כיצד מעברין פרק
חמישי עירובין
סא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ועוד
ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה. כולה כד' אמות לפי שהעיר
התיר רבי.
רבינו שמואל ל"ג ועוד דהאי ועוד אמילתא
נח א ב מיי' פכ"ח מהל'
א) [בס"א: ארבע],
ב) [תוספ' ספ"ד], ג) [צ"ל
עולה להו במדת התחומין: ורבי אידי. דאמר דברי נבואה הן: אנשי
שבת הל' ט סמג לאוין
דלעיל מיניה קאי והכי איתא בתוספתא דמכילתין מעשה
מתא ועי' שבת קמה:],
סז טוש"ע א"ח סי' שצח
אנשי קתני. במתני' בתרוייהו תני מהלכין ומוקי לה בנותן עירובו
ברועה זקן שבא לפני רבי ואמר לו זכור הייתי שהיו בני מגדל יורדין
❖
ד) [לעיל ס:], ה) לעיל
סעיף ט:
בעיר כדמפרש במתניתין כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן עירובו
לחמתן עד החצר החיצונה הסמוכה לגשר ועוד והדר קאמר שהתיר
ובירושל' וברי"ף ועוד אי'
ואין אנשי ועי' בפ"מ על
בעיר קטנה הסמוכה לה בתוך אלפים
רבי שיהו בני גדר כו' ומיהו יש
הירושלמי, ו) צ"ל להם,
מהלך את כולה שעירוב קונה לו
תוספתא שכתוב בה בתר עדותו
רבינו חננאל (המשך)
ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר
ז) [גיר' ירושלמי והרא"ש על
כל העיר כד"א כאילו שבת הוא שם
דרועה התיר רבי שיהו בני מגדל
פי המערה], ח) [לעיל נב:],
גדולה מאי טעמא לאו משום דהני כלתה
גדולה ונתן עירובו [בעיר
ט) [לעיל נב: איתא אפילו
ורבא תני אין אנשי כדאמר לקמן מאן
קטנה, בעיר קטנה ונתן
יורדין לחמתן עד החצר החיצונה
מדתן בחצי העיר והני כלתה מדתן בסוף
וברי"ף איתא ואפילו],
עירובו] בעיר הגדולה,
דתני אין אנשי לא משתבש: אבל
הסמוכה לעיר וניחא השתא דגרס
י) בס"א: בראשית,
מהלכין כולה וחוצה לה
העיר ורבי אידי אנשי אנשי תני ומוקים לה
מודד. מחוץ לעיר ובא לעיר לא תנן
ועוד התיר ר' שיהו בני גדר כו' כיון
כ) [ציורים אלו שייכיםלרש"ל
אלפים אמה. והא דר'
בנותן אבל מודד לא תנן ולא והתנן ולמודד
עי"ש], ל) צ"ל ר"ח וכ"ה
אידי לא בריר טעמא. אמר
מידי חלוק בין כלתה בחציה לכלתה
דמיירי לעיל במה שהתיר רבי לבני
❖
ברש"ל ורש"א,
רב יוסף אמר רמי בר אבא
שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפילו סוף
בסופה: ולמודד. ממקום שביתתו
מגדל על פי עדותו של רועה ובפי'
אמר רב הונא עיר שיושבת
מדתו כלה במערה סוף העיר איצטריכא
או ממקום עירובו שאמרו ליתן לו
ר"ח כתוב ועוד זאת התיר רבי:
על שפת הנחל אם יש
עיר העשויה כקשת הואי. פירש
לפניה דקה. בתוך הנחל
אלפים אפילו סוף מדת אלפים כלה
ליה דלא תנן אמר רב נחמן מאן דתני אנשי
הגהות הב"ח
ארבע מודדין לה אלפים
במערה לא יכנס מאלפים והלאה.
בקונטרס חמתן ובין שני
לא משתבש ומאן דתני אין אנשי לא
(א) רש"י ד"ה לאו משום
אמה מן הנחל ולהלן.
אלמא כלתה מדתו בחצי העיר תנן
וכו' אבל היושבין בשפולה
ראשיה יותר מד' אלפים דאמר לעיל
שהנחל כיון שמשתמשין
משתבש מאן דתני אנשי לא משתבש
כצ"ל ותיבת אם היו נמחק:
בו כאילו מן העיר הוא.
דעולה לו מדת העיר ומאי נביאותיה:
מודדין לה מן הקשת וכלה תחומן של
דמוקים לה בנותן ומאן דתני אין אנשי לא
(ב) ד"ה כולי האי וכו' בלא
ואם לא עשו לפניה דקה
סוף העיר איצטריכא ליה. לרבי
בני הקשת בראש של גדר ואין יכולין
מתייהו (ליטטרגי) תז"מ
אין מודדין להן אלא
משתבש דמוקים לה במודד וחסורי מחסרא
ונ"ב נ"ל להגיה לא טטרגו
יהושע בן לוי לאשמועינן דהיכא
ליכנס בה אבל בני גדר יורדין לחמתן
מפתח בתיהן. ומאי שנא
והכי קתני אנשי עיר גדולה מהלכין את כל
פי' אפי' כשבני גדר באים
דכל דקה בעלמא ארבעה
דכלתה מדתו בסוף העיר הויא כל
דמודדין לגדר מחומתן וכל חמתן
לחמתן לא כייפו לבני חמתן
טפחים והאי דקא אמר רב
עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין
העיר כד' אמות דלא תנן לה: מוקי
מובלעת בתחומיהן ופירושו תמוה
שיהא מכים להם בני חמתן
יוסף ארבע אמות. ופרקי'
❖
וק"ל:
את כל עיר גדולה במה דברים אמורים
לה בנותן. כדקתני במתני' בהדיא:
כיון דבעיתה תשמישתה
דאי בני הקשת מובלעין בתחומן של
שהיא על הנחל אם היא
ומאן דתני אין אנשי עיר קטנה כו'
גדר א"כ גם הם מותרין לעלות לגדר
במודד אבל מי שהיה בעיר גדולה והניח
רחבה ד' אמות אין,
לא משתבש מוקי לה במודד. אנשי
ואם בבני ראשי הקשת קאמר
ואי לא לא. אמר רב
את עירובו בעיר קטנה היה בעיר קטנה
מוסף רש"י
יוסף מנא אמינא, דמאן
עיר גדולה שיוצאין מעירן לעיר
דמובלעין בתחום גדר אכתי כל היכא
והניח את עירובו בעיר גדולה מהלך את
בלא מתיה. במקום שאינו
דאית ליה דקה לפניה
קטנה הנבלעת כולה בתוך אלפים
דשרי להני שרי להני כ)
עירו (עי' שבת קמה:).
מדקה ולהלן משחינן לה
כולה וחוצה לה אלפים אמה אמר רב יוסף
שלהן כגון שרחוקה מעירן אלף והיא
דבני ראשי הקשת ובני
ולמודד. שחשכה לו ואמר
תחומה. דתניא ועוד זאת
אמר רמי בר אבא אמר רב הונא עיר
א
שביתתי במקומי ומודד
התיר רבי (כשהיו) [שיהו]
עצמה אלף מהלכין את כולה כד'
גדר באין מזה לזה
אלפים פסיעות בינוניות
בני גדר יורדין לחמתן
שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה
אמות ומשלימין אלף חוצה לה ואין
ואותן שבאמצע הקשת
אולי יכנס לתחום העיר
ואין בני חמתן יורדין
דקה ארבעה מודדים לה משפת הנחל ואם
אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר
ובני גדר תרוייהו
א)
וכלו אלפים שלו אמה אחת
לגדר, מאי טעמא לאו
חוץ לתחום לא יכנס,
משום דהוו בני גדר עיר
גדולה הרחוקה מעירן אלף והיא
לאו אין מודדין לה אלא מפתח ביתו אמר
אסרי בהדדי ונראה
שאפילו האלפים מוליכות
היושבת על שפת הנחל
עצמה אלפים הואיל ואין כולה נבלעת
כפי' ל) ר"ת דגדר עיר
ליה אביי דקה ארבע אמות אמרת לן
אותו לתוכו אינו מותר
ב
ועבוד דקה, והיה בין
באלפים שלהן עולה להן במדת
לצאת מאלפים, שאפילו
העשויה כקשת הואי
גדר לחמתן יותר מאלפים
עלה מאי שנא מכל דקי דעלמא דארבעה
סוף מדתו כלה
אמה. ובני גדר דעבדו
התחום ואין נכנסין לה אלא באלף
ולא היה בין ראשיה ארבעה אלפים
א"ל התם לא בעיתא תשמישתא הכא
במערה. לא יהלך להלן
דקה מדדו להם אלפים
ומתניתין דמפרשא ואזלא בנותן
ומודדין לה מן היתר לפיכך באין לחמתן
מאלפים דכיון שמדד
אמה מחוץ לנחל, וכלתה
בעיתא תשמישתא אמר רב יוסף מנא
אלפים לבד מקום שביתתו
עירובו חסורי מיחסרא כו':
מידתן לחמתן. ובני חמתן
אבל בני חמתן אינן יכולין לעלות לגדר
אמינא לה
דתניא התיר ר' שיהו בני
שהן ארבע אינו יכול לעבור
כלתה מידתן עד הנחל,
ב)
שפת הנחל. עמוק: אם יש
לאמצע הקשת ואפשר שאף מחמתן
חוץ מאלפים (לעיל נב:).
ולא יכלי לבוא בגדר
גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין
לפניה דקה. מחיצה ארבע
לראשי הקשת של גדר היה יותר מאלפים
הדרן עלך כיצד
דהא לא עשו בני חמתן
❖
מעברין
לגדר מאי
טעמא לאו משום דהני עבוד
דקה. כי אתא רב דימי
אמות גובה על פני העיר כולה
ואף שם לא היו יכולין לילך:
אמר לאו משום האי
משפת הנחל מודד משפת הנחל
לית
דקה והני
לא עבוד דקה כי אתא
רב
טעמא לא הוו אתו בני
שהיא כלה שם כשאר עיירות:
חמתן לגדר, אלא משום
דימי אמר טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן ומאי התיר התקין ומאי
רבינו חננאל
דהוו בני גדר פריצים
ואם לאו. כיון דבעיתא תשמישתייהו
שנא שבת דשכיחא בה שכרות כי אזלי
להתם נמי מטטרגי להו כלבא בלא
והוו מטטרגי לבני חמתן.
אבל בעיר שהיא גדולה
לא הוי ישוב קבוע והוו להו כיושבי
פי' מריבין עמהן ומכין
בני עיר קטנה שכלתה
ג) מתיה שב שנין לא נבח השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר כולי
צריפין ואין מונין לכל אחד אלא
אותן, ובשבת דשכיחה
מידתן בחצי העיר, אין
האי לא כייפי להו רב ספרא אמר עיר העשויה כקשת הואי רב דימי
שיכרות התקין להו ר'
מהלכין כל עיר גדולה.
מפתח ביתו: דקה ד"א אמרת
שלא יהיו באין בני חמתן
ור' אידי בין אנשי
בר חיננא אמר אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי רב כהנא
לן. בניחותא. והשתא בעינן מינך
לגדר. רב ספרא אמר
עיר קטנה בין אנשי
מתני הכי רב טביומי מתני הכי רב ספרא ורב דימי בר חיננא חד
טעמא מאי שנא מכל דקי דעלמא
גדר עיר העשויה כקשת
עיר גדולה מהלכין כולה
הואי. ומדדו לה (כמין)
קתני [ומוקים] לה למתני'
דסגי להו בגובה ארבעה טפחים
אמר עיר העשויה כקשת הואי וחד אמר אנשי עיר קטנה ואנשי עיר
א)
[מן] היתר ולפיכך באין
בנותן את עירובו, שהנותן
גדולה הואי: מתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה
כדאמרן לעיל [ס.] גבי מרפסת שלפניה
לחמתן, אבל בני חמתן
את עירובו בעיר נעשית
ד)
דקה ד' כו': לאו משום דעבוד
אינן יכולין לעלות על
לו כל העיר כארבע אמות,
ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כיצד מי שהיה בעיר גדולה
ה)
עיר גדר שהיא יושבת
ויש לו חוץ לעיר אלפים
דקה כו'. גדר וחמתן יושבין בהר
ונתן את עירובו בעיר קטנה בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה
במקום החץ, וממקום
אמה לכל רוח, אבל הנותן
בשיפוע גדר למעלה וחמתן למטה
הקשת עד היתר אלפים
עירובו חוץ לעיר ומודד
מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה רבי עקיבא אומר אין לו אלא ממקום
הואיל ושתיהן יושבות
אמה, ולפיכך לא היו
ובא בתוך העיר (ואין)
עירובו אלפים אמה אמר ו) להן ר"ע אי אתם מודים לי בנותן עירובו ז) במערה שאין
באין אליהן. רב דימי אמר
[אין] לו חוץ מן המקום
בשיפוע צריכות שתיהן
גדר עיר גדולה היתה
שכלתה מידתו (לעשר)
לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל
דקה בשיפולן. וקס"ד
וחמתן עיר קטנה, ותנן
[לעירוב] אפילו אמה אחת
אנשי עיר גדולה מהלכין
לא שנא בחצי העיר ולא
יש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נמצא קל תוכה מעל
שהיו שתיהן מובלעות
כל העיר קטנה וכו'.
שנא בסוף העיר. והא
זו כולה בתוך
אלפים
גבה ולמודד שאמרו נותנין אלפים אמה שאפילו סוף מדתו כלה במערה:
ח)
ט)
דתנן למודד נותנין לו
של חברתה וקתני
אלפים אמה שאפי' מידתו
א) פי' שלא היה בין ראשיה
גמ'
(כולה) [כלה] במערה
ארבעת אלפים וכמו שכתבו
בני גדר יורדים
אצטריך (מתני') [ריב"ל]
התוס' ונראה שלדברי רבינו
לחמתן כו' לאו משום דבני גדר עבוד דקה לפיכך כל יושביה כשרוצין לילך לחמתן מתחילין למנות ולמדוד מחומתה לצד חמתן
לאשמעינן סוף העיר
אלו כוונו התוס' בד"ה עיר
כשאר עיירות והרי חמתן כולה מובלעת בתחומן והני בני חמתן לא עבוד דקה לשיפולה לפיכך לא הויא עיר ומודדין לכל אחד
שהוא דינו כסוף המערה.
וכמו שגרס רש"ל ורש"א ר"ח
ורב נחמן נמי לא פליג
תחת ר"ת.
מפתח ביתו ואלו שבגובהן הקרובין בתוך אלפים לגדר וכולה מובלעת בתחומן נכנסין לה לכולה אבל (א) אם היו יושבין בשיפוליה אין
עליה, אלא טעמא דמתני'
עולין לה: מטטרגי להו בני גדר לחמתן. מכין והורגין היו בני גדר לבני חמתן: כי הוו אזלי. בני גדר לחמתן נמי מטטרגי להו
קא מפרש ואמר מאן
בני גדר לבני חמתן: כולי האי ודאי לא כייפי להו. בני גדר דאפילו בלא מתייהו ליטטרגו להו בני חמתן: עיר העשויה כקשת הואי.
דתני כתרווייהו מהלכין
(ב)
כל העיר לא משתבש,
חמתן ובין ב' ראשיה יותר מד' אלפים דאמרינן בריש פרקין [נה.] מודדין לה מן הקשת כל אחד מפתח ביתו ויתר שלה לצד גדר הלכך יורדין בני
דמוקי לה בנותן. ומאן
גדר לחמתן שהרי מודדין לגדר מחומתה וכל חמתן מובלעת בתחומה ובני חמתן היושבים בקשת ומודדין להן מן הקשת כלה תחומן
דתני אין מהלכין, מוקי
בראשיה של גדר ואין יכולין ליכנס לה: גדר עיר גדולה וכשעולין בני חמתן לגדר כלתה מדתן בחצי העיר וחמתן עיר קטנה וכשיורדין
לה במודד כמו שאמרנו.
י)
ואסיקנא חסורי מיחסרא
לה בני גדר כלתה מידתן בסוף העיר והכי קאמר ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתן להיות להן כולה כד' אמות ומשלימין להן את השאר
והכי קתני אנשי העיר
אבל גדר עולה לבני חמתן במדת התחום: רב כהנא מתני הכי. מפרש בהדיא מר אמר הא ומר אמר הא: מתני'
את כל עיר קטנה.
הגדולה מהלכין כל עיר
לבד מדת תחומין: נמצא קל תוכה. משום דיורין: מעל גבה. שאין שם דיורין ואילו נתנו על גבה לא היו לו אלא אלפים ממקום עירובו:
קטנה, [ואין אנשי קטנה]
מהלכין כל העיר הגדולה.
ולמודד שאמרו כו'. ואע"פ שחלוקין חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר לומר שכל
העיר לו כארבע אמות מודין הן בבא מעיר
במ' דב' אמו' במודד אבל
אחרת או ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים פסיעות בינוניות אפי' במערה [שיש
בה] דיורין שאינו נכנס
להלן ממדתו כלום:
בנותן, מי שהיה מעיר
גמ'