יד:
מבוי
שהוא גבוה פרק ראשון עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כמה
במים. משמע מים מחוברין יחדיו: כמה הוו להו. להנך עשר על עשר
מרובע יתר על העגול רביע. מפורש בכיצד מעברין (לקמן
פו א מיי' פ"ג מהלכות
א) [לעיל ד: וש"נ], ב) [ב"ב
ד' נו:): ש"מ גודשא תלתא. אומר ר"ת דנפקא מינה
ברום חמש אמות כמה גובה יש בהן באמה על אמה בריבועו של מקוה:
כלים הלכה ב:
כז. קא: לקמן נו: נז. עו:
פז ב מיי' פי"ז מהלכות
סוכה ח. אהלות פי"ב מ"ו],
ת"ק גרמידי. כיצד חלקהו לעשר רצועות הרי לכל רצועה עשר אמות
לענין מקח וממכר אם התנה לתת לו סאה גדושה או לתקן לו כלי המדה:
ג) שבת לה. וקצ"ע, ד) שבת
שבת הלכה יב טוש"ע
פוק
אורך ברוחב אמה ורום חמש חתכם לחתיכות של אמה אמה הרי מאה
חזי. פ"ה וכבר נהגו בלחי משהו וכיון דאין הלכה כרבי יוסי
א"ח סי' שסג סעיף ג:
לה. כלים פט"ו מ"א אהלות
פח ג מיי' שם הלכה כ
פ"ח מ"א ומ"ג, ה) לעיל
חתיכות של אמה על אמה ברום חמש
בלחי כ"ש בהילמי דאפילו
יא:, ו) [ב"ב קנ. חולין קכד.
טוש"ע שם סעיף
אמות שים זו על זו אמה על אמה
רב הונא בר חיננא דפליג בלחיים
במים במי מקוה כל בשרו מים שכל גופו
א)
1
קלז: נדה כו:], ז) [תוספתא
לא:
ברום חמש הוה ת"ק אמות: לתלת
מודה בהילמי ושרי לעשות מי מלח
פט ד מיי' שם הלכה כב
פ"א ה"ח], ח) [לקמן טז:],
עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום
ט) שבת קח:, י) [לקמן נא.
טוש"ע שם סעיף י
מאה. גובה: מאה. מקואות שלש
בשבת בשביל ליתן על עופות צלויין
שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים
וע"ש פרש"י גיטין סז.
[וסעיף ו וסעי' ז בהגה]:
אמות למקוה: הני מילי בריבוע. אם
ואם נותן מלח על עופות ואח"כ נותן
צ ה מיי' פ"ח מהל'
בכורות לו.], כ) ברכות מד.,
סאה כמה הוו להו חמש מאה גרמידי לתלת
היה מרובע שיהא בו אורך ורוחב
משקין עליהם הוי שרי אפילו לרבי
ל) ד' תיבות אלו מיותרים גם
ברכות הלכה א סמג
מאה מאה למאה וחמשין חמשין בארבע
במשנה דברכות מד. אינן
עשין כז טוש"ע א"ח סי'
לצדדין כבאמצעיתו ויהיו רצועותיו
יוסי שהשמנונית ממתיק את המלח
❖
ועיין בביאור לא"ח מהגאון
רד סעיף ז:
מאה וחמשין סגיא הני מילי בריבועא ים
שוות בי' י' אמות לרצועה כדפרישית:
כדתנן בפ' שמנה שרצים (שבת ד' קח:)
מהרא"וו ז"ל סי' (תנט) [רז]
שעשה שלמה עגול היה מכדי כמה מרובע
ים שעשה שלמה עגול היה. כדכתיב נ)
ס"ק ה, מ) [ברכות מה.
ואלו הן מי מלח המותרים נותן שמן
ב)
וש"נ], נ) [מ"א ז], ס) [לעיל
עגול סביב ונמצא שאין אורך הרצועות
יתר על העגול רביע לארבע מאה מאה
בתחילה לתוך המים או לתוך המלח:
רב ניסים גאון
יג:], ע) בס"א: רצועות של
עשר אמות אלא רצועה האמצעית
תא
למאה עשרים וחמשה הני מאה ועשרים
י' י'., פ) [צ"ל אחר ד"ה שהן
אין הלכה כר' יוסי לא
כוריים], צ) דף י. ודף יב.,
לבדה דכל דבר עגול רחב באמצעיתו
בהילמי ולא בלחיים.
וחמשה הוו להו תני רמי בר יחזקאל ים שעשה שלמה שלש אמות תחתונות
ק) בס"א ליתא, ר) [צ"ל
ובלחיים הוא שאמר ר'
וקצר לכל צדדיו: מכדי כמה מרובע
❖
מרובעות ושתים עליונות עגולות נהי דאיפכא לא מצית אמרת דשפתו עגול2
מיא],
יוסי בכאן רחבן ג'
יתר על העגול רביע. דהא כל עיגול
טפחים. ובהילמי שנו
כתיב אלא אימא חדא לא סלקא דעתך דכתיב אלפים בת יכיל בת כמה
3
שרחבו אמה יש בו היקף שלש אמות
במסכת שבת בפרק ח'
הויא שלש סאין דכתיב מעשר הבת מן הכור דהוה להו שיתא אלפי גריוי
שרצים אמר ר' יוסי והלא
4
תורה אור השלם
כדתנן במתני'ס) ואם היה מרובע אמה
היא הילמי בין מרובה בין
והא כתיב מחזיק בתים שלשת אלפים ההוא לגודשא אמר אביי שמע מינה
על אמה היה לו היקף ד' אמות אמה
ג)
❖
5
1. וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ
מעוטה.
האי גודשה תלתא הוי ותנן נמי שידה תיבה ומגדל כוורת הקש וכוורת הקנים
לכל רוח נמצא מרובע יתר על העגול
שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם
ד)
א
אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד
רביע הלכך האי ים עגול דשערינוה
ובור ספינה אלכסנדרית אע"פ שיש להן שולים והן מחזיקות ארבעים סאה
הָעָרֶב: ויקרא טו טז
רבינו חננאל
בלח שהן כוריים ביבש טהורין: מתני' ב לחיין שאמרו גובהן עשרה טפחים
בחמש מאות אמין במרובע בעינן
2. וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק
במים מי מקוה. כל בשרו,
לבצורי רבעא מינייהו אימעיט להו
ורחבן ועוביין כל שהוא ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים: גמ' לחיין שאמרו כו'
עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד
מים שכל גופו עולה
שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ
ארבע מאה לתלת מאה דאינון מאה
בהן. וכמה הן אמה על
לימא תנן סתמא כר"א ה) דאמר לחיין בעינן לא מאי לחיין לחיין דעלמא אי הכי
בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו
מקואות ולמאה אמין דאישתייר הוו
אמה ברום שלוש, ושיערו
שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ
קורה נמי ניתני קורות ומאי קורות קורות דעלמא הכי קאמר אותן לחיין שנחלקו
חכמים מ' סאה. חזרנו
סָבִיב: מלכים א ז כג
עשרים וחמש מקואות ארבע אמות
3. וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ
לחשוב הים היאך עולין
בהן ר' אליעזר וחכמים גובהן עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהוא ו) וכמה
למקוה דהני ארבע תלת הוא דהוו
בו ק"נ מקוה. ואמרינן
כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח
כל שהוא תני רבי חייא $ אפילו כחוט הסרבל תנא עשה לחי לחצי מבוי אין לו
שהרי אמות קצרות הן: שלש אמות
ז)
מכדי הים כמה הוי רחבו
שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל:
עשר על עשר, וקומתו
מלכים א ז כו
תחתונות מרובעות. ויש בהן י'
אלא חצי מבוי פשיטא אלא אימא יש לו חצי מבוי הא נמי פשיטא מהו דתימא
ג
4. וְחֹק הַשֶּׁמֶן הַבַּת
(ע"ה) [ה'] אמה, עשר
רצועות של י' על י'ע) שהן מאה אמה
ליחוש דילמא אתי לאישתמושי בכוליה קמ"ל אמר רבא עשה לחי למבוי
ד
אמות על עשר אמות
הַשֶּׁמֶן מַעְשַׂר הַבַּת מִן
ברום ג' ברוחב אמה דהיינו תלת מאה
ברוח[ב], בגובה אמה הרי
הַכֹּר עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר
והגביהו מן הקרקע שלשה או שהפליגו מן הכותל שלשה לא עשה ולא כלום
הן ק' אמות בתברייתא,
כִּי עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר:
אמין גובה באמה על אמה והן ק'
אפילו לרשב"ג דאמר אמרינן לבוד הני מילי למעלה אבל למטה כיון דהויא
ויש בים גובה ה' אמות,
יחזקאל מה יד
ח)
מקואות: וב' עליונות עגולות. ואי
5. וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ
כשתוציא לכל אמה גובה
מחיצה שהגדיין בוקעין בה לא קאמר: ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים: אמר רב
הוו מרובעות הוו להו מאתן גרמידי
בעשר על עשר רוחב ק'
כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח
יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי לא בהילמי ולא בלחיין
אמה נמצא בים כולו ת"ק
ט)
שׁוֹשַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים
השתא דאינון עגולות כי בצרת
אמה אורך בגובה אמה
שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל:
אמר ליה רב הונא בר חיננא בהילמי אמרת לן בלחיין לא אמרת לן מאי שנא
ריבעא פשו להו ק"נ דאינון נ'
❖
אחת. ושיעור המקוה
דברי הימים ב ד ה
בהילמי דפליגי רבנן עליה לחיין נמי פליגי רבנן עליה א"ל שאני לחיין משום
אמה על אמה רחב ברום
מקואות: נהי דאיפכא לא מצית
ג' אמות, נמצאו בש'
אמרת. דליהוי תחתונות עגולות
דקאי רבי כוותיה רב רחומי מתני הכי אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר
אמות ק' מקוה. נשתיירו
הגהות הב"ח
ועליונות מרובעות דשפתו עגול
עדיין מחשבון הים ק"ק
שילת] משמיה דרב אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין א"ל אמרת
(א) רש"י ד"ה ר' טרפון
אמה ק"נ חמשים מקוה
כתיב [מ"א ז] אלא שתים עגולות מנא לן
אמר להו לא אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה ומאי טעמא קא
וכו' ולא נהירא לומר
היה דיי לים ת"נ למה
דילמא חד הוא דהויא עגולה ותו
דקאי ר' טרפון אלא
נ' אמות יתירות. ודחינן
הדר ביה משום דר' יוסי י) נימוקו עמו אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי הילכתא
לא וטפי מק"נ מקואות הוא מחזיק:
אלפניו ולא אלאחריו
כי זה החשבון עשר אמה
❖
מאי א"ל פוק חזי מאי עמא דבר איכא דמתני לה אהא השותה מים לצמאו
כ)
ואמרינן במס' נדה:
על עשר אמה, מאה
לא סלקא דעתך. שיהא מחזיק יותר
אמה בתברייתא במרובע,
אומר ה שהכל נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן ל) על כל
מק"נ מקואות: מעשר הבת מן
אבל בים שהוא עגול
מה שבראת א"ל רב חנן לאביי הלכתא מאי א"ל פוק חזי מאי עמא דבר
הכור. כור שלשים סאין וכי הוי
מ)
אין זה כולו. ואקשינן
גליון הש"ס
אי הכי דמרובע יתר על
הבת מעשר דיליה אשתכח דג' סאין
איתמר
גמ' אפילו כחוט הסרבל.
העגול רביע, ואנו חשבנו
הויא: דהוו להו. הנך אלפים בת:
עי' לקמן דף פ ע"ב תד"ה
ת"ק אמה בים במרובע
ו' אלפים סאין. שהן ק"נ מקואות ד' אלפים הוי מ' מאות סאין שהן ק' מקואות של מ' סאין ואלפים סאין נ' מקואות: מחזיק בתים שלשת
אבל קורה. ובתה"ד סי'
חסר רביע, נמצאת מידת
❖
עד:
העיגול שע"ה אמה. ש'
אלפים. בים שעשה שלמה כתיב בדברי הימים: לגודשא. כשמודדין בו יבש: שידה. כמין ארגז תלוי בעגלה למרכב נשים חשובות: מגדל.
אמה ק' מקוה, וע"ה
מנשטי"ר: ובור ספינה אלכסנדרית. עושה בה כעין בור ונותן שם מים מתוקים: פ)טהורין. לפי שגדולים יותר מדאי ואין תורת כלי עליהן
אמה כ"ה מקוה בכל
שהרי אינן מטולטלין מלא וריקן: שהן כוריים ביבש. שאדם יכול לגדוש. אלמא גודשא תילתא ובכלי שגובהו כחצי ארכו ורחבו קאמר כים:
שלש אמות מקוה. הנה
לעזי רש"י
לא תמצא בים אלא
מתני': גמ' לחיין דעלמא. אכל מבואות קאי: אי הכי. רישא דקתני [יג:] הקורה שאמרו כו' ליתני נמי הקורות שאמרו ואימא מאי קורות
קכ"ה מקוה, איך תני ר'
מנשטי"ר [מישטיי"ר.
קורות דעלמא: לחיין שנחלקו בהן ר"א וחכמים. דלר"א תרתי ולרבנן חדא זהו שיעורן כדמפרש מיהו סתמא לא כמר דייקא ולא כמר
חייא ק"נ מקוה. ושנינן
ארון כלים. קו"ט. מעיל.
שלש (מאות) [אמות]
שלמויר"א. מי מלח (של
דייקא: הסרבל. קו"ט: לחצי מבוי. שהכניס הלחי לפנים הרבה עד חצי ארכו של מבוי כזה: אין לו אלא חצי מבוי. שאסור להשתמש אלא
❖
התחתונות מרובעות שהן
שימורים).
מן חציו ולפנים: יש לו. דאין לו לא איצטריך לאשמעינן אלא הא אתא לאשמעינן דהימנו ולפנים
מיהא מותר להשתמש: למעלה. כגון
ק' מקוה, ושתי אמות
קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת לכותל אחר דאיפליגו בה רשב"ג ורבנן (לעיל ע"א):
הילמי. במסכת שבת בפרק שמנה
העליונות עגולות והן
מרובעות ק"ק אמה,
שרצים [קח:]. הילמי שלמוייר"א בלע"ז: משום דקאי רבי כוותיה. לעיל צ) והא דתני אדא
בר מניומי רבי היא וסבר לה כר' יוסי
מוסף רש"י
כשתוציא ריבועים (נ')
כדאוקימנא בחצר קטנה שנפרצה לגדולה: נימוקו עמו. טעמי ראיותיו מביא לו ק) בכל
מקום. במסכת גיטין (סז.) מני שבחן
במים במי מקוה.
[ג]' אמה נשתיירו ק"נ
של חכמים וזהו שבחו של רבי יוסי: הילכתא מאי. בלחיין: עמא דבר. מה נהגו העם וכבר נהגו בלחי משהו: לצמאו. לאפוקי מאן
המכונסין משמע ואע"ג
אמה, (הך) [היינו] נ'
דלאו חיים מדלא כתיב חיים
מקוה שלש אמות לכל
דחנקתיה אומצא: שהכל נהיה בדברו. לפניו ולאחריו לא כלום: ר"ט אומר בורא נפשות רבות. ואני שמעתי דר"ט בא לחייב אף ברכה
(לעיל ד:) או: במים נקודתו
מקוה. ולא יתכן שתאמר
אחריו בורא נפשות רבות ולא נהירא (א) דאמרינן במס' נדה (ד' נא:) יש טעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו ואמרינן לאתויי מאיר) והוינן
בפת"ח משמע מים
העליונות מרובעות דכתיב
בה ולרב פפא דמברך אמיא כו' ולא אמרינן ולרבי טרפון דמחייב
אמיא מאי איכא למימר אלא נראה לי דרבי טרפון אלפניו קאמר:
המיוחדים, לאפוקי שאובין,
משפתו אל שפתו עגול.
ומיהו מים חיים לא צריך,
וגם לא יתכן שתאמר כי
העומד
מדכתיב בזב (ויקרא טו)
פחות שתי אמות הוא
מים חיים, מכלל דשאר טמאין לאו מים חיים בעו, ומיהו במים, במים המיוחדין במקוה, אע"פ שהן גשמים (חגיגה יא.) או:
העיגול, שנא' אלפים בת יכיל. והבת היא שלש סאין, שנא' מעשר הבת מן הכור. והכור עשר איפות, והאיפה שלש
במים, מים המיוחדים שנקוו מתחילה מעצמם, מדלא כתיב במים (בשו"א) למעוטי שאובין דאזיל השתא ומייתי וטביל (רשב"ם
סאין. וכתיב האיפה והבת תוכן אחד יהיה. שנמצא (לאלפים) [שששת אלפים] סאין מכיל הים, והמקוה מ' סאה נמצאו
פסחים קט.). כל בשרו. משמע כל בשרו כאחד (לעיל ד:) מדלא כתיב בשרו משמע שכל גופו עולה בהן, שאינו נראה אלא כולו
ששת אלפים סאה ק"נ מקוה, בכל מקוה מ' סאה. ואין חשבון זה עולה אלא כשיהיו שלש אמות התחתונות מרובעות,
מכוסה בהן (רשב"ם פסחים קט.). כמה מרובע יתר על העגול רביע. מתני' היא, והדברים נראים לעינים דאילו אמה עגולה
ושתי אמות העליונות עגולות. כתוב אחד אומר אלפים בת יכיל, וכתוב אחר אומר שלשת אלפים. ספינה אלכסנדרית
חוט שלש אמות מקיפה, ואמה מרובעת צריכה חוט ד' לסובבה, אמה לכל רוח (סוכה ח.). הקש. זנבות שבולין אשטריי"ס (שבת
אע"פ שיש להם שוליים מחזיקים מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורין. פי' שאינן יכולין להטלטל מליאין וריקנין.
לה.). ובור ספינה אלכסנדרית. ספינה גדולה שפורשים בה לים הגדול ומי הים מלוחין ועושין כלי גדול כמין בור ונותנין
כוריים הן ס' סאין כל כור ל' סאין, נמצא היבש כשיגדש עודף על הלח שאינו יכול להגדש עשרים סאה על ארבעים
לתוכו מים יפים (שבת לה.). ארבעים סאה בלח. לח אין בו גודש (שם). שהן כוריים. ששים סאה, ביבש. שהגודש מחזיק
של לח, והוא השליש. פיסקא, לחיים שאמרו גובהן עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהן, וכמה כל שהן תני ר' חייא
שליש, בכלים שלהם שהיו עשויין כים שעשה שלמה גובהן כחצי רחבן והם עגולים (שם). המשך בעמוד הבא.
אפילו כחוט הסרבל. פי' חוט הסרבל חוט חזק כפול שתופרין בו הסרבל, כדכתיב כפיתו בסרבליהון. תנא עשה לחי לחצי