צג:
הגוזל עצים פרק
תשיעי
בבא
קמא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הגוזל עצים. תנא דידן תנא שינוי דרבנן. וא"ת ולרבה דאית
הגוזל עצים. משלם כשעת הגזילה. דמי עצים וצמר ואין חייב
א א מיי' פ"ב מהלכות
א) לעיל סו. [תמורה ו.],
להחזיר לו כלים דקני בשינוי: ודמי רחל הטעונה ליגזז.
ליה אפילו שינוי החוזר לברייתו הוי דאורייתא כדפי'
ב) [לקמן צה:], ג) [פסחים
גזילה הלכה יב סמג
לב. לקמן קג. ב"מ מג.],
לאוין סי' קנו קנז טור ש"ע
במרובה (לעיל דף סה: ושם) היכי משני מתניתין כדאביי לא מצי
והעודף ששוה עכשיו הולד והגיזה יותר שלו הוא דקננהו בשינוי:
ד) לעיל סו. [לקמן צד:]
ח"מ סי' שס סעיף ה:
גמ' שפוי שייך בעצים וסתיתה באבנים ושניהן לשון תיקון שמתקנן
לשנויי וכרב אשי נמי לא דרב אשי מוקי לה דוקא בשינוי שאין חוזר
ב ב מיי' שם הל' ז ועי'
חולין קלה., ה) [עי'
ומחליקן: ונקהו. מן הנעורת:
ויש לומר דהוה משני דמתני' לרבותא
בהשגות ובמ"מ סמג
תוספות לעיל סו. ד"ה לא],
הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן
ו) לעיל סה: תמורה ל:,
שם טוש"ע ח"מ סי' שסב
משלם כשעת הגזלה. ומתניתין
נקט עצים משופים ועשאן כלים
א)
ז) [ויקרא ה], ח) בס"א
סעיף ח:
לאשמועינן דאפי' שינוי החוזר לברייתו
אמאי נקט כלים ובגדים הא אינו
ג ג מיי' שם טוש"ע שם
נוסף: דאורייתא, ט) [דף
בגדים משלם כשעת הגזלה גזל
א
ב
קלה.], י) [צ"ל וטוואה
סעיף ז:
קני וברייתא קמשמע לן דשינוי
חוקקם עד שישפם תחלה וכן צמר
פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם
❖
ד ד מיי' שם הלכה א
מהרנ"ש],
בעלמא הוי שינוי אף על פי שאין
מלבנו תחילה ואחרי כן טווהו ומשעת
טוש"ע שם סעיף א
דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל העומדת
שם כלי עליהן:
שפוי וליבון קנה מיד ולמה לי כולי
וסי' שס סעיף ה וסי' שנג
עצים ועשאן כלים בוכני. דוקא
ליגזז גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה
ב) ג
סעיף א:
האי: ה"ג אמר אביי תנא דידן תני
הגהות הב"ח
ה ה ו מיי' שם הל' יב
רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת
שינוי דרבנן. עצים ועשאן כלים
שיפוי כי האי שנעשה בכך
(א) גמ' השתא (יש לומר).
סמג שם טוש"ע ח"מ
הגזלה זה הכלל כל הגזלנים משלמין
בוכני מועיל דחשיב שינוי מעשה
בעצים משופים ומאי נינהו כו':
ג)
ד
סי' שס סעיף ו:
תא"מ ונ"ב התוס' לא
כשעת הגזלה: גמ' אמרי עצים ועשאן
ו ז מיי' פ"י מהלכות
גרסי ליה: (ב) תוס' ד"ה
וכ"ש שינוי דאורייתא. כלומר להכי
וכן (ב) עבדיה נסרים נמי מהני אבל
עצים וכו' וכן כשורא
בכורים הלכה ו סמג
שיפוי שאין משתנה שמו בכך לא
נקט כלים לאשמועינן דהני עצים
כלים אין שיפן לא צמר ועשאן בגדים אין
❖
ועבדיה נסרים:
עשין קמג טוש"ע י"ד סי'
שלג סעיף ג: מהני וכן אמרינן לקמן (דף צו.) גזל
דקתני בנסרים משופים עסקינן
ליבנן לא ורמינהי ה גזל עצים ושיפן אבנים
ז ח מיי' פ"ב מהלכות
ועשאן תיבות וקתדראות דהוי שינוי
דיקלא וקטליה לא קני דיקלא ועבדיה
וסיתתן צמר וליבנן פשתן ונקהו משלם
גזילה ואבידה הל' יב
לעזי רש"י
קל שחוזר לברייתו דאי בעי משליף
גובי לא קני דגובי דדיקלא מקרי
סמג עשין קנז טוש"ע ח"מ
כשעת הגזלה אמר אביי תנא דידן קתני
❖
ומנתק הנסרים זו מזו והרי הן נסרים
אבל גובי ועבדינהו כשורי קני מעיקרא
סי' שס סעיף ו וע"ש:
פלטי"ר [פילטרי"ש].
שינוי דרבנן דהדרא וכל שכן שינוי
ל∆ב∆ ד. ירפי"ר. להתיר.
כבתחילה ואפי' הכי קני וכ"ש עצים
גובי והשתא כשורי:
❖
לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו.
שיו"ן [שבו"ן]. סבון.
דאורייתא עצים ועשאן כלים בעצים
ושיפן דהוי שינוי גמור ומדאורייתא
רבינו חננאל
משופין ומאי נינהו נסרים דשינוי דהדר
קני כדאמר במרובה
פירשתי במרובה (לעיל דף סו.):
שינוי
(לעיל דף סו.)
טוואו וארגו. וא"ת ארגו תיפוק
פרק תשיעי: הגוזל עצים
קונה כתיבא ותנינא והשיב את
מוסף רש"י
לברייתא הוא דאי בעי משליף להו צמר
הגוזל עצים ועשאן כלים,
ליה משום טוויה וי"ל מאי
הגזלהז) מה תלמוד לומר אשר גזל אם
הגוזל עצים כו' משלם
ועשאן בגדים בצמר טווי דשינוי דהדר
צמר ועשאו בגדים
כשעת הגזלה. צמר
משלמין כשעת הגזילה.
אריגה תיכי דכה"ג מפרש בסוף
כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמי בעלמא
לברייתא הוא דאי בעי סתר ליה וכל
מכילתין (דף קיט:): הא דחווריה
ועצים בעלמא, אבל הכלים
דיקינן מינה מדקתני
בעי לשלומי: צמר ועשאן בגדים.
והבגדים קנה בשינוי
שכן שינוי דאורייתא ותנא ברא שינוי
ועשאן כלים דוקא כלים,
חוורי והא דכווריה כוורויי. ותרוייהו
להכי לא נקט ליבנו דלא מבעי' צמר
(תמורה ו.). לא הספיק
אבל עצים ושיפן לא
דאורייתא קתני ושינוי דרבנן לא קתני
ליתנו לו. לראשית הגז
וכול'. ורמינן עלה גזל
אליבא דכ"ע דחווריה חוורי אפילו
וליבנו דשינוי ח) שאין חוזר הוא אלא
לכהן (לעיל סו.). עד
עצים ושיפן, אבנים
רב אשי אמר ו תנא דידן נמי שינוי דאורייתא
לר"ש לא הוי שינוי וכווריה כווריי אפי'
אפילו גזל צמר טווי וארגו דהדר
שצבעו. ישראל זה (חולין
וסיתתן, צמר וליבנו,
קתני עצים ועשאן כלים בוכאני דהיינו שיפן
לרבנן הוי שינוי ורבא לא רצה לתרץ
לברייתו דאי בעי סתר לה והוי חוטין
קלה.). פטור. דקנייה
פשתן וניקהו משלמין
בשינוי, דהוה ליה כמזיק
כשעת הגזילה. ופירק
כמעיקרא אפי' הכי קני: נמי שינוי
צמר ועשאן בגדים נמטי דהיינו שינוי דלא
כן דקסבר כווריה כווריי לא מקרי
מתנות כהונה או שאכלן
אביי, תנא דידן תני עצים
דאורייתא. דלא הדר קתני דקני
ליבון אלא צביעה והא דלא נקט רבי
הדר וליבון מי הוי שינוי ורמינהי ד) ז לא
(שם) ואפילו דמים לא
ועשאן כלים בעצים
חייא בר אבין הא דנפציה נפוצי הא
אבל שינוי דרבנן לא קני. ודקשיא
משלם, דאין כהן יכול
משופין בשינוי דהדר, וכן
הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו
להזמינו בדין, דיכול לומר
צמר טווי נמי וכל שכן
לך משיפוי וליבון הוא דקנה וכלים
דכווריה כווריי דהא בנפיצה אפילו ר"ש
ולא צבעו חייב אמר אביי לא קשיא הא רבי
לאחר אתננו, אבל קודם
דאורית' דלא הדר כגון
מודה דלא הוי שינוי כדמוכח במילתיה
ובגדים למה לי הכי נמי קאמר:
שצבעו מי שחטפו זכה בו
עצים ושיפן אבנים וסיתתן
שמעון הא רבנן דתניא גזזו טוואו וארגו
כלים בוכאני. לכתוש דהיינו שיפן
דרבא יש לומר אורחא דמילתא נקט
(לעיל סו.). תנא חדא
כול'. תנא ברא שינוי
❖
אין מצטרף לבנו רבי שמעון אומר אין
אסור. לקרבן (לעיל סה:).
דאוריתא דלא הדר קתאני,
וליכא חקיקה: בגדים נמטי. פלטי"ר
כל חד וחד דקודם סירוק עושין ניפוץ
שינוי דהדר דהוא מדרבנן
מצטרף וחכמים אומרים מצטרף רבא אמר
ואין משהין זה אחר זה אלא מיד
בלע"ז דאין מלבנים אותו הצמר אבל
לא קתאני. רב אשי אמ'
הא והא רבי שמעון ולא קשיא הא דנפציה
היכא דלבנן קנייה: נמטי. אין הצמר
מסרקין וקודם כווריה עושין חיוורי
תנא דידן שינוי דאוריתא
ח
רבינו חננאל (המשך)
קתאני עצים ועשאן כלים
והשתא בנפוצי וחיוורי לכ"ע לא הוי
חוזר עוד לברייתו להיות כל נימא
נפוצי הא דסרקיה סרוקי רבי חייא בר אבין
בבוכאני דהינו שיפן, צמר
להעבירו על ידי סאפון,
ונימא בפני עצמה: לא הספיק ליתנו.
שינוי ובכוורי לכולי עלמא הוי שינוי
אמר הא דחווריה חוורי הא דכבריה כברויי
ועשאו בגדים בנמטי
פי' בורית בלשון יון.
דשינויי דלא הדרי.
ומתני' דקתאני בפרק
ובסירוק פליגי וי"ס שכתוב בהן
לראשית הגז לכהן עד שצבעו:
השתא (א) יש לומר צבע לרבי שמעון לא הוי
ואקשינן ליבון של צמר
ראשית הגז לא הספיק
פטור. דקנייה בשינוי ודמים נמי לא
במילתיה דרבי חייא בר אבין הא והא
שינוי ליבון הוי שינוי דתניא ה) גזז ראשון
מיהוי שינוי, והתנן בפרק
ליתנו עד שצבעו פטור,
רבנן ולגיר' זו צריך לומר דבחיוורי
משלם דלאו גזל גמור הוא דלא מטא
ראשית הגז לא הספיק
דמשמע
(דמשמע)
ראשון וצבעו ראשון ראשון וטוואו ראשון
ליתנו לו לכהן עד שצבעו
שהצבע שינוי הוא וקנאו
לידיה: אין מצטרף. דתנן בשחיטת
נמי פליגי כמו בסרוקי ותימה למה לא
פטור, ליבנו ולא צבעו
בשינוי, התם בשצבעו
ראשון וארגו אין מצטרף רבי שמעון בן
העמיד תרוייהו ככ"ע והא דנפציה
חולין ט) חמש רחלות גוזזות כל אחת
חייב מכלל דליבון לא הוי
בקלא אילן, פיר' בלשון
יהודה אומר משום ר' שמעון צבעו מצטרף
נפוצי והא דכווריה כווריי ושמא
מנה ופרס חייבות בראשית הגז
שינוי. ופריק אביי,
ישמעאל פילג' שאין
משנתינו חכמ' בריתא ר'
מעבירו הספון. אמר אביי
אמר אביי לא קשיא הא רבנן אליבא דר"ש
קסבר רבי חייא בר אבין בדנפוצי
וראשית הגז מהו הגוזז רחל לאחר
שמע', דתניא גזזו טואו
ר' שמעון בן יהודה ובית
נמי פליגי:
שגזזה נותן מן הגיזה לכהן לפי מה
הא ר"ש בן יהודה אליבא דר"ש רבא אמר
כול'. רבא אמ' הא והא ר'
שמאי ור' אליעזר בן יעקב
השתא צבעו לר"ש לא הוי שינוי.
שירצה ובלבד שתהא נתינה חשובה
שמע' מתניתין דנפצי
ור' שמעון בן אלעזר ור'
לעולם לא פליגי רבנן עליה דרבי שמעון
נפוצי, [ובריתא] דסרקיה
ישמע' כולהו סבירא להו
לרבא דשני הא והא
וקתני דאם גזז אחת י) וצבעה וכן
בן יהודה ושאני צבע הואיל ויכול להעבירו
במסרק דלא הדרי.
שינוי במקומו עומד.
כר"ש הוי מצי למיפרך מצבע אצבע:
שניה וכן שלישית אין מצטרפות למנה
ואקשינן, צבע לר' שמע'
ע"י צפון וכי קתני התם לא הספיק ליתנו
בקלא אילן דלא עבר. והא
ופרס להתחייב דקננהו בשינוי:
לא הוי שינוי, ליבון הוי
לו עד שצבעו פטור ואוקימנא כדברי הכל
שינוי דתניא ר' שמע' בן
נפציה. ביד ירפי"ר בלע"ז ולא
דמפליג בין ליבון לצביעה
יהודה אומ' משום ר'
בקלא אילן דלא עבר אמר אביי ר' שמעון
הוי שינוי כולי האי: סרקיה.
בצביעה גופא הו"מ לפלוגי בין עוברת
שמע' צבע מצטרף. פיר'
בן יהודה ובית שמאי ור' אליעזר בן יעקב
במסרק: דכבריה. בגפרית להתלבן
לשאין עוברת אלא דעדיפא ליה
אף על פי שצבעו מצטרף
לחמש גיזות לבנות
יפה: גזז ראשון ראשון וצבעו.
לאיפלוגי בין קלא אילן לליבון דתרוייהו
ור"ש בן אלעזר ורבי ישמעאל כולהו סבירא
להוציא מהן ראשית הגז,
לבד או שגזז ראשון ראשון וטוואו
לא הדרי לברייתן ולרבא לרבי שמעון
להו שינוי במקומו עומד רבי שמעון בן
והדבר פשוט בפרק
ראשית הגז. ופירק אביי,
וכל שעה כשהוא גוזז היה משנהו:
עדיף ליבון דלא הדר מצבע דהדר
יהודה הא דאמרן ב"ש מאי היא דתני' נתן
ו)
מתניתין ובריתא ר' אומ'
צפון.
שיו"ן אבל ליבון לא
ורבנן עדיף להו צבע אע"ג דהדרא
כך אמר ר' שמע', והא
לה חטין באתננה ועשאן סולת זיתים ועשאן
לברייתו: קלא אילן.
הדר
לפי שהוא שינוי מרובה מליבון שהוא
בריתא דצבע ר' שמע' בן
שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור
יהודה שונה אותה הכי
לתכלת: במקומו עומד.
דומה
שינוי מועט אע"ג דלא הדר:
רבי שמעון בן יהודה הא דאמרן.
בשם ר' שמע' (ודבר')
ותניא אידך מותר ואמר רב יוסף תני גוריון
אין זז
מרשות בעלים הראשונים
[ורבנ'] חולקין עליו. רבא
דמאספורק
נשתנה: אסור. למזבח:
תימה הא בטוואו וארגו מודה
ואפילו
אמ' אין חולקין עליו,
ושאני צבע הואיל ויכול
ולא פליג אלא בצבעו משום דלא
מאספורק
חשיב
ליה שינוי לפי שלא נשתנה גוף
הצמר וי"ל דלאו דוקא אמרו
דבר אחד אלא
כלומר בשיטה אחת הן
וכה"ג
איכא בכמה דוכתי:
ואפאה