כיצד מעברין פרק
חמישי
עירובין
נה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עיר
והיינו דאמר רב אבדימי. הא דאמרן דצריך לטרוח ולהעמיד סימנין
העשויה כקשת. הא דלא נקט רב הונא מלתיה אשני פגומין
ט א מיי' פ"ג מהל' ת"ת
א) [גיר' השאלתות פ'
ולהערים בתחבולות כדי שתתקיים התורה בלומדיה היינו דר' אבדימי
תולדות סי' יט ר' יוחנן],
הלכה ח:
משום דסתם פגום הוי תוך שבעים אמה ושיריים מעיקר
י ב מיי' פכ"ח מהל' שבת
ב) [גיר' השאלתות שם
דמפרש דיוקא דקרא שאם בשמים היא צריך אתה לעלות אחריה:
העיר וכיון דהוי תוך עיבור העיר אפי' יש בין פגומין יותר מד'
רבא], ג) [תוספתא פ"ד ה"ג
הלכה ו סמג לאוין סו
סחרנין. מחזרין בעיירות: תגרין. [א] בעירן במקומן אלא נראה ואינו
אלפים רואין כאילו חוט מתוח עליהם ואפילו יש פגומין הרבה זה
ע"ש], ד) [בערוך ערך גם
טוש"ע א"ח סי' שצח סעיף
פי' כמין ד' הפוך],
ב:
נראה כדאמר לעיל : ארוכה כמות
אחר זה כל אחד תוך ע' אמה ושיריים
ו) [ב]
יא ג מיי' שם הל' ח
ה) [לקמן נז:], ו) [דף נד.],
שהיא. לקמן מפרש: עגולה עושין לה
של חבירו בשני ראשי העיר שמא יש
והיינו דאמר (א) אבדימי בר חמא בר דוסא
ז) [לעיל נא.], ח) צ"ל הפוכה
טוש"ע שם ס"ד:
זויות. כשבא למדוד תחומין לקצותיה
לחלק דגבי פגומין שאינם מעיקר
יב ד מיי' שם הלכה ו
ר"ל כף פשוטה או פתוחה
מאי דכתיב 1 לא בשמים היא ולא מעבר לים
ך שהיא הפוכה עי' בב"מ
טוש"ע שם ס"א:
לא ימדוד לה מהחומה
העיר אפילו אין שם הבלעת תחומין
היא לא בשמים היא שאם בשמים היא אתה
יג ה מיי' שם הל' ח
כח., ט) [ועי' רש"י פסחים
אלא יוסיף לה ריבוע
מעברין אותן עם העיר לפי שבטל
ח: ד"ה גאם ורש"י זבחים
טוש"ע שם ס"ד:
צריך לעלות אחריה ואם מעבר לים היא
כלומר ירחיק מן
יד
אגב העיר אבל ב' ראשי הקשת שהם
ו ז מיי' שם הל' ה
נג: ד"ה כמין גמא וסא:
אתה צריך לעבור אחריה רבא אמר לא
א)
ד"ה גמא], י) בס"א: לקבוע,
טוש"ע שם סעיף ז
החומה כדי ריבוע
מעיקר העיר אין מבטלין אגב העיר
כ) בס"א: ב', ל) [צ"ל בין],
בהג"ה וברא"ש סי' ד:
בשמים היא $ א לא תמצא במי שמגביה
דהא מרבינן פיאות לכל מילי דשבתז)
ולכך בעי שיהא שם הבלעת תחומין
❖
❖
מ) בס"א: מאי,
דעתו עליה כשמים ולא תמצא במי שמרחיב
ואח"כ ימדוד תחומי הקרנות שאם בא
ומיהו נראה לר"י דאין לחלק בין שני
לצאת דרך קרן העיר ישתכר בהליכתו
דעתו עליה כים רבי יוחנן אמר לא בשמים
פגומין לעיר העשויה כקשת וכן פר"ח
ב)
תורה אור השלם
רבינו חננאל (המשך)
רביע דמרובע יותר על העגול רביע:
והא דלא נקט רב הונא מילתיה על
היא לא תמצא בגסי רוח ולא מעבר לים
מרובעת אין עושין לה זויות. לקמן
1. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא
שני פגומין משום דברייתא לא איירי
החוט המתוח מזה ומזה,
היא לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים:
ומודד מן החוט ולהלן
לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ
מפרש: היתה רחבה מצד זה וקצרה
בשני פגומין מרוח אחת אלא בפגום
תנו רבנן כיצד מעברין את הערים ארוכה
אלפים אמה. היתה העיר
ג)
הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ
פחות
מד' אלפים מודדין
מצד זה רואין אותה כאילו היא שוה.
אחד:
עשויה כמין קשת
וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:
כמות שהיא ב עגולה עושין לה זויות מרובעת
כשבא למדוד התחומין למערב אצל
מן היתר. רבה בר רב הונא בעי נמי
וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא
אין עושין לה זויות ג היתה רחבה מצד אחד
לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל
קרן מערבית דרומית אינו מודד מן
בסמוך שגם בין יתר לקשת לא יהא
עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ
וקצרה מצד אחר רואין אותה כאילו היא
החומה אלא מרחיק ומושך למערב
יותר מאלפים משום דבעי שיהו
וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:
❖
שוה היה בית אחד יוצא כמין פגום או שני
עד כנגד חודה של קרן מערבית
דברים ל יב-יג
תחומין מובלעין מכל צד אבל לרבא
או כמין (טס) [גם]
צפונית הנמשכת ויוצא' למערב ומודד
בריה דרבה בר רב הונא דאמר
בתים יוצאין כמין שני פגומין רואין אותן
וכן לקרן דרומית
מודדין מן היתר ואפי' יותר מאלפים
כאילו חוט מתוח עליהן ומודד ממנו ולהלן
הגהות הב"ח
מזרחית: היה בית
בין יתר לקשת משום דאי בעי הדר
אלפים אמה היתה עשויה כמין קשת או כמין
(א) גמ' והיינו דאמר רבי
רואין אותה העיר כאילו
אחד. בולט מחומת
אתי ליה דרך בתים ולא חש שיהו
אבדימי: (ב) שם ליתן לה
היא מליאה בתים
ד) גאם רואין אותה כאילו היא מלאה בתים
העיר לאחת הצדדין
מובלעין רק מצד אחד נראה דהוא
פותיא כאורכה: (ג) רש"י
וחצירות, וכאילו הן
וחצירות ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה אמר
ד"ה היה בית אחד בולט כו'
מרובעות הקשת כמין
כשבא למדוד תחום
הדין נמי לדידיה אם אין בין יתר
מערבית צפונית (כשבא
טבלא מרובעת וכן הגם,
מר ארוכה כמות שהיא פשיטא לא צריכא
צפון אצל קרן מערבית
לקשת אלא אלפים דמודדין לו מן
למקום) תא"מ ונ"ב ס"א
ומודד מהן ולהלן אלפים
דאריכא וקטינא מהו דתימא ליתן לה פותיא
אין זה: (ד) תוס' ד"ה פחות
צפונית כשבא למקום
היתר אפי' יש יותר מד' אלפים בין
ד
אמה. אמר רב הונא עיר
(ג)
וכו' דהא מצי אתי דרך
העשויה כקשת, (ו)אם יש
שאין הבית בולט שם מרחיק מן
(ב) אאורכה קמ"ל מרובעת אין עושין לה זויות
שני ראשי הקשת דהא מצי אתי דרך
❖
היתר: כזה 1)
בין ראשיה פחות
החומה עד כנגד מקום שכלה בליטת
היתר (ד) מראש האחד לראש האחר
פשיטא לא צריכא דמרבעא ולא מרבעא
מארבעת אלפים אמה
הבית לקרן מזרחית צפונית כאילו
כיון דהיתר מובלע תוך הקשת:
מודדין לה, בריבוע.
בריבוע עולם מהו דתימא לירבעא בריבוע
ורואין כאילו היא מלאה
חוט מתוח מכוון והולך כנגדו ממקום
גליון הש"ס
ואם
עולם קא משמע לן היה בית אחד יוצא
בתים וחצירות, ונותנין
שכלה הבית עד כנגד קרן צפונית
גמ' לא תמצא במי
לה אלפים אמה תחום מן
כמין פגום או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין השתא בית אחד אמרת
שמגביה דעתו. עיין
מערבית ומודד מן החוט ולצפון אלפים:
היתר ולחוץ. ואם לאו
שני בתים מיבעיא לא צריכא משתי רוחות מהו דתימא מרוח אחת אמרינן
תענית דף ז ע"א תוס'
מודדין מן הקשת. פי'
❖
ד"ה אף דברי תורה:
כגון מקום העיר שעשוי
משתי רוחות לא אמרינן קא משמע לן היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם
כקשת מזרחו, והיתר הוא
רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה
מערבי, ושתי ראשי
הקשת חשובות כמין שני
הגהות מהר"ב
אמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת
ה)
ה
פיגמין אחד בולט לצפון
רנשבורג
ואחד בולט לדרום,
אלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת ומי אמר רב
[א] רש"י ד"ה תגרין.
וצריכין למתוח חוט
שני בתים כמין ב' פגומין. קס"ד לרוח
הונא הכי והאמר רב הונא חומת העיר שנפרצה במאה וארבעים ואחת ושליש
ו
בעירן במקומן. ר"ל שלא
משוה עולה עד נגד
אחת וקאמר רואין כאילו חוט מתוח
תמצא התורה לא בסחרנים
הקשת מקום החץ. (ואין)
אמר רבה בר עולא לא קשיא כאן ברוח אחת כאן ז משתי רוחות ומאי
מזה לזה. ולקמן פריך השתא בית אחד
ולא בתגרים אלא במי
[אם] היתר פחות
קמ"ל דנותנין קרפף לזו וקרפף לזו הא אמרה רב הונא חדא זימנא דתנן
שמשים עצמו נראה ואינו
מארבעת אלפים אמה,
אמרת רואין שני בתים מיבעיא:
נראה: [ב] בא"ד כדאמר
נמצא המתוח מן הצפון
נותנין
היתה עשויה כמין קשת. שאין הבתים
לעיל. דף נד. ויעוש"ה
לדרום על גבי הקשת
במקום חבל הקשת: או כמין גאם. גימל יווני עשוי כמין כף כפופה שלנו : רואין אותה כאילו היא מלאה בתים.
ברש"י ד"ה נראה ואינו
ח) ט)
פחות מד' אלפים כמידת
❖
נראה ודו"ק:
היתר, והדרין במקום
כשבא למדוד י) תחומין מן הצפון מודד מן היתר כאילו היתה מוקפת בתים והדר בקשת לא יתחיל למדוד מביתו
החץ מהלכין כלפי הדרום
ולצפון אלפים אלא כל העיר עד היתר חשובה לו כד' אמות וכן העשויה כמין גאם היוצא מן המזרח למערב אע"פ
פחות מאלפים אמה וכן
שאין בתים במערב רואין כאילו מלא כל החלל בתים וכן מן הדרום לצפון והיוצא מביתו אין חלל החלק של עיר עולה
לצפון. אבל אם הם ד'
מוסף רש"י
אלפים אמה יצאו מתורת
לו מן המדה: ארוכה כמות שהיא פשיטא. וכי תעלה על דעתך שיקצרנה: דאריכא וקטינא. קצרה ברחבה:
אתה צריך לעלות
פגימה [ונעשו תחום]
מהו דתימא. ירחיבנה למזרח ולמערב עד שתהא מרובעת יפה: קמ"ל. כמות שהיא מניחין אותה שהרי יש לה פיאות:
אחריה. וללומדה (דברים
שלם. וכן בשני ראשיה
❖
ל יב).
דמרבעא אבל לא מרבעא בריבועו של עולם. שיהא צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם אלא עומדת
כיון שיש (בין) ביניהם
שני תחומין נסתלקה מהן
באלכסון: לא צריכא לב' רוחות. אחד לצפון וא' לדרום: בין ב' ראשיה. היינו אורך מקום היתר: פחות מד'
תורת פגים, ואין מודדין
אלפים. שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היתר ורואין כאילו
(אלא) מן היתר וכיושבי
רבינו חננאל
היא מליאה בתים ואם יותר אין מצרפין אותה להיות אחת ומודדין לה מן הקשת לכל אחד מפתח
שדות הן חשובין
כתיב לא בשמים היא, לא
שמודדין להן מפתח
ביתו וחלל העיר החלק שאין בו בתים מן המידה הוא: חומת העיר שנפרצה שיעורה בקמ"א ושליש. אם רוחב
תמצא תורה במי שמגביה
בתיהן. ואקשינן ומי אמר
פירצה קמ"א אמות ושליש דהיינו שיעור ב' קרפיפות של שבעים אמה ושיריים ונעשו כב' עיירות להיות אחת והיוצא
כ)
דעתו עליה כשמים. ולא
רב הונא הכי, כי אין
מעבר לים היא, במי
נפרדין אילו מאילו עד
מזו לזו ללכת דרך זו חוצה לה אין עולה לו מדת העיר מן המנין. אלמא ביותר מקמ"א ושליש הויא הבדלה: כאן
שמרחיב דעתו עליה כים.
שיהיה ביניהן מקום חרב
מרוח אחת. עיר העשויה כקשת אינה מובדלת אלא מרוח אחת הלכך עד דהוי ד' אלפים: והא דחומת העיר שנפרצה בשתי רוחותיה זו כנגד זו קאמר
ר' יוחנן אמר כו'. ת"ר
בלי ישוב ד' אלפים אמה,
הלכך כשתי עיירות נינהו וכגון שאין יישוב בחלל העיר כנגד בית הפרצות: ומאי קמ"ל. אי בב' רוחות דודאי כב' עיירות הן אמאי אשמועי' רב
כיצד (מערבין) [מעברין]
ל)
מ)
והא איהו הוא דאמר
את הערים ארוכה כמות
חומת העיר שנפרצה
הונא דנותנין קרפף לזו וקרפף לזו דשתי עיירות הסמוכות זו לזו נותנין קרפף של שבעים אמה ושיריים לכל אחת להיות כעיר אחת כדי לחברם
שהיא. מהו דתימא
(באמה)
[במאה]
ע"י קרפיפות הללו לעשותן כעיר אחת ואע"פ שאין בנין בין הקרפיפות וגם הקרפיפות עצמן אינן מוקפות מחיצה אלא שיעור קרפף קאמר:
ניעביד (תותיה) [פותיא]
וארבעים ואחת אמה
כארכיה (כי) [כדי]
נותנין
ושליש, עדיין דינה כדין
שתתרבע קמ"ל דלא.
עיר אחת שאפי' שתי
עגולה עושין לה זוויות. פי' מרבעה ונותן זויות. מרובעות אין עושין לה זויות. כלומר אם אינה נתונה בריבועה בריבועו
עיירות הן כשתתן קרפף לזו [וקרפף לזו] שהן כל קרפיף שבעים אמה ושיריים, והקרפיפות מערבות אותן וכאחת
של עולם, צפון העיר לצפון העולם, ודרומה לדרום העולם. מהו דתימא נירבעה בריבועו של עולם, קמ"ל דלא צריכינן
הן חשובות, יתר מיכן לא. ופרקינן זו חומת העיר שנפרצה פירצתה משתי רוחות זו כנגד זו שנחלקו לשתים, לפיכך
כולי האי. היתה זו העיר רחבה מצד אחד אלף אמה, ומצד אחר שכנגדו חמש מאות אמה, כגון שהיה הצד המזרחי
אמר רב הונא אם פרצה כנגד קרפיף לזו וקרפיף לזו, ועדיין בחזקתן עומדות אם יתר מיכן נחלקו. אבל בעיר העשויה
אלף אמה רחבו והמערבי ת"ק אמה רחבו, נותנין גם לצד מערבי כרחבו מחוץ ת"ק אמה אחרין להשוות הצדדין. כדי
כקשת שאינה חריבה אלא מרוח אחת בלבד, והקשת עומד בישובו ואי הוו אלפים אמה אין ואי לא לא. ואקשינן
למדוד אלפים אמה מחוץ אלף אמה מכלל צד. היה בית אחד יוצא מן העיר כמין פגים או שני בתים כמין שני פגימין,
ומאי אתא רב הונא לאשמועינן בחומת העיר שנפרצה, כי אם יש בפירצותיה [מאה וארבעים ואחת] אמה ושליש
יוצאין אחד למזרח ואחד לצפון רואין כאילו חוט מתוח עליהן ומוציאין גבול העיר למזרח וגבול העיר לצפון כנגד
שהן כדי (שהן) [שני]
קרפיפות,
עשאן הקרפיף להיותן
אחת [הא אמרה רב
הונא חדא זימנא דתנן
1) ציור זה נדפס
בדפוס וילנא
ואין לו מובן.
ציור
זה צוייר ע"פ
הסברא.