כג:
עושין פסין
פרק שני עירובין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי
רבי עקיבא היינו ת"ק. דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגינה
עקיבא היינו ת"ק. פ"ה היינו ת"ק דאמרו לו לר"י וקשיא
כח א ב מיי' פט"ז מהל'
א) לקמן נח., ב) [כתובות
ולקרפף אבל אם היה כו' [יח.] אלמא היכא דאיכא בית דירה אפי' טובא
שבת הלכה [ג] ד סמג
קיא: קידושין פ: חולין ו.
דהוה מצי למימר אריך וקטין איכא בינייהו דרבי עקיבא
קלג. ערכין ח:], ג) גי' רי"ף
עשין דרבנן א טוש"ע א"ח
ובשלא הוקף לדירה בית סאתים כר"ע: איכא בינייהו דבר מועט.
קאמר בהדיא ע' אמה על ע' אמה ובאמרו לו לא קא אמר
❖
ורא"ש נחמן, ד) ב"ב כד:,
סי' שנח סעיף א:
שבית סאתים יתר על שבעים אמה ושיריים רבועים כדתני לקמן
ומסתמא לא פליגי אר' יהודה בהא
דאית ליה לעיל אפילו אריך
ה) לקמן לה. עד. פט. וצא.
שבת קל:, ו) [ד"ה אלא
לתנא קמא שרי בבית סאתים שלימים
וקטין ועוד דילמא בעו בור שיח
אמרה], ז) [שמות כז],
ולר' עקיבא שבעים ושיריים על
רבינו חננאל
ומערה ומיהו י"ל דמשני שפיר ומ"מ
רבי עקיבא היינו תנא קמא איכא בינייהו
ח) [שם], ט) ר"מ מ"ז,
שבעים ושיריים ותו לא כדקא אמרי'
נראה כפר"ח דהיינו ת"ק היינו רבי
י) ס"א: הרי ר"פ אמות,
דבר מועט דתניא ר' יהודה אומר דבר מועט
אקשינן ר' יהוד' בן בבא
כ) [עי' תי"ט ד"ה ובלבד],
בהדיא וכמה הן סאתים כחצר
קתני ע' אמה ושיריים, ור'
יהודה בן בבא פי' כיון דרבי יהודה
יש על שבעים אמה ושירים ולא נתנו חכמים
ל) [ערבוב גירסאות יש כאן
עקיב' קתני ע' אמה
המשכן: דבר מועט. לקמן ו) מפרש
בן בבא איירי בשבעים אמה ושיריים
דאי גרסי' רפ"ג ע"כ לא
ושיריים, מאי בינייהו.
בו שיעור א וכמה שיעור סאתים כחצר
לה: מנא הני מילי. דמרבעינן ליה
על שבעים אמה וכו' מה הוצרך ר"ע
גרסינן וד' טפחים ואי גרסי'
ופרקינן דבר מועט איכא
המשכן מנא הני מילי אמר רב יהודה
וד' טפחים ע"כ לא גרסי'
בינייהו דתניא ר' יהוד'
לחצר המשכן לשער בו איסור שבת:
תו לשנות ובלבד שיהא בה כו'
רפ"ג אלא רפ"ב ועיין
אומר דבר מועט יש מן
דאמר קרא 1 ארך החצר מאה באמה ורחב
מאי בחמשים. הא רוחב חמשים
ומשני איכא בינייהו דבר מועט
במהרש"א], מ) [ועיין תוס'
חוץ לע' אמה ושיריים
חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים
וארכו מאה דהכי כתיבי במדות
דלר' עקיבא לית ליה לר' יהודה אית
א)
ב"ב קמז. ד"ה מנין ותוס'
ולא נתנו בו חכמים
סוטה לב: סד"ה ורבי],
שיעור. כמה הוא בית
הקלעים וכן לפאת צפון באורך קלעים
וסבב חמשים פשטיה דקרא במאי כתיב
ליה והא דקתני בסמוך ר"י אומר
ב)
נ) [ועיין תוס' שבת קכ:],
סאתים. ק' אמה ברוחב נ',
מאה אורךז) ורוחב החצר לפאת קדמה
דבר מועט יש ולא נתנו בו חכמים
אמר אביי העמד משכן על שפת חמשים
ס) [וכי מצות הן שיצטרך
כחצר המשכן. מנ"ל
מזרחה חמשים אמה : אלא אמרה
לכתחלה לעשות כך והא לא
שיעור היינו שלא חשו לצמצם ולעולם
דאמר רב יהוד' אמר קרא
ח)
כדי שיהא חמשים אמה לפניו ועשרים אמה
איירי אלא בהכשר קרפף
ארך החצר מאה באמה
תורה טול חמשים. שארכו יתר על
אית ליה דכולהו תנאי שהוזכרו לפני
לכל רוח ורוח: ר"א אומר אם היתה ארכה
שהוא בנוי כבר. רש"ל מתוס'
ורחב חמשים בחמשים.
רחבו וסבב חמשים הנותרים דהוו
ר"ע נראה דאית להו דבר מועט:
שנז], ע) [ועיין ברב אלפס
אמרה תורה טול חמשים
כו': והתניא ר"א אומר אם היתה ארכה
דבר מועט יש. והא דלא חשיב
❖
להו שבעים אמות וד' טפחים
דף צה.],
מן המאה, וסבב אותם על
יתר על פי שנים ברחבה אפי' אמה אחת אין
חמשים הנשארות מן
מרובעין. כיצד עשה מהן חמש רצועות
ליה בכיצד מעברין (לקמן
המאה. ולכשתסבבם
מטלטלין בתוכה אמר רב ביבי בר אביי
של עשר אמה רוחב וארכן חמשים
ד' נז.) דקתני גבי ג' כפרים אם יש
נמצאות שבעים אמה
תורה אור השלם
כי תנן נמי מתני' $ [יתר על] פי שנים ברחבה
השכב האחת למזרח והאחת למערב
ושיריים על שבעים אמה
בין החיצונות מאה וארבעים אמה
1. אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה
ושיריים. ירושלמי ר'
הרי רחבה שבעים וארכה חמשים
ואמה אחת ושליש לא חש לצמצם אי
תנן אי הכי היינו ר' יוסי איכא בינייהו
שמואל בר נחמן בשם ר'
בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים
עוד שים אחת לצפון ואחת לדרום
נמי אתיא כר"ע דלית ליה דבר מועט:
נתן מחצר המשכן למדו
ריבועא דריבעוה רבנן: ר' יוסי אומר כו':
בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ
פשטיה דקרא במאי כתיב.
דהויא לה ארך ק' אמה
הרי שבעים על שבעים אלא שהקרנות
אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר
איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר
ורחב [נ'] אמה, חמשים
וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת:
פגומין לכל קרן וקרן עשר על עשר
משמע דטול חמשים
❖
שמות כז יח
זמנין מאה אמין, הוויין
שמואל הלכה כר' יוסי ורב ביבי אמר רב
מפני התוספת שהוספת טול מן
וסבב חמשים הוי אסמכתא בעלמא
(בתרייתא) [בתבריתא]
יהודה אמר שמואל הלכה כר' עקיבא
ג)
חמשה אלפין אמין.
החמשים ד' חתיכות של י' על י'
ומיהו בכיצד מעברין (לקמן ד' נח.)
שבעין אמין על שבעין
ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן
הגהות הב"ח
ב
ושים בד' קרנות ונתמלאו נשארה
פריך והא מבעי ליה דיטול חמשים
אמין
(,בתרייתא)
כו' : והתניא רבי אליעזר
הלכה כרבי יוסי הוה אמינא עד דאיכא
רצועה אחת של עשר על עשר אמות
(א) רש"י ד"ה אלא אמרה
מ)
[בתבריתא] חמשה אלפין
תורה וכו' הרי ל' רצועות
פרא מאה. ותנינן שבעי'
שהיא ששים טפחים על ששים
אומר. והוא הדין דהוה מצי למיפרך
שומירה או בית דירה קמ"ל הלכה כר'
של ב' טפחים רוחב
אמה ושיריים. ותני
טפחים ועשה אותן ל' רצועות של
דאם כן היינו רבי עקיבא אלא
עקיבא ואי אשמעינן הלכה כר"ע הוה
אורך כל אחת וכו' למעבד
שמואל שיריים הללו הן
מיניה רצועה של רפ"ב
שני טפחים (הרי ל' רצועות אורך
דניחא ליה למיפרך דרבי אליעזר
[שני] שלישי אמה. וכך
ט)
(א)
אמינא דאריך וקטין לא קמ"ל הלכה כר' יוסי
אמות וד' טפחים אורך
הצעה של משנה שבעי'
כל אחת ואחת עשר אמה) שכולן הן
אדרבי אליעזר:
להקיף: (ב) ד"ה ועשרים
קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף
אמה ושני שלישי אמה על
ד)
אי
ג' מאות אמות תן ע' לכל רוח הרי
הכי היינו ר' יוסי. אף על גב
י)
לכל רוח וכו' של צלע
שבעים אמה ושני שלישי
לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור נטע
לארכו ואמה וכו': (ג)
שבעים וד' טפחים על שבעים וד'
אמה דאינון שבעין
דמעיקרא איכא למיפרך נמי
בא"ד לכל צד והכא כללה
רובו הרי הוא כחצר ומותר נזרע רובו אמר
(תלתותין)
[תלתין]
טפחים אלא שהקרנות פגומין
היינו ר"ע מ"מ היינו רבי יוסי ליכא
קחשיב ועובי הכתלים:
באורכה
ושבעים
איכא
רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא
טפחיים על טפחיים נשארו בידך
בינייהו רבועא
למיפרך נ):
(ד) תוס' ד"ה לר' שמעון
(תלתותין)
[תלתין]
וכו' נראה דמכח כ"ש
יותר מבית סאתים אבל בית סאתים
בפותיא, הא מאה
עשרים אמה טול מהן שמונה טפחים
דרבעוה רבנן. פ"ה דרבי אליעזר
פריך וכו' והיינו משום
וארבעין
(תלתותין)
ושים לקרנות ונתמלאו ונשארו
בעי לכתחילה אורכה פי שנים ברחבה
מותר כמאן כרבי שמעון דתנן ר' שמעון
❖
ה)
דבטל:
[תלתין] דאינון תשעין
בידך י"ח אמה וד' טפחים ברוחב
ורבי יוסי בעי לכתחילה מרובעת
אמתא ותלת אמין ותילתא
אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד
דאמתא, אפיק מינייהו
טפחיים והיינו דבר מועט שאם באת
וקשיא דאין שייך כאן לכתחילה ודיעבד
קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו
ארבעה תשיעין לארבע
גליון הש"ס
דאי כבר הוקף לכתחילה לכ"ע שרי
לחלקו ולהקיף בהן [א] אין מגיע התוספת
רוחתא אישתיירו תשסרי
בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית לר"ש
לרוחב ב' שלישי אצבע דהא בעית
גמ' יתר ע"פ שנים
ואם בא להקיף ס) וכי נאמר לו שלא
(תשעין) [תלתולין] חסיר
נמי כיון דנזרע רובו
הוי ההוא מעוטא
ברחבה תנן. עיין לקמן דף
תשיע, הדא הוא דתני יש
למעבד מיניה כ) רצועה של רפ"ג
יקיף אלא למר כדאית ליה ולמר
❖
כה ע"ב תוס' ד"ה קרפף:
בו דבר קל ולא יכלו
בטיל
אמות וד' טפחים אורך להקיף
כדאית ליה ונראה כפירוש רבינו
ל)
חכמים לעמוד עליו. והוא
ארבע הרוחות: פשטיה דקרא. לענין משכן: במאי כתיב. בחמשים
חננאל דפירש דרבעוה דרבנן היינו פלוגתא דמי שהוציאוהו (לקמן ד'
חלק משנים עשר חלקים
לאמה, וחצי אצבע מחמש
דקרא מאי היא: העמד משכן על שפת. שכלין שם החמשים של חצר
מט:) דר' חנינא בן אנטיגנוס ורבנן גבי האומר שביתתי במקומי
הגהות הגר"א
אצבעות לטפח. נמצא
משנכנסים לה בפתחה של מזרח: כדי שיהו חמשים אמה. של חצר
יש לו אלפים אמה לכל רוח עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס
[א] רש"י ד"ה אלא אמרה
שבעים אמה ושני שלישי
לפני המשכן: ועשרים לכל רוח. שהמשכן ארכו ל' כדכתיב (שמות
תורה טול כו' אין מגיע
וחכ"א מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר לזויות והשתא
אמה וחלק מי"ב חלקים
התוספת לרוחב וכו'. נ"ב
באמה וחצי אצבע מחמש
כו) עשרים קרשים ורוחב הקרש אמה וחצי ורחבו של משכן תופש
לר"א אי ארכה יתר ע"פ שנים ברחבה אפילו באלכסון אין מטלטלין
והוא אצבע וא' מי"ח
אצבעות לטפח, על
עשר אמות כדכתיב ששה קרשים [שם] שהן תשע אמות ושני קרשים
כרבי חנינא ורבי יוסי לטפויי קאתי וקאמר דמטלטלין ע):
באצבע בקירוב [דעל
שבעים אמה ושני שלישי
[נזרע רובו. ונראה לר"ח דדוקא קרקע יותר מבית סאתים אבל בבית סאתים
ע'] וארבעה טפחים ואצבע
למקוצעות שהן ג' אמות רוחב והאמה מכאן והאמה מכאן לכסות
אמה וחלק מי"ב חלקים
❖
משתייר שליש אמה:
לאמה [וחצי אצבע מה'
עוביין של קרשים של צלע (ב) ארכו אמה וחצי אמה מכאן וחצי אמה
אפילו נזרע כולו לא בטלי דירתו דהא לר' יהודה בן בבא דמחמיר בנזרע
אצבעות לטפח] .כיון
מכאן להשלים ולמלא החלל לעשר וכשאתה מעמידו לסוף חמשים
דאמרי שיטול חמשים
כולו מודה דמהני לגינה שומירה אע"ג דסתם גינה היא כולה זרועה ומיהא
וסבב חמשים אמרינ'
ובאמצע רחבה של חצר נשארו מהחמשים על חמשים של
מוסף רש"י
מיבעיא ליה ביתר מבית סאתים אם ביטל דירתו אף בדיר וסהר ומוקצה
פשטיה דקרא היכי הוא.
חצר עשרים אמות לשלש הרוחות אלא שעובי הקרשים ממעט מהן
❖
דשמא לפי שתשמישו רב אינו מתבטל משום זריעה כי גם לרש"י צריך לחלק
ופשיט אביי אמרה תורה
הובא לעיל ע"א
אמה לכל צד והכא חללה חשיב ועובי הכתלים בכלל העשרים של
(ג)
העמד משכן על שפת
בין דיר וסהר ומוקצה וחצר לקרפף]:
לרבי
חמשים, נמצא אורך
כל רוח ולפניו למזרחו לא היו קרשים אלא מסך והיינו וילון: ארכה
שמעון כיון דנזרע רובו ה"ל מיעוט בטל. נראה (ד) דמכ"ש
המשכן ל' אמות שהן כ'
רב ניסים גאון
יתר משנים ברחבה. כחצר המשכן הוא דשרי ואע"ג דלא מרבעה
פריך לגבי רוב דמדקאמר נזרע רובו והיינו ביתר מבית
קרשים כל קרש אמה
והיינו אורך כשנים ברוחב אבל טפי משנים ברוחב לא מישתרי: היינו
סאתים משמע הא מיעוטו שרי אפילו ביתר מבית סאתים
איכא בינייהו ריבועא
וחצי, הרי ל' אמה.
ואחורי המשכן במערב כ'
דרבנן. עיקר דיליה בפרק
רבי יוסי. דאמר ארכה אפילו פי שנים ברחבה: איכא בינייהו
היינו
משום דבטל
לגבי רובו אפילו לקולא כל שכן היכא דרובא
אמה ריוח הרי נ' אמה.
מי שהוציאוהו גויים אם
ריבועא דריבעוה רבנן. ר"א סבר ארכה יותר משנים ברחבה אין
נזרע אפילו בית סאתים דנימא דבטל לגבי רובא לחומרא:
ורוחב המשכן י' אמות
אינו מכיר או אינו בקי
מטלטלין ומיהו עיקרה ארכה פי שנים ברחבה כדכתיב ולית ליה ריבועא
וריוח כ' אמות בצפון וכ'
בהלכה ואמר שביתתי
לא
אמה בדרום הרי נ' אמה.
במקומי זכה לו מקומו
ומיהו אי מרבעא לא מיתסרא בהכי כדקתני אם היה ארכה יותר
נמצא המשכן עם הריוח
אלפים אמה לכל רוח
משנים ברחבה אין מטלטלין הא בציר מפי שנים מטלטלין ורבי יוסי סבר מרובעת עיקר ולכתחילה אורויי מורינן הכי ומיהו אפילו ארכה פי
שלו, [נ'] אמה לכל רוח
עגולות דברי רבי חנניה
שנים ברחבה שריא ומדקאמר אפי' מכלל דמעיקרא לאו הכי הוא: הלכה כרבי יוסי. דלא בעי מרובעת: והלכה כר' עקיבא. דלא בעי
בג' רוחותיו צפון ומערב
בן אנטיגנס, וחכמים
ודרום חמשים בחמשים,
אומרים מרובעות כטבלה
מוקפת לדירה: ותרווייהו. הנך שמעתתא דשמואל לקולא: הוה אמינא. דשמואל דירה בעי כר"י בן בבא ובארכה יותר על רחבה כרבי
❖
וחמשים בחמשים לפני
מרובעת.
יוסי סבר לה: אריך וקטין לא. דהא ר"ע מרובע בעי: נזרע רובו. בזרעונים ביטל דירתו דבזרעונים לא דיירי אינשי והוה ליה גינה
המשכן חצר, הרי מאה
ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטיל ליה לגבי רובא אבל בנוטע אילנות לא ביטל דירתו דאורחא להסתופף בצל אילנות תמיד: אלא. שיש
ארך בחמשים. מתני' ר'
אלע' אומר אם אורכה
באותו מקום זריעה יותר מבית סאתים דנעשה כרמלית דקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כרמלית היא ושאינו נזרע
רבינו חננאל (המשך)
יתירה על רחבה אפי'
הוי חצר פרוצה במלואה לכרמלית לפיכך כולו אסור: אבל בית סאתים. דבלאו דירה שרי באנפי נפשיה הכא נמי שרי ואף על גב
ואקשינן ר' יוסי היינו ר'
אמה אחת. אוקימנא אם
היה אורכה יתירה על פי
אליעזר. ופרקינן איכא
דמקום זריעה הוי קרוי קרפף ושאינו נזרע הוי חצר ופרוצין זה לזה שאין מחיצה ביניהן אפילו הכי לא אסרי אהדדי הואיל ודחד
בינייהו ריבעא דרבנן,
שנים כרחבה אפי' אמה
גברא הוא ורבי שמעון היא דאמר רשות קרפף וחצר לא אסרי אהדדי אפילו היא של ב' בעלי בתים: כדתנן רבי שמעון אומר אחד
אחת אין מטלטלין
דתנן עגולות דברי ר'
ואחד קרפיפות ואחד גגות רשות אחד הן. לטלטל מזה
לזה לכלים ששבתו בתוכן ואפילו הן של בעלים הרבה אבל לא
חצרות
חנניה בן אנטיגנס.
בתוכה. ר' יוסי אומר אם
היה אורכה אפילו כשנים
וחכמים אומרים מרובעות
לכלים
ששבתו בתוך הבית והוציאן
לחצר אסור להוציאן
מחצר
לקרפף או לגג דבית וקרפף
שתי רשויות הן ואפילו דחד גברא:
(כשבטלה) [כטבלא]
כרוחבה מטלטלין בתוכה.