כיצד מעברין פרק
חמישי
עירובין
נו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כאן
פת קיבר. שונד"ר בלע"ז: תומי וכרתי. לא מעלו כך שמעתי. ונראה
בעלין כאן באמהות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים.
יח א מיי' פכ"ח מה'
א) [גירסת הערוך מליאתא
בעיני תומי וכרתי מעלי והכי תניא (ב"ק דף פב.) חמשה דברים נאמרו
ופירוש רכסים גבוהים],
שבת הלכה ז טוש"ע
פ"ה דעלין קשין ואמהות יפין אמהות שרשין בימות החמה
ב) [ע' תוס' חולין קכז. ד"ה
סי' שצח סעיף ג:
בשום משביע משחין ומצהיל הפנים ומרבה את הזרע והורג כינה
יפין שמצננין הגוף בימות הגשמים קשין משמע לפירושו דעלין לעולם
יט ב מיי' פי"ג ופי"ב
הני], ג) [תוספ' פ"ד ה"ה],
שבמעים וכרישין נמי תניא בברכות (דף מד:) דיפין לבני מעים: שום
קשין ואפי' אמהות אינן יפין אלא בימות החמה ותימה דבפרק מהל' קה"ח:
ד) פסחים צד., ה) ב"ב כה:,
כ ג מיי' פ"ט שם הל' ד
ו) בס"א: דונולו, ז) [לפנינו
ירק. אני שמעתי לגנאי ואני אומר
קמא דע"ז (דף יא.) אמר גבי
הגירסא זווי והיא היא עיין
סמג עשין מו טור א"ח
לשבח: עלין. קשין אמהות יפין.
אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל
פת קיבר ושכר חדש
וירק לא קשיא הא
❖
בערוך ערך זוו א'],
סי' תכח:
אמהות שרשין: בימות החמה. יפין
שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות
כא ד מיי' שם הל' ב טור
בתומי וכרתי הא בשאר ירקי כדתניא שום
❖
א"ח שם:
שמצננין את הגוף. בימות הגשמים
החמה ולא בימות הגשמים ונראה
ירק כרישין חצי ירק נראה צנון נראה סם
תורה אור השלם
קשין: מזקינין. מפני הטורח: בי
לפרש דכאן בימות החמה וכאן בימות
חיים והא תניא נראה צנון נראה סם המות
בירי ובי נרש. ב' עיירות ויש בין
הגשמים כלומר עלין ואמהות חד
1. הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב
רבינו חננאל (המשך)
לא קשיא כאן בעלין כאן באמהות כאן
זו לזו מעלות ומורדות והן מולייתא:
אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ
מעלי בימות החמה וחד מעלי בימות
תשרי זורחת מחלון נוגה
הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב
בימות החמה כאן בימות הגשמים אמר רב
אזקנון. הזקינוני: בריבוע של עולם.
הגשמים ואית ספרים דגרסי ואיבעית
❖
קהלת א ו
והולך וסובב בקרן
הָרוּחַ:
יהודה אמר רב כל עיר שיש בה מעלות
כדמפרש ואזיל: נותן צפונה לצפון
אימא הא והא בעלין אבל באמהות
(ג)
דרומית חלון אחר חלון
עד שמגיע לחלון] בילגה.
עולם ודרומה לדרום עולם. ולא
ומורדות אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן
לעולם מעלו:
בתקופת טבת ותשרי
ואין בין תקופה לתקופה אלא צ"א
הגהות הב"ח
באלכסונו של עולם: וסימניך. אם
מתים ס"ד אלא אימא מזקינים בחצי ימיהן
סובב בקרן דרומית
(א) רש"י ד"ה חמה וכו'
אינך יודע לכוין צפון ודרום: עגלה
יום ושבע שעות ומחצה.
(כמימי) [במימי] אקיאנוס
אמר רב הונא בריה דרב יהושע הני מולייתא
א)
תקופת תמוז בצידו כצ"ל
בין קצות השמים לקצת
בצפון ועקרב בדרום. מזלות הן:
וקשה לר"י דאם יש לעולם בין ביום
ב) דבי בירי ודבי נרש אזקנון תנו רבנן ג) א בא
ותיבת יוצאה נמחק:
הארץ כו' לפיכך היום
אם אינו יודע לרבעה בריבוע של
קצר ובין ביום ארוך י"ב שעות
(ב) ד"ה ואין תקופה
והלילה שוין. נמצאת
לרבעה מרבעה בריבוע עולם נותן צפונה
עולם. שאינו מכיר במזלות הללו:
מושכת מחברתה אלא חצי
ביום וי"ב שעות בלילה אם כן אין
החמה עולה וזורחת
לצפון עולם ודרומה לדרום עולם וסימניך
שעה (סימן וכו' טד"ח)
מתקופת ניסן עד תקופת
מרבעה כמין התקופה. לפי הילוך
התקופות שוות ולעולם האחת ארוכה
תא"מ ונ"ב נ"ל הגה"ה:
תמוז, מאמצע הרקיע
עגלה בצפון ועקרב בדרום רבי יוסי אומר
סיבוב החמה ניכר איזו רוח דרומית
ד)
מהאחרת שאם תפול תקופת ניסן
(ג) תוס' ד"ה כאן וכו' אבל
ולצפון, מהלכת ביום
אמהות כצ"ל ואות ב'
אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם
ואיזו רוח צפונית: חמה יוצאה ביום
ממקום שזורחת כנגד
בתחלת ליל ד' תפול תקופת תמוז
נמחק: (ד) ד"ה ואין בין
הנשאר מן המזרח כולו,
ארוך. אותו רוח שאתה רואה
בז' שעות ומחצה בלילה ותקופת
מרבעה כמין התקופה כיצד חמה יוצאה
ב
וכו' אנו משלימין לה בצ"א
ובמערב עד שמגיע כנגד
שחמה יוצאה ביום ארוך של ימי
תשרי בג' שעות ביום הרי במקום ז'
יום וכו' וגם ז' ומחצה
המקום שזרחה ממנו
ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני
שבסוף תקופת תשרי
ושוקעת בו. וכן בכל יום
תקופת תמוז (א) יוצאה בצידו האחד
שעות ומחצה הקטנות שבליל תמוז
צפון חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום
העודפות על צ"א יהיו
ויום עד תקופת תמוז.
ושוקעת באותו רוח עצמו בצידו
שלא נפלה תקופת תמוז בתחלת לילה
קצרות ובתקופת טבת יהיו
בתקופת תמוז זורחת
קצר זה הוא פני דרום תקופת ניסן ותקופת
האחר: זהו פני צפון. לפי שהחמה
אנו משלימין לה (ד) צ"א יום וז' שעות
בינוניות נ"ב ר"ל כשתקופת
בקרן מזרחית צפונית
תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת
תשרי נופלת בשלש שעות
ומהלכת ביום מזרח
לעולם ביום ממזרח לדרום מהלכת
ומחצה בלילי תשרי שהן בינוניות וגם
ביום תפול תקופת טבת
ודרום ומערב ושוקעת
בחצי מערב שנאמר 1 הולך אל דרום וסובב
כדאמר קרא (קהלת א) הולך אל דרום
בז' ומחצה שבסוף תקופת ניסן
בעשר ומחצה ביום ואז היום
בקרן מערבית צפונית עד
אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון
והליכת החמה ביום היא אבל בלילה
העודפות על צ"א היו קצרות ובתקופת
ה)
קצר ומשלימין אותם הז'
טבת. ומתקופת טבת
שעות ומחצה בימים
חוזרת החמה ועולה כנגד
אינו הולך אלא סובב מחוץ לכיפה
בלילה סובב סובב הולך הרוח אלו פני מזרח
תמוז היו בינוניות ואם נאמר שהשעות
❖
בינונים:
הדרום בכל יום ויום עד
וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית
לעולם שוות וביום ארוך ובלילה ארוך
ופני מערב פעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן
שחוזרת בתקופת תשרי
צפונית ומהלכת מזרח דרום ומערב
י"ח שעות ובלילה קצר ו' או להפך לא
באמצע המזרח, עולה
אמר רב משרשיא ליתנהו להני כללי דתניא
והולכת בכל יום עד
ושוקעת בקרן צפונית מערבית ובלילה
לעזי רש"י
משכחת הא דאמרת אין תקופת ניסן
לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית
שחוזרת בתקופת טבת
סובבת פני צפון ולמחרת היום נקצר
נופלת אלא כו' אין תקופת תמוז
בקרן מזרחית דרומית
שונד"ר [שיאונדיי"ר].
ושקעה בקרן מערבית צפונית ולא יצאה
❖
מעט ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת
ושוקעת בקרן דרומית
נופלת אלא כו' [וכן שארי התקופות
משני, בעל איכות נחותה.
חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן
מערבית. נמצא החמה
מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה ובערב
כולן] וגם לא משכחת הא דאמרינן
מהלכת מזרח ומערב
מערבית דרומית אמר שמואל אין תקופת
שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן
ג
בפרק מפנין בסופו (שבת דף קכט:)
פעמים ביום ופעמים
מוסף רש"י
ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום או
בלילה. אבל בדרום
מעט ובלילה סובבת אותו מעט וכל
דבתלתא בשבתא ובמעלי שבתא
עגלה בצפון. אותן
לעולם מהלכת ביום,
הצפון ומעט במזרח יותר מליל של
קאי מאדים ז) בזוגי ובשאר יומי
בתחלת היום או בתחלת הלילה או בחצי
כוכבים העשוים כעגלה,
ובצפון לעולם בלילה.
אמש וכן בכל יום עד שיוצאה בתקופת
לא קאי ולפי זה
משכחת לה נמי
והוא מזל שור (פסחים צד.).
ולא נראית לעולם ביום
היום או בחצי הלילה ואין תקופת תמוז
הולך אל דרום וסובב
ברוח צפונית, ולא בלילה
תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע
דבשאר יומי קאי ובהאי לא קאי:
נופלת אלא או באחת ומחצה או בשבע
אל צפון. היקף היום
ברוח דרומית. וזהו
המערב לפיכך היום והלילה שוין
פלגא
קרוי הילוך, שהוא בתוך
שכתוב (צפון בלילה)
ומחצה בין ביום ובין בלילה ואין תקופת תשרי
ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום
החלל, ואת היקף הלילה
[הולך אל דרום וסובב אל
נופלת אלא או בשלש שעות או בתשע שעות בין ביום ובין בלילה ואין תקופת
קרוי סיבוב, שהוא מקיף
צפון הולך אל דרום ביום
ויוצאה ובשקיעתה נמשכת לצד דרום
בחוץ, וביום לעולם מהלכת
וסובב אל צפון בלילה]
טבת נופלת אלא או בארבע ומחצה או בעשר ומחצה בין ביום ובין בלילה
ושוקעת עד שיוצאה ביום בתקופת
בדרום אפילו ביום קצר
סובב הולך הרוח וכו'
ואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה ואין
טבת בקרן מזרחית דרומית ומהלכת
אינו מהלך פחות מרוח
ד
[זהו] (ו)פני מזרח ומערב
דרומית (ב"ב כה:). וסובב
שפעמים מהלכתן ופעמים
דרום לבדו ושוקעת בקרן מערבית
תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה ואמר שמואל אין לך תקופת ניסן
אל צפון בלילה. אף
מסבבתן. זו דרך זו
דרומית והיינו דקאמר חמה יוצאה
שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות ואין לך תקופת טבת שנופלת
בלילה קצרה של תקופת
השמועה ובעלי כוכבים
ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני
תמוז אינו סובב פחות
טוענים עליהם. ובא רב
בצדק שאינה מייבשת את הזרעים והוא דאיתליד לבנה או בלבנה או בצדק:
מרוח צפונית (שם).
משרשיא ודחה דברי רבי
דרום: פני מזרח ומערב פעמים
תנו
פעמים מהלכתן. ביום
יוסי ואמר ליתנהו להני
מהלכתן. ביום בימים הארוכין
ארוך של תקופת תמוז
כללי, מעולם לא יצאה
שהיא יוצאה בקרן צפונית
פעמים מסבבתן בלילה בימי תקופת טבת: ליתנהו להני כללי. דאמרן לעיל חמה יוצאה ביום ארוך כו': או בתחלת היום או בתחלת
חמה מקרן מזרחית
מזרחית ושוקעת בקרן
צפונית, ולא שקעה בקרן
הלילה כו'. לפי שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי בשבת ובחדש ניסן וימות החמה שס"ה ימים ושש שעות חשוב אותן כולם בשביעיות
מערבית צפונית, ופעמים
מערבית צפונית, וכן לא
וישאר בידך יום ורביע נמצאת תקופת ניסן בשנה הבאה בחצי ליל חמישי לשנה השלישית בתחלת יום ו' ובשנה הרביעית בחצי יום שבת
מסבבתן. ביום קצר שהיא
זרחה מקרן מזרחית
יוצאה בקרן מזרחית
דרומית, ולא שקעה בקרן
וכן לעולם יום ורביע בין תקופת שנה לתקופת שנה הבאה ולעולם הן כלות בא' מן הרביעיות הללו: ואין תקופת תמוז נופלת אלא באחת
דרומית ושוקעת בקרן
מערבית דרומית. תלמוד
ומחצה או בשבע ומחצה או ביום או בלילה. שכשתקופת ניסן נופלת בתחלת היום אותה של תמוז בשבעה ומחצה ביום וכשתקופת ניסן בחצי
מערבית דרומית ומהלכת
ארץ ישראל א"ר יוסי מי
❖
היום של תמוז בא' ומחצה בלילה לפי שז' שעות ומחצה יש בין תקופה לתקופה שבאותו יום שזו נופלת זו נופלת אלא נמשכת להלן משעה
בלילה ג' רוחות (שם).
שאין יכול [לכוין] את
הרוחות, ילמוד מן
שנפלה זו ז' שעות ומחצה שהן ל' שעות לד' התקופות דהיינו יום ורביע ולפי זה החשבון אותה של תשרי נופלת או בג' או בט' אם נפלה
התקופה ממקום שהחמה
תקופת תמוז בא' ומחצה של תשרי נופלת בט' ואם של תמוז בז' ומחצה של תשרי בג' וכן כולם וזהו סימן אזג"י ואט"ד כשתקופת ניסן
זורחת בתקופת תמוז עד
רבינו חננאל
בא' של תמוז בז' ומחצה ושל תשרי בג' ושל טבת בי' ומחצה ושנה שניה של ניסן בחצי היום דהיינו בו' שעות ושל תמוז בא' ומחצה
מקום שזורחת בתקופת
טבת, אילו פני מזרח.
אמר רב הונא בריה דרב
ושל תשרי בט' ושל טבת בד' ומחצה ביום: ואין בין תקופה לתקופה כו'. כדפרישית. חשוב צ"א יום כולן שביעיות תמימות הן וז' שעות ומחצה
וממקום
ששוקעת
יהושע (אתא דנרש ודבי
היא נמשכת אחריהן שימי התקופות כך הם צ"א יום וז' שעות ומחצה שהן רביע של שס"ה ורביע: ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי
בתקופת טבת עד מקום
בארי) [הני מוליאתא
שעה. סימן לחציו אז"ח גי"ח וא"ח טד"ח. שמוש השעות כל"ש צמח"ן הוא סידורן והילוכן תחלת ליל א' בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו
ששוקעת בתקופת תמוז
דנרש ודבי בארי]. פי'
(ב)
אילו פני מערב. והשאר
מוליאתא
(דביקים)
שבתי צדק מאדים חמה נוגה הרי ז' שעות וחוזרים חלילה נמצא שעה ראשונה ליום א' בשבת חמה ואחריו נוגה ועוד כל"ש צמח"ן תמצא סימני
פני צפון ודרום, כדכתיב
[רכסים] גבוהים אזקנון.
שעות ראשונות של ימות השבוע חל"מ כצנ"ש ימים וסימני שעות ראשונות של כל לילי השבוע כצנ"ש חל"מ ור' שבתי דטל"וו) הרופא זצ"ל פירשו
הולך אל דרום וסובב אל
ת"ר הבא לרבעה מרבעה
היטב בספר חכמוני שלו למה נסדרו הכוכבים בענין זה וכיון דאין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחצה נמצא שאם נפלה תקופת ניסן
צפון. ניחה בשילה ובבית
בריבוע העולם, נותן
עולמים דכמה יגיעות
צפונה לצפון העולם
בתחלת כוכב תקופת תמוז יפול בחצי כוכב תשרי בראש לבנה טבת בחצי לבנה וכן כולם כשתוציא ז' שעות ומחצה אחר נפילתה של זו תגיע
יגעו הנביאים לעשות
[ודרומה לדרום העולם].
לאותה שעה עצמה אלא שנמשכת חצי שעה לאחריה: והני מילי דאתיליד. מולד לבנה של ניסן או של טבת בשעת לבנה או בשעת צדק:
המזרחי להיות החמה
והרוצה לכוון צפון
מצומצמת בו בתקופת
העולם יראה מקום
טבת ותקופת תמוז. שבעה שמות נקרא שער סוד שער התווך, שער החרסית, שער איתון, שער חדש, שער העליון, שער
העגלה בשמים, והוא צפון העולם, וכנגדה עקרב בדרום. והמכין ומרבע העיר, המקום שהוא תחת העגלה הוא הצפון,
היסוד כו'. ומפורשים כולם. אמר שמואל אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה ריבעי היום או בתחילת היום או בתחילת
ושתחת עקרב הוא הדרום, וכשנותן ימינו לדרום ושמאלו לצפון, לפניו מזרח ואחריו מערב. בא ר' יוסי ואמר הין כן הוא
הלילה או בחצי היום או בחצי הלילה. ואין תקופת תמוז נופלת אלא בא' ז', ואין תקופת תשרי נופלת אלא בג' ו'. ואין
כי עגלה בצפון ועקרב בדרום, מיהו לאו כל אדם יכול לכווין כיוון זה בקביעות הכוכבים, אלא נוח לו לרבעה בסביבות
תקופת טבת נופלת [אלא] בד' י' כדי שתיפול תקופת ניסן בתחלת היום ותקופת תמוז בשבע שעות. ותקופת תשרי בג'
התקופה. כיצד, מקום שהחמה זורחת בו בתקופת תמוז והוא חלון (פעמון) [נעמון] והולך וסובב לאחוריו ומהלך כל היום
שעות. ותקופת טבת בי' שעות. ושנה אחרת ואט"ד אמר שמואל אין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחצה, ואין
המזרח והדרום ועולה ושוקעת כנגדו במערב, זהו פני צפון. ומקום שהחמה זורחת בו בתקופת טבת מחלון בילגה, והולך
תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה. אילו כולן פשוטות הן. ואמר שמואל אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה
ויורד ושוקעת כנגדו במערב, זה פני דרום. תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה באמצע מזרח ושוקעת באמצע [מערב].
משברת את האילנות. ואין
תקופת טבת נופלת בצדק שמייבשת אילנות, והוא דאיתיליד לבנה או בלבנה או בצדק.
בתקופת ניסן (ו)זורחת מחלון תעלומה והולך וסובב בקרן צפונית חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון [נעמון. בתקופת