סא:
הכונס
פרק ששי בבא קמא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ולית ליה לר"ש שיעורא. קס"ד הכל לפי היזק הדליקה ישלם
באגני. כמו באגנות (שמות כד) קוניי"ש בלע"ז: מתני' באמצע
סא א מיי' פי"ד מהל'
א) ב"מ קיח: ב"ב כ:,
לא
אפילו אין ראוי לעבור: יעמיד אדם תנור בתוך
בית כור. אם יש לו חצי בית כור לכל רוח פטור. ובקולחת שדילגה
ב) פי' ר"ש דמתני'. רש"ל,
נזקי ממון הלכה ב
ג) לעיל כב: מג:, ד) [עי'
סמג עשין סט טוש"ע ח"מ
ביתו כו'. שיכול לעכב עליו בעל העלייה אם הבית של אחד והעלייה
וכדאוקימנא [ע"א] אבל נכפפת בוערת והולכת כל שעה אפילו עד מאה
בתוס' ב"ב כט: ד"ה
סימן תיח סעיף ג:
מיל חייב: הכל לפי הדליקה. קס"ד ה"ק הכל ישלם כל כמה
של אחר היה מעמידו בעלייה בעל הבית מעכב ובקונטרס
סב ב ג מיי' פ"ט מהל'
ומודה], ה) [לעיל ה: ס.],
בין קרוב: גמ'
ו) [שמות כב], ז) הוא פי'
פירש לענין בני העיר שמעכבין עליו
שהדליק בין רחוק
שכנים הלכה יא סמג
מתני' המדליק בתוך
עשין פב טוש"ע ח"מ סימן
רשב"ם לעיל בפ' שני כב:,
לא יעמיד. בני
קנה סעיף א: וכמו שפירש ניחא דהוי דומיא דאינך
העיר מעכבין
באגני דארעא מקרו:
ח) [צ"ל אחר ד"ה במדליק],
מתניתין דהתם בפרק לא יחפור
עליו שלא תבער האש בתקרה:
❖
סג ד מיי' פי"ד מהל' נזקי
ט) [רש"ל],
שלו עד כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן
ממון הלכה ח סמג
מעזיבה. טיח של
(ב"ב דף כ:):
סיד על תקרה.
עזריה אומר רואין אותו כאילו הוא באמצע
תיח סעיף יג: לפלוג וליתני בדידה. וא"ת השתא
עשין סט טוש"ע ח"מ סי'
ודומה לו בספר עזרא (נחמיה ג)
בית כור ר"א אומר ט"ז אמות כדרך רה"ר רבי
תורה אור השלם
נמי קא מפליג בדידה
ויעזבו (את) ירושלים עד החומה:
סד ה מיי' שם הל' י:
עקיבא אומר חמשים אמה ר"ש אומר שלם
סה ו ז ח מיי' שם הל'
1
1. כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה
ובכירה. שפחותה מתנור ואין
במדליק בתוך שלו וי"ל דע"כ סיפא
יב והל' ח ט סמג שם
ישלם המבעיר את הבערה א הכל לפי
קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ
מבעירין בתוכה אש גדול: לפי
בתוך ביתו של חבירו מדליק דאי
❖
טוש"ע שם:
הדליקה: גמ' ולית ליה לר"ש שיעורא
הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם
גובה. כשהאש גבוהה וגדולה קופצת
במדליק בתוך שלו אע"פ שדרך בני
יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת
❖
למרחוק: מתני' אלא גדיש של
הַבְּעֵרָה: שמות כב ה
בדליקה והתנן לא יעמיד אדם תנור בתוך
אדם להניח בבתים היה פטור דהא
א) ב
מוסף רש"י
חטין או גדיש של שעורין. אם חטין
קתני רישא וחכ"א אינו משלם אלא
הבית אלא אם כן יש על גבו גובה ד' אמות
חטין אם שעורין שעורין: היה גדי
גדיש של חטין או גדיש של שעורין
אלא אם כן יש על
היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה
הגהות הב"ח
גבו גובה ארבע אמות.
כפות לו כו' חייב. על הגדי דבעלי
משמע דאפילו מוריגים וכלי בקר
שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם
(א) רש"י ד"ה מוריגין וכו'
חלל גובה ארבע אמות
ג
שדרך להניח בגדיש לא משלם אלא
חיים נמי אתרבו מאו הקמה ומשום
ו)
מפי התנור עד התקרה,
יתידות. נ"ב ובע"ז דף כד
מה שהזיק ר' שמעון אומר לא נאמרו שיעורין
גדיש לבדו והשתא בכל ענין שנעמיד
דקם ליה בדרבה מיניה ליכא
כדי שלא יאחוז האור
ע"ב איתא דבקרשים עצמם
❖
הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם אמר רב
בתקרה (ב"ב כ:). עד
הן פגימות ע"ש:
דברי רב כהנא פריך רבא עליה
למפטריה דאינו חייב מיתה על
שיהא תחתיו מעזיבה.
נחמן אמר רבה בר אבוה הכל לפי גובה
שפיר דאם ר"ל רב כהנא מחלוקת
העבד דהואיל ואינו כפות היה לו
אשטרי"ך בלע"ז טיח
הדליקה אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר
קרקע, שלשה טפחים.
בתוך שלו ופליגי במוריגין וכלי בקר
לברוח ופטור עליו ממיתה ומתשלומים.
לעזי רש"י
שלא תבער התקרה
דר"י מחייב וחכמים פוטרין אבל
אבל היה עבד כפות לו פטור אפילו
שמואל הלכה כר' שמעון וכן אמר רב נחמן
ב)
תחתונה של עליה, ועל גביו
קוניי"ש [קונקי"ש].
אמר שמואל הלכה כר"ש: מתני' המדליק
במדליק בשל חבירו אפילו רבנן
על הגדי ועל הגדיש דחייב מיתה
❖
ד' אמות (שם). ובכירה.
שקתות, אגנים.
ד
אף היא כלי חרס ששופתים
מחייבי אמוריגין וכלי בקר אם כן
על העבד דכתיב נקם ינקם (שמות
את הגדיש והיו בו כלים ודלקו ר"י אומר
קדירה על חללה ואין עושין
שפיר פריך דליפלוג בדידה בגדיש
כא) וקם ליה בדרבה מיניה ואפי' לא
בתוכה היסק גדול כמו
משלם מה שבתוכו וחכ"א אינו משלם אלא
רבינו חננאל
עצמה דהא בירה נמי לא מיתוקמא
התרו בו שאינו נהרג הא קי"ל
שעושין בתנור (שם) שאין
גדיש של חטין או של שעורין היה גדי
ג) ה
היסק שבה גדול, טפח.
נגאני דארעא מקרו, פי'
אלא במדליק בשל חבירו ואם ר"ל
(כתובות ד' לד:) דחייבי מיתות שוגגין
מעזיבה יהא תחתיה (ב"מ
מקום אשבורין מלשון
כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב
רב כהנא מחלוקת במדליק בתוך שלו
פטורין. ובגדי לא שני לן בין כפות
קיח:). ואם הזיק. שדלק
שררך אגן הסהר, וישם
עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו
דפליגי אפילו בארנקי דר' יהודה
לשאינו כפות ואיידי דנקט בעבד נקט
הבית והדליק את סביביו
באגנות. אמר רב נחמן
(שם) אחר שהיו שם כל
אמר רבה בר אבוה הכל
פטור ומודים חכמים לר"י במדליק את
מחייב אע"פ דאין דרך ארנקי להניח
בגדי. ז)ואיכא דאמרי בגדי נמי דוקא
ד) ו
השיעורין הללו, משלם
לפי גבוהה של דליקה.
בגדיש ורבנן פטרי אפי' במוריגין
נקט סמוך פטור דהיה לו לברוח
הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכה שכן
מה שהזיק. ואע"פ
פר"ח זצ"ל למעלה מגובה
דרך בני אדם להניח בבתים: גמ' אמר רב
והכי קאמר היה עבד כפות לו או
כדפרישית מ"מ כשמסיים אבל במדליק
כן מעכבין עליו השכנים
של דליקה צריך ארבע
להרחיק בכל השיעורים
אמות. אמר רב יהודה
בתוך של חבירו ד"ה משלם כל מה
גדי סמוך לו פטור ואע"ג דפשיט
כהנא מחלוקת במדליק בתוך שלו והלכה
הללו, שמא ידליק בתיהם
אמר שמואל הלכה כרבי
שבתוכו אפילו אארנקי נמי קאי
בשילהי פ' שני (כז.) שורו כממונו דאם
ואין לו מה לשלם (ב"ב
שמעון. ורבינו חננאל ז"ל
ואכלה בתוך של חבירו דר"י ה) מחייב אנזקי
דמשמע ד"ה משלם כל מה שבתוכו
הניח גחלת עליו ונשרף חייב התם
כ:). היה גדי כפות
כתב בשמעתין ובפרק
טמון באש ורבנן פטרי אבל במדליק בתוך
לו. לגדיש, ועבד סמוך
הבית והעליה נראין
לרבנן כמו לר"י הלכך פריך שפיר
הוא דהניח על גבי שור דלא היה לו
לו. לגדיש, ונשרף עמו
הדברים כי הא דר' שמעון
של חבירו דברי הכל משלם כל מה שבתוכו
לפלוג וליתני בדידה דלשמעינן אפי'
לשור ליטול אבל הכא היה לו לברוח:
חייב. אגדי ואגדיש, לפי
שיטה היא, משום
גמ' בתוך של חבירו. אין לו רשות
א"ל רבא אי הכי אדתני סיפא מודים חכמים
שאין לו דין מיתה בשביל
ארנקי בגדיש דאין דרכו להניח דהוי
דאמרינן התם אמר (רבא)
העבד שהיה לו לברוח
[אביי] רשב"ג ור' יהודה
והוי כמאבד בידים: במדליק את
רבותא טפי ועוד שקשה לשון המשנה
לר"י במדליק את הבירה שמשלם כל מה
ור' שמעון כולהו סבירא
(לעיל כב: וכעי"ז לעיל
הבירה. בתוך של חבירו הוא ואפ"ה
דקתני שדרך בני אדם להניח בבתים
מג:). עבד כפות לו
שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים
להו כל שנתנו לו חכמים
וגדי סמוך לו כו'
רשות אם הזיק פטור
דאפי' אין דרך נמי מחייבי רבנן
יהיב טעם משום דדרך בני אדם
לפלוג וליתני בדידה בד"א במדליק בתוך שלו
פטור. אגדי ואגדיש, דקם
מלשלם. ר' שמעון דתנן
במדליק בתוך של חבירו:
להניח כלים בבתים אבל גדיש לא:
ליה בדרבה מניה, שההורג
והלכה ואכלה בתוך של חבירו אבל מדליק
ר' שמעון אומר לא אמרו
אלא
אמר רבא בתרתי פליגי
בדידה. בגדיש ולשמעינן אע"פ שאין
העבד נהרג דכתיב נקם
כל השיעורין הללו אלא
בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה
ינקם, והאי דנקט גדי
אם הזיק פטור מלשלם.
דרך להטמין בו חייב הואיל והדליק
ט)[פליגי] במדליק בתוך שלו
משום דמוקמינן בגדי
היה גדי כפות ועבד סמוך
שהיה בתוכו אלא אמר רבא בתרתי פליגי
כו'. דר"י מחייב אפי' ארנקי בגדיש
לתוך של חבירו וכ"ש בירה: בתרתי
דחד ועבד דחד, דבגדיש
לו נשרף עמו חייב בגדי
פליגי במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה
פליגי [פליגי] במדליק בתוך שלו כו'.
שאין דרך להניח מדנקט מודים
ועבד ליכא לאוקמי הכי,
ופטור על העבד, שהיה לו
דאורחא דמלתא לשדורי
לעבד, כיון שראה האש
בתוך של חבירו דר"י מחייב אטמון באש
חכמים במדליק את הבירה דלכך נקט
ופטרי רבנן אפילו כלים שדרכן
אינש עבדיה לשמור גדישו,
היה לו לברוח, לא ברח
בירה שרוצה למצוא שיחייבו רבנן אפי'
להטמין בגדיש דהא גזירת הכתוב
ורבנן סברי לא מחייב ופליגי נמי במדליק
ואיידי דנקט גבי עבד
הוא גרם לעצמו. ואוקמה
בארנקי כמו ר"י ואי רבי יהודה לא
הוא דטמון באש פטור ור' יהודה
כפות וסמוך, נקט גבי גדי
רבה למתניתין בתרתי
בשל חבירו דר"י סבר משלם כל מה שבתוכו
כפות וסמוך, ואע"ג דבגדי
פליגי במדליק בתוך שלו
מחייב במדליק בתוך שלו אלא דוקא
מחייב אטמון ובכלים ל"ש אותן שאין
ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן
אין לומר היה לו לברוח,
והלכה ואכלה בתוך
ז
במוריגין הוה ליה לפלוגי בדידה
דרכן להטמין ול"ש אותן שדרכן
שהרי אין בו דעת, ואם
שלחבירו דר' יהודה
להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא
להטמין: בירה. מגדל גדול:
אינו כפות וסמוך נמי חייב
ולימא דמודים חכמים במדליק גדיש
מחייב אטמון ורבנן פטרי.
ח)
דמשלם כלים שאין דרכן להטמין
בגדיש
כדאמרינן (לעיל כז.) שורו
ופליגי נמי מדליק בתוך
מוריגין. קרשים ט) [נקובים] ובהן
של חבירו דחייב במוריגין אלא ודאי
כממונו (לעיל כב:).
של חבירו, ר' יהודה
לא משלם תנו רבנן המדליק את הגדיש
(א) יתידות ודשין בהן את התבואה:
מחייב ר"י במדליק בתוך שלו אפי'
מחייב כל מה שהיה
והיו בו
כלים ודלקו ר"י אומר
משלם
בארנקי בגדיש ורבנן לא מחייבי אפי'
בתוכו ואפילו ארנקי,
ד"ה
ורבנן אמרי כלים שדרכן
במוריגין דקתני אינו משלם אלא גדיש
כל מה שהיה בתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש
ח
להיטמן בגדיש כגון
של חטים כו' ופליגי נמי במדליק
של חטין
או גדיש של שעורין ורואין מקום כלים כאילו הוא
מלא תבואה
מוריגין וכלי בקר הוא
דמשלם, כלים שאין דרכן
בתוך של חבירו דר' יהודה מחייב
במה להיטמן בגדיש לא משלם.
אפי' בארנקי בגדיש ורבנן לא מחייבי
אלא במוריגין של חבירו שדרכו להניח בגדיש או ארנקי בבית שדרך להניח כל דבר בבתים וטעמייהו יש לפרש דר' יהודה לא פטר בטמון כלל
ורבנן במדליק בתוך שלו פטרי כדמשמע קרא כי תצא אש ט)(ומשמע) דאיירי דמדליק בתוך שלו אבל במדליק בתוך של חבירו מחייב בדבר שדרכו
להטמין דלא אשכחן דפטר ביה קרא טמון
ובדבר
שאין דרכו פטרי
מסברא דלא אבעי
ליה לאסוקי אדעתיה שיניח
אדם ארנקי בגדיש:
במה