מרובה פרק שביעי בבא קמא
פג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לשון סורסי. נראה דלשון סורסי הוא לשון ארמי כדאמר
לשון סורסי למה אלא או לשון הקודש או לשון יוני. הוא לשון צח
קפא א מיי' פי"א מהל'
א) סוטה מט: גיטין נח.
וסורסי לשון נלעג הוא: פרסי. לשון נאה מארמי. בארץ ישראל
(בראשית רבה פ' עה) אל יהי לשון סורסי קל בעיניך שהרי
[ע"ש], ב) [עי' תוס' ע"ז
ע"ז הלכה א סמג
לב. ד"ה אבל], ג) [תוספתא
לאוין נ טוש"ע י"ד סי'
הסמוכה ליון נקט יוני ובבל הסמוך לפרס נקט לשון פרסי: חכמת
בתורה ובנביאים ובכתובים חלק לו הכתוב כבוד תורה דכתיב
דסוטה פט"ו], ד) [עירובין
קעח סעיף א:
יונית. בני פלטין הקרובים למלכות
מספרין בה: עיני עוללה
ל) יגר שהדותא בנביאים דכתיב מ) כדנן תימרון להון בכתובים דניאל
קפב ב מיי' שם הלכה ג
מה.], ה) יבמות סד.
[ע"ש], ו) שבת סג:,
לנפשי. לא גרסינן מאי דכתיב כלומר
ועזרא ולבן היה מארם נהרים
טוש"ע שם סעיף
ז) [שבת שם וש"נ], ח) ב"ב
ב:
כך אמר רבן שמעון קורא אני על
נ) ודניאל נמי קורהו לשון סורסי אף
לשון סורסי למה או
לשון הקדש
או לשון
קפג ג ד מיי' פ"ה מהל'
כג., ט) בס"א: אדם,
עצמי המקרא הזה שיש עלי לעולל
על גב דכתיב ביה וידברו הכשדים
י) ס"א אינו, כ) ס"א
יונית
וא"ר יוסי בבל לשון ארמי
למה או
נזקי ממון הלכה ט
שבתוך, ל) בראשית לא,
סמג עשין סו טוש"ע ח"מ
עיני בבכי ודמעה מכל משפחות
למלך ארמית והא דנקט הכא בארץ
לשון הקדש $ או לשון פרסי אמרי
לשון יוני
מ) ירמיה י, נ) [עי' בתוס'
סי' תט סעיף ב:
העיר: ילדים. בחורים: המספר
ישראל לשון סורסי ובבבל נקט לשון
קפד ה מיי' שם הלכה
ב"ב צ: ד"ה לסוריא],
לחוד חכמת יונית לחוד וחכמת יונית מי
קומי. לפנים במצח: מדרכי האמורי.
ארמי אור"ת לפי שמעט משתנה כעין
❖
ס) [רש"א],
ט:
אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל
קפה ו מיי' פ"ו מהל'
א)
לשון לעז שמדברים אותו לשון צח
שמספרים מלפניהם ומשיירין בלורית
גזלה ואבדה הלכה
משום ב) רשב"ג 1 עיני עוללה לנפשי מכל
במדינה אחת יותר מבאחרת כי
מאחריהן. ל"א דרך רומיים לגלח שער
ט סמג עשין עג טוש"ע
תורה אור השלם
בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש
אונקלוס הגר תירגם עד הגל הזה
שלמעלה מן האוזן בתשובת הגאונים:
ח"מ סי' קנה סעיף כד
1. עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי
וטוח"מ סי' שע:
לספר. מרק"א בין ישראל לעובדי כוכבי'
מאות מהם למדו תורה חמש מאות למדו
סהיד דגורא הדין ולבן קרא ליה יגר
קפו ז ח ט י כ מיי' שם
מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי:
וצריכה שימור: בארור. כדתניא
שהדותא ונ"ל לשון שדיבר לבן הוא
חכמת יונית ולא נשתייר מהם אלא אני כאן
הלכה ח סמג שם
איכה ג נא
❖
לשון סורסי ועל שם סוריא נקרא
לעיל [פב:] ארור ישראלט) שיגדל חזירים:
2. וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ
טוח"מ סי' שע:
ובן אחי אבא בעסיא אמרי שאני בית רבן
בבל. שם המדינה ועיר אחת שבה
רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל:
סורסי דסוריא היא ארם נהרים
❖
גמליאל שהיו קרובים למלכות וכדתניא
במדבר י לו
וארם צובה שכבש דוד ועל שם
נקראת נהרדעא ואותה העיר סמוכה
המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי
מוסף רש"י
א
שקרובה לארץ ישראל $אין לשון ארמי
לספר. ואשמועינן רב נחמן דהואיל
אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי
לשון סורסי. קרוב הוא
ב
שלה צח כל כך:
ויש בבבל ישוב קבוע וישראל הרבה
הגהות הב"ח
ללשון ארמי, ואומר אני
התירו
מפני שהוא קרוב למלכות ג) של בית רבן
לספר קומי. מתחילה לא
מותר לגדל כלבים בעיר הסמוכה
(א) גמ' ושני רבבות הרי
שזו לשון גמרת ירושלמי,
גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית
לספר כאילו היא מארץ ישראל: ניבי.
שהיו ישראל שני
גזרו על קרובים למלכות
ואומות העולם קורין אותו
אלפים ושני רבבות
לינג"א שוריי"א (סוטה
ינייבי"ש. ל"א ארבע שיני הכלב
והוא היה רגיל כדאשכחן במעילה
מפני שקרובים למלכות: לא יגדל אדם את
❖
חסר אחד והיתה אשה:
. או לשון יונית.
מט:)
הארוכות שבהן נושך כך שמעתי
(דף יז.) שהלך אבטולמוס בן ראובן
הכלב אא"כ קשור בשלשלאות כו': תנו
שהיו קרובין לארץ יון
ולשון יון יפה מזה והיה
(בבכורות) (חולין דף נט.): שקילי
וסיפר קומי שלא יכירו שהוא יהודי
רבנן לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן
ג
לו לספר בו (שם). עיני
גליון הש"ס
טיבותיך. נטולה היא טובתך
והטעה אותם:
עוללה. מנוולת את עיני,
קשור בשלשלת ד אבל מגדל הוא בעיר
שני
אלפים ושני רבבות גרסינן
ומוטלת על הקוצים (שלא קשרת את
י)
גמ' או לשון פרסי. בתוס'
לנפשי. על נפשי, מפני
הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה
קורותיי (שם). המספר
ב"ב דף צ ע"ב ד"ה
הכלב) מה שאתה מנחמני הבל:
ולא גרסינן שני אלפים
קומי. שערו שלפניו, ומניח
לסוריא הגי' או לשון
תניא רבי אליעזר הגדול אומר המגדל
כבר נד. ונעקר ממקומו: מרחיקין
רבבות דבמדבר לא היו כי אם ס'
סורסי: תוס' ד"ה לשון
בלורית מאחוריו, הרי זה
כלבים כמגדל חזירים למאי נפקא מינה
את השובך. שלא יפסידו תבואה
ריבוא ושרתה שכינה ולא שייך כאן
מדרכי האמורי. שהן
וכו' אין לשון ארמי שלה
צח כל כך. ועיין ב"ב דף
מניחין בלורית לשם עבודת
ופירות כ) שסביב העיר: כרסייהו
למיקם עליה בארור אמר רב יוסף בר
הא דאחד דיני ממונות (סנהדרין דף
ד)
ה
❖
. לספר. עיר
צ ע"ב תוס' ד"ה לסוריא:
כוכבים (שם)
בחמשים מליא. במה שהן מלקטות
לט.) דכל בי עשרה שכינה שריא
מניומי אמר רב נחמן בבל כעיר הסמוכה
שמבדלת בין גבול ישראל
ומנקרות בקרקע מלאין בחמשין
דהכא אנביאים ואמשכן קאמר:
לגבול האומות (ערובין
לספר דמי תרגמה נהרדעא דריש ר' דוסתאי
והתניא ובישוב אפילו ק' מיל
מה.). תרגמה. איזו היא
אמה הלכך לגבי אכילת תבואת עיר
לעזי רש"י
דמן בירי ובנחה יאמר שובה ה' רבבות
עיר בבבל דהויא סמוכה
2
לא יפרוס. ע"כ השתא
אין לחוש ביותר: בישוב כרמים.
לספר, נהרדעא. שהיתה
מרק"א. גבול, ס¿ פ« ר.
אלפי ישראל ה) ללמדך שאין שכינה שורה
שהולך מכרם לכרם עד למרחוק:
לא ידע פירוש הברייתא [וקשה]
סמוכה לנכרים מצד אחד
ס)
ינייבי"ש [יינציבי"ש].
❖
על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות
ולעיירות שיושבין בהן בני
חניכיים.
(א)
בדידיה. שאותן שובכין שלו ומשום
דהא משמע דק' מיל לאו דוקא אלא
גולה מצד שני (שם).
חסר אחת והיתה אשה מעוברת ביניהם
יוני שובכין שלא ילכדו בפחין אין לחוש
אפילו אלף לא יפרוס וא"כ האי ישוב
למיפא. לאפות עיסה,
וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה נמצא
שהשאיל בעל הבית תנורו
דשלו הן אבל יש לחוש ליוני הישוב
היכי דמי אי קרי העיר ישוב א"כ
רבינו חננאל
(שבת סג:). שקולי ניביה.
שבאין דרך השובכין למרחוק:
לא יפרוס בשום מקום אפילו במדבר
זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל ההיא
ו)
נטולות ד' שיניו שהוא נושך
אמר ר' בארץ ישראל
דאפילו המדבר רחוק אלף מיל דהא
איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח
בהן אותן שיניים קרי ניבין,
לשון סורסי למה, או לשון
הדרן עלך מרובה
כדאמרינן באלו טרפות
קדש או לשון יווני. אמ'
אמר דק' מיל לאו דוקא ואפילו
בה כלבא אמר לה מריה לא תיסתפי מיניה
(חולין נט.) גמל ניבי אית
רב יוסף בכל מקום בבל
נאמר דק' מיל דוקא אכתי תקשה
. שקילי
ליה
לשון ארמי למה, או לשון
שקולי ניביה אמרה ליה ז) שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד: אין
(שבת סג:)
רישא לסיפא דהא רישא קתני דרחוק
טיבותך ושדיא אחיזרי.
קודש או לשון פרסי.
פורסין נישבין ליונים וכו': ומי אזלי כולי האי והתנן מרחיקין את השובך
ח) ו
נטולה טובתך ומוטלת על
ומסקנא, לשון יוני מותר,
שלשים ריס מן הישוב פורסין ובסיפא
הקוצים. טיבותיך, טובת
חכמת יונית אסורה. של
מן העיר חמשים אמה אמר אביי מישט שייטי טובא כרסייהו בחמשים
קתני אפילו ק' מיל לא יפרוס דהכי תניא
הנאת נחמתך, כמו מחזיק
בית רבן גמליאל התירו
אמה מליא ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא בישוב אפילו מאה מיל
בתוספתא בפירקין (פ"ח) אין פורסין
טוב, הגרי"א בלע"ז (שם).
ז
להן מפני שהיו קרובין
מרחיקין את השובך מן
למלכות. לשון סורסי הוא
לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים רבה אמר בישוב שובכין ותיפוק
נשבים ליונים אא"כ הרחיק מן הישוב
ח
העיר. שהיונים מפסידין
לשון ארם צובה ושאר
שלשים ריס בד"א במדבר אבל בישוב
ליה משום שובכין גופייהו איבעית אימא ט בדעובד כוכבים ואיבעית אימא
זרעוני גנות (ב"ב כג.).
הארצות שכבשם דוד
אפילו ק' מיל לא יפרוס וליכא למימר
כרסייהו בחמשים אמה
והיא הנקראת ארץ סוריא
י בדהפקר ואיבעית אימא כ בדידיה:
מליא. במה שהן מלקטין
ולשונם לשון סורסי כמו
נמי דס"ד דבישוב של זרעים שייטי
בתוך חמשים אמה מתמלא
יון לשון יווני ופרס לשון
הדרן עלך מרובה
טובא ורישא דברייתא מיירי בישוב
כריסן ואין מפסידים
פרסי וארם לשון ארמי.
בזרעים מכאן ולהלן (שם).
עיר וקרי ליה מדבר משום דליכא
ואמר' במגלה הגדה
בישוב כרמים. שפורחין
[אסתר רבה פר' ד' הל'
זרעים דא"כ מאי קשה ליה ונראה לריצב"א דודאי ס"ד דאיירי בישוב זרעים וה"פ ומישט שייטי שלשים ריס ותו לא אפילו בישוב זרעים
מכרם לכרם ושטים
יב'] אמר ר' יונתן דבית
והא מוכחא סיפא דבישוב זרעים שייטי טובא ואין זה אלא משום אכילה אלמא דלא מליא כריסה בחמשים אמה ומשני דלא איירי
הרבה (שם). בישוב
גוברין ארבע לשונות
בישוב זרעים אלא בישוב כרמים ובישוב שובכין וקרי מדבר היכא דליכא ישוב כרמים וישוב שובכין: הדרן עלך מרובה
שובכין. שמדלג משובך
טובות משתמש בהן
לשובך (שם). ותיפוק ליה
העולם, לעז לזמר, סורסי
משום שובכין גופייהו.
לאיליא, עברי לדיבור,
רומי לקרב, ויש אומ' אף אשורי לכתב. עברי יש לו דיבור ואין בו כתב, אשורי יש לו כתב ואין בו דיבור. תניא המספר מאי מאה מיל דקאמר, דמשמע דבשביל יוני העיר מתרחק שבאין כאן דרך שובכין, בלאו יוני העיר נמי לא יפרוס, שהרי לוכד
יוני שובכות של אחרים (שם). הדרן עלך מרובה
קומי הרי זה מדרכי האמורי. פיר', כגון מלכות יון שקוצצין שער ראשיהן מלפניהן מן האוזן עד האזן כלפי המצח כולו
ומניחין השער שכנגד העורף נוטף ומתפזר לאחוריהם. אבטולס התירו לו לספר קומי מפני שהיה קרוב למלכות. תנו רבנן
לא יגדל אדם כלב אלא אם כן קשור בשלשלת אבל מגדלין בעיר הקרובה לספר, פיר' לחוף הים. ביום קושרו בלילה מתירו. אמ' רב נחמן בבל כעיר הסמוכה לספר דאמי, תרגומא דנהרדעא. והמעשה של אותה אשה שנכנסה לבית ונבח בה כלב,
ואמ' לה בעל הכלב אל תיראי נלקחו שיניו, אין לו שינים לישוך. השיבתו בשורת טובתך השליכה על הקוצים כבר הרגשתי שנעתק העובר שבמעי אמו ממקומו והוא מתפרד ליפול. אין פורסין נישובין ליונים אלא אם כן הרחיק מן הישוב שלשים
ריס. פיר', נישובין רשתות לצוד יונים. שלשים ריס הוא פרסה, דתנן בפרק שני שעירי יום הכיפורים עשר סוכות מירושלם ועד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל. ועוד אמ' בסוף אלו מציאות תנו רבנן כי תראה יכול מרחוק תלמ' לומ' כי תפגע
שור. וחכמ' אומ' ראיה שיש בה פגיעה אחד משבעה ומחצה במיל וזה הוא ריס. ואקשינן, למה לי כולי האי, והתנן מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה. ופרקינן, למימלי כרסיהו בחמשין אמתא סגיא להו, למישט שיטן טובא. ואקשין, למישט
בהאי שיעורא סגיא, והתניא וביישוב אפילו מאה מילין לא יפרוס. ופרקינן, רב יוסף בישוב כרמים. ורבא בישוב שובכין, ודברים פשוטין הן. סליק פרקא הדרן עלך מרובה