פו:
כיצד
משתתפין פרק שמיני עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
קורה
מתרת במים. בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור
ד' מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל
כ)
כו א מיי' פ"ד מהלכות
א) שבת קא. לעיל יב. טז:
מח., ב) שבת צז. סוכה טז.,
למעלה: לאידך גיסא. תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק
סוכה הלכה ד סמג
ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה
ג) סוכה טז: ע"ש, ד) [תוס'
עשין מג טוש"ע א"ח סי'
חבירו: עריבי מיא. ורב יהודה הפסק מחיצה בעי: אלא קל הוא
ואין נראה לר"י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה
סוכה פ"א ה"ה שבת קכה:
תרל סעיף ט:
שהקילו חכמים במים. וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב"ה
תלויה דחורבה הפרוצה לרה"ר לא ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה
כז ב מיי' פכ"ב מהלכות
קלז: לעיל מד.], ה) ס"א
בתחלה בשבת, ו) [צ"ל
שבת הלכה כז סמג
למעלה ממש קאמרי: ה"ג אלא קל הוא
תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל
דתניא], ז) [לקמן פז:],
לאוין סה טור ש"ע א"ח
כו': מחיצה תלויה מתרת אף ביבשה.
אלא מטעם פי תקרה (ד) ופי תקרה לא
קורה ארבעה מתרת במים הא קא אזיל דלי
❖
ח) בס"א במקום כה"ד:
סי' שטו סעיף א:
הלכך במים נמי אין צריך שתראה
אשכחנא תנאי דפליגי ורב נמי דאית
המשלשל האורג, ט) ובחצר
לאידך גיסא ומייתי קים להו לרבנן דאין דלי
אחת שאינה מעורבת כצ"ל
המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך
ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד
מהלך יותר מארבעה טפחים תחת קורה מיהא
מהרש"א, י) בס"א: בית,
לעזי רש"י
אוגני הבור: המשלשל. טריצ"ר כ) שייך לע"א,
וסותם קאמר הכא בסמוך דאין
❖
הא עריבי מיא אלא משום דקל הוא שהקילו
בלע"ז :
שהתחיל
ח) מלמעלה למטה.
מחיצה תלויה מתרת אלא במים:
טריצ"ר [טריציי"ר].
הא קאזיל דלי לאידך גיסא.
חכמים במים כדבעא מיניה רבי טבלא מרב
❖
א)
לקלוע, לארוג.
לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג
מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה א"ל אין
הגהות הב"ח
ובא למטה: גבוהות מן הארץ שלשה.
פירש בקונטרס דלרב יהודה
מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא
דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה
(א) גמ' המשלשל דפנות
דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי
רבינו חננאל
מלמעלה למטה אם
ופסולה: מלמטה למעלה. שנוגעות
שהקילו חכמים במים: א"ר יהודה לא תהא
קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו
גבוהות: (ב) שם כשם
קורה [ארבעה] מתיר
בקרקע: אם גבוהות עשרה טפחים
אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר
מחיצה: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי
שמלמט' למעל' י' טפחים
במים, הא קא אזיל
כשירה. ואע"פ שאינן מגיעות לסכך.
כך מלמעל' למטה י'
קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי
דלי, ומייתי מיא מאידך
יוחנן ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר
טפחים ולא היא וכו' ולא
גיסא דבור. ואם תאמר
והכא לא גרס גבוהות מן הארץ
למימר דרב נחמן כת"ק דשרי מתוך
מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה ב) דתנן
ר' יוסי סבר לה כר' יהודה
קים להו לרבנן דאין
אלא אם גבוהות עשרה טפחים:
אוגנו דהא מתוך אוגנו דת"ק היינו
לא ר' יהודה סבר לה כר'
דלי מהלך וחוצב מים
המשלשל דפנות מלמעלה למטה בזמן
א
(א)
יוסי: (ג) שם לא על פי ר'
כשם שמלמטה למעלה. מכשרת ליה
מלמעלן דרשב"ג דכי היכי דבעי רב
חוץ מארבעה. תותי קורה
יוסי נעשה אלא: (ד) תוס'
שגבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה ממטה
מיהא עריבי מיא וקא
ואף על גב דלא מטיא לסכך: כך
יהודה שיקוע לרשב"ג ה"ה לת"ק וכן
ד"ה קורה וכו' מטעם פי
חציב דלי מיא דביני ביני.
למעלה אם גבוהות י' טפחים כשירה רבי
מלמעלה למטה. די לה באריג
הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי
תקרה ובפי תקרה:
ופרקינן קל הוא שהקלו
(ה) ד"ה אלא וכו' דיעקב
יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה (ב)
עשרה ואע"פ שאינה מגעת לארץ:
חכמים, שאין מחיצה
מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי
קרחנאי ומצינו: (ו) בא"ד
תלויה מתרת אלא במים.
אבל שבת דאיסור סקילה. אע"ג
דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא
כך מלמעלה למטה עשרה ולא היא לא רבי
אצל כותלו דהוי כרמלית
וקל הוא שהקלו חכמים
דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל
תחת הקורה דכיון דרשות שניהן
כצ"ל ואות כ נמחק: (ז) ד"ה
במים. קיימא לן כרב
יהודה סבר לה כרבי יוסי ולא ר' יוסי סבר
גזוזטרא שיש בה ארבע
יהודה דסוגיין דשמעתא
דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:
שולטת בהם תחת הקורה א"כ בסמוך
לה כרבי יהודה רבי יהודה לא סבר לה כרבי
אמות על ארבע כו' משמע
[כוותיה]. פיסקא. א"ר
ואם תאמר. הואיל ור' יוסי לגבי
לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא
דכי אין בה ארבע אמות
יהוד' לא תהא מחיצה
יוסי עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא
שבת לית ליה מחיצה תלויה: מעשה
שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה
על ארבע אמות אינו:
גדולה מן הכותל
בעירובי חצירות דרבנן אבל סוכה דאורייתא
(ח) בא"ד סביבותיה דאין
שביניהם. א"ר יוחנן רבי
שנעשה בציפורי. על ידי מחיצה
דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:
❖
כאן פי תקרה:
אלא קל הוא שהקילו חכמים
יהוד' בשיטת ר' יוסי
לא ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה עד כאן
תלויה כדאמר לקמן: ע"פ מי נעשה.
אמרה, דסבר מחיצה
לא קאמר ר' יוסי אלא בסוכה דאיסור עשה
והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה
במים. פירש בקונטרס
תלויה מתרת, דתנן
המשלשל דפנות מלמעלה
ועל פיו היו עושין כולן כדאמר מוסף רש"י
הוא אבל שבת דאיסור סקילה הוא לא אמר
וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא
למטה אם גבוה מן
בסנהדרין (דף לב:) אחר רבי יוסי
דב"ה למעלה ממש קאמרי ועל זה
ואם תאמר אותו מעשה שנעשה בציפורי
מחיצה תלויה מהו
הארץ ג' טפחים כו'. כבר
לציפורי: ה"ג לא ע"פ ר' יוסי נעשה
שתתיר בחורבה. שדרך
סומכין העולם שיש להן בתי כסאות
פירשנו שמועה זו במס'
על פי מי נעשה לא על פי רבי יוסי (ג) אלא על
להיות בה מחיצות שנפלו
סוכה. ואסיקנא לא ר'
אלא ע"פ רבי ישמעאל בר ר' יוסי
על המים אע"פ שאין המחיצות מגיעות
פי רבי ישמעאל בר' יוסי נעשה ג) דכי אתא
תחתיהן וקיימות מלמעלה
יהוד' סבר כר' יוסי, ולא
נעשה. שכבר נפטר ר' יוסי. ול"ג לא
עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.)
ותלויות, מהו שתתיר
ר' יוסי סבר לה כר'
רב דימי אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו
לטלטל בחורבה שלא תהא
ע"פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו
יהוד'. ואם תאמר מעשה
אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן
כפרוצה לרה"ר (שבת קא.).
ספר תורה מבעוד יום למחר פרסו סדין על
שנעשה בצפורי על פי מי
בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי
המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו'
אלא במים. כגון גזוזטרא
נעשה. לא על פי ר' יוסי
העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו פרסו
דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:
ולא
לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך
שהיא למעלה מן הים דתנן
נעשה. אמרה, לא על פי
(לקמן פז:) דעושה מחיצה
לכתחילהמישריוהא הכלמודיםשאיןעושין
ר' יוסי נעשה, אלא על
הביאו ספר תורה. לבית הכנסת
אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי'
ד) ב
תלויה וממלא, וכן בור שבין
פי ר' ישמעאל בר' יוסי
ט)ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו
לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך
אהל עראי בשבת אלא מצאו סדינין פרוסין
ה)
שתי חצרות וחלקו במחיצה
נעשה, שפעם אחת שכחו
דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו
אחר המיקל ומיהו נראה דאינה
תלויה מלמעלה, ממלא זה
ולא הביאו ספר תורה
על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו אמר
מכאן וזה מכאן ואע"פ
מערב שבת ומצאו סדינין
סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה
מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית
רבה ר' יהודה ור' חנניא בן עקביא אמרו דבר
שלא עירבו (שבת קא:).
שהיו פרוסין על גבי
מפסקת אצל מחיצות החצר מבית
הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין
המשלשל דפנות. מוריד
העמודים במבוי, וסמכו
אחד ר' יהודה הא דאמרן ר' חנניא בן עקביא
שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית
הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא
(שבת צז.) כל מלמעלה
בהן משום מחיצה. והביא
(דתנן) ר' חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא
ו)
ז)
למטה קרי שלשול שהתחיל
ספר תורה וקראו בו. אמר
הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין
מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן
לארוג המחיצה אצל הסכך
רבה ר' יהוד' ור' חנינה
שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות
סדינים למחיצות החצר ולא היו בני
ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס
ואורג ובא כלפי מטה
בן עקביה, שניהם אמרו
חוקק
החצר אוסרים שם שלא היה פתח
מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה
מחיצה תלויה מתרת. ר'
(סוכה טז. וכעי"ז שבת
שם). ממטה למעלה.
יהודה הא דאמרן. ר'
פתוח לו אלא אותו פתחי) לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי: הכל
דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב (ה) קרחאה ומצינו
שהתחיל לארוג מלמטה
חנינה בן עקביה, דתניא
מודים. ר"א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון
לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל
סמוך לקרקע ומגביה
ר' חנינה בן עקביה אומר
ועולה, כיון שהגביה עשרה
דאיכא למ"ד פוקקין בו ואע"ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין
מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור"ח פירש
גזוזטרא שהיא תיקרה,
כשרה, ואף על פי
משוכה מן הכותל על
עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (שבת קכה:): אמרו
דקיימא לן כרב יהודה ול"ג אלא ור"ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך
שלא הגיע לסכך
הים. אי עומדת על
(סוכה
דבר אחד. הקילו הרבה במים: גזוזטרא. שהיא למעלה מן הים:
לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה"פ קורה ד'
טז.). כשם שמלמטה
ארבעה עמודים שיש בה
למעלה. דיו באריגת
שיש בה ארבע. מרובעות שהן כ"ד טפחים על כ"ד טפחים:
ד' אמות על ד' אמות,
מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית
(ו)
עשרה, כך מלמעלה
ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן
חוקק
למטה. דיו באריגת
הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה"י
עשרה ואפילו גבוהה הרבה
מן הארץ כשרה, וקסבר
אבל כרמלית גמורה דלאו בר איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי
מחיצה תלויה עשרה מתרת
הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה"פ כיון
(סוכה טז.). לא ר' יהודה
שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע"י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה
סבר לה כר' יוסי.
עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה: עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות. וא"ת ולימא משום דבמים הקילו
שתהא מחיצה תלויה מתרת
בסוכה, ולא ר' יוסי סבר
חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי"ל דאשאר תנאי
לה כר' יהודה. בבור
איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום
שתהא מתרת בשבת (שם
גזוזטרא
טז:). בעירובי חצרות
שיש בה (ז) ארבעה על ארבעה כו'. משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא
דבעירובי חצירות דרבנן:
דרבנן. הא דאסרינן
עצמה הויא רה"י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא"כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה"י ומטלטל בכולה
להביא מימי חצר זו לזו
בלא עירוב, מדרבנן הוא,
ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה"י והא טרסקל לא הוי רה"י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן
דמדאורייתא לא מיתסר
בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:) וי"ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א"נ סתמא פתוח
אלא מרשות היחיד לרשות
לרה"י והויא כחור היחיד ור"י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא"ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי
הרבים (שם). אבל שבת
דאיסור סקילה הוא לא
למלאות לפ"ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי"ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון
אמר. במלאכות דאורייתא
כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל
מחמירין אפילו במידי
סביבותיה דאין (ח) פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה (דף יח:) בשמעתא
דרבנן דאית בה (שם). ואם
תאמר. כיון דר' יוסי לא
דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:
סבר לה כר' יהודה בשבת,
אמר
אותו מעשה שנעשה
בצפורי. שהתירו בשבת על ידי מחיצה תלויה כדאמר רב דימי לקמיה, על פי מי נעשה. והלא ר' יוסי ראש של ישיבת ציפורי הוה כדאמרינן בסנהדרין (לב:) צדק צדק תרדוף, הלך אחר ב"ד יפה אחר ר' יוסי לצפורי (סוכה
שם). ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום. שהיה דרכן להצניע ספר תורה בבתים מפני הנכרים, ואותו הבית שהניחו לתוכו היה בבית אחד שבחצר בית הכנסת ובתים הרבה היו פתוחין לחצר ולא עירבו, או שהיו חצרות
הרבה פתוחות לאותו מבוי ובית הכנסת פתוח לו והיה ספר התורה בחצר שכנגד בית הכנסת ולא נשתתפו במבוי ואסור להוציא מן החצרות למבוי, ופרסו סדינין על גבי עמודים שהיו לרוחב המבוי וחלקו את המבוי ולא היו
פתוחין מן המחיצה ולפנים אלא בית הכנסת וחצר שכנגדו והביאו ספר התורה שהרי שאר החצרות נסתלקו ואין איסור כאן (שם). סדינין פרוסין. והיו גבוהין מן הארץ דהוה ליה מחיצה תלויה (שם).