כיצד מעברין פרק
חמישי עירובין
נז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מאי
דל. לצורך מגרש ד' מן התחומין שהרי אלף לכל צד להלן (ב) העיר ועל
רביע רביע דתחומא. קסבר דאין מגרש לקרנות ורב אשי
כד א מיי' פכ"ח מהל'
א) [לעיל יד: וש"נ],
ב) [לקמן עו: סוכה ח. ב"ב
פני העיר אלף הוא דהוי כמדת העיר הרי אלף על אלף מגרש לכל
שבת הלכה א סמג
סבר דאדרבה אין מגרש אלא לקרנות ולא לתחומין (ומה
ח)
קא:], ג) לעיל נה:, ד) [עי'
לאוין סו טוש"ע א"ח סי'
צד וכן לקרנות הא תמניא: כמה מרובע יתר כו'. לפי שחשבת בעיר
שפרש"י דרב אשי איירי במתא דתרי אלפי לא נהירא דבכל עיר שצח סעיף ה:
תוספות בכורות לט. ד"ה
כל
מרובעת הוצרכת על כרחך לתת מגרשיה בריבוע סביב לפיכך עלו
בקרנות הוי מגרש רביע): אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי
כה ב מיי' שם הלכה ה
שיהו משולשין], ה) [לעיל
❖
נה:], ו) בס"א: אשי,
טוש"ע שם ס"ז:
לשמונה אלפים חשוב העיר עגולה
באלכסונא. ואין החשבון מכוון שאם
ז) בס"א: לפיכך, ח) רש"ל
ומגרשי' עגולין והרי הן ג' אלפים
תחתוך טבלא של עשר על עשר שתי
דל ארבע דתחומין וארבע דקרנות כמה
❖
מ"ז,
על ג' אלפים עגולין ואילו היו מרובעין
וערב יהיו בה ד' טבלאות של ה'
הוי תמניא תילתא הוו מי סברת ברבועא
רבינו חננאל (המשך)
הוו ט' ח' למגרש והתשיעי לעיר
על ה' ועשה ריבוע בפנים שילך
קאמר בעיגולא קאמר כמה מרובע יתר על
כי לעולם הקרנות הן י"ו
תורה אור השלם
עכשיו שהכל עגול נתמעט רביע
באלכסון של ארבע טבלאות תמצא
אלף ומגרש הקרנות אלף
העגול רביע דל רביע
פשו לה שיתא
העיר ורביע המגרש: ופשו להו
בריבוע הפנימי
נ' אמות על אמה
1. וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר
מכל קרן, שהן ד' אלפים
ושיתא מכ"ד ריבעא הוי רבינא אמר מאי
נמצא לעולם מגרש
שיתא מגרש ושיתא מכ"ד. הניתנין
לִפְנֵי יְיָ וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי
שהרי
הוא חציו
הקרנות רביעם. והאי
אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם
רביע רביע דתחומין רב אשי אמר מאי
ללוים לבד העיר ריבעא הוי שאע"פ
דכתיב אלף אמה סביב
וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל
רביע רביע דקרנות אמר ליה רבינא לרב
שישוב העיר עגולה ומגרשיה עגולין
דקרנות, כדכתיב וזרקו
הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח
את הדם על המזבח סביב,
אֹהֶל מוֹעֵד: ויקרא א ה
מ"מ לענין חלק הלוים ולענין תחומי
אשי והא סביב כתיב מאי סביב סביב דקרנות
2. וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר
והוא סביב הקרנות. ואחרי
שבת אנו מוסיפין להם ריבוע ונותנין
דאי לא תימא הכי גבי עולה דכתיב וזרקו
שהשלימו פירוש דברי ר'
1
תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר
לה תחומין אלף רוחב למדת העיר
אליעזר בן ר' יוסי הגלילי.
וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב:
(בני אהרן) את הדם על המזבח סביב ה"נ
❖
חזרו להקשות על הא
במדבר לה ד
לכל צד והאורך אלפים וקרנותיהן
סביב ממש אלא מאי סביב סביב דקרנות ה"נ
דתניא נמצאת העיר
למלאות פגמיהן אלפים על אלפים
משתכרת ת' אמה לכאן
מאי סביב סביב דקרנות א"ל רב חביבי
הרי סך הכל ה' אלפים על ה' אלפים
ות' אמה לכאן. והא איכא
הגהות הב"ח
מחוזנאה לרב אשי והא איכא מורשא דקרנתא
(מורשא)
מורשא
מרובעין אלפים תחום לכאן ולכאן
(א) גמ' ולזו שבעים אמה
דקרנתא, דעדיפי טפי
במתא עיגולתא והא ריבעוה אימור דאמרינן
והעיר אלף בינתים דהוו להו תחומין
של חיצון שהוא ק' ואם אין באלכסון של
ושיריים עושה קרפף את
מהאי שיעורא כדאמרינן
שתיהן להיות אחת
חזינן כמאן דמרבעא רבועי ודאי מי מרבענא
תמניא וקרנות שיתסר נמצא מגרש
בכל אתרא בעינן טפי
ה' אלא כמו שעולה בחשבון אמתא
(ג)
ש"מ: (ב) רש"י ד"ה דל
משום מורשא דקרנתא.
רביע התחומין והקרנות: רבינא
ותרי חומשי באלכסונא אז לא היה לו
אמר ליה רב חנילאי מחוזנאה לרב אשי
לצורך וכו' להלן מן העיר:
ודחינן הכא במאי עסקינן
אמר. לעולם כדמעיקרא במתא
להיות בריבוע הפנימי אלא מ"ט
(ג) תוס' ד"ה כל אמתא
במתא עגילתא. ואקשינן
מכדי כמה מרובע יתר על העגול רביע
א)
וכו' ואם אין באלכסון של
והא (דבעינן ד')
מרבעתא ובתרי אלפי אתרי אלפי
אמות על אמה כדין ז' על ז' והאלכסון
הני תמני מאה שית מאה ושיתין ושבע
ה' אלא שבע אמות כמו
[ריבעוה]. ופרקינן אימור
דהוו להו תחומין שיתסר וקרנות
נמי של ריבוע הפנימי לא היה לו
שעולה: (ד) ד"ה רב הונא
דאמרינן כו'. אלא הוספנו
נכי תילתא הוי אמר ליה ה"מ בעיגולא
שיתסר ומגרש מנייהו תריסר ומאי
להיות עשר אלא ט' אמות וד' חומשין
וכו' אבורגנין כו' נפק
על זו העיר זה השיעור.
מגו רבוע אבל באלכסונא בעינא טפי דאמר
ואחוי ליה הני מתוותא
ואקשינן מכדי עגילה הוא
אלא יש מעט יותר מאמתא ותרי חומשי
רביע דקתני בתחומין דקאמר [נו:] נמצא
דמיבלען וכו' מהאי גיסא
באלכסונא: רב הונא אמר נותנין
כדקאמרת. ואוספינן עלה
מר ב) כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי
מגרש דתחומין רביע דתחומין וקרנות
דארדשיר כו' הא וכו'
כדי ריבועא מאבראי
באלכסונא: מתני' נותנין קרפף לעיר
דמגרש דתחומין תמניא כדאמרינן
קרפף לזו וקרפף לזו. נראה לר"י
השתא מזכיר רב ספרא
ג) א
שיהא הוא ורבועו ארבעה
קמ"א אמה ושליש דהוי
כמה (מארבע) [מרובע]
מעיקרא והוא ריבעא דתלתין ותרין:
דברי רבי מאיר וחכ"א לא אמרו קרפף אלא
דדוקא בשתי עיירות נותנין קרפף
ב' וכו' אטמהתא דשורא
יתר על העיגול רביע,
רב אשי. נמי כרבינא מוקי לה
לזו וקרפף לזו לרבנן דכמו שלר"מ
בין שתי עיירות אם יש לזו שבעים אמה
דמיבלען בתוך ע' אמה
כשתחשוב רביע של
במתא מרבעתא דתרי אלפי אתרי
ושיריים כצ"ל ותיבת תחום
עיר דוקא דהא קרא קדריש ה"ה
אלפים להיות הן ורבוען
ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים עושה
נמחק: (ה) בא"ד דאמר
ארבעה, כגון אלף וחמש
אלפי ומאי נמצא מגרש רביע דקתני
לרבנן דב' עיירות דוקא אבל עיר
קרפף את שתיהן להיות אחד וכן ג' כפרים
קרפף אחד לשניהם הא
מאות, תוסיף עליהן ת"ק
ה"ק מגרש דקרנות הוי רביע דקרנות
ובית אין נותנין להם שני קרפיפות
דקאמרי רבנן שתי
נמצאו הן ורבועם ארבעה
המשולשין אם יש בין שנים חיצונים מאה
ד)
עיירות לאו דוקא דהוא
דשיתסר דקרנות הוי רביע המגרש:
חלקים כל חלק ת"ק,
אלא דוקא אם הוא תוך שבעים אמה
❖
וארבעים ואחת ושליש עשה אמצעי את
הדין בית:
נשארו מן האלפים חמש
והא סביב כתיב. בקרא גבי מגרש
ושיריים לעיר מתעברת לעיר וכן אם
שלשתן להיות אחד: גמ' מנא הני מילי
מאות וריבועם, [ד]חמש
ותנא כי רהטא דקרא נקט ותנא:
יש בית אחר תוך ע' אמות ושיריים
מאות מאבראי קס"ז
אמר רבא דאמר קרא 2 מקיר העיר וחוצה
פחות שליש, הכל קס"ז
ל"א רב אשי. ס"ל דאין נותנין מגרש
לאותו בית של עיר אחת יכולין
מוסף רש"י
ות"ק תרס"ז. ועל זה
אלא לקרנות העיר אלף על אלף
לעשות בורגנין כמו שירצו כדאמר
אמרה תורה תן חוצה ואחר כך מדוד:
כל אמתא בריבוע
הדרך רביע חמש מאות
הלכך לעולם בין העיר גדולה בין
(לעיל דף כא.) אתיתו
בעושין פסין
אמתא ותרי חומשי
הנשארים מן האלפים
וחכ"א לא אמרו וכו': איתמר רב הונא אמר
ה)
באלכסונא. כשאתה מודד
קס"ז פחות [שליש]
העיר קטנה מגרש שלה רביע
מברניש לבי כנישתא דדניאל דהוו
נותנין קרפף לזו וקרפף לזו חייא בר רב אמר
ב
אלכסון שלהם אתה מוצא
נמצאו הכל אלפים ושש
[דלעולם] הקרנות שיתסר ומגרש
תלתא פרסי כו' אמאי סמכיתו
לכל אמה שבריבוע תוספת
מאות וששים ושבע אמה
קרפף [א'] לשתיהן תנן וחכמים אומרים לא
ד': והא איכא מורשא דקרנות. למאי
אבורגנין כי נפק (ד) אחוי ליה מתוותא
שני חומשים, כך שיערו
פחות שליש אמה.
אמרו קרפף אלא בין ב' עיירות תיובתא דרב
חכמים (סוכה ח.). נותנין
ופרקינן בריבוע הכי נמי
דמבלען בתוך ע' אמה ושיריים
דאמרן לעיל [שם.] כמה מרובע יותר כו'
קרפף לעיר. דכל שבעים
אבל בהילוכא בעינן טפי,
הונא אמר לך רב הונא מאי קרפף תורת קרפף
דמדדינן מגרש בעיגולא וקשיא ליה
והשתא אתי שפיר הא דבשמעתא
אמה ושירים סמוך לעיר
דאמר מר כל אמתא
ולעולם קרפף לזו וקרפף לזו ה"נ מסתברא
לרב חביבא כיון דתניא מרבע את
הוי עיר (לעיל כא.).
דא"ל רב ספרא לרבא הני בני
בריבועא אמתא ותרי
ו)
עושה קרפף את שתיהן
חומשי באלכסונא. וכיון
העיר הרי היא מרובעת וכי יהבא
מדקתני סיפא אם יש לזו ע' אמה ושיריים
אקטיספון דמשחו להו תחומא מהאי
להיות אחד. אם יש לזו
דהכי מסקנא דשמעתא
מגרש בעיגול אלף סביב לה נמצאו
גיסא דארדשיר הא מפסקא דיגלת
ולזו ע' אמה ושיריים עושה קרפף (א) לשתיהן
שבעים אמה ושירים ולזו
פרישנא מרישא על הדין
קרנות העיר אוכלין בתוך המגרש
שבעים אמה ושירים עושה
דהוו טפי מקמ"א אמות ושליש השתא
אורחא דפרקינן ומוקמינן
להיות אחד שמע מינה
לימא תיהוי תיובתיה
קרפף לשתיהן להיות אחת,
לה. מתני' נותנין קרפיף
ואין כנגד הקרנות אלף מגרש:
מזכיר שליש וקמ"א אמה דהוי ב'
דחייא בר רב אמר
לך חייא בר רב
שתי עיירות המובדלות זו
(לעני) [לעיר] וכו'.
במתא עגולתא. דלית לה מורשא
קרפיפות משום דאיירי בב' עיירות
מזו קמ"א אמה ושליש ויש
איתמר שתי עיירות
הא
באמצע בית, נמצא אותו
דקרנתא: אימור דאמרינן חזייה
קרובות זו לזו מערבה
וגבי רבא נקט דאחוי ליה אטמהתא
בית בתוך שבעים אמה וד'
כנגד מזרחה של חברתה,
כמאן דמרבעא. לענין להוסיף לה תחומין בין להילוך שבת בין
דשורא דמבלען תוך תחום בשבעים אמה ושיריים דלחבר לעיר
טפחים לשתיהן, נעשה
רב הונא אמר נותנין
לענין נתינת לוים אבל רבועי ודאי לא מרבענא כלום הוספנו בתים
צריך שיהיה תוך ע' אמה ושיריים ונראה דאפי' בית ובית בלא
אותו בית כעיבור להן,
קרפיף לזו וקרפיף לזו.
כאשה עוברה שכריסה
פי' נותן לכל אחד
בתוספת ריבועא שימעטו את נוי המגרש: הני ח' מאות. בתמיה.
עיר נותנים להם קרפף אחת לשתיהן דאי לא תימא הכי עיר
בולטת, ומצטרפת להיות
[שבעים אמה] ושירים,
דקתני לעיל [שם] נמצאו תחומין משתכרין במה שהנחנו טבלא באלכסון
שאין לה חומה במה יתחברו כאחת אם לא ע"י שמובלעים
שתיהן כאחת ללן באחת
שהן בית סאתים, ואם אין
ח' מאות אמה והלא אין עודף האלכסון אלא מפני הריבוע דדבר
יחד תוך ע' אמה ושיריים דאין סברא להצריך שיגעו זה לזה
מהן שיהיו שתיהן לו כד'
בין שתי עיירות הללו יתר
אמות ומונה אלפים מחוצה
מזה השיעור נחשבות
עגול אין לו אלכסון והמרובע יש לו אלכסון וכמה מרובע יותר
ולפ"ז לרבי חייא בר רב דאמר קרפף אחד (ה) לשתיהן לאו דוקא
❖
להן (סוכה ג:).
שתיהן עיר אחת וכל אחת
על העגול רביע ורביעא אייתו עלה מלבר שהוא חלק שלישי מלגו:
הא דקאמרי רבנן ב' עיירות דהוא הדין בית ובית אלא אגב
נותנין לו תחומה לזו
והני שית מאה ושיתין ושבע נכי תילתא דאמתא הוו. דהיינו תילתא
דנקט ר' מאיר עיר אחת נקטי רבנן ב' עיירות והא דתניא בריש
במזרח חברתה ולזו
במערב חברתה מחוץ
דאלפים: ה"מ. הוא דרביע יותר עליו ותו לא ה"מ בעיגולא דנפיק
סוכה
רבינו חננאל
לעיר הקרובה לה במאה
מגו ריבוע כי אמרינן רביע ה"מ בעלמא כל היכא דאיירי בעגול הנעשה מתוך המרובע זה הריבוע יותר על העגול שאנו עוסקין
וארבעים אמה ואחת
הסר מקום הרביע אלפים
במדת החלל כולו כמה נשכר כל החלל בתוספת זו בין בהיקיפו בין בחללו לא נשכר אלא רביע שהרי עיר עגולה אלפים הקיפה
ושליש, אלפים אמה.
אמה, נשארו ששת
וחייא בר רב אמר אין
אלפים, נמצאו ששת
ו' אלפים כדילפינן בפ"ק (יד.) מוקו שלשים באמה יסוב אותו וגו' [מ"א ז] ועיר מרובעת היקיפה ח' אלפים וכן למדת חללה אם באת
נותנין אלא קרפיף אחד
אלפים (כ"ד) [מכ"ד] אלף
לחלק התוספת לפי חשבון לכל העיר לא רבתה המדה על מה שבתחילה אלא רביע דהכי קים להו לרבנן שהמרובע יותר על העגול
לשתיהן. ואקשינן לרב
של תחומין ושל קרנות
רביע: אבל באלכסונא. כלומר אבל כאן שאנו עוסקין לידע כמה ניתוסף הילוך האלכסון בשביל רבוע זה שהוספנו איכא טפי מרביע
הונא מתניתין, דתנן
[ריבעא הוי]. רבינא אמר
וחכמים או' אין נותנין
מאי רביע דתחומין. רבינא
לפי שכל הרבוע הזה שהוספת נתתו לקרנותיה ולא נשתכרו בו אמצעי העיר כלום שמתחילה אלפים ועכשיו אלפים והשכר הזה רובו
קרפיף אלא לשתי עיירות.
דברי אביי [קמפרש].
לחודן של קרנות ומיעוטו לסמוך להן מכאן ומכאן לפי האלכסון יותר על הרבוע: מתני' נותנין קרפף לעיר. כשבא למדוד התחומין אין
ז)
ופריק הכי קתני אין נותנין
והכי קאמר לא תימא
מודדין מן החומה אלא מרחיק ע' אמה ושיריים כחצר המשכן ומתחיל למדוד: קמ"א ושליש אמה היינו ב' קרפיפות: להיות אחת.
תורת קרפיף אלא לשתי
דאביי דאמר משכחת לה
עיירות, ולעולם שתי
במתא דהיא אלפא
והיוצא ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה ואילך: וכן ג' כפרים המשולשין. מפרש בגמרא [ע"ב]: גמ' תן חוצה. קרפף:
קרפיפות לשתיהן, הכי
אאלפא בהדי אלפא
הא
נמי מסתברא מדקתני
דמתא קאמר א) אלא בר
ממתא. ומאי רביע, רביע דתחומין הוא דקאמר. בא רבא לפרק דרך אחרת וא' האי דקתני נמצא מגרש רביע, רביע דקרנות. סיפא ב) אם יש בין שנים החיצונים [ק"מ] אמה [ואחת] ושליש וכו'. [נימא] תיהוי תיובתיה סיפא לחייא בר רב.
א) דברי רבינו אלו כמו שהם הם משולל הבנה ואולי ט"ס יש בכאן ואי"ה בסוף המסכת יבא ביאור על זה. ב) לכאורה נראה דט"ס הוא וצ"ל מדקתני סיפא אם יש לזו ע' אמה ושיריים וכו'.