עה:
מרובה
פרק שביעי בבא קמא
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
ה"ג אלא לאו הא קמ"ל גנב על פי שנים וטבח ומכר ע"פ עצמו או ע"פ אחד דלא חייב עצמו בקרן הוא דאמרינן ע"פ עצמו כו'.
קג א מיי' פכ"א מהל'
א) [סנהדרין מא: עח.],
עדות הלכה ו: כלומר בכי האי גוונא הוא דאמר דומיא דעד אחד לחייביה כי הדר אתו סהדי אבל היכא דגניבה (ד) עצמו מודה לא אמרינן דומיא דעד
ב) [מסייע להו כצ"ל],
קד ב מיי' פ"כ מהל'
ג) [רש"ל], ד) בס"א:
אחד: ניתני גנבתי או שאמר טבחתי
ומכרתי. פטור מתשלומי ד' וה' ושמעינן מינה תרתי דאע"ג דלא הודה אלא אטביחה ופטר
❖
דטבח, ה) [ד"ה ראה],
עדות הלכה ז ופ"ב
תני הכי ש"מ טעמא דאמר גנבתי כו': לימא כתנאי. הודאה דטביחה אי הודאה הויא בלא הודאה
עצמו מכלום הויא הודאה אלא מדלא
מהל' רוצח הלכה ט סמג
❖
דגניבה דלא מחייב עצמו בקרן לפוטרו
לאוין קסא:
ברייתא דתניא ראה עדים כו'.
אם באו עדים או לא: בטלה כולה.
הגהות הב"ח
אלא לאו הא קמ"ל גנב על פי שנים וטבח
דכיון דלא גנב לא טבח והראשונים
תימה דאמאי לא הביא
(א) גמ' על פי עצמו דלא
על פי עד אחד או על פי עצמו (א) הוא דלא
רבינו חננאל
מיחייב כצ"ל ותיבת הוא
משלמין כפל והוא פטור והאחרונים
מתניתין דפרק בתרא דשבועות (דף
מחייב עצמו בקרן הוא דאמרינן ע"פ עצמו
נמחק: (ב) שם ניתני גנבתי
מיהו בריתא דאחו לה מהאי
פטורין: הוזמו עדי טביחה. ולא עדי
מט. ושם ה)) דלעיל ודאי ניחא שמביא
כצ"ל ותיבת או נמחק:
דומיא דע"פ עד אחד מה ע"פ עד אחד כי
טעמא ואמרי הא קא משמע
גניבה: והן משלמין תשלומי שלשה.
(ג) שם טעמא דאמר
ברייתא לפי שצריך לדקדק מסיפא
לן כיון דאמ' גנבתי ונפטר
אתי עד אחד מצטרף בהדיה מחייב על פי
גנבתי דחייב עצמו בקרן
לגנב: אילימא ארישא. דהוזמו עדי
מכפל אף על גב דכפר
דר"א בר' שמעון דלא מתניא במתני'
הוא דפטור: (ד) רש"י
עצמו נמי כי אתו עדים מחייב אבל גנב
בטביחה ומכירה ובאו עדים
גניבה וקאמר סומכוס הן משלמין
דשבועות אבל הכא אין צריך לדקדק
ד"ה ה"ג אלא וכו' אבל
ואמרו שטבח ומכר פטור,
וטבח ומכר ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו
כפל בשבילו לבעלים כמשפטו והוא
היכא דגניבה מחמת עצמו
כלל מסיפא וי"ל דאמתני' דשבועות
מאי טעמ' חמשה בקר אמ'
❖
הודה:
רחמנא וזה כיון שנפטר
דחייב עצמו בקרן לא אמרינן על פי עצמו
משלם שלשה משום טביחה דעדי
ידע שפיר דאיכא לדחויי דהיא גופה
מן הכפל נשארו ארבעה
טביחה לא הוזמו: ולית ליה לסומכוס
דומיא דעל פי עד אחד ברייתא דתניא ראה
קמ"ל כדקאמר בסמוך אבל ברייתא
ובשה נשארו שלשה. זה
כו'.
הא ודאי כיון דלא גנב לא טבח:
פירוש תשלומי חמשה ולא
שמוספת על המשנה סבור דקמ"ל
עדים שממשמשין ובאין ואמר גנבתי אבל
מוסף רש"י
תשלומי ד' ולא תשלומי
אלא לאו על כרחיך מילתא אחריתי.
דהודאה דטביחה לאו הודאה היא:
לא טבחתי ולא מכרתי אינו משלם אלא
וכל עדות שאי אתה
ג'. לימא דרב המנונא
אמור רבנן דקאי סומכוס עלה ולא
תשלום
יכול להזימה לא
ור' יוחנן כתנאי, דתניא
קרן למה לי למיתנא ואמר גנבתי אבל
משכחת דתיקו מילתא דסומכוס
הויא עדות. דרחמנא
היו שנים מעידין שגנב
לא טבחתי ולא מכרתי ניתני או גנבתי או טבחתי ומכרתי אלא הא קמ"ל
אמר (דברים יט) ודרשו
ושנים מעידין שטבח או
(ב)
אתנא קמא שפיר אלא הכי כגון
השופטים היטב והנה עד
שמכר, הוזמו עידי גניבה
טעמא דאמר גנבתי (ג) הוא דחייב עצמו בקרן דפטור אבל אמר לא גנבתי
דאתו כו': אין גנבתי. והך הודאה
שקר העד וגו' ועשיתם לו
עדות שבטלה מקצתה
ובאו עדים שגנב וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר
דגנב לאו הודאה היא דהא מחמת
כאשר זמם לעשות וגו',
בטלה כולה. הוזמו עידי
עדות שאתה יכול לקיים
טביחה, הוא משלם כפל
הני עדים דקאמרי ליה גנבת הוא
דלא חייב עצמו בקרן חייב אלמא הודאה דטביחה לאו הודאה היא אמרי
בה תורת הזמה הויא עדות
לבעלין והן משלמין שלשה
דמודה אבל הודאה דטביחה ומכירה
לא היא גופה קמ"ל דכיון דאמר גנבתי אע"ג דאמר לא טבחתי ולא
ואי לא לא (פסחים יב.
לגנב. משום סומכוס אמרו
וכעי"ז סנהדרין מא.).
לאו מחמת ביעתותייהו אודי דהא לא
הוא משלם שלשה לפר
מכרתי ובאו עדים שטבח ומכר פטור מאי טעמא תשלומי (ארבע) חמשה
ושנים תחת הצאן והן
אמרי ליה ג)[טבחת] אלא גנבת: ואייתי
אמר רחמנא ולא תשלומי ארבעה ולא תשלומי שלשה לימא כתנאי א היו
משלמי' כפל. ותריצנה להא
בעל הבית סהדי. אחריני דגנב וטבח
דסומכוס, כגון דאתו תרי
שנים מעידין שגנב והיו שנים מעידים אותו שטבח ומכר הוזמו עדי
אמרי ליה גנבת, והודה
ומכר וקאמרי רבנן דהן משלמין
אין גנבתי וטבחתי ומכרתי
גניבה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוזמו עדי טביחה הוא משלם
תשלומי כפל לגנב והגנב לבעלים
מיהו לאו בפניכם, ואיתי
תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה משום סומכוס אמרו הן משלמין
והוא פטור מד' וה' דהא אודי
גנב שהדי ואזמינהו, ואיתי
בעל הבית שהדי דגנב
תשלומי כפל והוא משלם תשלומי שלשה לפר ושנים לאיל אהייא קאי
אטביחה והודאה היא ואע"ג דאייתי
טבח ומכר. רבנן סברי
בעל הבית סהדי דגנבד) פטור דהודאה
סומכוס אילימא ארישא לית ליה לסומכוס עדות שבטלה מקצתה בטלה
אף על גב דהודאה דגנבה
גמורה היא אף ע"פ שלא חייב עצמו
מחמת בעתתא דשהדי
כולה ואלא אסיפא שפיר קאמרי רבנן הוא משלם תשלומי כפל והם
היא ואינה חשובה הודאה,
בקרן וקאמר להו סומכוס הן משלמין
משלמין תשלומי שלשה אלא מילתא אחריתי איכא בינייהו כגון דאתו
דטביחה ומכירה הודאה
כפל והוא משלם תשלומי שלשה
היא ופטור. לפיכך הוא
בי תרי אמרי ליה גנבת אמר להו אין גנבתי וטבחתי ומכרתי מיהו לא
דהודאה דטביחה לאו הודאה היא
משלם לבעליו כפל ופטור
בפניכם גנבתי ואייתי סהדי ואזמינהו דלא באפייהו גנב ואייתי בעל הבית
משלשה וארבעה. וסומכוס
שהרי פטר עצמו מכלום: רבנן סברי
סבר הודאה דגנבה והודאה
סהדי ואסהידו ביה דגנב וטבח ומכר ובהודאת טביחה קמיפלגי דרבנן
אע"ג דגניבה מחמת עדים קא מודה.
דטביחה אינה הודאה
סברי אע"ג דהודאה דגניבה מחמת עדים הוא דקא מודה הודאה דטביחה
ואינה הודאה וחייב לשלם לבעלים אותו
והעדים שהוזמו משלם
תשלומי כפל והגנב משלם
כפל שנוטל מאלו: הודאה דטביחה.
הודאה היא ופטור וסומכוס סבר כיון דהודאה דגניבה מחמת עדים הוא
שלשה לפר ושנים לאיל.
דלאו מחמת ביעתותא אודי מיהא
דקא מודה דטביחה לאו הודאה והנך עדים קמאי דאזמינהו משלמין
נמצא סומכוס כרב המנונא
הודאה היא ופטור מד' וה' אע"ג
ור' יוחנן ורבנן פליגו
תשלומי כפל והוא משלם שלשה לפר ושנים לאיל אמר רב אחא בריה
עליהו. ודחינן, לא כולי
דפטר עצמו מכלום בהודאה זו דהא
דרב איקא לא דכולי עלמא הודאה דטביחה לאו הודאה היא אלא בעדות
עלמא בשנתחייב בגניבה
הודאה שגנבתי כמאן דאמר לא גנבתי
על פי עדים הודאה
שאי אתה יכול להזימה קמיפלגי כגון דאתו סהדי ואמרי ליה גנבת ואמר
דטביחה לאו הודאה כרב
דמי דמחמת קמאי אודי ומה דמחייב
המנונא ור' יוחנן, והכא
להו גנבתי וטבחתי ומכרתי מיהו לא בפניכם גנבתי אלא בפני פלוני ופלוני
בקרן וכפל משום עדות האחרונים
בעדות שאי אתה יכול
ואייתי סהדי ואזמינהו דלא באפייהו גנב ואתו פלוני ופלוני ואסהידו ביה דגנב
הוא ולאו משום הודאתו: לא דכולי
להזימה פליגי, וכיון דאתו
שהדי ואמרי ליה גנבת
עלמא הודאה דטביחה. בלא הודאה
וטבח ומכר ובהא קמיפלגי דרבנן סברי הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה
ואמ' להו אין גנבתי טבחתי
דגניבה לאו כלום היא לפוטרו במקום
וכל עדות שאי אתה יכול להזימה לא הויא עדות וסומכוס סבר עדות שאי
ומכרתי, אינו יכול להזימם
עדים כרבי יוחנן ואי הני סהדי בתראי
שכבר הודה ובעדותם אינו
אתה יכול להזימה הויא עדות והא קיימא לן דעדות שאי אתה יכול להזימה
א)
ב
חייב לשלם וכל כי האי
סהדותא מעליותא הויא לא הוי פטרי
לא הויא עדות הני מילי היכא דלא ידעי באיזה יום באיזה שעה דליכא
גונא פטורין. וסומכוס סבר
ליה רבנן אלא הכא בעדות שאי אתה
כי אמרינן עדות שאי אתה
לעדות כלל אבל הכא סיועי הוא דקא ב) מסייעי ליה אמר מר הן משלמין
יכול להזימה עסקינן וכגון דהני עדים
יכול להזימה אינה עדות,
תשלומי כפל מדקא מודה דגנב קרן בעי שלומי אמר רבי אלעזר משמיה דרב תני
כגון דלא ידעי באיזה
אחרונים הכשרים שהביא בעל הבית
יום באיזו שעה באיזה
תשלום
להעיד שגנב וטבח ומכר על פי הגנב
מקום נמצא בהן, אבל
הביאם שאמר הגנב בבית דין בפני פלוני ופלוני גנבתי כדמפרש ואזיל ואתו פלוני ופלוני
כו': רבנן פטרי ליה לגנב מארבעה
כי האי גונא אף על
גב דאינך יכול להזימה
וחמשה אלא משלם לבעלים קרן לבדו והוא נוטל כפל מן הראשונים שרצו להפסידו כפל וקנסא לא משלם מאי טעמא דהני
ההיא עדות, דסיועי הוא
סהדי בתראי אינן עדים דאינך יכול להזימם ולקיים בעדות זו דין הזמה שהרי הוא הודה תחילה שבפניהם גנב ועל פיו
דמסייעי להו. ולית הילכתא
כסומכוס. וזו פירכא על
באו להעיד ולאו עדות היא הלכך אמאי מחייבת ליה אהודאת פיו על פי עצמו לא ישלם קנס ואהא מילתא קאי סומכוס
מאן דאמ' שאין העדים
וסבר עדות שאי אתה יכול להזימה עדות היא ועדים המוזמין משלמין תשלומי כפל לבעלים במקום גנב והוא משלם שלשה
ניזומין עד שיודו ... [לא]
לפר דהא אתו סהדי דטבח ומכר: הני מילי. דלא הויא עדות: היכא דאמרי לא ידעינן באיזו יום באיזו שעה.
דאיכא
תמצא אלא זוממי זוממין
וכולם ונכוחים למבין.
למימר דלהכי עבדי דמסתפו דלא ליתו סהדי דלזמינהו והלא באותה שעה עמנו הייתם ועדים שקרנים הם: אבל הכא. דהא
וסוגיין [דשמעתין כרב
דאין אתה יכול להזימה היינו משום דקושטא קא מסהדי מכל שכן דעדותן עדות דסיועי קא מסייעי להו הלכך הך ראשונים
המנונא ור' יוחנן] סלקא.
שהוזמו משלמים בשבילו כפל והוא משלם שלשה לתשלומי חמשה דפר ושנים לאיל דעדות איכא והודאה ליכא דהודאה דגניבה
ואקשינן על משנתינו כיון
שמודה כי גנב הקרן
מחמת ביעתותא דקמאי אודי והודאה דטביחה פוטר עצמו מכלום הוה: תשלומי כפל. אמר סומכוס בכי האי גוונא דקמאי
חייב לשלם ... משלמין
משלמין כפל דמשמע קרן וכפל ואמאי
כיון דקא מודי ואמר גנבתי איהו קרן קא בעי לשלומי דבשלמא קנסא דכפל הוו קא בעי
תשלומי
כפל. ופרקינן
לאפסודי בעדות שקר דידהו דאכתי
לא
עמד
בדין
ואיכא למימר
דמודה ומיפטר אלא קרן הוא
מחוייב וקאי ולא מפסדי ליה מידי:
תשלום