המוצא תפילין פרק
עשירי עירובין
צז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
אחד חדשות. שאין
אדם טורח: והשתא דתני אבוה דשמואל.
רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. תימה וכי
יג א מיי' פי"ט מהלכות
א) [סוכה לג: וש"נ],
ב) מנחות לה:, ג) [יבמות
דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של
שבת הל' כד סמג לאוין
לא ידע רב חסדא דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא
כו. סד: כתובות מג: ב"מ
סה טוש"ע א"ח סי' שא
תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום
כדקאמר אביי וי"ל דניחא ליה לאוקמי מתני' דאוסרת בחדשות
קו: סנהדרין פא:],
סעיף מב:
קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא:
כרבנן דר"י דאמרי לאו קשירה הוא אי נמי דקסבר אפילו לר"י שריא
יד ב מיי' פ"ב מהלכות
ד) [ברא"ש איתא זוזי זוזי],
ה) [דברים כח], ו) [ברכות
תפילין הלכה י סמג
דכ"ע לא טרח. דטעמא דחדשות
עניבה דסתמא דעתיה להתיר
ו.], ז) בס"א: מדתני שלשה
עשין כב טוש"ע א"ח סי'
לאו משום ספק קמיעא הוא [א]: ר'
ולעשות קשר גמור בחול כדפירשתי
אחד חדשות ואחד ישנות דברי רבי מאיר
דגלי, ח) [שבת דף קיא:],
לט סעיף ט:
יהודה לטעמיה. בפרק אלו קשרים
אמר ר"י לטעמיה
רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות אביי
לעיל:
טו ג ד מיי' פי"ט מהל'
ט) [וע"ע תוס' ברכות ו.
ד"ה אלו וכו'], י) [וע' תוס'
שבת הלכה כג כד
(שבת דף קיג.) חבל דלי שנפסק
כו'. ורבי מאיר דשרי בחדשות
אלמא מר סבר טרח איניש ומר סבר לא
מנחות לה: ד"ה ונוייהן וע'
סמג לאוין סה טוש"ע א"ח
כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד
קסבר דלאו קשירה
היא ותימה סי' שא סעיף מב:
❖
בפי' רש"י דהכא ודהתם],
טרח איניש: (שיצ"י עצב"י סימן): והשתא
❖
שלא יענבנו אלמא טעמא משום
דבעיא היא בריש אלו
קשרים אם
כ) [שייך במשנה דלעיל צה.],
ח)
דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק אלו הן
א
דקשירה הוא וחייבין עליה משום
עניבה לר"מ קשירה היא אם לאו
ישנות כל שיש בהן רצועות ומקושרות
רב ניסים גאון
אב מלאכה: הא לאו הכי עניב.
וקאי בתיקו ואומר
ר"י דהתם
הגהות הב"ח
חדשות יש בהן רצועות ולא מקושרות דכולי
בתמיה: הלכה למשה מסיני. היאך
בדמיהדק והכא בלא מיהדק וקצת
אביי אמר רבי יהודה
(א) תוס' ד"ה אביי וכו'
לטעמיה דאמר עניבה
הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן
עלמא לא טרח איניש וליענבינהו מיענב
נראה דהלכה כר"י דעניבה קשירה
בשעה שמניחין כמו
קשירה מעליתא היא.
עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה
היא מדמסיק אביי דרבי יהודה
אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה
שהיה אומר: (ב) ד"ה קשר
איתה הא דר' יהודה
קבועה בהן וראשה כפוף ודומה
וכו' אלא עור בהמה טהורה
לטעמיה וסתם מתניתין אתיא כרבי
במסכת שבת בפרק אלו
בתפילין אביי אמר רבי יהודה לטעמיה
א)
בלבד למאי הלכתא
קשרין חבל דלי שנפסק
ליו"ד הרי שדי: ונוייהן. אותו
יהודה מיהו מדפריך סתמא דהש"ס
דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא טעמא
לתפילין [תפילין]
לא היה קושרו אלא
היכר האותיות: לבר. לחוץ שאינם
בפשיטות וליענביה מיענב משמע
בהדיא כתיב בה למען
עונבו. ר' יהודה אומר
דעניבה קשירה מעלייתא היא הא לאו הכי
כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד
תהיה תורת ה' בפיך מן
דאין הלכה כר' יהודה ומכאן אר"ת
כורך עליו פונדא או
עניב להו והאמר רב יהודה בריה דרב
המותר בפיך וקאמר אלא
פסקיא ובלבד שלא
ב)
מראית העין לפי שנאמר בהןה) וראו
דאין צריך בכל יום להתיר קשר
לעורן ופריך והאמר אביי
יענבנו, ואמרי קסבר ר'
שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של
❖
וגו' ותניא ו) ר"א הגדול אומר אלו
תפילין ולחזור ולקשור בשעה שמניחן
שי"ן:
יהודה עניבה כולה קשירה
תפילין הלכה למשה מסיני הוא ואמר רב
תפילין של ראש: הלוקח תפילין.
היא. ואיתה נמי בפרק אור
כגון שהיה אומר רבינו אליהו דא"כ
(א)
לארבעה עשר. הא מני
הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן
חדשות אמאי אסר הכא
משום
נחמן ונוייהן לבר דעניב להו כעין קשירה
רבי היא דאמר בתרי זימני
הגהות מהר"ב
ממי שאינו מומחה:
בודק שתים של
קשירה הא לא הוי קשר של
קיימא
הוייא חזקה. עיקר דברי
דידהו אמר רב חסדא אמר רב הלוקח
ב
רנשבורג
רבי (במסכת) [בתוספתא]
יד ואחת של ראש. וכיון דהוחזק
ומה שהביא רבינו אליהו ראיה
תפילין ממי שאינו מומחה בודק שתים של
[א] רש"י ד"ה דכולי
שבת בפרק ט"ז נישאת
בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא
מדאמר בסוף הקומץ רבה
(מנחות
עלמא וכו' דטעמא
לראשון ומת, לשיני ומת,
יד ואחת של ראש או שתים של ראש ואחת
בדיקה: מה נפשך. מאי דעתך אי
תפילין מאימתי
מברך
דחדשות לאו משום ספק
לשלישי לא תינשא דברי
דף לה:)
של יד מה נפשך אי מחד גברא קא זבין
קמיעא הוא. אלא טעמא
רבי. ואיתה בגמ' דיבמות
קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא
עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה
דחדשות מפני שאין
בפרק הבא על יבמתו,
לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש
מחד גברא זבין להו והאי מוכר נמי
לאו היינו קשירה ממש אלא קשירה
מקושרות ואסור לקושרן
ובמסכת נידה בפרק
אי מתרי תלתא גברי זבין כל חד וחד ליבעי
מחד גברא קננהו: לבדוק שלש בשל
דהתם היינו הידוק כמו שליא קשורה
בשבת ואם מניחן בלא קשר
האשה שהיא עושה
ככלב (ע"ג דף ה.): ❖
אין זה דרך מלבוש בחול
צרכיה.
יד או שלש בשל ראש. ותסגי ליה
בדיקה לעולם מחד גברא זבין ובעינן
בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו
והוי ליה משאוי ור"מ דשרי
בהכי להתחזק בכולהו: כל חד וחד
דמיתמחי בשל יד ובשל ראש איני והא תני
בחדשות משום דס"ל
קשר של תפילין הל"מ. פי' רבינו חננאל
נמי. כל תפילין ותפילין דשמא מי
דמותר לקושרן בשבת קשר
רבה בר שמואל בתפילין בודק שלש של
שאינו של קיימא בקשר
שמכר לו את אלו לא מכר את אלו:
בקונטרס הל"מ היאך
יד ושל ראש מאי לאו או שלש של יד או
מרופה עכ"ל הריטב"א
ר"[י] סבר בישנות מותר
רבי היא. במסכת יבמות (דף סד:)
הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתו
ועי' בדף הקודם בתוס'
דכולי האי לא טרח אלא
שלש של ראש לא שלש מהן של יד מהן
ד"ה וכי אדם טורח וכו'
הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה
בחדשות טרח, ר' מאיר
עשוי כמין שי"ן ורצועה קבועה בהם
❖
ודו"ק:
של ראש והתני רב כהנא בתפילין בודק
סבר אפילו בחדשות לא
נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי
וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי
טרח. והשתא דתני אבוה
שתים של יד ושל ראש הא מני רבי היא
לא תנשא: וכן בצבת השני. אם
ואין נראה לר"י דאין הל"מ אלא
דשמואל בר רב יצחק
דאמר בתרי זימני הוי חזקה אי רבי אימא
אלו הן ישנות כל שיש
יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת
השי"ן בלבד כדמשמע בפרק במה
ג)
מוסף רש"י
בהן רצועות ומקושרות,
תפילין הרבה. קא סלקא דעתיה
מדליקין (שבת דף כח:) דקאמר אלא
סיפא וכן בצבת השני וכן בצבת השלישי
קשר של תפילין. שישים
חדשות שיש בהן רצועות
דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני
הא דתני רב יוסף לא הוכשרו
הרצועות על ראשו בענין
ואינן מקושרות. אמר
ואי רבי שלישי מי אית ליה מודה רבי
שיהא דל"ת כדי שיהא שדי
משמיה דרב קשר של
תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני
למלאכת שמים אלא עור בהמה
בצבתים דמתרי תלתא גברי זבין אי הכי
נראה עליהן, דשי"ן נראה
תפילין הלכה למשה
הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון
טהורה בלבד (ב) מלמען תהיה תורת
בקמט בית חיצונה שכפל
מסיני. אמר רב נחמן
אפילו רביעי נמי ואפילו חמישי נמי אין הכי
דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו
ה' בפיך מן המותר בפיך למאי
הקלף כעין שי"ן, ודל"ת
ונוייהו לבר. (ואי) איכא
נמי והאי דקתני שלישי לאפוקי מחזקיה
נראה בקשר ויו"ד נראה
למימר דעניב להו כעין
כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק
הלכתא וקאמר לשי"ן והאמר אביי
באותו של יד כעין רצועה
קשירה דידהו. אמר רב
ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי: מצאן
כלום: מודה רבי בצבתים. דאין
שי"ן של תפילין הל"מ ומשני אלא
קטנה וראשה כפוף מעט
חסדא זאת אומרת עניבה
צבתים או כריכות וכו': מאי צבתים ומאי
אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח
כעין יו"ד (מנחות לה:).
לרצועותיהן ולא פריך מד' ויו"ד
פסולה בתפילין. אמר רב
ונוייהן לבר. השם יהא
חסדא הלוקח תפילין כו',
צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש
כריכות אמר רב יהודה אמר רב הן הן
משמע דאין קדושה אלא בשי"ן בלבד
נראה מבחוץ. לשון אחר
ואוקימנא בדזבין מחד
אחר. לשון צבת כמו שול תשולו לה
והיא דווקא הלכה ולא מצינו בשום
צבתים הן הן כריכות צבתים זווי זווי כריכות
נוייהן של רצועות, שהן
גברא, ובעינן עד (דמנחי)
ד)
מן הצבתים (רות ב): לאפוקי
חלוקות מצד אחד וצבועות
מקום שיהא הקשר קרוי ד' :
[דמתמחי] בשל יד ובשל
ט)
דכריכן טובא: מחשיך עליהן ומביאן:
ונוייהן לבר. פי' ר"י דאקשר
שחורות והוא נוייהן, לבר
ראש. והא דתני רב כהנא
מחזקיה. לאשמועינן דאע"ג דבעלמא
ואמאי לעיילינהו זוג זוג אמר רב יצחק
.
בתפילין בודק שתים בשל
(מנחות לה: עיי"ש)
תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי
קאי כמו שפי' בערוך נוי
ראש, אוקימנא לר' דאמר
בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא ליה מיניה
חזקה מדתני שלישי וגליז) ביה והוא
בתרי זימני הוי חזקה.
הקשר יפנה לצד חוץ אותו צד שנראה
דאבא ג כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות
ומודה ר' בצבתין דמתרי
הדין לכולם: זווי זווי. של ראש ושל
כעין ד ולהכי מייתי לה הכא י):
תלתא זבין, הילכך צריך
הלוקח תפילין ממי שאינו
קודם שקיעת החמה מכניסן זוג זוג ואי לא
יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג
לבדוק בכל צבת שתים,
כדקתני סיפא וכן צבת
בצבת אחת: דכריכן טובא. כי
מחשיך עליהן ומביאן: ובסכנה מכסן
מומחה וכו'. תימה
שני וכן צבת שלישי ואפי'
הדדי ואין ב' ב' קשורים: ואי לאו.
דבפרק התכלת (מנחות דף מב:)
והולך: והתניא ובסכנה מוליכן פחות
ד
רביעי ואפילו חמישי דינם
שאינם כלות קודם שקיעת החמה
תניא תפילין יש להן בדיקה ואין
שוין, והאי דקתני שלישי
פחות מארבע אמות אמר רב לא קשיא
לאפוקי מר' חזקי', ואפילו
דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור
ניקחין אלא מן המומחה ואין לומר
הא בסכנת נכרי
הא בסכנת לסטים
רביעי ואפילו חמישי
משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם
דבלא בדיקה קאמר דאין ניקחין אלא
הכי דינייהו. מצאן צבתין
א"ל
יחד: מוליכן כולם פחות פחות מד'
מן המומחה דהא קתני סיפא ספרים
או כריכות. אמר רב
יהוד' כו' מחשיך עליהן
אמות. קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות
ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם ואור"י דהתם לכתחלה קאמר
ומביאן. כולן כאחת,
פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה
דאין ניקחין אלא מן המומחה שלא יצטרך לקרוע כל התפר ולבודקן ואיכא
ובסכנה מכסן והולך לו.
והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד: בסכנת עובדי
בזיון תפילין ואיכא נמי למיחש שמא יתעצל לטרוח לבודקן ויסמוך להניחן
אוקימנא במה
דברים
אמורים בסכנת
גויים
גלולים. דמבזו להו לתפילין מוליכן: בסכנת ליסטים.
בלא בדיקה לצורך שעה והכא איירי בדיעבד שכבר לקח או כגון שאינו
כגון שמד, אבל
בסכנת
מצאן
ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:
צבתים או כריכות מחשיך עליהן.
מוצא מומחה לקנות ממנו: כ)
לסטים, מוליכן
פחות
פחות מארבע
אמות,
תימה בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן
הכי
משום בזיון דתפילין
ויש לומר דבישנות דווקא דחזי להכניס זוג
זוג
עשו
תקנה אפילו כשהן מרובין ואין כלות
קודם שקיעת החמה:
רבי