נז:
הכונס פרק ששי בבא קמא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא אם אמרת בשומר חנם. נראה דקאי אהא דבעי למילף
לא אם אמרת כו'. מתניתא היא [$ ולא ידענא
היכא תניא]: בכל
לו א מיי' פ"ד מהלכות
א) ב"מ צה., ב) [ב"מ מא:
טענותיו. כלומר כל טענות שעל ידי גנב בין
בשלהי המפקיד (ב"מ דף מא: ושם) ח) שליחות יד בשומר שכר
מזויין ובין שאינו
צד.], ג) שם לד., ד) [לעיל
גניבה הלכה א:
לז ב מיי' פ"א מהל'
מה:], ה) לעיל מה: ב"מ
משומר חנם אע"ג דשומר שכר מתחייב קרנא בלא שבועה קסבר
מזויין דהא שומר חנם פטור בגניבה ואבידה הלכך כשנמצא שקרן
שכירות הל' ב סמג
פ: צג. צה: שבועות מט:,
משלם כפל: תאמר בשומר
שכר שאינו משלם כפל. בטענת גנב
האי תנא כפילא בשבועה עדיפא
מקרנא בלא שבועה ותימה
ו) לעיל מז:, ז) בס"א:
עשין פט טוש"ע ח"מ סי'
כשנחבטה, ח) ד"ה קרנא,
להאי תנא מנלן דפרשה ראשונה
שאינו מזויין אפי' נמצאת בידו דהא
שג סעיף יב:
לח ג מיי' שם טוש"ע שם
ט) צ"ל גנב הוא וגם ס"ד
נאמרה בשומר חנם ושניה בשומר
מעיקרא לא הוה פטר נפשיה מקרנא:
לא אם אמרת בשומר חנם שכן משלם
סעיף ב:
דכפילא כצ"ל רש"ל,
אין לי. שיהא שואל חייב: אלא
שכר איפוך אנא דבפרק השואל (שם
לט ד ה מיי' שם סמג שם
י) [ד"ה ור"י], כ) [ד"ה
תשלומי כפל תאמר בשומר שכר שאינו
שוכר], ל) [ד"ה דמחייב],
טוש"ע ח"מ סי' שמ
בשבורה ומתה. שהן אונס: שפטר
דף צד:) לא קיימא לן אלא משום
משלם תשלומי כפל ואי ס"ד לסטים מזויין
מ) [שייך למתני' לעיל נה:],
סעיף א:
בו שבורה ומתה. דכתיב ביה ומת
דקרנא בלא שבועה עדיפא ועוד
❖
מ ו מיי' פ"ח מהלכות
נ) [צ"ל ונהנית],
גנב הוא נמצא בשומר שכר משלם תשלומי
קשה דבסמוך גבי ק"ו שאין עליו
או נשבר או נשבה וכתיב בתריה
שאלה ופקדון הל' א:
כפל בטוען טענת לסטים מזויין א"ל הכי
מא ז מיי' פ"ג מהלכות
תשובה דפריך מה לשומר שכר שכן
שבועת ה' תהיה בין שניהם (שמות
נזקי ממון הלכה יא
קאמר לא אם אמרת בשומר חנם שכן
תורה אור השלם
כב): חייב בגניבה ואבידה. דכתיב
משלם תשלומי כפל כו' כלומר ולכך
סמג עשין סז טוש"ע ח"מ
משלם תשלומי כפל בכל טענותיו תאמר
❖
ביה [שם] אם גנב יגנב וגו': מה לשומר
דין הוא שיתחייב בגניבה ואבידה
א
1. וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם
סי' שצד סעיף א:
שכר כו'. תאמר בשואל שאין בו כפל
בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל
אדרבה כיון דחמור הוא ה"ל לומר
רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת
בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם
שלא יתחייב כדי שיתחייב כפל וי"ל
לעולם דהא מיחייב באונסין דכתיב
אלא בטוען טענת לסטים מזויין איתיביה
❖
שמות כב יג
יְשַׁלֵּם:
מוסף רש"י
דהא פשיטא דעדיפא חומרא דקרנא
ונשבר או מת וכי נמי טעין לסטים
1 ונשבר או מת א) אין לי אלא שבורה ומתה
שכן משלם כפל בטוען
בלא שבועה מחומרא דכפילא בשבועה
מזויין נטלו הימנו הוה מיחייב נפשיה
גניבה ואבידה מנין אמרת ק"ו ומה שומר
טענת לסטים מזוין.
הגהות הב"ח
דמי יודע שיבא לידי כך ולכך יש
בקרנא ומי שאינו בא לגנוב את
דלענין מיפטר בתשלומין
שכר ב שפטר בו שבורה ומתה ג חייב
הקרן לא ישלם כפל: קסבר האי
(א) גמ' שוכר כשומר חנם
לנו להעמיד פרשה שניה שחייב קרן
הוי אונס וטוען טענת
בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה
גנב הוי לענין כפל אם
דמי. נ"ב אע"ג דרבה
ד
תנא. דונשבר או מת: קרנא בלא
בגניבה בשומר שכר שהוא חמור
נשבע ובאו עדים שהיא
השיב לעיל דמודה בבעלי
ומתה אינו דין ה שחייב בגניבה ואבידה
שבועה עדיפא מכפילא בשבועה.
ופרשה ראשונה שפטור בשומר חנם
אצלו, תאמר בשואל שאינו
חיים אף שהוא ש"ח דחייב
וזהו ק"ו שאין עליו תשובה ואי ס"ד לסטים
דדבר פשוט הוא שזה חמור מזה
שואל עדיף שמתחייב בשבורה ומתה
בא לידי כפל, דכי טעין
בגניבה כיון דאנקטה נגרי
ואמר לסטים מזוין בא
ברייתא מ"מ היינו דוקא
אבל לעשות פירכא על ק"ו שפיר
בלא שום שבועת שקר משומר שכר
מזויין גנב הוא אמאי אין עליו תשובה איכא
עלי ונטל, מחייב את עצמו
שנגנבה באותו ענין שנגרי
פרכינא מכפל אע"פ שהוא חומרא
שפטור עליהן ואע"פ שיש בשומר
בקרן (ב"מ צה.). קרנא
למפרך מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי
ברייתא גרמו כו' כדכתבו
בלא שבועה עדיפא
תוס' לעיל ע"א ד"ה
קטנה כיון שאין בלמד אע"פ שיש
שכר כפל בטוען טענת לסטים מזויין
כפל בטוען טענת לסטים מזויין א"ל קסבר
מכפילא בשבועה. אין
א"ל מודינא לך כו' ע"ש:
בלמד חומרא אחרת חמורה ממנה
אין זה חומר דכפל אינו בשומרין עד
(ב) רש"י ד"ה רבי זירא
זו תשובה, דקרנא דמחייבת
האי תנא ב)קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא
והאי תנא דבסמוך דקסבר קרנא
שישבע לשקר שנגנבה הימנו ואח"כ
וכו' פטר נפשיה הכא
ליה לשואל מכי טעין
בשבועה לימא מסייע ליה השוכר פרה
❖
ג) ו
לסטים מזוין נטלה ואפילו
במאי:
בלא שבועה עדיף מכפילא בשבועה
באו עדים בפרק מרובה (לקמן דף
לא נשבע לשקר, עדיפה
מחבירו ונגנבה ואמר הלה הריני משלם
ס"ל דאפי' פירכא אין לעשות ממנה
סג:) הלכך קנסא משום שבועה הוא
להיות חמורה משומר שכר
ואיני נשבע ואח"כ נמצא הגנב משלם
דקנסיה רחמנא: מסייע ליה.
מפני שזה קולתו גרמה לו שמתחייב
הבא לידי כפל אם כפר
גליון הש"ס
ונשבע על כך לשקר ואם
דלסטים מזויין גנב הוא: ואיני
תשלומי כפל לשוכר סברוה כרבי יהודה
בכפל וזה חומרתו גורמת לו שפטור
רש"י ד"ה לא אם אמרת
אמת אמר פטור מן
נשבע. דאי בעינא משתבע דנגנבה
מכפל וכה"ג איכא בריש ב"מ (דף
דאמר שוכר כנושא שכר דמי ומדקתני ואמר
הקרן (שם). השוכר פרה
וכו' ולא ידענא. ע' ברכות
מפטרינא: לשוכר. דכיון דשילם
ד. ושם) גבי ר' חייא תורת הזמה
מחבירו ונגנבה. אע"פ
דף כ"ה ע"ב רש"י ד"ה
הריני משלם ואיני נשבע מכלל דאי בעי
לא פריך: נמצא ש"ש משלם
❖
מאן שמעת וש"נ:
שהשוכר חייב בגניבה
נמצאת הגניבה שלו: סברוה. רבנן
פטר ליה נפשיה בשבועה ה"ד כגון דקא
ואבדה, מכל מקום אם
תשלומי כפל בטוען טענת לסטים
דבעו לסייעיה לרב יוסף מהא ר"י
רוצה לשקר ולישבע היה
טעין טענת לסטים מזויין וקתני ואח"כ
מזויין. אבל אי גזלן הוא ניחא דטוען
היא דאמר שוכר כשומר שכר דמי
נפטר בשבועה, הלכך כי
הגהות הגר"א
נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר
אמר נגנבה וחייב עצמו
טענת גזלן ונמצא שהוא בידו לא
בהשוכר את הפועלים (ב"מ צג.) ומחייב
[א] תוס' ד"ה נפלה כו'
בקרן נקנה לו הכפל (ב"מ
ש"מ לסטים מזויין גנב הוא אמרי מי סברת
בגניבה: ומדקתני. אינו נשבע
משלם כפל וא"ת אכתי נמצא ש"ש
לד.). שוכר כנושא שכר
והוא כו'. נ"ב והראב"ד
כר"י דאמר שוכר כנושא שכר דמי דלמא
דמי. הואיל ולהנאתו הוא
חולק על זה וכתב דאין זה
משלם כפל בטוען טענת גנב בבעלים
מכלל דאי בעי אשתבועי דנגנבה
ד)
פשיעה וכי יאחזנה בזנבה
אצלו, אע"פ שנותן שכר
ושמא אין שייך כפל בטוען טענת
כדקטעין הוה מפטר והיכי דמי
כר"מ ס"ל דאמר (א) שוכר כשומר חנם דמי
❖
כו':
פעולתו שומר שכר הוא,
גנב בענין זה ואפי' שייך אין לחוש
דמפטר הא מיחייב בגניבה אלא ודאי
איבעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה ותני
דאי לא יהיב שכר הוי
שואל וחייב באונסין, השתא
אי המ"ל ולטעמיך ולא קאמר:
דקטעין לסטים מזויין גנבה בחזקה
שוכר כיצד משלם ר"מ אומר כשומר שכר
קסבר האי תנא קרנא בלא
ה)
דיהיב ליה אגרא לא הוי
רבינו חננאל
וקתני דכי נמצא אותו לסטים משלם
שואל והוי שומר שכר
ר"י אומר כשומר חנם רבי זירא אמר הכא
שבועה עדיפא.
כפל: שוכר כשומר חנם דמי. ובגנב
וא"ת
(ב"מ פ:). שוכר כשומר
וקיימא לן בהא דהלכתא
במאי עסקינן בטוען טענת לסטים מזויין
חנם דמי. דקא יהיב אגר
כרב יוסף דאקשו עליה
ורב יוסף דס"ל לעיל אליבא דההוא
שאינו מזויין הוה פטר נפשיה מעיקרא:
מלאכתו ואינו נוטל שכר על
ופרקינהי. ואשכחן נמי
ונמצא לסטים שאינו מזויין: נפלה לגינה
ואי בעית אימא. לעולם ר"י היא
. תנא דלסטים מזויין ט)הוא וגם סובר
שמירתו (שם)
בפרק אין בין המודר
ונהנית משלמת מה שנהנית: אמר רב
ובגנב שאינו מזויין: וכדמחליף רבה
אותו תנא כפילא בשבועה עדיף א"כ
הנאה מחבירו בענין
ומחזיר לו אבידתו, לא
בר אבוה. בהשוכר את הפועלים [שם]:
בנחבטה אבל אכלה אפילו מה שנהנית
מנלן גניבה ואבידה בשואל דמשומר
ז
שנו אלא כשנכסי מחזיר
ר' זירא אמר. לעולם כשומר שכר
שכר לא יליף וכן יש להקשות לרבי
אינה משלמת לימא רב לטעמיה ו)דאמר רב
אסורין על בעל אבידה,
יוחנן דאסיקנא לעיל אליביה דקסבר
דמי ואפי' הכי לא תסייעיה דהאי
אבל אם נכסי בעל אבידה
היה לה שלא תאכל אמרי הכי השתא אימור
אסורין על המוצא אבידה
לסטים מזויין גנב הוא ובהמפקיד
דקתני כפל בלסטים שאינו מזויין
דאמר רב התם היה לה שלא תאכל היכא
לא יחזיר, דקמהני ליה
(ב"מ דף מא:) מוכח דקסבר כפילא
קאמר וקתני רישא אינו נשבע מכלל
בפרוטה דרב יוסף, בהאי
דאיתזקא היא דמצי א"ל מריה דפירי לא
בשבועה עדיפא בשמעתא דשליחות
דאי בעי פטר נפשיה במאי עסקינן
הוא דלא מחייב למיתב
(ב)
משלמנא היה לה שלא תאכל לאזוקי היא
ריפתא לעני. ואע"ג
יד צריכה חסרון וכן סבר התם ר"א
בטוען טענת לסטים מזויין הלכך
דאמרינן הא דרב יוסף לא
אחריני דפטירה לשלומי מי אמר אלא
ובמרובה (לקמן דף עט: ושם)י) ס"ל דכי
אי בעי איפטר וכשנמצא הגנב נמצא
שכיחא לא דחוהה ואמרו
לא
שאינו מזויין ובר כפל הוא: אמר
מיטמר מאינשי גנב הוא אע"פ
ליתא לדרב יוסף, מכלל
דמודו דאיתא, ולא קשרו
רב. האי דקתני מה שנהנית משלמת שנחבטה קאמר כשחבטה ז)
שבעלים רואין ומסתמא ס"ל הכי בלסטים מזויין וי"ל דנפקא להו
אלא משום דלא שכיחא.
מוכי ישאל וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון ותחתון
על התבואה שיקעתן בקרקע והפסידם והיא נהנית שלא לקתה
מקרקע: ופרכינן אבל אכלה אפי' מה שנהנית לא משלמת. בתמיה:
מעליון כדמסיק בפרק השואל (ב"מ דף צה. ושם) ולאותה מסקנא
לימא רב לטעמיה דאמר. גבי הכניס פירותיו לחצר חבירו שלא
לא נצטרך ק"ו של ברייתא זו והא דמייתי ליה התם היינו מקמי
דתיקו ליה מוכי ישאל וילמד תחתון מעליון:
ברשות בשור שנגח את הפרה (לעיל דף מז:) דקתני הוזקה בהם
סברוה כר' יהודה דאמר שוכר כנושא שכר דמי. משום דהכי
בהמה של בע"ה חייב בעל הפירות ואמר רב כשהוחלקה בהן שנו
קי"ל כסתם מתני' בפ' בתרא דשבועות (דף מט.)
אבל אכלה והתריזה פטור המכניס דהוה לה שלא תאכל והכא
נמי אמר בעל הבהמה בירידתה אנוסה היא שהרי נפלה
דקתני נושא שכר והשוכר משלמים את הגניבה ואת האבידה ורבי
ובאכילתה היה לה שלא תאכל ומה אני יכול לעשות:
ירמיה נמי אית ליה הכי בהמפקיד (ב"מ דף לו. ושם) כ) גבי פעמים
ששניהם בחטאת כו' וביבמות בריש פרק אלמנה (ד' סו: ושם) ל) גבי
לא
כהן ששכר פרה מישראל דמסיק דנהי דמיחייב בגניבה ובאבידה ובהשואל (ב"מ דף צז.) נמי גבי מר בר חיננא אגר ליה כודנייתא לבי
חוזאי וחייבינהו רבא ומסיק דנגנבה: ואי בעית אימא כדמחליף כו'. לא נ"מ מידי אלא לפי דבריו דבעי לאוקמא כר"י רוצה להשיב
לו ובהאומנים (ב"מ ד' פ:) איכא כה"ג ואי בעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה והתם יתיישב טפי שאומר כן כדי להעמיד התם מתני'
נפלה
לגינה נ)והזיקה משלמת מה שנהנית. [א] והוא שאינה יכולה לירד דא"כ אפי' נפלה משלמת
כר"מ ושמא אגב שהביאו שם הביאו כאן: מ)
מה שהזיקה דתחילתה בפשיעה וסופה באונס הוא וסיפא דקתני
ירדה אורחא דמילתא נקט
והוא הדין נפלה
כיון שיכולה לירד:
א"נ