קא:
המוצא תפילין
פרק עשירי עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מביא
אלא אם כן עשו וכו'. אסיפא קאי דהשתא כי קאי בגינה קאי
מפתח ומניח באיסקופה. פירש בקונטרס דמהא מדקדק
נ א מיי' פכ"ו מהל' שבת
א) [לעיל יא: לג: שבת ז: ק.
יומא יא:], ב) שבת ח: לעיל
ברשות היחיד ועולה עד לרקיע: שערי גינה. סתם מנעוליהן גבוהין
הלכה י סמג לאוין סה
דהדר ביה ר' מאיר משערי גינה ולא גזר לעומד ברשות
ט. עז. פה: [פז.], ג) צ"ל
טוש"ע א"ח סי' שיג סעיף
עשרה ורחבין ארבעה ורשות היחיד הן: בית שער. בית קטן ופתח
הרבים שלא יטלטל בכרמלית דהא איסקופה כרמלית היא כדאמרינן
❖
כגינה. רש"ש, ד) בס"א אינו,
א:
הגינה פתוח בו. ובשערי הגינה הסמוכין לרשות הרבים עסקינן
לקמן ואין נראה לר"י דמכאן אין להוכיח דאיכא לאוקמא למחר פותח
ה) רש"ל מ"ז, ו) [וע"ע תוס'
פסחים דף נא. ד"ה אי
מדקתני סיפא וכן חנויות הפתוחות
ונועל כגון שעומד על האיסקופה וכן
❖
אתה],
לרשות הרבים: פותח ונועל (א) בפנים.
רבינו חננאל
צריך לפרש דאי ברשות הרבים קאי
אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה
דבית שער רשות היחיד הוא וכן
מאי וכן דמשמע דומיא דההוא
טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק
דברי ר' מאיר. אמרו
כשהוא מחוץ: לא לכאן ולא לכאן
לו מעשה בשוק של
דשערי גינה ונראה לר"י כמו שהגיה
הגהות הב"ח
של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין
פטמין וכו'. ת"ר פיתחי
אסורין מכאן ומכאן. דהמנעול
בקונטרס בפירושיו דמסיפא מוכח
(א) רש"י ד"ה פותח ונועל
גינה בזמן שיש לה שער
ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח
רשות היחיד הוא ואע"פ שהמפתח
דהדר בה רבי מאיר משערי גינה
מבפנים וכו' כשהוא
מבפנים כו'. [אין להם
רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה: תנו רבנן
מבחוץ הס"ד: (ב) ד"ה
לא מכאן ולא מכאן,
מונח עליו גזר ר' מאיר שלא יעמוד
דקתני למעלה מי' מניחו במנעול
למחר פותח ונועל וכו' עומד
וכן חנויות הפתוחות
פתחי שערי גינה בזמן שיש להן בית שער
ברשות הרבים ולא בגינה ויטול
ולמחר פותח ונועל דכי קאי נמי על
ברשות הרבים ומטלטל
לרשוה"ר בזמן שהמנעול
מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח
מפתח של רשות היחיד שמא יביאנו
האיסקופה הוה ליה מכרמלית לרשות
כצ"ל ותיבת ועל האיסקופה
כו']. האי מנעול היכי
נמחק: (ג) ד"ה ומניחו
דמי אי דלית ביה ד'
אצלו לרשות הרבים או לכרמלית:
ונועל מבחוץ מכאן ומכאן פותח ונועל כאן
היחיד דע"כ איסקופה כרמלית היא
במנעול וכו' למנעול קא
מקום פטור הוא. אי
וכן חנויות. לקמן מפרש האי וכן
דאי מקום פטור אמאי צריך להניח
וכאן אין להן לא לכאן ולא לכאן אסורין
מפיק: (ד) ד"ה וש"מ
דאית ביה ד' בהא נימרו
דבאיסקופת כרמלית בגינה קאמר.
מדרבנן דאמרי אם יש
המפתח במנעול יניחו באיסקופה:
רבנן למעלה מעשרה
ג)
כאן וכאן וכן חנויות הפתוחות לרה"ר בזמן
מדקאמר וכן חנויות מכלל
בחלון ארבעה: (ה) תוס'
ולמחר פותח ונועל בו
שערי חנויות פעמים שמנעוליהם
שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח
ד"ה כי פליגי וכו' אי נמי
ומחזירו לאיסקופה, הא
גבוהין ופעמים שהן נמוכין לפיכך
דבאיסקופ' כרמלית.
❖
סבירא להו כר' יהודה:
קא מטלטל מכרמלית
מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח
נתן בהן חילוק: (למחר פותח
דוכן משמע דומיא דשערי גינה ואי
לרשות היחיד. ופריק אביי
ד)
ונועל ומחזירו לאיסקופה ובזמן שהמנעול
לעולם דלית ביה ד' ויש
ומניחו על האיסקופה. לקמיה
הויא איסקופת רשות היחיד אם כן
בה לחוק ולהשלימו לד',
למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת
מפרש דמהכא שמעינן דהדר ביה ר' לעזי רש"י
היה מטלטל מרשות היחיד לכרמלית
ר' מאיר סבר חוקקין
ומניחו במנעול למחר פותח ונועל ומחזירו
מאיר משערי גינה ולא גזר בעומד
להשלים. ורבנן סברי אין
שרדור"א [שירדור"א].
וכן אם היתה רה"ר היה מטלטל
חוקקין להשלים ובמקום
מנעול. קבילי"א
ברשות הרבים שלא יטלטל בכרמלית
מרשות הרבים לכרמלית ולא הוי
למקומו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף
פטור הוא. אמר בר
[קיבל"א]. יתד (לסגירת
❖
דהא איסקופה כרמלית היא דרחבה
דומיא דשערי גינה דאסרי בכי האי
ביבי בר אביי ש"מ
בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים
הדלת).
גוונא: אין חוקקין. והוי מקום פטור
מהא מתני' תלת כו'.
ד' ואינה גבוהה י' וכשנוטל מפתח
מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה
מתני' נגר שיש בראשו
משם והוא עומד ברשות הרבים
והא דקאמר ומניחו באיסקופה הוא
גלוסטרא רבי אלעזר
למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו או
ומוליכו דרך אויר האיסקופה למנעול מוסף רש"י
הדין ברשות הרבים אלא דסתמא
אוסר, ורבי יוסי מתיר.
בחלון שעל גבי הפתח אם יש בחלון ארבעה
חוקקין להשלים. דבר
בנגר הניטל באיגודו.
שעל גביו למטה מעשרה קא מטלטל
לא מינטר בקרקע משום הכי לא
שאין בו שיעור ויש שם
נקיט לה: רבי יוסי אומר איסור
פירש הניטל באיגודו אם
על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא
מכרמלית לכרמלית ולא גזר רבי
עובי ורחב לחקוק ולהשלים
קשור בדלת(יה)
בדבר
מרשות לרשות מדקאמר וכן חנויות מכלל
מאיר שמא יביאנו אצלו חוץ לעובי
נהגו בו והתירו להם. ואם תאמר
לכשיעור, אמרינן כמאן
שיכול להעמידו
דברי
דחקוק דמי (שבת ז:).
הכל מותר. כי
פליגי
האיסקופה): למחר פותח ונועל
דבאיסקופת כרמלית עסקינן האי מנעול
והא אמרינן בנדרים בפרק ואלו
מקום שאין בו ד' על
וכו'. (ב) ועל האיסקופה הוא עומד
נדרים (דף פא.) ובפרק מקום שנהגו
היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור
ד'. טפחים רוחב ועומד
ומטלטל מפתח מאיסקופה למנעול
בין רה"י לרה"ר ויש לו
(פסחים דף נא.) דברים המותרים
הוא ואי אית ביה ארבעה בהא לימא רבנן
היכר כגון גבוה מן הארץ
על דרך אויר האיסקופה דאין
ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה
אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח
ג' ואילו היה רוחב ד' היה
טלטול אלא בכרמלית: ומחזירו למקומו.
רשאי להתירן בפניהם ויש לומר
נקרא רשות לעצמו והוי
מע"ש ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל
כרמלית ואסור לכאן ולכאן,
לאיסקופה: מניחו במנעול. אבל לא
דהיינו כשיודעים שמותר ומחמירין
בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי
אבל עכשיו נקרא
מקום
באיסקופה דכי ממטי ליה מאיסקופה
על עצמן שלא ירגילו בני אדם להקל
פטור ומותר לכאן
ולכאן
הפתח והא קא מטלטל מכרמלית לרה"י
למנעול (ג) הא מפיק מכרמלית
ויבאו להתיר איסור אבל אם מחמירין
לכתף עליו משא שלהן
(לעיל עז.) הואיל וליכא
אמר אביי לעולם דאין בו ארבעה ויש בו
לרשות היחיד: למקומו. למנעול על
מחמת טעות מותר להתיר בפניהם :
ו)
כי פליגי בשאין ניטל באיגודו.
מקום חשוב לאו
רשות
גביו כגון מנעולין הללו של עץ
לחוק ולהשלימו לד' ובהא פליגי דר"מ
א)
באנפי נפשיה הוא
ובטיל
שעושין עניים בפתחיהן וראשיהן
ר"י מפרש דדוקא הכא שרי
להכא ולהכא (לעיל ט.).
סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין
ובלבד שלא יחליפו.
רחבין ובלע"ז שרדור"א: וחכמים
משום דבראשו גלוסטרא אבל באין
להשלים אמר רב ביבי בר אביי ש"מ מהא
דלא לימרו דקא מעייל
אומרים וכו'. לקמן מפרש טעמא
בראשו גלוסטרא מודה דאסור אפי'
מרשות הרבים לרשות
מתניתא תלת ש"מ חוקקין להשלים וש"מ
דלא משוו ליה להאי מנעול רשות
קשור בדלת וסבירא ליה כרבנן
היחיד ואתי למישרי הוצאה
הדר ביה ר"מ משערי גינה ושמעת מינה
בשבת (שם) ודרבנן היא,
היחיד: למקומו. לאיסקופה או
דרבי יהודה בנגר הנגרר אי נמי
דאילו חיובא ליכא דבעינן
מדרבנן איתא לדרב דימי ב) דכי אתא רב
לחלון שאין בו ארבעה דאף על גב
סבירא (ה) ליה כר' יהודה דשרי בנגרר
עקירה מרשות זו והנחה
דימי א"ר יוחנן מקום שאין בו ארבעה על
דגבוה עשרה מקום פטור בעלמא
לרשות זו, והכא עקירה
והכא איירי בקשור בעיברא דדשא
מרה"י גמורה והנחה
הוא: שמוציא מרשות לרשות.
ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני
דמודה רבי יהודה בשאינו ניטל
למקום פטור, ועקירה
מאיסקופה שהוא כרמלית לחלון שהוא
באיגודו כדמוכח בסמוך ומשום הכי
רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא
ממקום פטור והנחה
יחליפו: מתני' נגר שיש בראשו
רשות היחיד ואף על גב דהניחו
לרה"ר גמורה (לעיל עז.).
בעי
במתניתין שיהא בראשו
תחילה במנעול שהוא מקום פטור
גלוסטרא
גלוסטרא רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי א מתיר
לרבנן ובטל אצל כל הרשויות כרב
אמר
רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר עד
דימי קיימא לן דאמר בפ"ק [ט.] ובלבד
שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן ר' יוסי אומר איסור נהגו בו ובא
שלא יחליפו: מקום פטור הוא.
רבן גמליאל והזקנים והתירו להן: גמ' בניטל באגדו כ"ע לא פליגי כי פליגי
וכי הוי למעלה מעשרה היכי משוי
בשאינו
ליה רבי מאיר רשות היחיד ואסר:
ויש בו לחוק. בתוך הדלת אצל ראש המנעול בעוביו של דלת ולהשלים ראש המנעול לארבעה: חוקקין להשלים. רואין אותו כאילו
חקוק: אין חוקקין. הלכך מקום פטור בעלמא הוא: הדר ביה רבי מאיר משערי גינה. מדקא שרי לעמוד ה) (ברשות הרבים
ליטול מפתח מאיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול שלמטה מעשרה ולא גזר שמא יביאנו אצלו לרשות הרבים וש"מ סיפא
נמי מדקא שרי לעמוד) על האיסקופה כרמלית וליטול מפתח במנעול למעלה מעשרה באיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול
ולא גזר שמא יביאנו אצלו לאיסקופה שהיא כרמלית: וש"מ מדרבנן. (ד) דאמרי אם יש ארבעה על ארבעה אסור ליטול מפתח
מאיסקופה ולנעול במנעול שהוא מקום פטור וליטלו משם ולהניחו בחלון שהוא רשות היחיד משום דקא מחליף מאיסקופת כרמלית
לחלון שהוא רשות היחיד על ידי הנחת מקום פטור: איתא לדרב דימי. דאמר ובלבד שלא יחליפו: מתני' נגר. קבילי"א
שתוחבין אותו בחור שבאיסקופה לנעול הדלת: שיש בראשו גלוסטרא. שראשו עבה וראוי לבוכנא לכתוש ולשחוק בו פלפלין
ואפילו הכי דתורת כלי עליו ר"א אוסר אלא אם כן קשור ותלוי בדלת
כדמפרש בגמרא: ורבי יוסי מתיר. דתורת כלי
עליו משום גלוסטרא ולא מיחזי כבונה: גמ' בניטל באגדו.
כשהוא קשור ותלוי
בחבל של קיימא וראוי לטלטלו על ידי אותו חבל
ואינו
נפסק בידיה: כולי עלמא לא
פליגי. דשרי דכיון
דקשור ותלוי יפה
מוכחא מלתא דלנעול קאי ולא מיחזי כבונה:
כשאין