מרובה
פרק
שביעי בבא קמא
סד.
מסורת הש"ס
רבינו חננאל
כשהוא אומר שה כו'. אף על גב דחמור כתיב ברישא נקט
לרבות שאר דברים. כל הני: אילו כן. לשון תשובת שאילה
הן:
א) [בעלי חיים], ב) זבחים
אמר מר יאמר שור וגניבה.
אף כל קדוש בבכורה. ולא מתרבי מדרשא אלא חמור הלכך
מה
כי האי גוונא משום דהכי מסיק מילתיה שפיר:
ד: ח: חולין סו. [כריתות
מקשינן עליה מי כתיב
יאמר
כא.], ג) [חולין סו.],
קרא הכי, קרא הכי הוא
גניבה ושור וחיים והכל בכלל. שאל הר"ר אשר מלוני"ל
היה לך להביא שלא נכתב חמור להכי כתב חמור דע"כ כלל ופרט (ג)
ד) וא"כ אינו יכול לומר הצד
דכתי' אם המצא תמצא
לשאר דברים אתי: והכל בכלל. חיים דמשמע לרבות כל בעלי
את ר"י היכי ס"ד
דמגניבה שור וחיים מרבינן כל דבר
השוה שבהם. העתק
בידו הגניבה משור עד
מחילופי גרסאות, ה) ותימה
חיים למה לי: מי כתיב שור. ברישא
ולא יהיה אלא פרט וכלל דלא הוה
(ד)
חמור עד שה חיים שנים
דלא הי' צריך לומ' דברה
ישלם. וכי תימא הכי קאמ'
והדר גניבה דהוה ליה פרט וכלל
מרבינן מיניה אלא ב"ח והשתא בעי
כשהוא אומר שה הרי שה אמור הא מה אני
וכו' דמבעי' ליה לכדתני'
אלו נאמר שור וגניבה
דנימא הכל בכלל דנעשה כלל מוסיף
לרבויי בכלל ופרט וכלל טפי ממאי
מקיים גניבה לרבות כל דבר יאמר שור שה
ידו כו' ולימוד דהמצא
הייתי דן כך וכך, וכי
המצא או תמצא תמצא לא
על הפרט גניבה ושור כתיב דהוה
דמשמע כללא בתרא והשיב לו ר"י כיון
איפשר לומר כך, והלא
וגניבה והכל בכלל אילו כך הייתי אומר מה
משמע ליה וכדפירשו
אלו כתי' קרא שור וגניבה
ליה כלל ופרט ושור אין מידי אחרינא
דלא מסיק אכתי אדעתיה צד קדושה
התוספות לקמן. העתק
הפרט מפורש דבר הקדוש בבכורה אף כל
והוה ליה שור פרטא
לא: וכי תימא אילו נאמר קאמר. אילו
בבכורות וקרב לגבי מזבח א"כ אם
❖
מחילופי גרסאות,
וגניבה כללא, ופרט ואחר
דבר הקדוש בבכורה מה יש לך להביא חמור
כך כלל איתרבי ליה כל
נאמר מה הפרט מפורש בעלי חיים
נאמר שור ברישא והדר גניבה לא
מילי, חיים למה לי. וכי
כשהוא אומר חמור הרי חמור אמור הא מה
נמצא שאין כלום בכלל בתרא דחיים
היה צריך לכתוב יותר ולמה לא
תימא לא דריש אלא לקרא
הגהות הב"ח
אני מקיים גניבה לרבות כל דבר יאמר שור
נכתב כן: אילו נאמר שור וגניבה.
יותר מכעין הפרט והואיל וכן הוא
דכתי' גנבה ושור, או הכי
(א) גמ' מה יש לך
הוה ליה כלל ופרט ואין
וחמור שה וגניבה והכל בכלל אילו כך הייתי
אית לן למימר דחיים כלל הוא להיות
בתמיה. הא ודאי ה"ל פרט וכלל
להביא שה: (ב) שם כשהוא
בכלל אלא מה שבפרט,
משמע כל דבר כמו גניבה באם
ושפיר קשיא לי' ומאי אילו כן קמהדר
אומר מה הפרט מפורש בעלי חיים אף כל
אומר חיים הרי בעלי
שור אין מידי אחרניא לא.
ליה: אלא כדכתיב קאמרי. בתמי'.
אינו ענין לחיים ממש תניהו לענין
חיים: (ג) רש"י ד"ה
אמר רבא, תנא אחיים
ב"ח מה יש לך להביא שאר בעלי חיים
אף כל וכו' כלל ופרט
דכתיב בסופא דקרא הוא
כל דבר או נפרש חיים לשון חשיבות
גניבה ושור הא הוה ליה כלל ופרט
כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור הא מה
וכלל לשאר: (ד) תוס'
דסמוך, ודריש ליה בכלל
א)
כמו אחייה לקרן כעין שגנב דלקמן
ומאי הכל בכלל דקא קשי' לי' ומאי
ד"ה יאמר וכו' ולא יהא
ופרט. ואקשינן, כללא
אני מקיים גניבה לרבות כל דבר אמר מר
אלא פרט: (ה) בא"ד
ולהכי קאמר והכל בכלל דאם לא
מה הפרט מפורש דמהדר ליה הא
קמא הגנבה דמשמע כל
יאמר שור וגניבה מי כתיב שור וגניבה גניבה
מתיישב לפי' ר"י וכו'
דבר ואפילו דבר שאין בו
כלל ופרט לא מרבי מידי: אחיים
בא לרבות מכעין הפרט אלא בעלי
למימר שיהיה הכל בכלל
רוח חיים, כללא בתרא
ושור הוא דכתיב וכי תימא אילו נאמר קאמר
סמיך. גניבה דה"ל כללא קמא סמיך
חיים לא יכתוב שום פרט אלא גניבה
חיים מאי קמשני וכו' והא
חיים דמשמע בעלי חיים
אילו נאמר שור וגניבה ומי מצית אמרת מה
וחיים וליהוי גניבה כלל וחיים פרט
ליה אחיים דהוי כללא בתרא ודריש
מכח פרטות בא לרבות
בלבד. וכיון דלא דאמי
בכלל חיים אפילו לאו:
כללא קמא לכללא בתרא,
ונ"מ בעלי חיים והא דפריך הא לא
בכלל ופרט וכלל וסיפא דקתני
הפרט מפורש הוה שור פרט וגניבה כלל
היכי דינינן להו בכלל
דמיא כללא בתרא לכללא קמא
ויאמר גניבה שור ושה וחמור והכל
פרט וכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט
ופרט וכלל. ופרקינ', תנא
אע"ג [דפרישית] דחיים משמע כל
בכלל הואיל ואחיים סמיך ליה מאי
דבי ר' ישמע' דדריש
ואיתרבו להו כל מילי אלא כדכתיב קאמרי
כללות ופרטות כי האי
דבר כמו כלל דגניבה מ"מ הואיל
קשיא לי' הא טפי לא כתיב אם המצא
גניבה ושור מי מצית אמרת הכל בכלל או
גונא. והכי קא קשיא ליה
ומשמעות פשט שלהן אין שוה אין
תמצא קשיא ליה כדאמר במסקנא
להאי תנא, כיון דכי
מה הפרט מפורש הוה ליה גניבה כלל ושור
דרישנא ליה להאי קרא
לעשות כלל ופרט וכלל מהם ומשני
ומיהו אפסקיה גמרא למילתי' דרבא
הכי מיתרבי ליה כל מילי,
פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט
ה"א קרב לגבי מזבח אין וכלל חיים
בפרכי אחריתי ולא שבק לאסוקיה
אם המצא תמצא בידו
שור אין מידי אחרינא לא אמר רבא תנא
למילתי': והא לא דמי כללא בתרא.
כמשמעותיה ומכעין הפרט אנו
הגנבה למה לי. והכי
פשיט, לא מיתרבי להו כל
אחיים קא סמיך ליה וכלל ופרט וכלל קא"ל
ממעטינן שאר ב"ח שאין קריבין לגבי
דלא כייל אלא בעלי חיים לכללא
מילי דאיכא למיפרך, והכי
קמא דמשמע כל דבר: הא תנא
מזבח כמו בכל מקום דכעין הפרט
והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא הא
... פשיט אלו נאמר גנבה
דבי רבי ישמעאל. בשילהי אלו טריפותג):
אתא למעוטי מכללא בתרא והכל
שור וחיים הכי דינינן ליה
תנא ב) דבי רבי ישמעאל הוא דכה"ג
הכי כלל ופרט וכלל ואי
והכי קא קשיא ליה. לתנא דבי
מתיישב (ה) כפי' ר"י אך האחרון דקאמר
דריש כללי ופרטי והכי קא קשיא ליה
אתה דן אלא כעין [הפרט]
חזקיה בסיפא דמילתא: אם המצא
יאמר גניבה שור ושה וחמור וחיים
מה הפרט מפורש דבר
אם המצא תמצא למה לי יאמר שור וגניבה
תמצא. דמשמע ריבויי למה לי. והשת'
והכל בכלל דכיון דמכח פרטי בעי
הקרב על גבי המזבח, אף
וחיים והכל בכלל אילו כן הייתי אומר מה
כל דבר הקרב על גבי
קא מפרש לה רבא לכולא מתני':
למימר שיהיה הכל בכלל מאי קמשני
המזבח, מה יש להביא,
הפרט מפורש דבר הקרב לגבי מזבח אף כל
הכל בכלל. דמתרבי כל כעין הפרט
אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש
שה. כשהוא אומ' בפסוק
הקרב לגבי מזבח מה יש (א) להביא שה כשהוא
דבר המטלטל וגופו ממון: הא מה
בעלי חיים והא מכח פרטות בא
שה (רישא) [הרי שה]
אמור, הא מה אני מקיים
אני מקיים גניבה. דדרשינן בכלל
לרבות אפי' לאו בעלי חיים ואור"י
אומר שה הרי שה אמור הא מה אני מקיים
גניבה לרבות כל דבר.
ופרט לרבות כל דבר: יאמר גניבה
דהמתרץ לא הבין דברי המקשן
גניבה לרבות כל דבר יאמר גניבה ושור ושה
ויאמר גניבה שור ושה
ושור ושה וחמור וחיים והכל בכלל.
וחיים כול'. וכולם
וחוזר ומקשה לו אותה קושיא עצמה
וחיים והכל בכלל אילו כן הייתי אומר מה
דרישתין כעניין הזה.
אם המצא תמצא ל"ל ומשני אילו כן
ומפרש דבריו ואין נראה דאין זו
ואסיקנה, ויאמר גניבה
הפרט מפורש דבר הקדוש בבכורה אף כל
הייתי אומר אף כל ב"ח להכי
סוגיית הגמ' אלא תנא אחד הוא
כלל, שור ש[ה וחמ]ור
דבר הקדוש בבכורה מה יש לך להביא חמור
פרט, חיים חזר וכלל, כלל
איצטריך אם המצא תמצא למימר
ששואל ומשיב לעצמו לכך נראה לפרש
ופרט וכלל אי אתה דן
[כשהוא אומר חמור] הרי חמור אמור הא מה
דלאו מגניבה וחיים דרשינהו לכלל
דהתנא לרווחא דמילתא בא לפרש
אלא כעין הפרט מפורש
אני מקיים גניבה לרבות כל דבר יאמר גניבה
אלא מאם המצא תמצא ושדינהו לכל
דאפילו תאמר שאין חילוק בין ב"ח
מבעלי חיים [] ...ן אף אני
אביא כל בעלי חיים. ואם
ושור ושה וחמור וחיים והכל בכלל אילו כן
לשאין בעלי חיים ולא ממעטינן מחיים
הני פרטי בינייהו כדמפרש לקמן [ע"ב]:
תאמר מה לפרט שכן דבר
הדר פריך תנא דבי חזקיה מה יש
דלאו ב"ח אפ"ה מפרטא דשור לא
הייתי אומר מה הפרט מפורש בעלי חיים אף
הקדוש בבכורה שאר
לך להביא שאר ב"ח כשהוא אומר
תרבה כל דבר המטלטל וגופו ממון
בעלי [חיים] שאינן
כל ב"ח מה יש לך להביא שאר ב"ח כשהוא
קדושין בבכורה מנין.
חיים הרי בעלי חיים אמור. כלומר
ותקשה לך המצא תמצא ל"ל דהא לא
אומר חיים הרי חיים אמור הא מה אני מקיים
כשהוא אומ' חיים דנין
(ב)
מקרא בהדיא נפקי ולאו מכלל ופרט
מרבינן מפרטא דשור אלא דבר
אותו בפרט וכלל,
גניבה לרבות כל דבר
אם המצא תמצא ל"ל
הלכך מה אני מקיים כלל ופרט לרבות
הקרב לגבי מזבח ומסיק ויאמר
ואיתרבו לי[ה ש]אר בעלי
אי
חיים. ומה אני מקיים
כל דבר ואכתי המצא תמצא למה
גניבה ושור וחמור שה וחיים והכל
גניבה, לרבות כל דבר.
לי. והכי מסקנא דתנא דבי חזקיה:
בכלל וא"כ המצא תמצא למה לי ומשני אילו כן הייתי אומר מה
הפרט מפורש ב"ח עתה שאין מוצא טעם אחר מחלק בין בעלי
אי
חיים לשאין בעלי חיים אבל בתחלה שהיו לו טעמים אחרים לא חושש אם לא נחלק והשתא איצטריך המצא תמצא לרבות שאין בעלי חיים
ופריך מה יש לך להביא בעלי חיים כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור ולמה לי כל הני פרטי הא מה אני מקיים גניבה פירוש כלל
ופרט וכלל לרבות כל דבר ועוד שאלו דאמאי הוצרך לומר מה הפרט מפורש ב"ח ה"ל למימר אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש
דבר שנבלתו מטמא לאתויי עופות טהורים ולא הוי מצי לאקשויי תו כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור כו' ושפיר איצטריך המצא תמצא
ואור"י דסובר זה התנא שאין לנו לתלות זה הדבר בצד טומאה ד)כיון שטומאה חלוקה יותר מדאי שזה במגע ובמשא וזה בבית הבליעה
דוקא ועוד שאלו למה ליה לרבא למימר דאם המצא תמצא קא קשיא ליה וצריך להפוך דברי הברייתא ולומר גניבה ושור לימא דחזקיה
אתא לפרושי למה כל הני פרטי ואאם המצא תמצא סמיך וכבני מערבא ס"ל דאמרי בשני כללות הסמוכי' זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל
ופרט וה"ק יאמר המצא ושור וגניבה והכל בכלל אבל המצא תמצא לא חשיב להו שני כללות דדברה תורה כלשון בני אדם ומשני דמשור לחודיה
ועם שני כללות לא אתי ומסיק ויאמר המצא ושור וחמור ושה וגניבה והכל בכלל אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש ב"ח והשתא מסיים שפיר
כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור הא מה אני מקיים כלל ופרט לרבות כל דבר והוי אתי מסקנא דברייתא שפיר דלפי מה שמפרש רבא
דהמצא תמצא קא קשיא ליה אין מתרץ בברייתא עצמה כלום וגם מה שמזכיר שור קודם לגניבה הוה אתי נמי שפיר והשיב לו ר"י חדא דאין
לומר ה)דברה תורה כלשון בני אדם אלא במקום שאי אפשר לומר בע"א ואין להאריך כאן בזה ועוד דא"כ היאך היה יכול לומר אילו כן הייתי
אומר מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח וקדוש בבכורה הא ע"כ כיון דסבר האי תנא דשני כללות הסמוכים זה לזה בריבה ומיעט וריבה דיינינן
ליה א"כ משני כללות הוה מרבינן כל
דבר דהא ליכא למימר הטל פרט ביניהם כבני מערבא דא"כ תקשה ליה שה למה לי כדפריך בסמוך:
אי