צ:
כל גגות פרק
תשיעי עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דהא
להבריח מים. ולא לדירה: ומודה רב שאם כפאה על פיה. וגובהה
איכא מחיצתא. ואפילו לר' זירא דאמר בריש מי שהוציאוהו
ב א ב מיי' פי"ד מהל'
א) לעיל כה. ולקמן צד:
[סוכה יח:], ב) [שבת ט.
יותר מעשרה אין מטלטלין בה אלא בארבע: מאי שנא מגג יחידי.
שבת הלכה ב טוש"ע
(לעיל דף מג.) מחיצות להבריח מים עשויות היינו דוקא
לענין יוצא חוץ לתחום דלא שרי להלך את כולה: ורב אליבא
לעיל פט.], ג) בקד"י רבה,
א"ח סי' שסב סעיף ד:
דאמר רב אפילו לרבנן מותר לטלטל בכולו ואפילו יותר מבית סאתים
ג ג מיי' פי"ז מהלכות
ד) [שם], ה) [ע"א],
דכיון דמחיצות לדירה נעשו
אע"פ שלא לדירת מעלה עשאום כי
דר"מ ליטלטל מגג לחצר. לשמואל אליבא דר' מאיר לא מצי למיפרך
❖
ו) דמטלטלין בכולהו וכן בגג
שבת הלכה לה:
יחידי לרבנן אליבא דשמואל
אמרינן בהו גוד אסיק הוי כהיקף
כדפי' בקונטרס דלשמואל גגין השוין
והא דאמר כו' כצ"ל
לדירה ה"נ כיון דכפאה לדור כפייתה
לר"מ הוי כרמלית לפיכך אין מטלטלין
דהא איכא מחיצתא
ושמואל אמר אין
מהרש"א, ז) וכן לטלטל
רב ניסים גאון
זו היא עשיית מחיצתה לדירת מטן
מהן לחצר ופחות מבית סאתים נמי
מינייהו לקרפף פחות
מטלטלין בה אלא בארבע אמות מחיצות
מסאתים כצ"ל מהרש"א,
כי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף
ולרב אליבא דר' מאיר
אע"ג דלא הוי כרמלית מ"מ כיון
להבריח מים עשויות אמר ליה רב חייא בר
ח) ס"א דחד חזי לדירה טפי
ליטלטל מגג לחצר, גזירה
לדירה: שכפאה לזפתה. שבטל
דחשיב ליה לשמואל אין מוקף לדירה
מחבריה. רש"ל, ט) בס"א:
משום דרב יצחק בר
יוסף לשמואל הילכתא כוותך או הילכתא
מחיצותיה מתורת דירה דאינן עומדות
ליכא למיפרך דליטלטל מגג לחצר אע"ג
ואסור לטלטל, י) בס"א:
אבדימי. והוא שאמר
כרב אמר ליה הילכתא כרב אמר רב גידל
❖
א
לחבריה,
בתחילת הפרק אומר היה
כל זמן כפייתה לא לדירת מעלן ולא
דלרבנן בגג יתר מבית סאתים אסור
ר' מאיר כל מקום שאתה
אמר רב חייא בר יוסף ב ומודה רב שאם
לדירת מטן והוו כעמוד בעלמא וכי
לטלטל ממנו לחצר לשמואל בפחות
מוצא ב' רשויות והן
❖
כפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא
אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף יותר
מבית סאתים שרי מ"מ יאמר שמואל
רשות אחת כול'.
הגהות הב"ח
מבית סאתים שלא הוקף לדירה
בארבע אמות כפאה למאי אילימא לדור
דלר"מ יש לגג תורת קרפף בין
(א) רש"י ד"ה ושמואל וכו'
וכרמלית היא: מתני לה. להא דרב
ביתר מבית סאתים בין בפחות:
תחתיה מאי שנא מגג יחידי אלא שכפאה
תרווייהו כרמלית נינהו דהא
רבינו חננאל
ליטלטל מגג לחצר. אע"ג
חייא בר יוסף אאכסדרה: אכסדרה
בגגים יותר כצ"ל ותיבת
לזופתה רב אשי מתני לה אספינה ורב אחא
יחידי נמחק: (ב) בא"ד דגג
דהא איכא מחיצותא.
בבקעה. הבקעה כרמלית כדאמרינן
דידע טעמא דר"מ
בריה דרבא מתני לה אאכסדרא דאיתמר
חזי לדירה טפי מחורבה
ושמואל אמר הני
א)
ביציאות השבת (שבת ו:) ואכסדרה זו
מחיצתא להבריח מים דגג גבוה ונמוך דהוי משום דרב
(ג)
ואכסדרה: (ג) תוס' ד"ה
אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל
ג
לטלטל וכו' דר"מ בגג וכו'
פרוצה מד' רוחותיה ועומד קירויה
יצחק בר אבדימי מגג לחצר עניניהם
עשויות ולא לדירה,
בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא
דעניניהם חלוקים:
הילכך אין מטלטלין בה
על ד' יתידות ונותנין ד' קורות מיתד
חלוקים ס"ד דלא דמו לתל ברה"ר:
(ד) ד"ה לשמואל וכו' פי'
אלא בד' אמות. ומודה
לשמואל
בארבע רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרינן
ליתד ועליהן מסדרין הנסרין ואותן
אליבא דרבנן לטלטל
בקונטרס מגג יתר:
רב היכא דאפכה לספינה
(ה) בא"ד ואסור לטלטל
פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין
הקורות קרי פי תקרה. והאי דנקט
מגג לקרפף. פירש
על פיה כדי לזופתה שאין
ממנו לקרפף כמו מקרפף
מטלטלין בה אלא בד'
בקעה משום דבעיר סתם אכסדראות
בקונטרס (ד) בגג יתר מבית סאתים
מטלטלין בה אלא בארבע לא אמרינן פי
לחצר ואע"ג דמה:
אמות. והני מילי לזופתה,
סמוכות להקיף בית או חצר ואיכא
לקרפף יתר מבית סאתים כיון דחשיב
(ו) בא"ד ופריך אי הכי
אבל לדור תחתיה, הרי
תקרה יורד וסותם ורב אליבא דר"מ ליטלטלי
מקרפף וכו' ומשני התם אי
הוא כבית. וכן אכסדרה
מחיצה אחת או שתים ומודה שמואל
ליה אין מוקף לדירה והוו תרווייהו
מגג לחצר גזירה משום דרב יצחק בר
❖
ב)
מפחית:
בבקעה, רב אמר מותר
התם דמטלטלין כדאמרינן לקמן [צד:]:
כרמלית וא"ת ומנא ליה דאסור דאי
לטלטל בכולה, ושמואל
אבדימי ושמואל אליבא דרבנן ניטלטל
ורב אליבא דר"מ. כיון דאמרה) בגגין
משום דאמרי רבנן לקמן דגגין וחצירות
אמר אין מטלטלין בה
מגג לקרפף אמר רבא בר עולא גזירה שמא
ג)
אלא בד' אמות. והילכתא
השוין מטלטלין בכולן אלמא לאו
רשות אחת וקרפיפות רשות אחת
מוסף רש"י
בכל הני שמעתא כוותיה
יפחת הגג א"ה מקרפף לקרפף נמי לא
כרמלית נינהו ליטלטל מגג לחצר
התם ע"כ באין יתירים מבית סאתים
אכסדרה בבקעה.
דרב. [ואקשינן] לרב
יטלטל דילמא מיפחית ואתי לטלטולי
אלמה אמרינן לקמן לדברי ר"מ גגין
כדפירש בסמוך בקונטרס דביתירים
מקורה בגג חלק כעליות
אליבא דר' מאיר דאמר
שלנו ואינו משופע והיא
מותר לטלטל בכולן הגגין
רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן דאין
התם אי מיפחית מינכרא ליה מילתא הכא
לא יאמר ר"ש דחצר וקרפף רשות
קירוי שבכל הש"ס (לעיל
השוין כי הרשות היחיד
מטלטלין מגג לחצר. ואליבא דרבנן בגג
אחת דבהדיא מוכח בפ' עושין פסין
אי מיפחית לא מינכרא מילתא אמר רב
כה.) להכי נקט בבקעה
ד)
הן. לטלטל [נמי] מן הגג
יחידי ליכא למיפרך ליה לרב ליטלטל
דמתוך שאינה סמוכה לבית
(לעיל דף כג:) גבי נזרע רובו דקרפף
לחצר, דתרווייהו [רשות]
יהודה כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר
אין לה דפנות, שאין עושין
היחיד נינהו. ודחינן אמאי
מיניה לחצר דלרבנן הכי נמי שרי
יתר מבית סאתים לר"ש הוי כרמלית
גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן
דפנות לשם אכסדרה
אין מטלטלין מגג לחצר,
דאמרי' לקמן (צא.) לדברי חכמים גגין
ונראה לר"י דבגג דלא הוי יתר מבית
(סוכה יח:). כשתמצא
משום דרב יצחק בר
קרפיפות
לומר.
כשתדקדק
וחצירות רשות אחת ומטלטלין מגג
אבודימי דאמר אומר היה
סאתים פריך דליטלטל לקרפף שאינו
בדבריהם תמצא כן (לעיל
ר' מאיר כל מקום שאתה
יחידי לחצר של רבים שיש לו רשות בה. ולשמואל לא מצי למיפרך
יתר מבית סאתים לרבנן אע"ג דדירת גג חשיב טפי משל קרפף שמותר
פט.). חצירות רשות
מוצא שתי רשויות והן
אליבא דר' מאיר ליטלטל מגג לחצר דהא שמואל גגין השוין לר' מאיר
לטלטל מגג לחצר ומקרפף לחצר אסור מ"מ הוי לן למישרי מגג לקרפף
לעצמן. ומטלטלין מחצר
רשות אחת, כגון עמוד
של רבים לחצר של רבים
ברשות היחיד גבוה י'
כרמלית משוי להו לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר של רבים דהויא
דטפי דמי לקרפף מלחצר דכשהוא יתר מבית סאתים הוי כרמלית כמו
בלא עירוב וכן של יחיד,
ורחב ד' אסור לכתף
רשות היחיד דאפילו לא עירבה קי"ל במס' שבת בפ' אם לא הביא כלי
קרפף וחצר אפילו בית עשרה כורים שריא ומשני גזירה שמא יפחת
דכי היכי דאמר ר' מאיר
עליו, משום תל ברשות
(קל:) דמטלטלין בכולה. והא דאמר לקמן [צא.] לדברי חכמים גגין
פי' שמא יפחת הגג באמצעיתו וישתמשו בני הבית על הגג דרך
ו)
גגות רשות אחת הן,
הרבים. לשמואל דאמר
שמעינן מינה דחצירות נמי
אין מטלטלין כגון ברשות
וחצירות רשות אחת שמואל מוקי לה בגג בין הגגין דלשמואל דאית ליה
הפחת ואז הוי הגג חשוב מוקף לדירה ואסור לטלטל ממנו לקרפף
רשות אחת, שהרי אין
היחיד גבוה י' ורחב ד',
גוד אסיק במחיצות שביניהן ליכא לכל אחד יותר מבית סאתים א"נ
כמו (ה) מחצר אע"ג דהוי מוקף ולבסוף פתח דלא חשיב מוקף לדירה
תשמישן מיוחד כבתים
אסור לכתף בגגין השוין,
בגג יחידי דליכא יותר מבית סאתים ואשמעינן אע"ג דגג לרבנן רשות
דדוקא בקרפף שלא הוקף לדירה לא מהני הוקף ולבסוף פתח אבל
ודמו לגגין, אבל מגג לחצר
ובגג יחידי לרבנן אלא
לא, כדקתני ובלבד שלא
בארבע, משום מחיצתא
מיוחדת וחצר הוא רשות שותפות מטלטלין דלא גזור רבנן מרה"י
בגג דבלאו הכי חשיב קצת מוקף לדירה דהא מותר לטלטל ממנו לחצר
יהא גג גבוה מחבירו
למטה עבידן לחצירות,
לרשות שותפין אלא בבתים כגון מבית לחצר: משום דרב יצחק. בריש
מהני ליה הפחת לשוויה מוקף לדירה לגמרי כחצר ופריך א"ה מקרפף
עשרה וכל שכן מגג לחצר
ולא למעלה לגגין, דהוויין
פירקין גזירה משום תל ברה"ר: ושמואל אליבא דרבנן. בגג יחידי
(שם).
בית סאתים לקרפף בית סאתים נמי לא ליטלטל שמא יפחת פירוש
להו הני גגין כקרפיף
יתר מבית סאתים. נטלטל
יותר מבית סאתים כיון דאמר דהאי גוד אסיק לא הוי היקף לדירה
יפרוץ האחד יתר מעשר במילואו לרה"ר או לבקעה ומשום דנקט לשון
מגג לקרפיף (יטלטל
וכרמלית היא ליטלטל מיניה לקרפף יותר מבית סאתים שתי אמות בזה
פחת גבי גג נקט נמי האי לישנא גבי פירצת קרפף ומשני התם אי
דילמא מיפחית) דהא כי
וב' אמות בזה אלמה אמרי' לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות
פחות מינכר אבל הכא גג לא מינכרא מילתא לעומד בקרפף ולעומד
קרפיף וקרפיף הוא. אמר
(ו)
רבה בר עולא גזירה
אחת וקרפיפות רשות אחת דאין מטלטלין מהן לקרפף. ואליבא דר"מ
על הגג נמי לא מינכרא שיהא אסור לטלטל ממנו לקרפף מחמת
שמא יהיו [מיפחתי] הגגין
לדברי
ליכא למיפרך ליטלטל מגג לקרפף דהא תרוייהו כרמלית נינהו דהא
ר"מ גגין רשות אחת הן כו'. גגין הוא בפירוש
פחת זה:
דיהיו [רשות הרבים]. אי
הכי מקרפיף לקרפיף לא
(א) גג יחידי יותר מבית סאתים אוקימנא גזירה משום תל ברה"ר. ולרב
במתני' וה"ה חצירות או קרפיפות הואיל ותשמישן שוה כמו גגין אבל
יטלטל, דילמא מיפחית
נמי אליבא דרבנן ליכא למיפרך דהא רב גג יחידי יותר מבית סאתים
בתים לא דתשמישן תדיר ועוד דכי היכי דלרבנן הוי קרפיפות או חצירות
חד מן הקרפיפות והוי
רה"י משוי ליה. ובגגין השוין לרב אליבא דרבי מאיר דמותר לטלטל
רשות אחת דהא אפילו גג וחצר הוי רשות אחת כ"ש חצר וחצר ה"נ
ליה כרשות הרבים.
ופרקינן התם גבי
בכולן ליכא למיפרך ליטלטל מינייהו לקרפף ז)פחות מסאתים גזירה
לר"מ דר"מ לא פליג ארבנן אלא בגג וחצר משום דרב יצחק בר אבדימי:
קרפיפות אי מיפחית
משום תל. ולרבנן מגג יחידי אליבא דרב דמשוי ליה רה"י נמי לא פרכינן
אמר
מחיצתא מינכרא מילתא,
ליטלטל מיניה לקרפף פחות מבית סאתים וכן מחצר לקרפף בין לר"מ בין לרבנן משום דקרפף חלוק מחצר דקרפף מוקצה לתשמיש שאינו תדיר
ומימנע ולא מיטלטל.
אמר רב יהודה כשתימצי
אבל חצר וגגין שוה תשמישן. ולרב לא פרכינן בגגין השוין לרבנן דמשוי להו רב אליבייהו כרמלית ליטלטל מינייהו לקרפף יותר מבית סאתים
לומר לדברי ר' מאיר גגין
דאע"ג דמשוי להו רב כרמלית מפני שפרוצין זה לזה הנ"מ להחמיר לאסור טלטול של כל אחד ואחד ביותר מד' אבל לא משוי ליה כרמלית גמורה
וחצירות רשות לעצמן
להקל לטלטל מתוכן לכרמלית גמורה דאמרן לעיל [ע"א] לגבי גג בין הגגין לרב דאסור לטלטל ממנו לחורבה ולאכסדרה ואע"ג דשניהן אסורין
לטלטל בתוכן אלא בד' אמות מ"מ הואיל ואין רשותייהו דומות ח)דגג חזי לדירה טפי (ב) מחצר ואכסדרה לטלטלט) ממנו לחורבה ולאכסדרה וכ"ש הכא
דגג חזי לדירה טפי מקרפף. אבל לשמואל דמשוי גג יחידי כרמלית גמור דיותר מבית סאתים הוא פרכינן: גזירה שמא יפחת הגג. ויחסר מבית
סאתים ויקצרו גם את הבית למדת הגג מלמטה ויתנו המחיצה כנגד שפת הגג דהשתא ליכא יותר מבית סאתים והוי רה"י ואתי לטלטולי מיניה
לקרפף כמעיקרא: א"ה מקרפף. יותר מבית סאתים לקרפף יותר מבית סאתים נמי לא ליטלטל אפילו בתוך ד' דילמא מפחית חד מינייהו
והוי רה"י מעלייתא ואתי לטלטולי כמעיקרא מיניה לחורבהי) והוי כרמלית: אי מיפחית לא מינכרא מילתא. כיון דליכא מחיצות על הגג לא
מינכרא מילתא ולא מיחזי כפחות מבית סאתים. דבר שאין לו מחיצות לא סליק ליה אומדנא שפיר וסברי אכתי טפי מבית סאתים הוא:
כשתמצא לומר. כשתעמוד על סוף דעתן זהו גמר דבריהן: לדברי ר"מ גגין רשות לעצמן. ומטלטלין מגגו של ראובן לגגו של שמעון:
וחצירות רשות לעצמן. ומטלטלין מחצירו של ראובן לחצירו של
שמעון כלים ששבתו בחצר וכן מחצר של רבים לחצר של רבים:
וקרפיפות