כל גגות פרק
תשיעי עירובין
צ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כרמלית
לנטורי תרביצא עבידא. וסילק עצמו מן הגגין: ב' אמות בגג זה ב).
ורה"י קמבעיא ליה. וכגון שהעמוד מופלג מן הגג ד'
א) [ב"מ צו: ב"ב קטז: נדה
א [טוש"ע או"ח סי' שעב
❖
לג:], ב) בס"א ליתא "זה",
כרב סבירא ליה דאמר גג שבין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד'
סעיף ב]:
דאי בסמוך לו לא הוי עמוד רה"י דנפרץ במילואו
ג) [או שאין רש"ש],
דאסרי אהדדי: מהו. לטלטל מאחת מהן לעמוד העומד ברה"ר סמוך
לגג וכגג דמי אבל כשהוא מופלג אסור אע"ג דדרך למעלה מעשרה
❖
ד) בס"א: פשטת,
לו גבוה י' ורחב ד': כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה. בתמיה. כלומר
משתמש דהוי מקום פטור מ"מ אסור להחליף ואפילו מאן דשרי לעיל
רבינו חננאל
פשיטא דאסיר דהא גג כרמלית הוא
הכא מודה כיון דאין נח במקום פטור:
אלא ב' אמות בגג ושתי אמות
אלא לנטורי ביתיה הוא
הגהות הב"ח
כדאמר' אין מטלטלין בו אלא בד' ועמוד
לנטורי תרביצא הוא
דעבידא בעי רמי בר
דעבד. שתי (בימות)
רה"י: ורמי בר חמא אגב חורפיה
באכסדרה מהו. פירש
(א) רש"י ד"ה התם ליכא
חמא שתי אמות בגג ושתי אמות בעמוד
[אמות] בגג שהוא רשות
וכו' אבל הכא דפליגי
כו'. הש"ס קאמר ורמי בר חמא נמי
היחיד ושתי אמות בעמוד
בקונטרס ע"ג תקרה של אכסדרה של
מהו אמר רבה מאי קא מיבעיא ליה כרמלית
אליבא: (ב) תוס' ד"ה אלא
שהוא כרמלית כו'. בעי
ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי אלא
בעלים אחרים יותר מבית סאתים
וכו' לא בעי בגג החורבה
רמי בר חמא שתי אמות
ורה"י קא מיבעיא ליה ורמי בר חמא א) אגב
אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין
דהשתא הוי ליה כרמלית אבל תוך
אלא בקרקע החורב' ורבינו
בגג ושתי אמות
חורפיה לא עיין בה אלא הכי קמיבעיא ליה
חננאל פירש וכו' וחשיב
באכסדרא, כיון דמגג לגג
בה יפה: והכי הוא דמיבעיא ליה ב'
אכסדרה לא רצה לפרש דכיון דמקורה
לגג: (ג) ד"ה איתמר וכו'
אסיר, מגג לאכסדרה נמי
ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה מהו מי
אמות בגג. שבין הגגין: וב' אמות
לא הוי כרמלית במה שהוא יותר
כמו בשבת. נ"ב פ"ק דף
אסיר כו'. ועלתה בתיקו.
אמרינן כיון דלא האי חזי לדירה ולא האי חזי
באכסדרה. של בעלים אחרים ע"ג
מבית סאתים כדמוכח בפרק עושין
טו:
בעי רב ביבי בר אביי שתי
אמות בגג ושתי אמות
תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים
לדירה חדא רשותא היא או דילמא כיון דמגג
פסין (לעיל דף כה.) דאמר קרפף יותר
בחורבה מהו. אמר רב
ואיןג) לה מחיצה ואין לה פי תקרה
מבית סאתים וקירה בו בית סאה
לגג אסיר מגג לאכסדרה נמי אסיר בעי רב
כהנא לאו היינו בעיא
דנימא יורד וסותם דעבידא כי
כו' ומיבעיא ליה באכסדרה דלא שייך
דרמי בר חמא ועלתה
ביבי בר אביי ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה
בתיקו. איקפד רב ביבי
אורזילא בשפוע כגגין שלנו וכדאמרן
בה כל כך כשם שדיורין חלוקין למטה
מהו אמר רב כהנא לאו היינו דרמי בר חמא
בר אביי, רב כהנא מאחר
בעושין פסין (לעיל כה:) דהשתא הויא
דלית בה דיורין כל כך כדפי' בקונטרס
אתי נצי, כלומר הנה הוא
אמר רב ביבי בר אביי וכי מאחר אתאי
לה נמי כרמלית מהו לטלטל מזה
ובתר הכי בעי בחורבה דחזי' לדירה
בא ומיריב, אכסדרא לא
ונצאי אכסדרה לא חזיא לדירה וחורבה חזיא
חזיא לדירה כו'. ועלתה
לזה: חדא רשותא הוא. ואף ע"פ
טפי ובעי נמי בגג דחורבה כמו
גם זו בתיקו. גגין השוין
לדירה וכי מאחר דחזיא לדירה מאי קמיבעיא
שאינן של איש אחד אין בהם חלוק
באכסדרה ומלשון הקונטרס משמע
לר' מאיר, דתני כל גגות
ליה אם תימצי לומר קאמר אם תימצי לומר
רשותא ואפי' לרבנן דלא דמו לשני
העיר רשות אחת. וגג
דבחורבה לא בעי בגג אלא בקרקע
(ב)
יחידי לרבנן, דתנן כל
גגין דהתם איכא דיורין למטה בשניהם
החורבה ור"ת פי' ב' אמות בגג דהוי
אכסדרה לא חזיא לדירה חורבה חזיא
אחד רשות לעצמו. רב
וי"ל כשם שיש חלוק רשות למטה
רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית
אמר מותר לטלטל בכולו.
לדירה או דילמא השתא מיהא לית בה
דהכא מינכרא מילתא
בבתים כך יש חלוק למעלה דחלוק
שאינו גבוה י' והוא רחב ד' וחשיבא
דיורין תיקו גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן
(מיחזקן)
[ומתחזי]
למטה סליק ואזיל לעיל אבל
לגג כרה"י משום דמהני ביה עירוב
מחיצתא, ואמרי' גוד
רב אמר מותר לטלטל בכולו ושמואל אמר
באכסדרה ליכא למימר הכי: או
לטלטל בכולו ולא הוי כשאר כרמלית:
אסיק מחיצתא. ולא דמי
אין מטלטלין בו אלא בד' רב אמר מותר
או דילמא כיון דמגג לגג אסיר.
לגג בין הגגין, (מ)[ד]התם
דילמא כיון דמגג לגג אסיר. טעמייהו
לא מינכרן ולא (מתחזק)
לטלטל בכולו קשיא דרב אדרב התם לא
דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים
פי' בקונטרס וטעמא
[מתחזי] מחיצתא דכל גג
מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא
הוא ומגג לאכסדרה נמי: בחורבה.
דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים
וגג. לפיכך אמר רב התם
אין מטלטלין בו אלא
של אחרים ופרוצה לרה"ר דהויא נמי
ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד'
קצת קשה דלקמן (צא:) אמרינן גג וחצר
בארבע אמות. ושמואל
כרמלית כגג בין הגגין: לאו היינו
ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע
אמות קשיא דשמואל אדשמואל התם לא הוי
אמר הכא בגגין השוין
דרמי. מה בין חורבה לאכסדרה: וכי
אע"פ שהן של בעלים הרבה:
לר' מאיר, ובגג יחידי
יותר מבית סאתים הכא הוי יותר מבית
ושמואל אמר אין מטלטלין בו
לרבנן, אין מטלטלין בהן
מאחר אתאי ונצאי. מפי אחר באתי
סאתים והני מחיצות למטה עבידן למעלה
אלא בארבע, מאי
וחלקתי בשאלה ששאלה אחר באתי
אלא בד'. פי' בקונטרס
[טעמא] משום דהני גגין
לא עבידן והוה כקרפף יתר מבית סאתים
לקנתר בתמיה: מאי קא מיבעיא
הוויין להו יתר מבית
והא דקאמר ר"מ רשות אחת היינו
שלא הוקף לדירה וכל קרפף יותר מבית
סאתים, והני מחיצות
א
ליה. הא לא דמי לגג ואסיר: אם
לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה
למטה עבדין, למעלה לא
סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו
תימצי לומר קאמר. כלומר לא
אע"ג דלפי המסקנא דמוקי שמואל
עבדין. והוויין כקרפיף
אלא בד' איתמר ספינה רב אמר מותר
שלא הוקף לדירה. וכל
פשיטא לרב ביבי דתיהוי חורבה חזיא
ביתר מבית סאתים אתי שפיר דאיכא
קרפיף יתר מבית סאתים
לדירה ולא פשיטא ליה נמי דתיהוי כי
לאוקומי מתני' דלא הוי יותר מבית
לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין
שלא הוקף לדירה אין
אכסדרה דהא עדיפא מינה פורתא
סאתים מ"מ הוצרך לפרש הקונטרס
מטלטלין בו אלא בד'.
בה אלא בד' רב אמר
מותר לטלטל בכולה
וכי קאמינא בגג בין
ובא להוסיף על שאילתו של רמי בר
למאי דסלקא דעתיה השתא:
דהא
קשיא דרב אדרב. דס"ד דבלא
הגגין מותר לטלטל
חמא על ידי את"ל והכי קאמר אם
בכולו, בגג שיש בו בית
פשיטא לרמי בר חמא דשרי הכא מאי התם הוא דאכסדרה לא חזיא
מינכר מחיצה איירי דאי מינכר מחיצתא לא היה שמואל אומר אין
ד)
סאתים, אבל ביתר מבית
מטלטלין בו אלא בארבע: הכא דהוי יותר מבית סאתים. ולא
סאתים
לא. וכן חלקו
מידי לדירה אבל חורבה חזיא לדירה בתיקון מועט או דילמא כו':
בספינה
רב אמר מותר
גגין השוין. שאין בהן גג גבוה מחבירו עשרה ויש הרבה סמוכין יחד:
אמרינן גוד אסיק לר' מאיר בגגין הרבה אלא במחיצות החיצונות כיון
לטלטל
בכל הספינה,
לר"מ. דמשוי להו כולהו חדא רשותא ולא אסרי אהדדי: וגג יחידי
דכולן רשות אחת הן אע"ג דלענין כלים ששבתו בבית אינו רשות
לרבנן. שאינו סמוך לאחרים דאפילו לרבנן ליכא דליסר עליה: ושמואל
אחת ואמרינן גוד אסיק לשמואל ואם תאמר כיון דשמואל חשיב גג
אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. והא דקאמר ר' מאיר רשות אחת הן
כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים אם כן בבית סאתים או בפחות
לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה. וטעמייהו דרב ושמואל מפרשא
נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג
ואזלא: קשיא דרב אדרב. דא"ר לעיל (פט.) בגגין השוין לרבנן דאסרי
לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן (צא.) אמרי' דלרבנן גג וחצר רשות
אהדדי אלמא לא אמר גוד אסיק מחיצות שביניהם להיות מובדלת ה"נ
אחת וקרפיפות רשות אחת וי"ל דדירת גג הויא טפי דירה מבקרפף
לענין כשאינו יותר מבית סאתים: איתמר ספינה. ביתירה מבית
בגגין השוין לר"מ נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי
להו מיהו בני רה"ר העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי
סאתים איירי כדפי' בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת
לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצות לגגין ומחיצות תחתונות אמר רב
לדירה אי לא אבל בפחות מבית סאתים לכולי עלמא הויא מחיצה
דלא מהני להו וכן בגג יחידי לרבנן ליתסרו עליה בני רה"ר וחצירות
ומטלטל בה דהא נעשה כולה כד"א דפסקי רב ושמואל כרבן גמליאל
שסביבותיו: ומשני התם. בין גג לגג לא אמרינן גוד אסיק דלא מינכרן
בספינה בפ' מי שהוציאוהו (לעיל דף מב:) ואי אפילו בפחות מבית סאתים
מחיצתא שהן מכוסות בגגין הלכך כיון דאמרו רבנן יש חלוק רשויות
אין מטלטלין בה אלא בד' לא היתה נחשבת כד"א כמו בשבת (ג) בתל
למעלה וגוד אסיק נמי בכי הני לא אמרי הרי הן פרוצים כל אחד
ונקע דדוקא מד' אמות ועד בית סאתים אבל יותר מבית סאתים לא:
לרשות האסורה לו לפיכך אסור לטלטל בו: אבל הכא מחיצות מינכרן
דהא
וקאמרינן בהו גוד אסיק הלכך לר' מאיר דמשוי להו חדא רשותא ליכא דליסר דהא מחיצות חיצונות אית להו והוו כולהו כחד גג מוקף מחיצות
וכן גג יחידי לרבנן: ה"ג התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא: התם ליכא יותר מבית סאתים. כיון דאית ליה לשמואל גוד אסיק
אף במחיצות שבינתים ואע"פ שאינן ניכרים ופלוגתייהו קמייתא אליבא דרבנן היא דמשוו לכל חד רשותא באנפי נפשיה הוי כל גג וגג מוקף
בפני עצמו ובכל חדא ליכא יותר מבית סאתים אבל הכא (א) דפלגינן אליבא דר' מאיר דמשוי לכולהו כחד וכולן ניתרין במחיצות חיצונות
יש כאן יותר מבית סאתים והיקף זה דגוד אסיק אינו היקף לדירה דהנך מחיצות של מטה אף על פי שנעשו לדירה למטה עבידן לדור
בחללן למטה ולא לדירת גג הלכך כי מסקינן להו הוי מוקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה
וגג יחידי לרבנן נמי בדאיכא
טפי מבית סאתים דומיא דגגין השוין לרבי מאיר: מותר לטלטל
בכולה. ואפילו ישנה יותר
מבית
סאתים דהוקף לדירה הוא:
להבריח