה
צ"ל שמא הנחת פיאה על
כלומר [כלי] שמוציאין בו
אבהו הצפיננו היכן רבי אלעאי צפון אמר להן עלץ בנערה אהרונית
ראשונים: [ג] הגהה זו
היין, נגע בתחתית החבית.
מזכרת תלייה בדיין ואומרת אם תולין
❖
אחרונית עירנית והנעירתו אמרי לה אשה ואמרי לה מסכתא אמרי ליה
מוקפת בעגולים:
לא נשאר יין בחבית.
אותך עליה כו': עלת. שם כלי שדולין
יבעון נשריא לקיניהון
לרבי אלעאי הצפיננו הכין רבי אבהו [צפון] אמר להן נתייעץ במכתיר
בו יין מן החבית וממלאין הכוסות:
איתערי בתר חברתא מינה.
והנגיב למפיבשת אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ
פי' ילכו התלמידים
ג)
נקפת בכד. מנקפת בחבית כלומר
רבינו חננאל (המשך)
לאהליהם, או תוסר
מאשה (ב) תינוק ותינוקת אשה מאי היא פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא
כבר כלה היין נוגע בתחתית החבית:
אמר רב יהוד' עירניות.
מגופת החבית אחרת
אחת עשתה לי פולין ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום שנייה
אמר אביי צעי חקלייתא.
וישארו במשתה היין,
ידאון נישריא לקיניהון. ילכו תלמידים
אחרונית והיא אשתו
פעמים היה משיב להם
לבתיהם כלומר יפסקו סעודתן [שאין
ולא שיירתי מהן כלום ביום שלישי הקדיחתן במלח כיון שטעמתי משכתי
אחרונה שכבר נשא
יבעון נשריא לקיניהון
עוד יין]:
(או) יעדי בתר חברתה
כלומר ילכו לבתיהן.
ראשונה וזו אחרונה. ויש
ידי מהן אמרה לי רבי מפני מה אינך סועד אמרתי לה כבר סעדתי מבעוד
אומרים שמח (שנשא)
ופעמים היה אומר להם
מינה. נסיר מגופת חבית האחרת
יום אמרה לי היה לך למשוך ידיך מן הפת אמרה לי רבי שמא לא הנחת פאה
[ב]
[ששנא] מסכתא מתורת
תוסר מגופת חבית אחרת
ונמזוג עוד: ותתקפי עלת בכד. תהא
ותשוט הובא בחבית
כהנים כגון שחיטת
בראשונים ולא כך אמרו חכמים א אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין
צפה עלת בכד בריוח: כאילפא בימא.
קדשים וכיוצא בה.
כספינה בלב ים. שור
פאה בקערה תינוקת מאי היא פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך
עירוניות כלומר משנה
משפט תרגום שור תור.
כאניה הצפה בים. תתקפי כמו אקפו
ותרגום משפט דין. נמצא
חיצונה. אחרונית שגורה
עוברת בשדה והייתי מהלך בה אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה היא זו
ידייכו בחגיגה (דף טז:) וכמו קפא
באחרית ימיו. נתייעץ
שור משפט תרגומו תור
אמרתי לה לא דרך כבושה היא אמרה לי ליסטים כמותך כבשוה תינוק מאי
תהומא דסוכה (דף נג.) צף התהום
במכתיר, נשא עיצה
דין. חרדל תרגומו (סוד)
מראש ישיבה. והנגיב
[טור] מסכן. נמצא הלשון
ועלה: בלשון חכמה. שלא יבינו
היא פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים
והלך לארץ הנגב אצל
תרדין בחרדל. גבר פום
האחרים: שור משפט. תרדין תור
ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר אמר לי זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה
חכמי דרום. משיירין
דין חי. פירושו
דין. שור תור משפט דין: בטור מסכן.
פיאה באילפס ואין
אושפיזכנא [תרגום] איש
והלכתי בקצרה וארוכה כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות
משיירין פאה בקערה.
גבר (תרגום) פי פום.
הר דל חרדל: משייל באושפיזא. שואל
ופרדיסין חזרתי לאחורי אמרתי לו בני הלא אמרת לי קצרה אמר לי ולא
פשוטה היא. ברוריה
תרגום זה דין. תרגום אל
עוברי דרכים בעניין אושפזיכני: גבר
בטשא בההוא תלמיד
תאכלו ממנו נא חי. מה
אמרתי לך ארוכה נשקתיו על ראשו ואמרתי לו אשריכם ישראל שכולכם
פום דין חי. אוש פי זו חי. אוש כמו
דהוה גריס בלחישה,
טיבו יש כפשוטו. התריגו
חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם: רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל
(לפני חמין) [לפחמין]
איש פום כמו פי דין כמו זה: מה זו
ארקיעו לרהבין. פי'
באורחא אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה ליה גלילי
טובה יש. כלומר כמה טוב לו:
הטריגו. הכן פחמין.
שיברו אותן מלשון
שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה היה לך לומר
אתריגו לפחמין ארקיעו לזהבין.
ד)
טטרוגי מטטרגי להו.
הבעירו את הפחמין להיות אדומין
באיזה ללוד ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה
הרקיעו לזהבין, פי' בערו
כאתרוג שישטחו גחלים הלוחשות על
אותן להיות לוחשות
בטשה
כמראה הזהב. ועשו לי
פי הכירה להתחמם כנגדן: ארקיעו.
בהן שתי עופות והם שבו
שטחו כמו רקיע: לזהבין. גחלים לוחשות אדומות כזהב: מגידי בעלטה. תרנגולין המודיעין עונות הלילה: בהן. על הפחמין:
נקראו כך שהן מגידים
הצפיננו. הראנו. לשון צופיה הליכות ביתה (משלי לא): צפון. הוה מתחבא דלא היו יודעים התלמידים להיכן היה והיו שואלים ממנו:
בעלטה העיתות איזה עת
מן הלילה היא. הצפינני
עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו. שמח הלילה בנערה אהרונית ועכשיו הוא ישן: אמרי לה אשה. אהרונית בת כהן.
היכן ר' אילעא[י] צפון.
אחרונית מתה אשתו ראשונה וזו אחרונה: עירנית. בעלת חן ה) וחריפה כאדם ער. והנעירתו לא היה יכול לישן: מסכתא. אהרונית
פי' הראיני מלשון צופה.
מסדר קדשים עבודת אהרן. אחרונית סיים אחרת והתחיל בזו. עירנית עמוקה וחמורה ומעוררת לומדיה: נתיעץ במכתיר. נטל רשות
היכן ר' אילעא טמון. עלץ
בנערה אהרונית עירונית
מנשיא. מכתיר ע"ש שנותן רשות לסמוך ולקרותו רבי ומאז והלאה הוא כשר להיות מוכתר ליקרא רבי מומחה לרבים ואם טעה לא
אחרונית. יש שאומר שמח
ישלםו): והנגיב. והדרים הלך לו לדרום: למפיבושת. לפני זקני דרום שהן חכמים מאד. ע"ש שהיה מפיבשת אדם גדול ז) קרי להו הכי:
שנשא אשה כהנת מזרע
לא נצחני אדם. בדברים: הקדיחתו. שרפתו כמו כי אש קדחה (דברים לב). כלומר נתנה בו מלח יותר מדאי: אין משיירין פאה באילפס.
אהרן, והיא אהרונית
מבנות הכפרים, כדגרסינן
כשהשמש מערה מן האילפס לתוך
הקערה אין
דרך להניח באילפס כלום לצורכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש
בתלמוד [בפרק] המביא
והוא מאכל שמש: פרשת דרכים.
דרך פורש
לכאן ולכאן:
ארוכה. שמאריך הדרך: וקצרה. שמוצא מבוי העיר פנוי ליכנס:
ביום טוב מאי הרניות
בטשה