נח:
כיצד מעברין
פרק
חמישי עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
איכא
אבל אם היה חוט המשקולת יורד כנגדו. שפתו זקופה מאד שאין
דאמרי א"ר יוסף אפילו יותר מאלפים. ומסיק רב יוסף
לד א ב ג מיי' פכ"ח
א) [עי' פירש"י לעיל ה. ד"ה
והאמר ר"נ], ב) לעיל לה:,
מתרחקת שפת תחתיתו מכנגד שפת גובהו ד"א אין מידת מדרונו
מהל' שבת הל' טו טז
כשהחוט יורד כנגדו איירי ולפי המסקנא זו לא קאי רב
(ג)
ג) [בס"א: לאחר], ד) [ע'
טוש"ע א"ח סי' שצט
ממעט מידת התחום ע"י קידור אלא נכנס לתוכו ומודד קרקעיתו
יוסף אהבלעה כדאמר עד השתא דהא אמרינן לעיל דמודדו מדידה
תוס' לקמן נט. ד"ה אפילו],
סעיף ד:
מדידה יפה כקרקע חלקה ויוצא לשפתו ומשלים מדתו והולך: כמה
יפה אלא אדרב יהודה קאי דאמר כשהחוט יורד כנגדו מודדו מדידה
לה ד מיי' פ"ט מהל'
ה) [ע"א ד"ה ובלבד],
ו) רש"ל, ז) [מהא דירושל'
רוצח הלכה ד סמג
עומקו של גיא. דנימא מבליעו כשהוא
יפה וקמ"ל דאפילו יתר מאלפים
אמתני' דאמר ההדיוט
עשין עח:
רחב נ': אלפים. אבל יותר מכאן
מודדו מדידה יפה:
אבל חוט המשקולת
יורד כנגדו מודדו
לו ה מיי' פכ"ח מהל'
שריבה אין שומעין משמע
וכי
אפי' יכול להבליעו אינו מבליעו אלא
שבת הלכה יז סמג אין חוט המשקולת יורד כנגדו
כפרש"י, תי"ט] [ועיין
מדידה יפה וכמה עומקו של גיא אמר רב
לאוין סו טוש"ע א"ח סי'
תוספות חדשים שדחה דברי
מקדר: התם כשאין חוט המשקולת
עד כמה אמר אבימי עד ד"א.
יוסף אלפים איתיביה אביי עמוק ק' ורוחב
❖
שצ"ט (סעיף ד) וסעיף ז:
תי"ט],
יורד כנגדו. פלוגתא דת"ק ואחרים
פי' רבינו שמואל ואין חילוק בין
לז ו מיי' שם הלכה יט
נ' מבליעו ואם לאו אין מבליעו הוא דאמר
❖
הלכך כיון דחזי להילוך קצת אזלינן
עמוק נ' לק' או אלף או אלפים אע"פ
טוש"ע שם סעיף יא:
כאחרים דתניא אחרים אומרים אפילו עמוק
ביה לחומרא: עד כמה. יתרחק
שב' אמות שיפוע של דבר מועט נוח
הגהות הב"ח
אלפים ורוחב נ' מבליעו איכא דאמרי אמר
המשקולת מכנגדו דקרי ליה אין יורד
להשתמש יותר מארבע אמות שיפוע
(א) גמ' אמר רבה בר אבוה
רבינו חננאל
רב יוסף אפילו יתר מאלפים כמאן דלא כת"ק
ונחמיר ביה: במתלקט י' מתוך ד'.
של דבר גדול:
(נקיטינן) תז"מ ונ"ב ס"א
אבל מתלקט י' מתוך ה' מודדו
אין זה וכן באלפסי לא גריס
אבל חוט המשקולת יורד
הבא ללקוט כמה הוא מגביה והולך
ולא כאחרים התם שאין חוט המשקולת יורד
ליה ועיין לעיל דף לה ע"ב:
כנגדו מודדו מדידה יפה.
מוצא י' טפחים גובה קודם שיגיע
מדידה יפה. ו) [האי מודדו
כנגדו הכא בחוט המשקולת יורד כנגדו וכי
(ב) שם אין מקדרין לא
וכמה עומקו של גיא. אמר
להילוך ד"א אבל מתוך חמש כקרקע
בערי מקלט ולא בעגלה
מדידה יפה] דהכא לא פ"ה כההיא
רב יוסף אלפים, והוא
אין חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה
ערופה מפני כו' כצ"ל:
דאמר כאחרים, דתניא
חלקה דמי ומודדו מדידה יפה ואין
דלעיל שמדלג כל השיפוע אלא אדרבא
אמר אבימי ד' וכן תני רמי בר יחזקאל ד':
(ג) רש"י ד"ה אבל אם וכו'
אחרים אומרים אפילו
כאן לא הבלעה ולא קידור: מתני
אין מבליע ואין מקדר אלא מודד כל
ד' אמות אין מדרונו ממעט
עמוק אלפים ורחב
הגיע להר מבליעו וחוזר למידתו: אמר
לקולא. בהר משופע הוא דבעינן
מידת כצ"ל ותיבת מידת
השיפוע דכקרקע חלקה דמיא ונראה
חמשים מבליעו. וחכמים
נמחק: (ד) ד"ה מפני וכו'
רבא לא שנו אלא בהר המתלקט י' מתוך
או' עמוק ק' ורחב נ'
הבלעה או קידור אבל בזקוף אומד
דה"ה בגיא וגדר אם מתלקט י' מתוך
הילכך לא משנינן בהו
מבליעו ואם לאו אין
ד' אבל בהר המתלקט י' מתוך ה' מודדו
בעלמא: שלא יצא חוץ לתחום. הא
ה' דכקרקע חלקה דמי והשתא איכא
מידי: (ה) תוס' ד"ה אבל
מבליעו. איכא דאמרי
וכו' ותרגום יתארהו בשרד
מדידה יפה רב הונא בריה דרב נתן מתני
פרשינן לעילה): בערי מקלט. בתחום
[אמר] רב יוסף אפילו
ד' דינים בכותל והר דאם מתלקט י'
מסר ליה במתקלתא נ"ב
יותר מאלפים. א"ל אביי
ערי מקלט לקלוט דתנן (מכות דף יא:)
מתוך ה' מודד כקרקע חלקה ואם
לקולא אמר רבא לא שנו אלא בהר
א
פי' משוהו במשקולת:
כמן לא כרבנן ולא
כשם שהעיר קולטת כך תחומה
מתלקט י' מתוך ד' מבליע ואם אין
(ו) בא"ד בכל מקום היה
כאחרים. ושנינן כי אמר
המתלקט עשרה מתוך חמש אבל בהר
❖
ראוי למדוד:
רב יוסף בשאין חוט
קולט: בעגלה ערופה. כשמודדין
יכול להבליע מקדר ואי לא ניחא
המתלקט עשרה מתוך ד' אומדו והולך לו:
המשקולת יורד כנגדו. וכי
לידע איזו היא קרובה אל החלל:
תשמישי' אומדו והולך לו ואם חוט
חוט המשקולת יורד כנגדו
ובלבד שלא יצא חוץ לתחום: מאי טעמא
מפני. שמדידתן מן התורה הלכך
יורד כנגדו מדלג כל השיפוע ובגיא
מודדו מדידה יפה, עד
מוסף רש"י
אמר רב כהנא גזירה שמא יאמרו מדת
כמה, אמר אביי עד
(ד) לא משערינן בהו מידי אלא מודדין
אין חילוק בין ניחא תשמישי' ללא ניחא
נקיטינן.
מסורת
ארבעה. ירושלמי כיצד
תחומין באה לכאן: אם אינו יכול להבליעו:
הרים וגאיות כקרקע חלקה:
תשמישי' כדפרישית ולהאי לישנא
מאבותינו, מנהג מרבותינו
מודדין את הנחל, צר
מתני' ה"ג אין מודדין אלא
תנו רבנן כיצד מקדרין תחתון כנגד לבו
דרבא לא ידענא מאי קורין ניחא
(לעיל ה.). אין מקדרין
ב
מלמעלה ורחב מלמטה
לא בעגלה ערופה.
עד נ' אמה אתה רואה
מומחה. בקי במדידה: ריבה
עליון כנגד מרגלותיו אמר אביי נקיטינן
תשמיש' ומאי קורין לא ניחא תשמיש'
א)
כשבא למדוד את הערים
אותו כאילו (רואה) [מלא]
במקום אחד ומיעט במקום אחר.
אבל בלשון אחרון דרבא דאמר
אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות
שסביבות החלל לידע איזו
ג
עפר או צרורות, ואם לאו
שנמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין
היא קרובה מכולן, מודד
מתלקט י' מתוך ה' מבליעו והיינו
אתה [רואה אותו] כאילו
אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה (א) (נקיטינן)
ב)
את ההרים ואת הגאיות
מטרפס ועולה מטרפס
ובולטין מכנגד סימני תחום קרן
ניחא תשמישתא ובמתלקט י' מתוך
אין מקדרין (ב) לא בעגלה ערופה ולא
כמות שהן ואף על פי
ויורד, היה הנחל מעוקם
ד
שכנגדו: שומעין למקום שריבה.
ד' אומדו והולך לו והיינו לא ניחא
שהמדרון מרבה את המדה
ר' חסדאי או' נוטל
בערי מקלט מפני שהן של תורה:
ומרחיק את העיר (לעיל
(ומה) ומוציאין מידה הקצרה כנגדה
מצופות ומשער בה בעיניו
תשמישתא ולפ"ז הלשון אין בכותל
מתני' אין מודדין אלא מן המומחה ריבה
לה:). ולא בערי מקלט.
במישור וחוזר ועושה כן
ה
מפני שלא מתח מתחילה החבל כל
והר כי אם שלשה דינים מתלקט י'
בתחום ערי מקלט, דקי"ל
בהר. הגיע להר מבליעו
למקום א' ומיעט למקום אחר שומעין למקום
צרכו ונתקצר וצריך למותחו בכל כחו
מתוך ה' מבליעו ומתוך ד' אומדו
(מכות יא:) כשם שהעיר
וחוזר למידתו. אמר רבה
קולטת כך תחומה קולט
שריבה ריבה לאחד ומיעט לאחד שומעין
לא שנו אלא (נהר) [בהר]
והכי תניא נמי בתוספתא [ספ"ד]: ריבה
וחוט יורד כנגדו מדלג כל השיפוע
ג)
(לעיל לה:).
המתלקט עשרה מתוך
לא' ומיעט לאחד. מפרש בגמ' [נט.]:
כך סוגיא זו מפורשת לפי שיטת
למרובה ואפילו עבד אפילו שפחה נאמנין
ד) ו
ארבע מפני שעולה כמין
שלא אמרו חכמים כו'. כשגזרו שלא
הקונטרס ור"ת מפרש דחוט המשקולת
גבשושית יתר משיעור
לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו
שליש ואין החבל נמתח,
לצאת חוץ לתחום לא אמרו להחמיר
קרי לכל דבר משופע וחלק שאין בו
חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל:
אבל הר המתלקט י'
בתחומין אלא להקל בתחומין:
מורד ועיכוב שיוכל אדם לעמוד שם
טפחים מתוך (ד') [ה']
גמ'
והיינו משקולת ותרגומא יתארהו בשרד
גמ'
אמות, נוח הוא למדידה,
מודדו מדידה יפה, כי
(ישעיה מד) (ה) ימסר במתקלא אפי' יהא משופע בשיפוע הרבה נקרא משקולת הואיל והוא משופע וחלק ביותר וה"פ לא שנו אלא שאין חוט המשקולת
גבשושיתו שליש. כי הא
יורד כנגדו פי' שאין בחוט המשקולת שיוכל אדם לרדת בו ולעלות דהואיל דלא חזי להילוך הקילו בו להבליעו אבל חוט המשקולת יורד כנגדו שיש
דתניא כל כובשי כבשים
בו מורד לירד ולעלות לא הקילו להבליעו אלא מודדו מדידה יפה לגמרי כי ההיא דלקמן דמן הדין בכ"מ היה למדוד כל השיפוע כדאמרינן
(ו)
שלש אמות לאמה חוץ
מכבשו של מזבח שהוא
לקמן אין מקדרין לא בערי מקלט כו' אלא שבתחומין הקילו להבליעו כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו וכמה עומקו של גיא דמבליעין
מתוך שלוש ומחצה
א"ר יוסף אלפים אבל מאלפים ואילך לא דכיון דהוי כתחום שבת אין להקל בו התם כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו פי' רב יוסף
ואצבע וחצי אצבע א) .
קאי אמתניתין כשאין (מודד ב) חוט המשקולת יורד כנגדו ולכך מבליעין אפי' ביותר מאלפים ורבנן ואחרים כשחוט המשקולת יורד
ובלבד שלא יצא חוץ
לתחום. מאי כדי שלא
כנגדו דחזי להילוך ואפ"ה מבליעין למר עד ק' אמה ולמר עד אלפים ולהאי לישנא בתרא דרב יוסף הא דמפליג רב יהודה לעיל
יבואו לטעות הרואין
בחוט המשקולת יורד כנגדו היינו ביותר מק' לרבנן או ביותר מאלפים לאחרים עד כמה פי' עד כמה יהיה הגיא שמבליעין עד
ויאמרו מידת תחומין באה
לכאן. ואם אינו יכול
ד' אבל פחות מד' הוי כקרקע חלקה ומודד הכל אבל מתלקט י' מתוך ארבע אומדו והולך לו פי' ר"ת דדוקא בהר שעשוי בידי
להבליעו מקדד. כיצד
שמים הקילו להיות אומדו אבל גיא שעשוי בידי אדם כדרך שעושין גיאות ועמקים סביבות העיר לחוזק לא הקילו להיות אומדו
מקדד תנא תחתון כנגד
אלא אפילו אין חוט המשקולת יורד כנגדו דלא חזי להילוך מבליעו וכן גדר ורבינו שמואל גרס לעיל בברייתא הגיע לכותל ימוד את
לבו ועליון כנגד
מרגלותיו, אמר אביי
הכותל והכי איתא בתוספתא [פ"ד] פי' ימוד כל שיפוע הכותל ומוקי לה בדניחא תשמישתא והיינו במתלקט י' מתוך ה' ומתניתין דמבליעו
נקטינן אין מודדין אלא
היינו במתלקט מתוך ד' והכי נמי מוקי לה רבא בלישנא קמא והא דקאמר התם בדניחא כו' היינו משום דברייתא גופא מייתי
בחבל של ד' אמות. אמר
אגב גררא ושייך שפיר לישנא התם לא שנו דמבליע אלא כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו כיון דאיכא ד"א לא בטלי וצריך להבליע
רב נחמן אמר רבה בר
אבוה, אין מקדדין לא
אבל חוט המשקולת יורד כנגדו כיון דאין בשיפוע ד"א ועוד דאוקימנא מתניתין בדלא ניחא תשמישתא מדלג השיפוע ומודדו מדידה
בעגלה ערופה, ולא בערי
יפה וכמה עומקו של גיא דלא בטלי ד"א ומבליע אמר רבי יוסף אלפים אבל טפי מאלפים אפילו ארבע אמות אויר או יותר
מקלט, מפני שהן של
מדלג כל השיפוע ומידת חכמים כך הוא דפחות מארבע אמות לא חשיבי ואפילו בפחות מק' וד' אמות או יותר חשיבי עד אלפים
תורה. מתני' אין מודדין
אלא מן המומחה. פירוש
טפי לא חשיבי איתיביה אביי עמוק ק' מבליעו ואם לאו אין מבליעו אלא מדלג כל השיפוע הוא דאמר כאחרים איכא דאמרי אמר
מקום ישרה מלשון ומחה
רב יוסף אפילו ביותר מאלפים לא בטלי ארבע אמות ומבליע ה"ג התם כשחוט יורד כנגדו פירוש דרבנן ודאחרים דפחות מארבע
[על כתף ים כנרת].
חשיבי עד ק' לרבנן או עד אלפים לאחרים הכא כשאין חוט כו' דד' אמות חשיבי ולא בטלי אפילו ביותר מאלפים:
וע"ש בתוס'. אין
א) שם בגמ' הגי' ושליש אצבע
מודדין אלא מן המומחה. פי' ר"ח דרך ישרה ומכוונת כנגד העיר ז) ומומחה מלשון
ומחה על כתף ים כנרת (במדבר לד)
שלא ילך לצדי העיר למדוד שם אלפים לפי שפעמים יש שם קרקע חלקה ונוח למדוד
ואחרי כן יהיה צופה ובא לו כנגד
העיר וצופה כנגד מידתו אין לו לעשות
כן משום
דפעמים
יש כנגד העיר הרים וגאיות
שיש לו להבליע או
לקדר:
למקום