מרובה
פרק שביעי
בבא קמא
סח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אי הכי קשה מציעתא לרב. דאין להופכו כיון דברייתא לא מוכחא
מי איכא נשתרש. הא לא אהנו מעשיו דשינוי רשות ששינהו
מג א מיי' פ"ב מהל'
א) [מכילתא משפטים פ'
מרשותו לרשות לוקח בלא יאוש ליכא למ"ד דקני: לאחר יאוש.
מידי שצריך לתרצה ולהפכה:
יב], ב) [לעיל סה:],
גניבה הל' יא טוח"מ
מה
ג) מהרנ"ש מ"ז, ד) [שמות
סי' שנ:
ו) טביחה דאהנו מעשיו. משמע דסבר ר"א דשינוי קונה דאהנו
דאהנו מעשיו דהשתא קני לוקח בתרתי יאוש ושינוי רשות: ואי
מד ב ג מיי' שם פ"א הל'
כב], ה) ס"א ל"ג, ו) [שייך
ס"ד יאוש. גרידא קניה גנב אמאי
משלם ארבעה וחמשה הא
מעשיו משמע לאפוקי מרשות בעלים דומיא דאהנו מעשיו
לע"ב], ז) [וע' תוס' ב"מ
יח טוח"מ שם:
❖
מה ד מיי' שם הל' יז
דמי בעלמא הוא דאית להו לבעלים
דמכירה וקשה לפי' רשב"ם דמפרש
צו: ד"ה זיל שלים],
טוח"מ שם:
גביה ושלו טבח ומכר: כדאמר
בפ"ק (ד' יא.) אהא דאמר עולא
מי איכא נשתרש אלא לאחר יאוש ואי ס"ד
מו ה מיי' שם הל' יח
רבא. לקמן בשמעתין: ששנה בחטא.
א"ר אלעזר שמין לגנב ולגזלן דהיינו טוח"מ שם:
יאוש קני אמאי משלם תשלומי ארבעה
הגהות הב"ח
מז ו מיי' שם ופ"ה שם
לענין פחת נבילה דהוי דנגזל
ולעולם לפני יאוש ואע"פ דלא אהנו
וחמשה שלו הוא טובח שלו הוא מוכר אמרי
(א) גמ' שינוי במקומו
הלכה ג ועיין בהשגות
מעשיו מחייב: שאינה חוזרת. קס"ד
משום דלא קני לה גזלן בשינוי
עומד כצ"ל: (ב) רש"י ד"ה
ובמ"מ ופ"ב מהלכות
כדאמר רבא מפני ששנה בחטא הכא נמי
וי"ל דדוקא בשינוי שאין הגזלן עושה
דה"ק דלא מחייב אלא היכא דמכירתו
אלא כו' לא סגי דלאו
גזילה הלכה א טוש"ע ח"מ
מפני ששנה בחטא ת"ש וטבחו או מכרו
❖
1
סימן שנג סעי' ג וסי' שסא
לפני יאוש כצ"ל:
מכירה גמורה וקנייה לוקח: אמאי
בידים לא קני כגון שמתה הבהמה
סעי' ד וסי' שסב סעי' ג'
א) מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה
אינה חוזרת. שינוי רשות בלא יאוש
אבל שינוי שעושה הגזלן בידים
טוח"מ סי' שנ:
חוזרת אימת אילימא לפני יאוש אמאי אינה
מי קני: לאחר יאוש. דכי מטא ביד
מח ז מיי' פ"א מהל'
כגון טביחה מודה ר"א דקני א"נ
הגהות הגר"א
גניבה הלכה יח
חוזרת אלא לאחר יאוש ואי ס"ד קנייה אמאי
אהנו מעשיו דטביחה היינו
לוקח איכא תרתי יאוש ושינוי רשות
[א] גמ' (דהוי ליה יאוש
טוח"מ סי' שנ:
וקנייה: ואי ס"ד קנייה. גנב ביאוש
שמחסרה מן הבעלים ולאו דקני ליה
משלם ד' וה' שלו הוא טובח שלו הוא
❖
מט ח מיי' פ"א מהל'
ושינוי רשות) תא"מ:
גרידא אמאי משלם כו': כדאמר
ולא הוי כאהנו מעשיו דמכירה ז):
גניבה הל' יז טוח"מ
מוכר כדאמר רב נחמן א פרט לשהקנה
❖
שם:
רב נחמן. לקמן בשמעתין: פרט
מה
לשלשים יום הכא נמי פרט לשהקנה
מוסף רש"י
לשהקנה לו לשלשים יום. כלומר
לשלשים יום מיתיבי גנב ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי כפל והשני
לעולם לפני יאוש והאי אינה חוזרת
שינוי במקומו עומד.
תורה אור השלם
אינו משלם אלא קרן בלבד גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי
אע"ג דאישתני לא נפיק
דקתני לא למעוטי היכא דלא אהנו
❖
1. כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ
מרשות בעלים (לעיל סה:).
ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל גנב וטבח ובא אחר וגנבו
מעשיו דאע"ג דלא אהנו חייביה רחמנא
שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ
הראשון משלם תשלומי ד' וה' והשני אינו משלם תשלומי כפל אלא
הואיל ושנה בחטא אלא למעוטי היכא
חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת
הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת
דלא מכר גנב ללוקח אלא לעשות בה
רבינו חננאל
קרן בלבד קתני מיהא מציעתא גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם
❖
ב
שמות כא לז
הַשֶּׂה:
מלאכה שלשים יום דהוא כשכירות
תשלומי ד' וה' והשני משלם תשלומי כפל אימת אילימא לפני יאוש שני
ופרקינן, לא תימא
בעלמא: ושני אינו משלם אלא קרן.
שנשתרש בחטא אלא
אמאי משלם תשלומי כפל שינוי רשות בלא יאוש מי איכא למ"ד דקני אלא
אימא ששנה בחטא גם
לגנב ראשון דכתיבד) וגונב מבית האיש:
רבינו חננאל (המשך)
פשיטא גלאחר יאוש ואי ס"ד יאוש קונה אמאי משלם תשלומי ד' וה' דידיה
טבח ומכר ולעולם לפני
גנב ומכר. קנייה לוקח בשינוי רשות
יאוש. תא שמע וטבחו או
ראשון משלם ד' וה' שגנב
הוא דזבין ותו דקתני רישא גנב ובא אחר וגנבו ראשון משלם תשלומי כפל
מכרו כול'. ופרקינן, כרב
וטבח וקנאו בשינוי
הלכך ה)(ראשון משלם ד' וה') שני
מעשה, שני משלם כפל
נחמן כדבענן למימר
והשני אין משלם אלא קרן מכדי לאחר יאוש קיימינן ואי ס"ד יאוש קונה
משלם כפל ללוקח: ושני אינו משלם
דהא קנייה גנב ראשון
קמאן דאמ' פרט לשהקנה
שני אמאי אינו משלם אלא קרן אלא לאו ש"מ יאוש לא קני וקשיא לרב
אלא קרן. ולקמן פריך אמאי לא משלם
ד
בשינוי מעשה. ופירק רב
לו לשלשים יום. ופיר' לא
פפא ונדחו דבריו. ופירק
באתה הבריתא ללמדך
אמר רבא ותסברא הא מתרצתא היא אלא דקתני סיפא גנב וטבח ובא אחר
כפל הא קנייה גנב ראשון בשינוי
אלא אם ימכרהו לו
רב זביד, לעולם לא תפיך,
מעשה: אימת. מכרה אילימא לפני
וגנבו ראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושני אינו משלם אלא קרן
שלשים יום ואחר שלשים
ומציעתא דקשיא לן הכי
יאוש השני אמאי משלם כפל: אלא
יום יחזירהו לו, כגון זו
פירושה, לעולם גנב ומכר
ומי איכא למ"ד שינוי מעשה לא קני אלא לעולם כולה לפני יאוש ואיפוך
המכירה אינו משלם ד'
לפני יאוש ונתיאשו
פשיטא לאחר יאוש. דאיכא תרתי
סיפא למציעתא ומציעתא לסיפא ואימא הכי גנב ומכר ובא אחר וגנבו
וה'. ואותבינן תוב, גנב
הבעלים כי לקוח, וכיון
ה
ביד לוקח: ואי ס"ד כו'. ואי קשיא
ובא אחר וגנבו, ראשון
שנתיאשו הבעלים קנה
הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והשני אינו משלם אלא קרן
הא יכול לתרוצה כגון שנתייאשו
משלם כפל ושני משלם
לוקח. הילכך, גנב ראשון
דשינוי רשות בלא יאוש לא קני גנב וטבח ובא אחר וגנבו הראשון משלם
קרן, כדתנן אין הגונב אחר
משלם ד' וה' שגנב ומכר,
ו
ז
בעלים לאחר מכירת גנב דקונה
הגנב משלם תשלומי כפל.
גנב שני משלם כפל
תשלומי ארבעה וחמשה והשני משלם תשלומי כפל דקנייה בשינוי מעשה
לוקח וביד גנב לא היה יאוש
גנב וטבח ובא אחר וגנבו,
דבעידנא דגנבה מבי לוקח
רב פפא אמר לעולם לא תיפוך סיפא ב"ש היא דאמרי שינוי (א) במקומה עומד
לקנותה. ה"נ משני ליה לקמן: מכדי
ראשון משלם ד' וה' שני
קנויה היית ללוקח ולא
ב)
אינו משלם אלא קרן.
משכחת לה דמשלמי גנב
לאחר יאוש קיימינן. דע"כ הכי מוקמת
אי הכי קשיא רישא ומציעתא לרב א"ר זביד לעולם כולה לפני יאוש
קתאני מיהת גנב ומכר
ראשון וגנב שני לפני
לה משום מציעתא: אלא כולה לפני
והב"ע שנתייאשו הבעלים בלוקח ולא נתייאשו בגנב [א] דה"ל יאוש (ושינוי
ובא אחר וגנבו ראשון
יאוש אליבא דרב אלא
ג)
בהכי. איתמר המוכר לפני
יאוש. ומש"ה רישא שני פטור
משלם ד' וה', שני אינו
רשות) ולא תימא משום דבעינן יאוש ושינוי רשות אלא אפילו ביאוש
יאוש רב נחמן אמ' חייב
משלם אלא כפל. אימת,
מכפל: ואיפוך סיפא למציעתא כו'.
ד' וה' רב ששת אמ' פטור,
לחודיה נמי קני גבי גנב אלא דלא משכחת דמשלמי תרוייהו גנב ראשון וגנב
אילימא לפני יאוש, שני
ותני במציעתא שני אין משלם אלא
אמאי משלם כפל, כיון
לאחר יאוש חייב. אמ' רב
שני אלא בהכי: איתמר המוכר לפני יאוש רב נחמן אמר חייב רב ששת
ח
ששת מנא אמינא לה
שהוא לפני יאוש מכירתו
קרן דלא קנייה לוקח בשינוי רשות
אינה נחשבת מכירה אלא
דתניא אמר ר' עקיבא
אמר פטור רב נחמן אמר חייב ומכרו אמר רחמנא והא זבין לא שנא לפני
בלא יאוש: א"ה. דלאחר יאוש מוקמת
לשלם ד' וה' בלבד, אבל
מפני מה אמרה תורה טבח
יאוש לא שנא לאחר יאוש רב ששת אמר פטור חיוביה לאחר יאוש הוא
לה קשיא רישא ומציעתא לרב:
ומכר משלם ד' וה' מפני
הלוקח לא קנה דלא
אשכחנן מאן דאמ' שינוי
שנשתרש בחטא, פיר'
א"ר זביד כולה לפני יאוש. ואפוכי
דאהנו מעשיו אבל לפני יאוש דלא אהנו מעשיו לא מיחייב דומיא דטביחה
בלא יאוש בעלים קנה.
שנהנה כאשר פירשנוהו
נמי לא תפכה וסיפא כדאוקימנא
בעינן דאהנו מעשיו א"ר ששת מנא אמינא לה דתניא א"ר עקיבא מפני מה
למעלה. ולא משכחת לה
וכיון דלא קנה הלוקח
כב"ש ומציעתא דקתני שני משלם
הגנב השני כאלו מן הגנב
דאהנו מעשיו אלא לאחר
אמרה תורה טבח ומכר משלם ד' וה' מפני שנשתרש בחטא אימת
הראשון גנב, ותנן אין
ייאוש, שמע מינה חיוביה
כפל כגון שנתייאשו הבעלים לאחר
אילימא לפני יאוש מי איכא נשתרש אלא לאו לאחר יאוש הוא אמר רבא
אחר יאוש. ופריק רבה לא
הגונב אחר הגנב משלם
מכירה ולא נתייאשו ביד גנב ולהכי
תשלומי כפל. אלא לאחר
תימא נשתרש מלשון
מפני ששנה בחטא ת"ש וטבחו ומכרו מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה
ראשון משלם ד' וה' דלא הוי יאוש
יאוש, ואו איתה לדרב,
הנאה אלא אימא מפני
שאינה חוזרת אימת אילימא לפני יאוש אמאי אינה חוזרת אלא לאחר
ששנה [בחטא ... תא]
ראשון אמאי משלם ד'
גבי' דליקנייה ורישא נמי לפיכך שני
וה', קנאו ודידיה הוא
שמע וטבחו או מכרו מה
יאוש וש"מ חיובא לאחר יאוש הוא תרגמה רב נחמן פרט לשהקנה לו
פטור מכפל: ולא תימא. הא דנקט
דזבין. ואסיקנה, קשיא
טביחה שאינה חוזרת [אף
לשלשים יום ואף ר' אלעזר סבר חיוביה לאחר יאוש הוא דאמר ר' אלעזר
מתני' חיובא דשני גבי לוקח ולא נקט
מכירה שאינה חוזרת
לרב. ופריק רב ואמ' הא
ב]עין ולא תמצא אלא
מתניתא משבשתא היא
תדע לאחר יאוש. ופריק רב
לה לחיוב דשני גבי ראשון ותוקמה
וכולה לפני יאוש, ותריץ
נמי בלאחר יאוש כדמשני בלוקח משום דבעי יאוש ושינוי רשות אלא ביאוש לחודיה נמי קני כרב ואם גנבה מראשון לאחר
נחמן שמכרה הגנב ...
לה אפיך מציעתא לסיפה
שלשים יום תחזור הפרה
וסיפא למציעתא, ואימא
יאוש משלם לו כפל: אלא. להכי נקט תנא לכוליה מלתא בדליכא יאוש גבי גנב משום דלא משכחת לה דמשלמי תרוייהו
לגנב, כי האי גונא מיעטה
הכי גנב ומכר ובא אחר
האי תשלומי ד' וה' והאי כפל: אלא בהכי. דאי הוי יאוש ביד גנב לא מיחייב קמא במכירתו ד' וה' וכיון דמציעתא לא
קרא למכירה אבל לפני
וגנבו, ראשון משלם ד'
סגי (ב) לה אלא לפני יאוש תנא נמי לרישא בלפני יאוש ופטרו מכפל: חיובא לאחר יאוש הוא דאהנו מעשיו. משקנאו
יאוש חייב כלאחר ייאוש.
וה'. וסיפא למציעתא, שני
וקימא לן כרב נחמן,
כיון שהוא לפני יאוש ולא
לוקח. ותלתא אמוראי נינהו רב סבר יאוש
קני הלכך לא
מיחייב אלא בלפני יאוש דאי לאחר יאוש שלו הוא טובח
קנה הלוקה כאילו גונב
דדינא הוא, ורב נחמן ורב
ומוכר ורב נחמן ורב ששת סברי יאוש גרידא
לא קני ומשום
הכי לאחר
יאוש מיחייב ומיהו בהא פליגי דרב
נחמן לא בעי
מאחר הגנב הוא. גנב
ששת הילכתא כרב נחמן
גמורה: נשתרש.
אהנו מעשיו הלכך
אפילו לפני יאוש
גרידא נמי
חייב ורב ששת
בעי מכירה
עשה שרשין. משמע
דאהנו מעשיו:
וטבח ובא אחר וגנבו,
בדיני, ולא עוד אלא דהא
ר' יוחנן כותיה קאי דאמ'
תדע