מי שהוציאוהו פרק רביעי עירובין
מג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כי
להבריח מים עשויות. ולא חשיבי מחיצות לעשות ספינה כולה כארבע
פליגי בשעמדה. השתא הדר ביה ממאי דקאמרינן איכא בינייהו
יג א ב מיי' פכ"ז מהל'
א) [שבת קו: וש"נ],
ב) [לקמן מה:], ג) צ"ל
אמות: אמר לך במהלכת. דאיכא למימר האי טעמא דספינה נוטלתו
שבת הלכה ג טור ש"ע
שנפחתו דופני הספינה וקופץ דהשתא לרבה נמי מהלך את כולה
❖
דרבה, ד) רש"ל מ"ז,
א"ח סי' תד:
אפי' ר"ע מודי דשרי: כי פליגי בשעמדה. ובשעת עמידתה קנו להו
דמודה רבה לרבי זירא במהלכת וא"ת דהכא לית ליה לרבה אליבא
ה) רש"ל מ"ז, ו) [צ"ל אחר
ד' אמותיהן ד)(וללישני בתראי על שעת עמידה נחלקו) ואפ"ה שרי
דשמואל דמחיצות להבריח מים עשויות ובפרק כל גגות (לקמן דף צ.)
❖
ד"ה אמש], ז) צ"ל בדרבנן,
ר"ג משום אויר מחיצות: היינו דקתני
קאמר שמואל בספינה אין מטלטלין רבינו חננאל
רצו להחמיר. דמשמע דשרי אפילו
בה אלא בד' אמות משום דמחיצות
להבריח מים עשויות
ורבה מאי טעמא לא
רבה אמר בספינה מהלכת
הגהות הב"ח
לרבי עקיבא אלמא כי אסרי לאו
להבריח מים עשויות וי"ל דהתם
אמר כרבי זירא במהלכת כולי עלמא לא
כולי עלמא לא פליגי
(א) גמ' והתניא חנניא
במהלכת אסרי לכ"ע ואינהו הוא
דשרי, כי פליגי בעומדת.
ביתירות מבית סאתים ומטעם
פליגי כי פליגי בשעמדה אמר רב נחמן בר
אומר כל אותו כצ"ל ותיבת
ודייקא מתני' כוותיה
דאחמור אנפשייהו דדלמא עמדה
להבריח מים עשויות לא חשיבא
בן אחי רבי יהושע נמחק:
דקתני והפליגה ספינתו
יצחק מתני' נמי דיקא דבמהלכת לא פליגי
פתאום ולאו אדעתן: אלא אי אמרת.
כמוקפת לדירה והכא בפחות מבית
(ב) רש"י ד"ה רבי חנניא
בים, אי אמרת בשלמא
ממאי מדקתני מעשה שבאו מפלנדרסין
בן אחי רבי יהושע לישנא
במהלכת לא פליגי היינו
בשעמדה דברי הכל אסור דמחיצות
סאתים דלא בעינן מוקפת לדירה אי
אחרינא הלכה כרבן
דקתני רצו להחמיר על
והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי
לא חשיבי ובמהלכת הוא דפליגי מאי
נמי הדר ביה כדאמרינן התם:
❖
גמליאל:
עצמן מכלל דשרי. אלא
האי רצו איסורא הוא. ורבי זירא
אלעזר בן עזריה הלכו את כולה ורבי
רצו הא לר' עקיבא ורבי יהושע בין
אי אמרת פליגי האי
רצו איסורא הוא. ורב
מהלכת בין עמדה איסורא הוא:
יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות
לא חש לאותה קושיא ומפרש
אשי נמי דייק מדקתני
לעזי רש"י
דיקא נמי. דבעמדה פליגי: מכלל
שרצו להחמיר על עצמן כשמעתייהו
שרצו להחמיר על עצמן אי אמרת בשלמא
לספינה גבי דיר וסהר
דפליגי. בספינה בתמיה והא רצו
אי נמי היה סובר ר' זירא דאין
דומיא דידהו, מה דיר
גרביל"א. חצץ.
במהלכת לא פליגי היינו דקתני רצו דילמא
וסהר דקביעי וקיימי אף
קתני ומנא להו לרב ושמואל דפליגי
תחומין למעלה מעשרה ורצו משום
עמדה אלא אי אמרת פליגי האי רצו להחמיר
ספינה נמי קביעה וקיימה.
בספינה: אין והתניא. בניחותא
שמא תהלך ברקק כדאמרינן בסמוך:
ואע"ג דרב ושמואל
איסורא הוא אמר רב אשי מתניתין נמי
הלכה כרבן גמליאל בספינה.
ופליגי בשעמדה והא דקתני רצו
הילכתא כרב באיסורי
דיקא דקתני ספינה דומיא דדיר וסהר מה
בהא קיימא לן כשמואל,
אמהלכת: רבי חנניא. בן אחי רבי
פסק רשב"ם דמותר
דהא תניא כוותיה. דתניא
דיר וסהר דקביעי אף ספינה נמי דקביעא
יהושע: ה) (ב) (הלכה כר"ג בספינה.
ליכנס בספינה מבע"י בערב שבת
חנניה אומר כל אותו
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי
כעין ספינתו שהיתה מהלכת דלא
היום ישבו ודנו בהלכה,
אפילו שהספינה הולכת חוץ לתחום
לאמש הכריע אחי אבא
חיישינן לשמא עמדה ומיהו אפילו
בשבת דספינה ממילא אזלא ואיהו
הלכתא כרבן גמליאל בספינה הלכתא
א)
בינייהו, ואמר ניראין דברי
בשעמדה פליג רבן גמליאל דומיא
לא מידי עביד ובלבד שלא יצא חוץ
רבן גמליאל בספינה,
מכלל דפליגי אין והתניא חנניא (בן אחי
(א)
ודברי ר' עקיבא בדיר
דדיר וסהר ואין הלכה כמותו אלא
לספינה והספינה כולה כארבע אמות
רבי יהושע) אומר כל אותו היום ישבו ודנו
וסהר. בעי רב חנניה
במהלכת אבל עמדה דהיינו דיר וסהר
והא דתניא סוף פ"ק דשבת (דף יט.)
יש תחומין למעלה מי'
בדבר הלכה אמש הכריע אחי אבא הלכה
הלכה כר' עקיבא): כל אותו היום.
אין מפליגין בספינה פחות משלשה
טפחים אי לא. בעמוד
כרבן גמליאל בספינה והלכה כרבי עקיבא
גבוה עשרה ורחב ארבעה
שהיו בספינה: ו) אחי אבא. רבי
ימים אתיא כב"ש דלא שרו לעשות
לא תיבעי לך דכי ארעא
בדיר וסהר: בעי רב חנניא ב) יש תחומין
יהושע: אמש. לערב: יש תחומין.
מלאכה בערב שבת אלא בכדי שיעשו
סמיכתא דמי, כי תיבעי
למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה
איסור תחומין למעלה מעשרה
מבעוד יום אבל לב"ה דשרו עם
לך עמוד גבוה עשרה
ואין רחב ד' טפחים,
כדמפרש ואזיל: בעמוד גבוה עשרה
מעשרה עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה
השמש אע"פ שהמלאכה נעשית בשבת
אי נמי דקאזיל בקפיצה.
ורחב ארבעה. ונכנס ראשו א' לתוך
שרי ליכנס ואע"ג דבההיא ברייתא
לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא כי
ואתינן ממתני' למיפשטה
התחום לא תיבעי לך דאיסור תחומין
פליגי רבי ורבן שמעון בן גמליאל
דקתני והפליגה ספינתם
תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב
בים וקתני רצו להחמיר
נוהג בו ולא יעלה על ראשו שבתוך
אליבא דב"ש פליגי וכן משמע בירושלמי
ארבעה אי נמי דקאזיל בקפיצה לישנא
על עצמם, בשלמא אי
התחום ויצא לראשו אחר דהא חזי
דהך ברייתא כב"ש דקתני אין מפליגין
אמרת יש תחומין למעלה
אחרינא בספינה מאי אמר רב הושעיא ת"ש
להילוך והילוך מעליא הוא: ואין
מעשרה, היינו טעמא
לים הגדול לא בחמישי ולא בערב
מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם
[ד]רצו להחמיר, חיישינן
רחב ד'. דלא ניחא תשמישתיה:
שבת ב"ש אומרים אפי' ברביעי וב"ה
דילמא עמדה. דבמהלכת
בים וכו' אי אמרת בשלמא יש תחומין משום
בקפיצה. בשם מי הוי הילוך אי לא:
מתירין משמע דשרי אפי' בערב
כולי עלמ' לא פליגי
הכי רצו אלא אי אמרת אין תחומין אמאי
דשרי ומשום חשש שמא
סתם ספינה למעלה מעשרה מהלכת
שבת וקאי את"ק דאי אבית שמאי
עמדה ויש תחומין למעלה
ואינה נחה ודמי לקפיצה באויר ואפ"ה
היינו ת"ק ועוד פסק רשב"ם שאפי'
רצו כדאמר רבא במהלכת ברקק הכא נמי
רצו להחמיר. אלא אי
אסור: אמאי רצו. הא אין בו שום
בשבת שרי ליכנס כיון דלאו מידי קא
אמרת אין תחומין למעלה
במהלכת ברקק תא שמע פעם אחת לא
א
מי' ואפי' עמדה שרי,
איסור אפי' עמדה: ברקק. פחות
עביד אך אין לו אלא ארבע אמות
נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו' אי אמרת
אמאי קתני רצו. ואוקימנא
מעשרה. רקק בלע"ז גרבל"א: יוסף
כיון דלא שבת באויר מחיצות מבעוד
מתני' בספינה המהלכת
בשלמא יש תחומין שפיר אלא אי אמרת אין
שידא. דלא מינטר שבתא: בשבתות
יום ואע"ג דב"ה לא שרו אלא עם
ברקק שפחות מי' טפחים
תחומין כי לא היינו בתוך התחום מאי הוי
מים. ת"ש פעם אחת
וי"ט. דודאי לא אתי משיח האידנא:
השמש אבל בשבת לא היינו משום
לא נכנסו לנמל עד
ואסור אמר רבא ב במהלכת ברקק תא שמע הני שב
דדמי לאמירה דנכרי שבות ואין נראה
כו', אי אמרת אין
שמעתא דאיתאמרן בצפר' בשבתא קמיה דרב
דבפרק תולין (שם דף קלט:) משמע
תחומין למעלה מעשרה
[כי לא היינו בתוך התחום
חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו
דאסור גבי ההוא צורבא מרבנן דאזיל
ג)
מאי הוי]. ואוקמה רבה
וניים במברא ועבר לאידך גיסא
אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מעשרה לא דלמא יוסף שידא אמרינהו
בספינה שהיתה מהלכת
וסייר פירי ואמר למינם קא מיכוונא
ברקק מקום שאין שם
תא שמע הריני נזיר ביום שבן דוד בא מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים
מים י' טפחים וכאילו
ושרי משום דהערמה ז) דרבנן הוא
ואסור
בקרקע הים נמשכת.
וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד
ת"ש מהנך שמעתתא
דאיתאמרן
בצפרא
לכתחילה משמע דאסור לכתחילה ואפילו לתוך התחום מדאין מזכיר שם יציאתו חוץ לתחום ומשמע דסייר פירי לית בו איסורא דאפי'
דשבתא בסורא בי רב
בשכר שרי כדאמרינן (שם ד' קנא.) שמור לי פירותי שבתחומך ואני אשמור פירותיך שבתחומי וטעם שאסור ליכנס בספינה אומר ריצב"א
חסדא ובהדי פניא
משום דדמי לשט בנהר ואסור גזירה שמא יעשה חבית של שייטין אי נמי שמא ינהיג הספינה והוי כמוליכה ארבע אמות בכרמלית
איתאמרן בבי רבה
בפומבדיתא לאו אליהו
וריצב"א מדקדק נמי מירושלמי שהבאתי שאסור ליכנס בספינה בשבת מדלא קאמר ת"ק לא בשבת ולא בערב שבת דהוה משמע דב"ה
אמרן, ובקפיצה הלך,
מתירין אפילו בשבת כי היכי דנקט ולא בערב שבת משום ב"ה ואור"י דאותן בני אדם שמדליקין נרות בספינה בערב שבת ואוכלין שם
וש"מ אין תחומין למעלה
וסומכין על כך להפליג בספינה בשבת לא שפיר עבדי דסוף סוף הם מפליגין בשבת ומה שפירש רשב"ם שמי שנכנס בספינה בשבת אין
מעשרה. ודחינן לא יוסף
שידה אמרן. ת"ש הריני
לו אלא ארבע אמות אין נראה דקיימא לן כרב דאמר אפילו דיר וסהר דלא שבת באויר מחיצות הלכה כר"ג מדפריך לקמן (ד' מד.) בפשיטות
נזיר יום שבן דוד בא בו
גבי נחמיה בן חנילאי פשיטא דבלא מלו גברי עסקינן דאי בדמלו מאי תיבעי והאמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר ולקמן (ד' מז:) נמי גבי
הנהו דכרי דאתו למברכתא דחשבינן כל העיר כארבע אמות היינו כרב אע"ג דרב חננאל פסיק כשמואל והביא ראיה מחנניה דאמר
אמש הכריע (בן) אחי אבא כו' אין הלכה כן דהא אמרינן בשבת פרק כירה (ד' מ.) הכרעה דברייתא לאו הכרעה היא ועוד דאחי
אבא רבי יהושע והחולק אינו יכול להכריע וכן פסק רב אלפס דקיימא לן כרב באיסורי ועוד רצה רשב"ם להתיר ליכנס בקרון בשבת
ונכרי מוליכו חוץ לתחום וחזר בו משום שמא יפגעו בו ליסטים או שמא ישכח וירד ואין לו אלא ארבע אמות ואומר ר"י דאפילו ליכנס
בו בערב שבת אסור דדוקא בספינה שרי ליכנס בערב שבת אבל הכא כיון דאפשר לו לירד אסור מיהו בספינה אין לו להחמיר אפילו נזדמן
לו יבשה שיכול לירד לא פלוג רבנן
בספינה ועוד אם בהמה מנהיג
בקרון פשיטא דאסור להשתמש בבעלי חיים שמא יחתוך זמורה:
ואסור