פד:
כיצד
משתתפין פרק שמיני עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא
שתי גזוזטראות. מתני' היא. גזוזטרא שהיא למעלה מן הים ב) ב'
א [טוש"ע או"ח סי' שנה מיבעיא קאמר. דבשלמא לרב נקט עשו לעליונה כו' לאשמעינן
א) [לקמן פז:], ב) [במשנה
איתא המים], ג) [דף פח.],
זיזין בולטין מן העלייה שעל שפת הים וקובעין נסרים מזה לזה והיא
סעי' ה]:
לזה בזריקה ולזה בשלשול שניהם אסורים אלא השתא דקיימי
ד) [דף פג:], ה) [כיון שאין],
ב [מיי' פי"ד מהל' שבת
גזוזטרא ותנן אין ממלאין ממנה בשבת לפי שהגזוזטרא רה"י שגבוה
בגו עשרה מה לי עשו לעליונה מה לי עשו לתחתונה כך פירש רש"י
ו) תיבת שבחצר מיותר.
הל' ט טוש"ע או"ח סי'
ורחבה הרבה והים כרמלית אלא א"כ עשו לה מחיצה עשרה בין
ולרב אדא בר אהבה נמי דאוקמא בבאין בני תחתונה דרך עליונה
❖
❖
שסא סעי' א]:
חזו"א,
מלמעלה בין מלמטה שחוקקין נקב
למלאות קמ"ל טובא אע"ג דאמר
ארבעה כעין פי בור ועושין מחיצה
בסוף כיצד מעברין (לעיל דף נט:)
תא שמע שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו
א)
רבינו חננאל
הגהות הב"ח
סביבותיו למעלה או למטה ומשלשל
דסולם תורת מחיצה עליו ולא אסר
לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות
(א) רש"י ד"ה ולא מבעיא
ת"ש וכן ב' גזוזטראות
דלי וממלא וחשיב כאילו פיות המחיצה
הכא לענין ליחשב תשמיש בנחת
עד שיערבו אמר רב אדא בר אהבה בבאין
וכו' ולזה בזריקה אין
זו למעלה מזו עשו
יורדין וסותמין עד תהום כדאמר
כלזה בשלשול ולזה בשלשול אסרי:
נותנין: (ב) ד"ה בכומתא
מחיצה לעליונה ולא עשו
בני תחתונה דרך עליונה למלאות אביי אמר
גג
בפ"ק (דף יב.) קל הוא שהקילו חכמים
לתחתונה שתים אסורות הסמוך לרה"ר. פירש בקונטרס
וכו' לא חזי לתשמישתיה
כגון דקיימין בתוך עשרה דהדדי ולא מיבעיא
דחצר אבל לבני רה"ר
עד שיעריבו. ופריק רב
במים שמחיצה תלויה מתרת בהן:
שאינו מוקף חצר בכל צדדיו אלא
חזי דאין להם רשו'
אדא בר אהבה בבאין
קאמר לא מיבעיא א עשו לתחתונה ולא עשו
וכן לא גרסינן: ב' גזוזטראות זו
צידו אחד רה"ר וסתם גג גבוה עשרה
אחר להשתמש להניח
בני תחתונה דרך עליונה
לעליונה דאסירי דכיון דבגו י' דהדדי קיימין
למעלה מזו. ואין מכוונות זו על זו
ויש שם מרפסת דלא גבוהה עשרה
כובעיהן ונותנין אותן
למלאות. אביי אמר כגון
לזה שבפתח ואית דמוקי
דקיימא תרווייהו סמוכות
אלא משוכות זו מכנגד זו בתוך ד'
אסרן אהדדי אלא אפילו עשו לעליונה ולא
מרה"ר וממנה עולין לגג ופחות
להא: (ג) תוס' ד"ה גג וכו'
זו לזו בתוך י' טפחים,
ועשו לעליונה הנקב והמחיצה ולא
מעשרה הוא לה אלמא אע"ג דלמרפסת
עשו לתחתונה סד"א כיון דלזה בנחת ולזה
מגופפת היא היאך:
ולא מיבעיא קאמר כו'.
(ד) בא"ד להשתמש בו
עשו לתחתונה ובשבת זורקין בני
כפתח ולבני רה"ר אינו ראוי כיון
ואסיקנא כל בחדא רשותא
בקשה ליתביה לזה שתשמישו בנחת קמ"ל
תורת דיורין: (ה) בא"ד
לא אמרינן לזה בנחת
תחתונה דלי שלהן על מחיצות
דמרפסת ורה"ר בגו עשרה דהדדי
כיון דבגו עשרה קיימין אסרן אהדדי כי הא
ותשמיש נחת הוא ולא:
ולזה בקשה. פי' חדא
העליונה ויורד לנקב ומשלשל ומושך
קיימי אסרי אהדדי דאי לאו הכי
(ו) בא"ד טפי לחצר מלבני
רשותא (או) [אי] קיימין
דאמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לרה"ר
ב
❖
ועולה: שתיהן אסורין. למלאות
רה"ר:
טעמא מאי הוי וכגון דמרפסת
תרווייהו בתוך י' טפחים.
צריך סולם קבוע להתירו סולם קבוע אין
ומנא תימרא, כי הא דאמר
מפני שרשות שתיהן שולטות בו וכגון
מגופפת היא למעלה ופתוח בעשרה
רב יהוד' אמר שמואל,
סולם עראי לא מ"ט לאו משום דכיון דבתוך
שעשו אותה מחיצה בשותפות
אמות לרה"ר דאי לא מגופפת היא
גג הסמוך לרשות הרבים
מוסף רש"י
עשרה דהדדי קיימי אסרן אהדדי מתקיף לה
צריך סולם קבוע להתירו.
כדמוקמינן לה בפירקין לקמןג). אלמא
סביב כיון דלא גבוה עשרה כרמלית
שתיהן אסורות. למלאות
ודייקינן סולם קבוע אין
לזה בשלשול לבני עליונה תשמיש
היא וסולם לא מהני בה דקא מטלטל
רב פפא ודילמא כשרבים מכתפין עליו
בנקב, העליונה עד שיערבו
סולם עראי לא. אמאי לזה
מילוי זה בשלשול שמשלשל לים ולבני
מכרמלית לרה"י וקשה לר"י להעמיד
והתחתונה בנקב שלה אין
שבסולם עראי תשמישו
בכומתא וסודרא אמר רב יהודה אמר שמואל
צריך לומר שהיא אסורה
בנחת הוא אמאי לא
תחתונה בזריקה ושלשול וקתני
כשיש מרפסת בין רה"ר לגג דאינו
בור
דהא מכרמלית לרה"י קא
יהבינן ליה. לאו משום
שתיהן אסורות וכ"ש לזה בשלשול ממלא (לקמן פז:).
מזכיר הכא מרפסת כלל ועוד אי
דאמרינן כל חדא רשותא
ולזה בזריקה לחודה: בבאין בני תחתונה. ועולין בסולמות דרך
מרפסת מגופפת היאך בני רה"ר אוסרין עליה ועל הגג ואי דליכא
(ג)
לא אמרינן כל שתשמישו
בנחת ליה יהבינן (ליה).
עליונה למלאות דלתרוייהו בשלשול: כגון דקיימי בגו עשרה דהדדי.
גיפופי הויא לה כרמלית והגג נפרץ לה בעשרה ואי בלא מרפסת
ודחי רב פפא לאו משום
שאין עליונה גבוהה מתחתונה עשרה. ואע"ג דאכתי לזה בקשה ולזה
איירי וקאי גגה בתוך עשרה אם כן הוי כרמלית ואור"י דמיירי שפיר
דחדא רשותא אינון אלא
בנחת הוא שיש מקצת זריקה עם השלשול ואמר שמואל לעיל דכל
בלא מרפסת ובני רה"ר משתמשים בו לפי שאינו גבוה עשרה ואינו
משום דמשתמש ביה
ד)
בכונתא וסודרא. פי' לובש
תשמיש שהוא נחת לזה מזה נותנין אותו לנחת לא תיקשי דטעמא דהכא
נפרץ במלואו וכגון שצידי הגג גבוה עשרה או כל הגג למטה מעשרה
כותנא וסודרא ומעייל
לאו משום תשמיש אלא משום דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין אין
ויש לו מעקה ופתוח לרה"ר בעשרה או בפחות וקאמרינן דצריך סולם
להו להאי גג מרשות
רשות שלישית לזו בלא זו ואפילו לזה בפתח ולזה בזריקה שאין חלוק
קבוע להתירו אבל בלא סולם אין בני חצר רגילים בו ומבטלין ממנו
הרבים שנמצא משתמש
ה)
בו על ידי כיתוף. אמר
רשות ביניהן וכי אמרינן רשות שלישית הסמוכה לשתים לזה בנחת ולזה
בני רה"ר שהרגילו להשתמש (ד) תורת דיורין ומשוי להו (חד) קרפף
רב יהודה אמר שמואל
בקשה ניתנת לזה בנחת ה"מ היכא דב' הרשויות חלוקות בגובה י'
ואסור לטלטל ממנו לחצר לרבנן ולר"ש נמי כלים ששבתו בבית אסור
כגון חצר ועלייה וכגון ב' חצירות המובדלות י' בגובה קרקעיתן או
להוליך מחצר לגג כיון דנעשה קרפף ולא דמי לחצר או מבוי שפתוחים
מחיצה עשרה ביניהן או חריץ עשרה: ולא מיבעיא קאמר. כלומר וכי
לרה"ר בעשרה דאין בני רה"ר אוסרים עליו דהתם איכא דיורין
תימא הואיל ובתוך עשרה קיימין וטעמא משום דאין לזו רשות בלא זו
גמורין ואין כח לבני רה"ר לבטלם וקא אמרינן דילמא בכומתא
ולא לאשמעינן לזה בשלשול ולזה בזריקה (א) נותנין אותו לזה שבשלשול
וסודרא דרגילין להניח שם בני רה"ר כשהם עייפין אע"פ שגבוה
מה לי עשו לעליונה מה לי עשו לתחתונה: לא מיבעיא קאמר לא
עשרה שמשוי קל הוא כדפירש בקונטרס ותשמיש נחת (ה) ולא דמי
מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה. דאיכא לאוקומי טעמא
לרשות שבין שתי חצירות לזה בפתח ולזה בזריקה דחצר אין משתמשין
דאיסורא משום תשמיש השוה דהא סמוכות הן במשך הכותל בתוך ד'
בו בכובעים אלא בכלים כבדים ור"ת מפרש בענין אחר גג הסמוך
טפחים כדמוקמינן לקמן [דף פח.] וגובהה נמי בגו עשרה דהדדי: אלא
לרה"ר ונמוך בתוך עשרה צריך סולם קבוע להתירו דכיון דתוכו
אפילו כו'. דהוי לזה בשלשול ולזה במקצת זריקה ושלשול: ליתביה לזה
רה"י היא ולא דמי לשאר כרמלית וסולם קבוע שבחצר ממעט כח
שתשמישו בנחת. כדשמואל הואיל ומקצת קושי יש לזה מזה: קמ"ל
כרמלית שבחצר ו) דלא הוי כרמלית מעליא ודייק סולם קבוע אין סולם
דכיון כו' אסרן אהדדי. בלא שום טעם תשמיש: גג הסמוך לרה"ר.
עראי לא אף על גב דע"י סולם עראי הוי תשמיש נחת טפי לחצר
שאינו מוקף חצר לכל צידיו אלא צידו אחד רה"ר וסתם גג גבוה עשרה:
(ו) מבני רה"ר דלית להו לבני רה"ר אפילו סולם עראי ואפ"ה כיון
צריך סולם קבוע. מן העלייה לגג להתירו לטלטל מן המרפסת לגג
דבתוך עשרה קיימי אסרי ודחי רב פפא דלבני רה"ר נמי איכא
דאי עביד ליה סולם גלי דעתיה דסלקיה לגג מכח רה"ר ואיהו ניחא
תשמיש נחת בכומתא וסודרא דראשו של אדם סמוך לגג והוי
ליה לאשתמושי ביה: סולם עראי. כיון דמסליק ליה כמאן דליתיה הוא:
תשמישו בנחת בלא סולם כלל כלבני חצר בסולם ולהכי צריך
מ"ט. הא גג זה אינו לתשמיש בני רה"ר כלל: לאו משום. דבהכי
סולם קבוע להתיר כרמלית גרוע כזה דהוי תוכו רשות היחיד:
בור עסקינן דלא גביהא מרפסת עשרה מרה"ר וממנה עולין לגג ופחות
מעשרה הוא לה אלמא אע"ג דמרפסת כפתח ולבני רה"ר אינו ראוי כיון דמרפסת ורה"ר בגו עשרה דהדדי קיימי אסרי אהדדי דאי לאו הכי
טעמא מאי נינהו. וכגון דמרפסת מגופפת היא למעלה ופתחה בי' אמות לרה"ר דאי לאו מגופפת היא סביב כיון דלא גבוהה עשרה כרמלית
היא וסולם לא מהני לה דקא מטלטל מכרמלית לרה"י: בכומתא וסודרא. שרגילין לתת עליו בחול כובעין ומעפורת ותשמיש נוח והגון הוא
להם למשאוי קל כזה ואע"פ שאינו ראוי להם לכיתוף משאוי כבד כדאמר ביציאות השבת (שבת דף ח.) תשעה חזו לכיתוף אבל י' לא ה"מ למשאוי
כבד ומיהו לכומתא וסודרא חזו כשבני אדם עייפין בימות החמה נוטלין כובעיהן וסודרן מראשיהן עד שיפוח הרוח בהן הלכך אסרי עלייהו
ואפילו לא קיימא מרפסת בגו י' ולא דמי לרשות שבין ב' חצירות לזו בפתח ולזו בזריקה דחצר לאו תשמישתיה בהני כובעים קלים אלא בכלים
כבדים וכי גבוה כותל י' לא חזי לתשמישתיה דחצר (ב) ונותנין אותו לזה שבפתח אבל לבני רה"ר חזי. ואית דמוקי להא דר"נ בגג פחות מעשרה
וא"א דא"כ ה"ל כרמלית דכל רשות שרחבה ד' ואינה גבוהה עשרה אצל רה"ר כרמלית היא וכיון דהכי הוא סולם מאי מהני. ואני שמעתי בגו
עשרה דהדדי שאינו רחוק מרה"ר עשרה וא"א לומר כן שלא שיערו חכמים עשרה לשבת אלא בגובה ולא שיערו ארבעה אלא במשך:
בור