לג:
בכל מערבין פרק שלישי עירובין
מסורת הש"ס
רב ניסים גאון
ורבי
וסבר לה כר' מאיר. דאמר גבי כיפה בפרק קמא (דף יא:) חוקקין
סבר כר' מאיר דאמר חוקקין להשלים וכרבי יהודה דבעי
א) [שבת ז: ק. לעיל יא: לקמן
סבר לה כר' מאיר דאמר
קא: יומא יא:], ב) שבת ה.
להשלים ומיהו רשות היחיד גמורה לא הוי כיון דאין בתחתיתו של
עירוב על מקום ד'. וא"ת והך כלכלה היכי דמי אם היא
חוקקין להשלים. כבר
❖
קא., ג) לקמן לח., ד) [שבת
פירשנוהו לשעבר.
אילן רחב ד' אע"ג דבראשו רחב ארבעה דכלכלה משלימה ליה
שוה לגבי האילן או תלויה למטה בפחות מג' לגבי האילן אם היא
ד.], ה) [שבת קא.],
לא הוי רשות היחיד אא"כ מתחיל להיות רחבו ארבעה מתוך ג'
שוה לגבי האילן ח) א"כ אמאי צריך חקיקה ואם היא תלויה למטה מג'
ו) בס"א: סובבות, ז) [שם],
ח) [בתוס' הרא"ש ליתא:
הסמוכים לקרקע דהכי אמרינן
לגבי האילן א"כ היכי פריך לעיל ואי
רבינו חננאל
❖
אם היא שוה לגבי האילן],
בהזורק (שבת דף קא.) גבי בוצינייתא
אית ביה ד' כי נתנו על הכלכלה
ורבי סבר לה כר' מאיר וסבר לה כר' יהודה
ור' סבר לה כר' יהוד'
דמישן והן ספינות ששוליהן חדים ואין
מאי הוי הא לא חשיב רשות היחיד
סבר לה כרבי מאיר דאמר א) חוקקין להשלים
דאמר בעינן על גבי
בשוליהן רוחב ד' ולמעלה הן הולכות
אפילו יש באילן ד' אם לא מטעם
מקום ד' וליכ'. [סבר
הגהות הב"ח
וסבר לה כר' יהודה דאמר בעינן עירוב על
לה כר' מאיר דא'
ומרחיבות הרבה ומחיצתן גבוהות י'
חקיקה דרחוקה מגב האילן וי"ל כגון
(א) גמ' ועירובו במקום
גבי מקום ארבעה וליכא מאי רבי יהודה
חוקקין להשלים כדי
אין מטלטלין בהן אלא ארבע אמות
שפי הכלכלה שוה לגבי האילן ומ"ה
אחד הוא אלא: (ב) רש"י
להיות עירובו עירוב אבל
דתניא רבי יהודה אומר נעץ קורה ברשות
ד"ה מתיב רב וכו' מתני'
דלאו רה"י נינהו ואע"ג דגבוהים
להחשב האילן עצמו] ד'
הוי חורי רה"י והעירוב מונח בשולי
היא. נ"ב לקמן לח:
טפחים לא. מאי ר' יהוד',
הרבים והניח עירובו עליה גבוה י' ורחבה ד'
עשרה ורחבין ארבעה מלמעלה הואיל
הכלכלה שהיא רחוקה ג' ולהכי צריך
(ג) תוס' ד"ה הואיל וכו'
דתניא נעץ קורה ברשות
עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב
ובשוליהן לא הוי ארבעה והכא גבי
חקיקה והא דלא מוקי שהעירוב בפי
כשנח העירוב למטה
הרבים להניח עירובו
מעשרה אין בהנחה:
אילן נמי טעמא משום הכי הוא
עליה, גבוהה י' טפחים
אדרבה הוא ועירובו במקום אחד (א) אלא הכי
הכלכלה או שהכלכלה רחבה ד' ומכל
(ד) ד"ה מוליכו וכו'
ורחבה ד' עירובו עירוב,
ותדע שזהו הטעם מדקאמר לקמן
מקום לא הוי רה"י הואיל והגדיים
קאמר גבוה עשרה צריך שיהא בראשה
דבסוף מי שהוציאוהו. נ"ב
אין גבוה י' טפחים אין
כמאן דלא כר' יוסי בר ר' יהודה וכו'
דף נא ע"ב ועי' שם דאחד
בוקעין בו וי"ל דא"כ במאי דנקט
צריך בראשו ד', ואפי' אין
ארבעה אין גבוהה עשרה אין צריך שיהא
עני ואחד עשיר אפי' לא
בראשו ד' הוא ועירובו
ובהזורק נמי מותבינן עלה דההיא
כלכלה לא השמיענו מידי דלינקוט
❖
בראשה ארבעה כמאן דלא כרבי יוסי ברבי
חשכה לו בדרך:
במקום אחד הן. [כמאן
מהא דר' יוסי: בעינן עירוב
עמוד שיש בראשו ד' ואין בתחתיתו
דלא] כר' יוסי בריה.
יהודה ב) דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר
על גבי מקום ד' וליכא. בלא כלכלה:
ג' ואף על גב דאשמעינן דצדדין
דתניא רבי יוסי ב"ר יהוד'
נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשו טרסקל
אומר נעוץ קנה ברה"ר
ה"ג גבוהה עשרה ורחבה ד' עירובו
מוסף רש"י
אסורין לא הוי ליה למתנייה הכא
והניח בראשו טרסקל
וזרק ונח על גביו חייב אפילו תימא רבי
עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב.
כיון שבעירוב לא השמיענו כלום אלא
חוקקין להשלים. דבר
וזרק ונח על גביו חייב.
שאין בו שיעור ויש שם
יוסי ברבי יהודה התם הדרן מחיצתא הכא
גבוהה י' ורחבה ארבעה עירובו
ודאי נקט כלכלה לאשמעינן דחוקקין
כלומר דרשות היחיד היא.
עובי ורחב לחקוק ולהשלים
ור' יהוד' סבר גבוה י'
עירוב אע"ג דרה"י היא הך קורה
להשלים ובעינן עירוב על מקום ד'
לא הדרן מחיצתא רבי ירמיה אמר שאני
לכשיעור, אמרינן כמאן
ואינו רחב א) ד' רה"ר
והוא נתכוון לשבות ברשות הרבים
וא"ת אכתי למה ליה למימר כלל סבר
דחקוק דמי (שבת ז:) רואין
כלכלה הואיל ויכול לנטותה ולהביאה לתוך
היא דתני עירובו עירוב.
אותו כאילו חקוק (לקמן
הא אמרן [לב:] הנותן את עירובו יש לו
לה כרבי מאיר וסבר לה כר' יהודה
ודחינן אפילו תימא ר'
עשרה יתיב רב פפא וקא אמר להא שמעתא
קא:). וזרק ונח על גביו
יוסי כאבוה סבירא ליה,
ארבע אמות ורשות היחיד עולה עד
לימא לעולם אימא לך דלא בעינן
חייב. טרסקל אין עמוק י'
איתיביה רב בר שבא לרב פפא ג) כיצד הוא
ושני טרסקל הואיל והדרן
לרקיע וגבי אילן הוא דלא הוי עירוב
עירוב על גבי מקום ד' והכא
ואנו מודדים לו גובה י',
מחיצתא. אבל (לא) עמוד
עושה מוליכו בראשון
ומחשיך עליו ונוטלו
שמדת הקנה עולה לו
או קורה דלא הדרן
כשהכלכלה שוה לראשו של אילן וקמ"ל
כדאוקימנא [שם] בנופה נוטה חוץ לד"א
בגובהו, והקנה אין רחב ד'
מחיצתא לאו כרשות
ובא לו בשני מחשיך
עליו ואוכלו ובא לו
אבל הכא דליכא נוף שפיר דמי:
דלא חשיב רשות היחיד אפילו לרבי
אלא שאנו אומרים במחיצות
היחיד היא. ר' ירמיה
אמאי
ואם לאו אין עירובו עירוב. קס"ד
יוסי ברבי יהודה דחשיב טרסקל
הטרסקל גוד אחית ונמצאו
אמר שאני כלכלה הואיל
מקיפות את הקנה והוו
ויכול לנטותה ולהביאה
דהכי קאמר ואם לאו דאינה גבוהה עשרה או שאינה רחבה ארבעה
רשות היחיד משום דהתם הדרן מחיצתא ונראה לפרש דמשמע ליה
להו היקף המחיצות מן
בתוך עשרה טפחים. אע"ג
אין עירובו עירוב ולהכי מתמהינן אינה גבוהה עשרה אדרבה כ"ש
דווקא נתנו על כלכלה הוי עירוב הא נתנו על גבי אילן לא הוי עירוב
הקרקע ולמעלה לשוייה
שלא הביאה כמי שהביאה
דעירובו עירוב דכשאינה גבוהה י' הויא כמאן דמנחה ברשות הרבים:
ראשו רשות היחיד (שבת
מדקתני נתנו בכלכלה ולא קתני תלאו לכלכלה באילן ונתן שם
נחשבת. אי הכי הא
קא. וכעי"ז שם ה.).
דתנן כיצד היה עושה,
אלא. האי ואם לאו דקתני לאו אגובהה קאי אלא ארוחב קאי והכי
עירובו הלכך ע"כ אויר דשולי הכלכלה רחוק שלשה מגב האילן:
מוליכו.
השליח,
מוליכו בראשון מחשיך
כמאן
קאמר גבוהה י' והניחה בראשה אם יש ברחבה ד' הוי מקום חשוב
דלא כר' יוסי בר' יהודה. לספרים דגרסי בסמוך התם
בראשון. ערב יו"ט שלפני
עליו נוטלו ובא לו,
השבת, ומחשיך עליו.
להנחת עירוב עירובו עירוב ומשום דהוא ברה"ר ועירובו ברה"י לא
(כי) הדרן מחיצתא אבל בקורה לא הדרן מחיצתא דמשמע
עד שיקנה הערוב, ונוטלו
א) נראה דצ"ל גבוה י' ואינו
מיתסר כדאמר דהנותן את עירובו יש לו ד' אמות ואם לאו דגבוהה
דקאי אברייתא דנעץ קורה ומשמע ליה דאיירי אפילו חוץ לארבע
ובא לו. שמא יאבד ושוב
רחב ד' למטה רה"ר היא
י' ואינה רחבה ד' אין עירובו עירוב דכיון דגבוהה עשרה ואין העירוב
אמותיו דומיא דמתניתין אפילו הכי הוי עירוב דכיון דאין בתחתיתו ג'
אין לו עירוב בשני, כדקתני
כצ"ל. ולגי' רבינו פירושו הוא
נאכל עירובו בראשון וכו'
מונח על גבי מקום ד' הוה ליה כמונח באויר ומדוקיא שמעינן הא
אע"ג דראשו ד' לא הוי רשות היחיד דגדיים בוקעים בו ולהכי קאמר
כמו שכתב התוס' בד"ה כמאן
דלא כרבי יוסי ברבי יהודה: הואיל ויכול לנטותו ולהביאו תוך
וחוזר ומוליכו בשני וכו'
ודו"ק.
אינה גבוהה עשרה אפילו אינה רחבה ד' עירובו עירוב דכיון דלמטה
(לקמן לח.).
מעשרה הויא לה כמאן דמנחה אארעא דמיא דכל למטה מי' קלוטה
עשרה. פירש רבינו שמואל דהאי אמורא סבר לה כרבנן דאמרי
כמה שהונחה דמיאד): גבוהה עשרה. דמידלייא מרה"ר צריך שיהא
בהמצניע (שבת דף צב.) אגד כלי שמיה אגד וכיון דאגד כלי למעלה מיו"ד
ברוחבה ארבעה שיהא שם מקום חשוב: אינה גבוהה עשרה אין צריך
כשנח העירוב למטה (ג) אין בהנחה זו איסור הוצאה (הואיל) ואחר שנח
שיהא. רוחבה ד' דאפילו פחות מד' עירובו עירוב דכל למטה מעשרה
ברה"ר יכול ליטלו ולאוכלו ומיהו אפילו לא שמיה אגד אין כאן איסור
הוצאה הואיל ונח בכלכלה למטה מעשרה דהוי כרמלית אם רוחב ד'
כמאן דמנחה אארעא היא: כמאן. מתרץ רבינא לעיל [ע"א] אע"ג דחוקקין
ואין בהטייה זו איסור דאורייתא: איתיביה רב בר שבא כו'.
להשלים ואיכא רוחב ד' לא הוי רה"י משום דאין בעיקרו ד' דלא כר'
יוסי בר' יהודה: טרסקל. סל רחב ד' וזרק מרשות הרבים ונח על
לפ"ה דפי' לעיל גבי אילן הנוטה חוץ לד"א דלמטה מיו"ד הוי עירוב
גביו חייב שהרי זרק מרשות הרבים לרה"י. אלמא אע"ג דקנה אינו רחב
הואיל ומצי לאתויי פחות פחות מארבע צריך לחלק בין הואיל דהכא
מוליכו.
ד' הוי רה"י הואיל ועליונו ד' דאמרינן גוד אחית והכי מפרש בהזורקה):
לההוא:
פ"ה ועל ידי שלוחו קאמר דאיהו אפילו בלא פת
התם הדרן מחיצות. הטרסקל סובבתו) את הקנה שהרי תחוב באמצעיתו
קני ליה שביתה ופי' כן משום דבסוף מי שהוציאוהו (לקמן נא:) (ד) פסקינן
וכי אמרינן גוד אחית מחיצות הטרסקל עד הקרקע נמצא קנה מוקף
כרב נחמן ואליבא דרבי יהודה דאחד עני ועשיר מערב ברגליו:
ואמאי מחיצות שחללו ארבעה ותו ליכא למימר מידי: הכא לא הדרן מחיצות.
דכלכלה אינה מקפת את עביו של אילן וכי אמרינן גוד אחית אכתי אית לן למימר חוקקין להשלים לאיצטרופי כלכלה בהדי אילן ותרתי לא
אמרינן. ואית דמפרשי כמאן דלא כר' יוסי אנעץ קורה קאי דקא"ר יהודה קורה שאין ברחבה ד' מלמעלה לא הוי רה"י ואמרינן הא דלא
כר' יוסי דאמר טרסקל הוי רשות היחיד ומוקמית לה בשאין רחב ארבעה ולאו מילתא היא חדא דבהדיא מפורש בהזורקז) ומותבינן מינה
אדרב הונא דאיירי בבוצינייתא דמישן שרחבות למעלה וקצרות למטה ואותבינן ונימא גוד אחית מחיצתא מי לא תניא ר' יוסי בר ר' יהודה
כו' אלמא טעמא משום גוד אחית הוא ונמצא תחתונו של קנה מוקף מחיצות בחלל ארבעה ואי כשאין טרסקל רחב ד' כי אמרינן גוד אחית
מאי הוי ועוד בכל דוכתא דאמר פחות מד' לאו רשות הוא אמאי לא אמרינן כמאן דלא כרבי יוסי בר' יהודה כדאמר הכא: רבי ירמיה
אמר. לעולם מתניתין דלעיל [ע"א] רישא וסיפא ברוחב ד' ודקא קשיא לך כי נתנו בכלכלה מאי הוי: שאני כלכלה הואיל. וארוכה היא יכול לנטותה
ולא יעקרנה מתלייתה ויטה ראשה אחד עד שיהא לתוך י' ויטול את עירובו: מתיב רב בר שבא כיצד הוא עושה. מתניתין היא (ב) ביו"ט שלפני
השבת ורצה לערב לשני הימים כיצד הוא עושה מוליכו בראשון בערב יו"ט לסוף אלפים. ועל ידי שלוחו קאמר דאי איהו גופיה בלא פת נמי
קני ליה שביתה כיון דהתם יתיב וקדיש עליה יומא: ומחשיך עליו. עד שיקנה לו העירוב: ונוטלו ובא לו. שאם יניחנו שם שמא יאבד
ושוב אין לו עירוב ליום המחרת כדקתני מתניתין [לח.] נאכל עירובו בראשון עירובו לראשון ואין עירובו לשני וחוזר ומוליכו בשני שהוא ערב שבת
ומחשיך עליו ואוכלו שם אם ירצה דלהביאו אי אפשר דשבת הוא ואם יו"ט אחר השבת הוא על כרחו יניחנו שם ע"ש ולמחר ילך
ויראה אם עדיין ישנו שם ויחשיך עליו יהא לו עירוב לשני ואם אבד ישב בביתו. קתני מיהת המערב צריך להוליך עירובו לסוף אלפים
ואמאי צריך להוליכו משעשאו לשם עירוב נימא אף על גב דלא אמטייה כמאן דאמטייה דמי דהא אמרת הואיל ויכול לנטותה
והא הכא כמאן דלא אמטייה היא דהא הוא ברה"ר ועירובו ברשות היחיד וקאמרת הואיל ויכול לנטותה ומה לי הואיל ויכול לנטותה
ומה לי יכול להביאה. והאי דנקט לאותובי מתניתין דיום טוב ושבת משום דלא תנן במשנה אחריתי הולכת עירוב בהדיא כי הכא:
א"ר