פז:
כיצד
משתתפין פרק שמיני עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הכא
והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן. כגון ב' חצירות: נמי אמר. דלא יחליפו
רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא
א) [צ"ל דתנן], ב) לעיל עו:
א [טוש"ע או"ח סי' שמה
לקמן צב., ג) [בס"א: שולטות],
דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן
סעיף יז]:
דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז
ל ב מיי' פט"ו מהלכות שבת
ד) [לעיל ט.], ה) לעיל פד: [ושם
והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן
אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא"ת
הלכה טו סמג לאוין סה
פירש רש"י דלא גרסי' וכן אבל
לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל
דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו
טור ש"ע א"ח סי' שנה סעיף
תוס' שם פד. סד"ה ת"ש וכו'
א:
כתבו בשם ר"ח דגרס וכן],
לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו: אויר
ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ"א
לא ג מיי' פ"ד מהלכות
ו) [לעיל פו:], ז) [תוספתא
ב' רשויות שולטתח) בו. דכיון דלא הוי
אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא
הכא רשויות דרבנן והא ר' יוחנן ברשויות
מכשירין רפ"ב], ח) בס"א:
עירובין הלכה כד טור
ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה
מפתח מע"ש ומניחו באיסקופה ולמחר
שולטות, ט) [פו. ד"ה קורה
ש"ע שם סעיף ה:
דרבנן נמי אמר א) (דתניא) ב) כותל שבין ב'
❖
לב ד מיי' פי"ד מהל'
ד'],
ושולטין שניהם ברוחבו: ולא יזיז.
פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה
חצירות גבוה י' טפחים ורוחב ארבעה מערבין
טומאת אוכלין הלכה
בראשו אפילו כמלא נימא וכ"ש שלא
או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש
❖
יא:
שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות
יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן
בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא
הגהות הב"ח
אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן
החצירות עליו כלום: אלו מעלין כו'.
כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה
(א) רש"י ד"ה ורבן שמעון
ואוכלין נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין
תורה אור השלם
דבטיל לגבייהו לקולא: ואזדא ר'
כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד
לטעמיה דאמר בפ"ק. נ"ב דף
שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא
יוחנן לטעמיה. מסקנא דאתקפתא
ט'.: (ב) תוס' ד"ה גזוזטרא
דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור
1. וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע
שהיא למעלה מן המים פי'
היא: ההיא. דאלו מעלין מכאן ואלו
וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא
כפתח יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין
להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא
❖
לעיל: (ג) ד"ה אלא וכו' להכי
הוּא לָכֶם: ויקרא יא לח
מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי
לדרב דימי וי"ל דרב דימי ודאי קסבר
שנים והוינן בה אין בו ארבעה מאי אמר
הס"ד ואח"כ מ"ה עשו לה
מחיצה: (ד) ד"ה בין וכו'
לא: זעירי אמרה. משמיה דר' יוחנן
דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין
רב אויר ב' רשויות שולטת בו ולא יזיז
ג)
❖
משום דהנקב עשוי:
אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר
והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא
רב ניסים גאון
בו מלא נימא ורבי יוחנן אמר אלו מעלין
להחליף: ולזעירי קשיא הא. דקתני
מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן
ואזדו רבנן לטעמייהו
מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין
לעיל [ע"א] פחות מג' משלשל דלי וממלא מוסף רש"י
אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:
ורבן שמעון בן גמליאל
ולזעירי קשיא. אע"ג דהברייתא
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי
לטעמיה. והיינו דאמרי
וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף
כותל שבין ב' חצירות.
רבנן פחות מג' כלבוד
אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על
אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך
בפ' בתרא אתיא כוותיה
האי דנקט רחב ארבעה משום
דמי, ורבן שמעון בן
סיפא נקט ליה דבעי למיתני
ארבעה מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף
מקום פטור: זעירי מוקי. פלוגתייהו
גמליאל לטעמיה אמר
מ"מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא
היו בראשו פירות אלו עולין
פחות מארבעה כלבוד
דרשב"ג ורבנן ברוחב אמת המים
כוותיה מיהו אור"י דזעירי לא אתי
עליו ובלבד שלא יחליפו ההיא זעירי אמרה
מכאן ואוכלין ובלבד שלא
דמי. והברייתא שנזכר בה
גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא
כר' יהודה דשרי בשבת בסוף
יורידו למטה דחשיב רשותא
חלוקתם בפרק המבוי
ולזעירי קשיא הא זעירי מוקים לה באמת המים
באנפי נפשיה ולא מיבטל לא
וכבר פירשנוה. וטומנין
כרמלית: ודרב דימי. דאמר אין
הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה
גופה ורב דימי תנאי היא ותיהוי כי חורי
לגבי האי ולא לגבי האי, אבל
בעצה. איתה במסכת שבת
כרמלית פחותה מד' תנאי היא:
ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן
לענין מיהוי מחיצה בכל דהוא
בפרק כלל גדול, מאי עצה
כרמלית אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין
ותיהוי כי חורי כרמלית. האי אמה
הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא
פותיא הוי סתימה ואין
אמר רב יהודה תבן
מקום פטור כדמוכח התם: דאמרי תרוייהו אין חורין לכרמלית רב אשי
א
מערבין אחד (לעיל עו:).
שלמיני קיטניות. שמעת
אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר
יותר מכאן. הוי פירצה והוי
מינה כוחו ברשויות [לא]
אמר אפילו תימא יש חורין לכרמלית ה"מ
גזוזטרא
משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן
שהיא למעלה מן (ב) הים.
להו כולהו כדיורי חצר אחת
גזרו. פירושה ברשויות
פי' לעיל: אלא א"כ
בסמוכה הכא במופלגת רבינא אמר כגון
במס' שבת (דף ז:) חורי רשות הרבים
ואם עירבה כל אחת לעצמה
דרבנן כגון ב' רשויות
הוו להו כחולקין את עירובן
שליחידין אחת לראובן
כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך
עשו לה מחיצה כו'. וא"ת דהכא
דעבד לה ניפקי אפומה ואזדו רבנן
ד)
ואוסרין אלו על אלו (שם).
ואחת לשמעון. אי נמי
לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע
בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק
לטעמייהו ור' שמעון בן גמליאל לטעמיה:
אויר ב' רשויות שולטת
רשות היחיד וכרמלית
מתני' גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין
אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה
בו. כיון דלא חשיב למיהוי
הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה
דאסורין מדרבנן, לא גזרו
ב
רשותא בטיל לגבי תרוייהו
חכמים בהם כוחו. ואיתיה
ברה"ר ה"נ הואיל ויש בה שיעור
מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור"י
ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה
ורשות ב' החצירות שולטות בו
פירושיה בפרק הזורק
כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא
דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן
ואוסרין זה על זה ואפילו על
במסכת שבת כוחו
מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה
ראשו אסור לטלטל (שם).
נמי תיתסר דמכרמלית אתיא: אין.
בכרמלית לא גזרו בהן
אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה
אלו מעלין מכאן
בין מלמטה וכן שתי גזוזטראות זו למעלה
רבנן. ומנא תימרה דתניא
ה) ג
תורת חורין לכרמלית דלא אחמירו
וכרמלית מארעא משחינן והוי מים
ואוכלין. מעלין מחצירן
ספינה שבים כו', ושמע
מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן
ביה רבנן כולי האי: בסמוכה. כגון
למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי
לראשו, והוא הדין דמורידין,
מינה כוחו בכרמלית לא
אסורות עד שיערבו: גמ' מתניתין דלא
דמקום פטור הוא ובטיל לכאן
גזרו רבנן שמע מינה.
חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר
בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן
❖
סליק פרק כיצד
ולכאן להקל (שם). גזוזטרא
מבית סאתים: במופלגת. שאין בה
מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית
כחנניא בן עקביא דתניא חנניא בן עקביא
ו)
שהיא למעלה מן המים.
כשיעור אלא למרחק: רבינא אמר.
אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו
ב' זיזין בולטין מן העלייה
אומר גזוזטרא שיש בה ד' על ד' אמות
שעל שפת הים וקובעין נסרים
האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב"ג
אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק
רבינו חננאל
חוקק בה ד' על ד' וממלא אמר ר' יוחנן משום
מזה לזה והיא גזוזטרא, אין
לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה
י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא
ממלאין הימנה בשבת.
הכא (ולא מחיצות) ברשויות
רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן
ולהחליף: אלא דעבד לה ניפקי.
פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם
לפי שהגזוזטרא רשות היחיד
דרבנן. והא ר' יוחנן בדרבנן
עקביא אלא בימה של טבריא הואיל ויש
שגבוה ורחבה הרבה, והים
נמי אמר שלא יחליפו. דתנן
מוצאות: אפומה. בכניסה וביציאה
מהלכת למעלה מי' א"נ אור"י דהכא
כרמלית, אלא אם כן עשו
כותל שבין ב' חצירות גבוה
לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה
והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך
אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה
לה מחיצה גבוהה עשרה
י' ורחב ד' כו'. והוינן בה אין
אבל בשאר מימות לא ת"ר ג' דברים התיר
אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה
טפחים בין מלמעלה בין
הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל
בו ד' מאי. ואמר רב אויר ב'
מלמטה. שחוקקין נקב
רשויות שולטות בו ואין
באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך
רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא ממלאין
שעה ליכא למיחש להכי:
ארבעה כעין פי בור ועושין
מזיזין בו ואפי' כמלא נימא.
עושה
שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן
מחיצה גבוה י'. והא
(ג)
מים מגזוזטרא בשבת וטומנין בעצה
מחיצה סביבותיו למעלה או
ור' יוחנן אמר אילו מעלין
לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור
למטה ומשלשל דלי וממלא
דאמר רבה בר רב הונא
מיכן ואוכלין, ואילו מעלין
ומסתפגין באלונטית ממלאין מים מגזוזטרא
וחשיב כאילו פיות המחיצה
מיכן ואוכלין. ואזדא ר'
דפירצה היא: ורבן שמעון לטעמיה.
בפ' הזורק (שבת ד' ק:) עושה מקום
בשבת הא דאמרן וטומנין בעצה מאי היא
יורדין וסותמין עד תהום
יוחנן לטעמיה דכי אתא רב
דאמר בפ"ק פחות מד' לבוד:
ד' וממלא ע"י מחיצות י' קאמר ולהכי
(א)
כדאמר בפ"ק (יב.) קל הוא
דימי א"ר יוחנן מקום שאין
דתניא השכים להביא פסולת אם בשביל
ז) ד
מתני' אא"כ עשו לה. כל
שהקילו חכמים במים שמחיצה
בו ד' על ד' מותר לבני
בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל ט)
תלויה מתרת בהן (לעיל פד:).
שיש עליו טל הרי הוא בכי יותן1 ואם בשביל
רשות היחיד ולבני רשות
סביבותיה או סביב הנקב ד' על ד'
דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש
שתי גזוזטראות זו
הרבים לכתף עליו ובלבד
הקונטרס דהתם: בין מלמעלה
שלא יבטל ממלאכתו
אינו בכי יותן וסתם
החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר
למעלה מזו. ואין מכוונות
שלא יחליפו. ופרקינן ההיא
זו על זו אלא משוכות זו
אנשי
דתנינן אין בו ד' על ד' אילו
להכשיר אע"פ שהיא תלויה אבל כוף
בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס
מכנגד זו בתוך ד' ועשו
מעלין מיכן ואוכלין ואילו
וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר: בין
משמע דלמעלה היינו למעלה מן
לעליונה הנקב והמחיצה ולא
מעלין מיכן ואוכלין,
מלמטה. מחוברת לגזוזטרא מתחתיה: זו למעלה מזו. אפילו זו שלא
הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת
עשו לתחתונה, ובשבת זורקין
דמשמע שאין מחליפין,
בני תחתונה דלי שלהן על
זעירי אמרה ולא ר' יוחנן.
כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה
הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום (ד) דנקב עשוי ד'
מחיצות העליונה ויורד לנקב
תוב אקשין, ולזעירי קשיא
כדאמר בגמרא [פח.]: שתיהן אסורות. למלאות בנקב העליונה עד
על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:
ומשלשל ומושך ועולה (שם).
מתני', דאוקימנא (באונייא)
מתני' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה
שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ"ל שהיא אסורה דהא מכרמלית
שתיהן אסורות. למלאות
[באגפיה] ולהחליף. ופרקינן
מפני שרשות שתיהן שולטות
לרה"י קא ממלא: גמ' חוקק בה כו'. ואין צריך בה מחיצה אחרת
זעירי מוקים לה באמת המים
של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:
בו, וכגון שעשו אותה מחיצה
גופה. והא דכי אתא רב דימי
הני דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב: ממלאין מים
בשותפות כדמוקמינן לה
אמר אין כרמלית פחותה
❖
מגזוזטרא. שיש בה ד' אמות על ד' אמות: וטומנין. פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו
לקמן (שם).
מד' מוקי לה כתנאי.
ואקשינן הני חלונות לגבי
אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה: אלונטית. בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ: השכים. קודם היום להביא פסולת
אמת המים עצמה כי חורי
תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:
כרמלית ולישתרי מים מן
רבינו חננאל (המשך)
אמת המים עצמה. דהא
אנשי
בלבד וממלא. דתניא ר'
מכרמלית עצמה (מחורי)
חנניה בן עקביה אומר גזוזטרא שיש בה ד' על ד' חוקק בה ד' טפחים וממלא מהן. א"ר (חנניה) [יוחנן] לא התיר ר' חנניה
[לחורי] כרמלית מפיק ולא תחשביה כמפיק מכרמלית לרשות היחיד. דאינו מותר לכתחלה. (ותנינן) [ופרקינן] אין חורין
בן עקביא אלא בים של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים. פי' אוגנים כגון שפתים מקיפות אותה שלא יפול שם תינוק או בהמה
לכרמלית. כלומר אין דין חורין לכרמלית. ר' אבינא אמר אפי' תימא [י]ש חורין לכרמלית, התם כי אמר' חורין בסמוכה, אבל
בלילה וכיוצא בהן. ת"ר [ג'] דברים התיר ר' חנניה בן עקביא לאנשי טבריא. שיהו ממלין מגזוזטרא בשבת כדאמרן. וטומנין
הכא במופלגת. כלומר רחוקה היא זו אמת המים מן החלון. רב אשי אמר כגון דעבד לה ארבעה גפופי אפומה. פי' גיפופי
בעצה. שמענו בה שני פירושים הטמנת פירות ומשום הכשרה. והטמנה בה בשבת. הטמנת פירות, פירוש התיר לבני טבריא
כגון אבנים בולטות מצידי החלון שחשובות כמחיצות. ועל אילו גיפופין א' תנא קמא פחות מג' דהוא כלבוד. ומוקפת מחיצות
להטמין פירותיהן בעצה שיש בה ליחלוחית והיא תבן של קטנית. וברור הוא, כדתנן בשבת עצה כמלא [פי גמל]. ואמר להו
דפחות מג' לרבנן. ולרבן שמעון בן גמליאל פחות מד'. א) (מקום פטור הוא ומותר להניח עליו מן הכרמלית ולהחליף לרשות
אע"פ שיש בה ליחלוחית, אין ליחלוחית זו מכשרת הפירות לקבל טומאה. לפי שאין כוונת אנשי טבריא בליחלוחית העצה.
היחיד כו'). וכן רבן שמעון בן גמליאל כו'. פירוש חשובות כמחיצות שלבוד בתוך אמת המים, לכך מותרין. ואזדא רבן שמעון
ומפני מה אין מניחין אותה ליבש ליחלוחיתה מפני שהן ממהרין לתולשה ולהביאה, משום שכל היום הם טרודים במלאכתן.
בן גמליאל לטעמיה, דכל פחות מ(ג')[ד]' כלבוד דמי. ורבנן לטעמייהו, דכל פחות מג' כלבוד. ומבואר בפרק ראשון. מתני',
והביא להן ראיה דתנן השכים (להם) [להביא פסולת], אם בשביל טל שעליו נתכוון והשכים להביאן, נתברר שרצונו באותן
גזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלין הימנה בשבת אלא אם עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים כו'. פי' כגון שהעמיד ד'
הטל והרי זה בכי יותן מים על זרע ומכשיר. ואם לא השכים אלא כדי שלא יבטל ממלאכתו בשאר היום, אינו בכי יותן.
אמות עמודין על שפת הים ותקרה עליהן. ואמרינן מתניתין דלא כחנני' בן עקביא. דמתיר בלא עשיית מחיצות, אלא חוקק
א) תי' אלו עד תי' לרה"י כו' לכאורה אין לו מקום כאן דהא לפי אוקימתא זו פליגי בלבוד ואזדו לטעמייהו ולא מיירי משעור מקום פטור כלל וצ"ע.