עו:
חלון פרק שביעי עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ורבי
הני מילי בעגולא. כדת רוחב דבר עגול הוי טפח ודת רוחב עגול
יוחנן אמר כדייני דקיסרי כו'. דקסבר אמתא בריבועא תרי
ב א מיי' פ"ג מהלכות
א) סוכה ח., ב) [אהלות
אין רחבו אלא באמצעו ואנן רוחב ד' כדת מרובע בעינן שרחב
עירובין הלכה ב:
פי"ב מ"ו לעיל יד: וש"נ],
אמתא באלכסונא וליתא להך דדייני דקיסרי כדאמר בפ"ק
ג ב ג מיי' שם טוש"ע
ג) [לעיל נז. וש"נ], ד) [סוכה
בדפנותיו כמדת אמצעו: בשיתסר. היקף סגיא ד' היקף לכל רוח
דסוכה (דף ח:) דהא קא חזינא דלאו הכי הוא שכל האורך והרוחב לא
ח.], ה) גיר' הרא"ש אמר
או"ח סי' שעב ס"ה:
דמרובע: ה"מ. דסגי באטפויי ריבעא למיהוי שיתסר בעגולא דנפיק
הוי אלא תרי אמה ואע"ג דהתם מפרש שפיר מילתיה דר' יוחנן הכא
ד ד מיי' שם הלכה ג טור
רב יהודה אמר ר"י בר
מניומי אמר ר"נ, ו) לקמן
ש"ע שם סעיף ו:
מגו ריבועא כגון חלון מרובע ד' על
לא מצי לאוקומי אלא כדייני דקיסרי
ה ה מיי' שם הלכה י טור
פז: וצב., ז) [שם פז:],
ד' היקפו שיתסר ואי מעגלת מגואי
וכי היכי דאמר התם דליתא לדייני
הני מילי בעיגולא אבל בריבועא בעינן
❖
❖
א)
ח) [בס"א: שולטות],
ש"ע שם סעיף ז:
דאין רוחב ד' אלא באמצעו אית ליה
דקיסרי ה"נ ליתא לדרבי יוחנן דהכא
טפי מכדי כמה מרובע יתר על העגול
ב)
היקפא תריסר וטפי עליה מרובע
וקשה היאך טעו דייני דקיסרי הא
רביע בשיתסר סגיא ה"מ עיגולא דנפיק
רבינו חננאל
גליון הש"ס
רביע: אבל. הכא דבעית למינקט ריבוע
קא חזינן דלאו הכי הוא ועוד דכי
מגו ריבועא אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא
ד' על ד' והיקפה שיתסר ד' לכל
היכי דקאמר עיגולא מגו ריבועא
גמ' ביתא כמאן דמלי
האי דאמרינן מכדי כמה
בעינן טפי מ"ט משום מורשא דקרנתא מכדי
❖
ג)
דמי. שבת דף ה ע"א:
יתר מרובע על העיגול
רוח בגו עיגולא לבד מאי דמדלית
ריבעא דהיינו מכל הריבוע הכי
רביע, וכל אמתא בריבועא
כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי
מעגולא בעי היקפא טפי כדי למנקט
נמי הוה להו למינקט ריבועא מגו
אמתא ותרי חומשי
באלכסונא בשיבסר נכי חומשא סגיא רבי
בגוויה מורשי דריבועא דהוי ד' הן
עיגולא תילתא מכל העיגול שהוא
א
באלכסונא בשיבסר נכי
הגהות הגר"א
חומשא סגי פשוטה היא.
ואלכסונן: מכדי כל אמתא כו'.
יוחנן אמר כי דייני דקיסרי ואמרי לה כרבנן
פלגא מן הריבוע שבפנים או הוי
ד)
[א] [תוס' ד"ה ור"י כו'
אמר רב נחמן מתני'
וסגי ליה להאי עגולא בפותיא דד'
להו למינקט עיגולא מגו ריבועא
דקיסרי דאמרי עיגולא מגו ריבועא ריבעא
דהכא טעו. נ"ב וח"ו
דווקא חלון בין שתי
טפחים ואלכסונ' בעיגולא וכל דבר
שטעו אלא שר"י אמר
תילתא מן העיגול שבפנים וי"מ
חצירות הוא דבעינן בתוך
ריבועא מגו עיגולא פלגא:
פחות מד' על
בהיקיפו ר"ל בריבוע
עשרה, אבל חלון שבין
עגול שוה מדת אלכסונו למדת אמצעו
דדייני דקיסרי לא דברו אלא לענין
ד' וכו': אמר רב נחמן ב לא שנו אלא חלון
החיצון (כאן נמחק תיבה
שני בתים אפי' למעלה
דהא אין לו זויות כמה בעי למיהוי
קרקע שבתוך הריבוע והעיגול
אחת מכי"ק) ואורך
מעשרה מערבין אחד,
שבין ב' חצירות אבל חלון
שבין ב' בתים
פותיה ד' ותמני חומשי דהוו להו
האלכסון בעיגול הוא ה'
דלענין זה דבריהם אמת שכשתעשה
דביתא כמאן דמלי דמי.
אפילו למעלה מעשרה נמי אם רצו לערב
טפחים וג' חומשין ורביע
ומותיב רבא עליה מהא
חמשה ותלת חומשי וכי מקפת לעיגולא
ריבוע ב' אמות על ב' אמות ותעשה
חומש נמצא היקף ריבוע
דתניא אחד חלון שבין
מערבין אחד מ"ט $ ביתא כמאן דמלי דמי
דהאי שיעורא כמה הוה היקפא
עיגול בפנים ב' על ב' ועוד ריבוע
החיצון כ"ב טפחים וג'
שתי חצירות, ואחד חלון
חומשין. ומ"ש ושנים
איתיביה רבא לרב נחמן אחד לי חלון שבין
חמיסר פושכי ותשעה חומשי דהוה
שבין שני בתים, ואחד
בתוך העיגול תמצא
ומשהו ר"ל בהיקף העיגול
חלון שבין שני עליות,
להו שיבסר נכי חומשא: ריבוע מגו
בריבוע החיצון ארבע
ב' חצירות ואחד לי חלון שבין ב' בתים ואחד
כפירש"י אלא שפירושו לצד
ואחד חלון שבין שני
עיגולא פלגא. בעי למשקל מיניה
חתיכות אמה על אמה
אחד שהוא נקודת א"ב
גגין, ואחד חלון שבין שני
לי חלון שבין ב' עליות ואחד לי חלון שבין
(מצוין בכי"ק בציור
(חידודין) [דיורין], כולן
פלגא דהאי שיעורא דפייש דהיינו
ובעיגול מתוך ריבוע
ב' גגין ואחד לי חלון שבין ב' חדרים כולן ד'
שבתוס') ואף שמעט יותר
בתוך י'. ופריק רב נחמן
תילתא דמעיקרא דהוו להו תמניא
שלש חתיכות של אמה
משנים הוא מעט קט
כי קתני אחד אחד אד'
על ד' בתוך עשרה תרגומא אחצירות והא
מכ"ד ופשו להו שיתסר דסבירא להו
על אמה דמרובע יותר על העיגול
שיעור גודל הקשת על
על ד', [אבל] בתוך י'
אחד לי קתני תרגומא אד' על ד' בעא מיניה
❖
היתר והוא חצי חומש]:
לא בעינן אלא בחצירות
דכל אלכסונא הכי הוי: ל"ש. דבעי'
רביע ובריבוע הפנימי אין בו כי אם
וכיוצא בהן, שאין עליהן
ר' אבא מרב נחמן לול הפתוח מן בית
תוך עשרה: שבין שני גגין. ואליבא
ב' שהרי הוא חציו של חיצון דהיינו
תיקרה. אבל בית וכיוצא
לעלייה צריך סולם קבוע להתירו או אין צריך
דרבנן דאמרי לקמן [פט.] כשם שדיורין
תילתא פחות מן העיגול אלא שהש"ס
בו אפי' לעיל מעשרה.
מוסף רש"י
בעא מיניה ר' אבא מרב
חלוקין למטה כך חלוקין למעלה דלא
סולם קבוע להתירו כי אמרינן ביתא
בסוכה ור' יוחנן דהכא [א] טעו בדבריהם
הני מילי. דבהיקף ג'
נחמן לול פתוח מבית
מצי לטלטל מגג זה לאידך בלא עירוב:
והיו סבורים שעל ההיקף אמרו
כמאן דמלי דמי הני מילי מן הצד אבל
איכא רווחא טפח,
לעליה צריך סולם קבוע
תרגמא. להאי בתוך עשרה דקתני
בעיגולא. רוחב טפח יש
והשתא אתי שפיר מה דנקט פלגא
להתירו להשתמש מזה
באמצע לא או דילמא לא שנא אמר ליה
בו והוא עגול, וכל עגול אין
לזה או לא. ופשט ליה אין
משום חצירות: והא אחד לי קתני.
דהכל קאי אריבוע החיצון כלומר
אינו צריך סבור מינה סולם קבוע הוא
רחבו אלא באמצעו (סוכה
צריך (ולא) [דלא] שנא
אלמא כולן שוין: תרגמא. לאחד לי
עיגולא מגו ריבועא ריבעא כלומר
ח.). כמה מרובע יתר
מן הצד ולא שנא באמצע,
דאינו צריך הא סולם עראי צריך איתמר
על העגול רביע. מתני'
דמשמע דכולן שוין אארבעה על
אמרי' ביתא כמאן דמלי
פחות רביע מריבוע החיצון ריבועא
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן
היא, והדברים נראים
דמי. ואסיקנא אמר רב
ה)
ארבעה: בית ועלייה של שני בני
מגו עיגולא פלגא ממה שנשאר
לעינים, דאילו אמה עגולה
נחמן אחד סולם קבוע
אחד סולם קבוע ואחד סולם עראי אינו
אדם: לול. ארובה בקרקעית העליה
ג
בריבוע החיצון על ריבוע הפנימי
חוט שלש אמות מקיפה,
ואחד סולם עראי אינו
צריך: מתני' כותל שבין ב' חצירות
ואמה מרובעת צריכה חוט
צריך. מתני' כותל שבין
והעליה גבוה מקרקע הבית מי אמרי'
דהוא נמי חציו של פנימי:
ו) ד
ובלבד שלא יורידו למטה.
ד' לסובבה, אמה לכל רוח
שתי חצירות גבוה י' ורחב
ביתא כמאן דמלי דמי והוי כמאן דלא
גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין
(סוכה ח. וכעי"ז לעיל יד:).
ד' כו'. אין בו ד' מאי,
גבוה עשרה ואין צריך סולם קבוע
דוקא לפי שאין פתח
ה"מ עיגולא דנפיק
אמר רב שתי רשויות
מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין
מגו ריבועא. אם היקפת
משוטטות בו ואסור להזיז
להיות שם במקום הפתח להתירן
ביניהם שאין החצירות יכולין לערב
מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין
בחוט של ט"ז אמה בקרקע
בו ואפי' כמלא נימא.
לערב זה עם זה או לא אמרינן כמאן
יחד אבל אם יש פתח בכותל זה
בריבוע תמצא בתוכו ארבע
ובלבד שלא יורידו למטן ה נפרצה הכותל
דמלי ובעי סולם למיהוי כפתח ביניהן
ועירבו מותר להוריד ולהביא לבתים
מרובעות ואם היית צריך
עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו
לעגלו מבפנים ולהוציא
כדאמרי' בכיצד מעברין (לעיל דף נט:)
מן החצר ומן הבתים מעלין על
קרנות ריבועו אתה עוגלו
מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר מכאן
סולם תורת פתח עליו: מן הצד.
הכותל ואתיא מתני' דלא כר"ש
בתוכו י"ב ונמצא חיצון יתר
מערבין אחד ואין מערבין שנים: גמ' אין
בחלון שבכותל: מתני' כותל
על הפנימי רביע (סוכה
דלדידיה מותר להוריד ולהביא אע"ג
ז)
ח.). כל אמתא בריבוע
שבין שתי חצירות. האי דנקט
בו ארבעה מאי אמר רב אויר שתי רשויות
דלא עירבו דאמר לקמן (דף פט.) גגות
אמתא ותרי חומשי
רחב ארבעה משום סיפא נקט ליה
חצירות וקרפיפות רשות אחת לכלים
שולטת בו לא יזיז
בו אפילו מלא נימא
באלכסונא. כשאתה מודד
ח)
דבעי למיתני היו בראשו פירות
אלכסון שלהם אתה מוצא
ששבתו בתוכן אי נמי אפילו כר"ש
ורבי
לכל אמה שבריבוע תוספת
אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא
אתיא ומאי למטה למטה לבתים הכי
שני חומשים, כך שיערו
יורידו למטה דחשיב רשותא באנפי נפשיה ולא מיבטל לא לגבי האי
איתא בריש כל גגות (לקמן דף צב.) וא"ת
ולרבנן אמאי אסור להוריד
חכמים (סוכה ח.). עיגולא
מגו ריבועא ריבעא.
ולא לגבי האי אבל לענין מיהוי מחיצה בכל דהו פותיא הוי סתימה ואין
למטה לחצר הא מודו רבנן דחצירות רשות לעצמן דאמר רב יהודה
מפיק מן הריבוע כשאתה
מערבין אחד: ובלבד שלא יורידו. כדפרישית: יותר מכאן. הוי
בפרק כל גגות (לקמן דף צ:) כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר כו'
עוגל את המרובע מתוכו
פירצה והוו להו כולהו כדיורי חצר אחת ואם עירבה כל אחת לעצמה הוו
לדברי חכמים גגות וחצירות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת ושם
(שם). ריבועא מגו
להו כחולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו: גמ' אויר ב' רשויות
עיגולא פלגא. כשאתה
פירש בקונטרס דמותר להוציא מחצר לחצר לרבנן והביא ראייה
מרבע בתוך העיגול אתה
שולטות בו. כיון דלא חשיב למיהוי רשות' בטיל לגבי תרוייהו ורשות ב'
מברייתא מדתניא התם אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' וליכא למימר
מוציא ממנו חצי השיעור
החצירות שולטות בו ואוסרין זה על זה ואפי' על ראשו אסור לטלטל:
דעל גבי הכותל כיון דלא ניחא תשמישתא חשיב כקרפף ולהכי אסור
הנשאר בו דהיינו תילתא
דכוליה (שם ח:). אויר
להוריד לרבנן דחצר וקרפף שתי רשויות הן דא"כ אפילו יש פתח
מעלין
שתי רשויות שולטת
ביניהן ועירבו אסור להוריד למטה דאין עירוב מועיל לקרפף ואפילו מקרפף שלו אסור לטלטל לחצירו כדאמרינן לעיל בפרק
בו. דכיון דלא הוי ד' על
שני (דף כג:) גבי נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור ואם כן מאי איריא כותל שבין שתי חצירות אפילו יש לו כותל שלו בחצירו
ד' לא הוי רשותא לנפשיה
ושולטין שניהם ברחבו
יהא אסור להשתמש על גביו אי חשיב קרפף ואומר ר"י דודאי לא מטעם קרפף הוא דאסור אלא משום דאסרי אהדדי והא דשרו
. לא יזיז בו.
(לקמן פז:)
רבנן מחצר לחצר
היינו דוקא כשלא עירבה כל חצר
לעצמה
דלא שכיחי
מאני דבתים בחצר אבל עירבה כל חצר לעצמה
בראשו, וכל שכן שלא יוריד
הימנה כלום ולא יעלה מן
גזרינן דילמא אתי
לאפוקי מאני דבתים לחצר אחרת וכן
מוכחא
ההיא
דאנשי
חצר ואנשי מרפסת בפרק כל
גגות (לקמן דף צא:):
החצירות עליו כלום (שם).
ורבי