צו:
הגוזל עצים פרק
תשיעי בבא
קמא
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
ועבדיה זוזי
לא קני. דוקא עבדיה זוזי אבל עשה מן הנסכא
מאי לאו ה"ה לנחלקה. וכיון דלענין פסול מפסלא לענין מקנה נמי
לג א מיי' פ"ח מהל' לולב
א) ברא"ש איתא פנים
שינוי הוא וקני: פנים חדשות באו לכאן. לא זו היא לבינה הראשונה
כלי
כגון כוס של כסף קני אע"ג דהדר עביד ליה
חדשות באו לכאן, ב) גי'
הלכה ד סמג עשין מד
רש"ל כל, ג) לעיל סה:,
טוש"ע א"ח סימן תרמה
נסכא דלא גרע מנסרים ועשאן כלים אבל זוזי ולבינה אין תורת
אלא זו לבינה אחרת שהוצרך תיקון וגיבול בפני עצמה ומשונה
ד) [לעיל צג: וש"נ], ה) ב"מ
סעיף ג:
המחליף
פרה בחמור. אורחא דמילתא
היא (ד) מהראשונים דאי אפשר לצמצם או גדולה או קטנה: נסכא.
חשיבות עליהן כ"כ:
לד ב ג מיי' פ"ב מהל'
ק: [לעיל צה.], ו) גיטין נג:,
ז) לעיל סו. לקמן קה.,
פלט"א של כסף: הדר עביד להו
נקט שדרך להחליף פרה בחמור
גזילה ואבידה הל' יא
ח) [עיין תוספות לקמן דף
סמג עשין עג טוש"ע ח"מ
נסכא. אם ירצה ושינוי החוזר
ולמכור שפחה בדמים אבל אין לפרש
מאי לאו הוא הדין לנחלקה לא ניטלה שאני
צח. ד"ה הצורם], ט) ב"מ
סימן שס סעיף ה:
דלא מצי למינקט המוכר פרה וילדה
לברייתו הוא והכא ליכא למימר פנים
לה ד מיי' שם הלכה יב
ק., י) [שבועות מד: וש"נ],
דהא חסר לה איכא דאמרי ת"ש דא"ר מתון
כ) עיין בספר פני יהושע,
טוש"ע שם סעיף ו:
לפי שאין פרה נקנית בכסף אלא
חדשות דאין אדם מקפיד על רבועה
א"ר יהושע בן לוי נחלקה התיומת נעשה
לו ה מיי' שם הלכה יא
א
ל) [ש"א יא], מ) [בראשית
במשיכה ובשעת משיכה רואה אם
ותקונה אלא שתהא חתיכה בעלמא:
כה], נ) [קידושין כב:],
טוש"ע שם סעיף ה:
כמי שנטלה ופסול ש"מ אמר רב פפא ב האי
שחימי. שחורין כעין ישנים: ועבדיה
ילדה אם לאו אבל שפחה נקנית
❖
לז ו מיי' שם הלכה יב
ס) [לקמן קיח.],
מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדיה לבינתא
טוש"ע שם סעיף ו:
חדתי. שליבנה: לא קני. שסופן
בכסף דעבדים הוקשו לקרקעות דהא
לח ז ח מיי' שם הלכה יג
לא קני מאי טעמא ג דהדר משוי ליה עפרא
לחזור ליושנן: נעשה שינוי בידו
רבי מאיר קתני לה ורבי מאיר לא
טוש"ע שם סעיף ז:
הגהות הב"ח
ד לבינתא ועבדיה עפרא קני מאי אמרת
וקנאו. כ) לכך דאם טבח ומכר שלו
לט ט י מיי' שם פ"ג
מקיש דהא קאמר דנשבעים על
(א) גמ' נסכא קני (מאי
הלכה ו סמג שם
דלמא הדר ועביד ליה לבינתא האי לבינתא
העבדים ועל הקרקעות אית ליה דאין
הוא טובח ושלו הוא מוכר ואין משלם
טוש"ע ח"מ סימן שסג
אמרת) תא"מ ונ"ב ס"א
אלא כפל: פדנא. תרגום של צמד
נשבעין כדמוכח בשבועות (דף מג.
אחריתי הוא ופנים חדשות באו לכאן ואמר
וכי תימא וכן בסמוך:
סעיף ג:
מ כ ל מ נ ס מיי' שם
ושם) גבי יש דברים שהן כקרקע
בקרל). ופדן ארםמ) על שם ששני ארמים
(ב) שם והא אנן הזקינה
רב פפא $ ה האי מאן דגזל נסכא מחבריה
תנן אמרי כחשה כעין
הלכה ד טוש"ע שם
היו ארם נהריים וארם צובה: כרבא.
ואינן כקרקע וכיון דלא מקיש לענין
ועביד זוזי לא קני מאי טעמא הדר עביד להו
הזקינה כצ"ל: (ג) שם
סעיף א:
חרישה: דאמר הונא חברין עלאי
שבועה ה"ה לענין קנין דהא מייתי
מא ע מיי' פ"כ מהל'
איפכא תני ומאי (טעמיה)
נסכא ו זוזי ועבדינהו נסכא קני (א) מאי אמרת
דאנא ושבור מלכא. שמואל אחי
ראיה הכא משבועה אגזל ומיהו
תז"מ ונ"ב ס"א דוחקיה:
מכירה הלכה י סמג
הדר עביד להו זוזי פנים חדשות באו לכאן
(ד) רש"י ד"ה פנים וכו'
בדינא: מתני' בעבדים אומר לו
עשין פב טוש"ע ח"מ סימן
קצת יש לחלק דלענין גזל ושבועה
ומשונה היא מהראשונה:
רכג סעיף א:
ז שחימי ועבדינהו חדתי לא קני ח חדתי
הרי שלך לפניך. דכקרקע דמי
נראה לגמרא להשוות דתרוייהו
מב פ צ מיי' שם הלכה
(ה) ד"ה גזל וכו' הניכר
ועבדינהו שחימי קני מאי אמרת הדר עביד
וברשותיה דמריה קיימי: גזל מטבע
הוא וקנייה בשינוי
נפקי על ידי כלל ופרט גזל לקמן
יא וע"ש טוש"ע שם
סעיף ב:
הס"ד ואח"כ מ"ה
ונסדק. שינוי הניכר הוא (ה): ונעבדה
בפ' בתרא (דף קיז:) ושבועות בפרק
להו חדתי מידע ידיע שיחמייהו: זה הכלל
א)
מג ק מיי' פ"א מהלכות
והחמיץ נמי נשתנה
בה עבירה. נרבעת או נעבדה
[שבועת הדיינים] (שבועות דף מב:):
ריחו וטעמו ולא מצי
כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה: (זה
טוען ונטען הלכה ד
ב)
והלה שותק זכה בה. למ"ד
למימר ליה הרי שלך
סמג עשין פה טוש"ע ח"מ
פסולה לקרבן כדתניא בשור שנגח
ס)
הכלל) לאתויי מאי לאתויי הא דאמר ר'
ג)
לפניך הס"ד: (ו) ד"ה
סימן פט סעיף א:
ארבעה וחמשה (לעיל דף מ:): שנפסלה
דברי ושמא ברי עדיף
מד ר מיי' שם פ"ה הלכה
שנפסלה וכו' במום אע"פ
אלעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור
מעל גבי המזבח. במום שאין ניכר
ניחא ולמאן דאמר לא ברי עדיף
(ו)
שניכר בדוקין שבעין
א ופ"כ מהל' מכירה
נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא
פטור דכל: (ז) ד"ה ישבע
הלכה י סמג עשין צה
כדוקין שבעין: פטורין. דכל בהמות
אור"י שהוא מפרש דשתיקה כהודאה
וכו' דאורייתא כגון דקטע
טוש"ע ח"מ סימן צה
טובח שלו הוא מוכר ההוא גברא $ דגזל פדנא
לאו למזבח קיימי: גמ' אלא אפילו
דמיא ולא כאומר איני יודע:
❖
❖
לידה דאם וקתבע:
סעיף א:
דתורי מחבריה אזל כרב בהו כרבא זרע בהו
כחשה. דלא הוי שינוי כולי האי דלא
ומי
אישתני כולי גופה: איפכא תניא.
זרעא לסוף אהדרינהו למריה
אתא לקמיה דרב נחמן אמר להו זילו שומו
מוסף רש"י
גליון הש"ס
רבי מאיר אומר כשעת הגזלה וחכמים
שבחא דאשבח אמר ליה רבא תורי אשבח ארעא לא אשבח אמר מי
אומרים בעבדים אומר לו הרי שלך
גמ' האי מאן דגזל נסכא
נעשה שינוי בידו
קאמינא נשיימו כוליה פלגא קאמינא א"ל ט סוף סוף גזילה הוא וקא הדרה
וקנאו. בשינוי להא מילתא
מחבריה. עיין מנחות דף
לפניך וקאמר רב הלכה כר' מאיר
בעינא דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה אמר ליה לא אמינא לך כי
דאם טבח ומכר שלו הוא
קז ע"א תוס' ד"ה ודלמא:
ד)
דמתניתין דהיינו רבנן דברייתא:
שם דגזל פדנא. ויקח צמד
טובח וכו' ופטור מד'
יתיבנא בדינא לא תימא לי מידי דאמר הונא חברין עלאי אנא ושבור מלכא
איפכא אתנייה. רבותיו: ואב"א כי
וה', אבל קרן וכפל משלם,
בקר (ש"א יא פסוק ז)
אחי בדינא האי אינש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה: מתני' גזל
קרן כי השתא וכפל כעין
מתורגם פדנא דתורי:
ה) כ
י
לא מפכינא. מתני' מקמי ברייתא:
שם משום דברייתא
שגנב או כשעת העמדה
בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה רבי מאיר אומר בעבדים
חדא מקמי חדא. אבל חדא משנה
ל
. בעבדים
בדין
איפכא תניא. עיין שבת
(לעיל סה:)
אומר לו הרי שלך לפניך גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ משלם
אומר לו הרי שלך
דף קמג ע"ב תוספות ד"ה
מקמי תרתי ברייתא מפיך והכא
מ
ורי"א: שם חדא מקמי
לפניך. דעבדא כמקרקעי
תרתי איכא חדא הא דאמרן לעיל
כשעת הגזלה מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה
ו)נ
ז)
דמי וקרקע הדרא בעינה
תרתי אפיך. עיין יומא דף
ברייתא איפכא תניא ואידך הא
❖
ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה
ואינה נגזלת לקנות לגזלן
נו ע"ב תוספות ד"ה מ"ש:
ח)
בשינוי ולהיות ברשותו
ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך: גמ' אמר רב פפא לא הזקינה הזקינה ממש
דתניא כו': המחליף כו'. להכי נקט
(לעיל צה.) דקיימא לן
מחליף גבי בהמה ולא תנא מוכר
קרקע אינה נגזלת וכל
אלא אפי' כחשה והא
אנן הזקינה תנן (ב) כחשה כגון הזקינה סדלא הדר בריא
לעזי רש"י
כדנקט בשפחה דבהמה אינה נקנית
מקום שהיא ברשות בעליה
אמר ליה מר קשישא
בריה דרב חסדא לרב אשי הכי קאמרי משמיה דרבי
עומדת ועבד כמקרקעי
פלט"א. מטיל (של
בכסף עד שימשוך וכי משך דבר
❖
דמי ואינו נגזל להיות
מתכת).
יוחנן אפילו גנב טלה
ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו
הנראה לעינים הוא אם ילדה אם
נקנה לגזלן לשלם דמים,
טבח ומכר שלו הוא
טובח שלו הוא מוכר אמר ליה לאו אמינא לך לא
לאו ואין כאן ספק אבל בחליפין
הילכך כי אזקין ברשותיה
דמריה אזקין (ב"מ ק:).
תחליף גברי ההוא
משמיה דרבי אלעא איתמר: רבי מאיר אומר
מתוקמא כגון שלא משך בעל החמור
רבינו חננאל
מטבע ונפסל. שפסלתו
את הפרה אלא בעל הפרה משך
בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך: אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב
מלכות (גיטין נג:). תרומה
שחמי ועבדינהו חדתי לא
את החמור ונקנית הפרה אל בעל
ונטמאת. מאליה (שם).
קני. פי' אדומים ישנים.
הלכה כרבי מאיר ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר אמרי $ משום
אומר לו. לנגזל, הרי
מתני'. גזל בהמה והזקינה
החמור במשיכת החמור בכל מקום
דברייתא איפכא תניא ורב שביק מתניתין ועביד כברייתא רב מתניתין
שלך לפניך. בעין כמות
וכול'. אוקמה רב פפא
שהיא כדתנן (קדושין ד' כח.) כל
שהוא, דהיזק שאינו ניכר
לא הזקינה ממש אפילו
נמי איפכא תני ומאי (ג) טעמיה דרב דאפיך מתני' מקמי דברייתא אדרבה
הוא (לעיל סו:) ובלבד
הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה
כחשא כחש דלא הדרא
ניפוך לברייתא מקמי מתניתין אמרי רב נמי מתניתין איפכא אתניה ואי
שישלם לו אותו עצמו
ב¿ ƒריא» ה משלם כשעת
נתחייב זה בחליפין ולא ידעינן השתא
וקרינא בה והשיב את
הגזילה, אמ' ליה לרב
בעית אימא כי לא אפיך חדא מקמי חדא $ חדא מקמי תרתי אפיך דתניא
אי כבר ילדה פרה בשעת משיכת
הגזילה אשר גזל, שהרי לא
אשי הכי אמ' משמא דר'
נשתנה (גיטין נג:). שכל
המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר ברשותי
החמור וברשות מוכר ילדה או לאחר
יוחנן גנב טלה ונעשה
ט) ע
הנשבעין שבתורה. כל
איל עגל ונעשה שור
משיכת החמור וברשות לוקח [ילדה]:
ילדה והלה שותק זכה בה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו
פ
המחוייבין שבועה מן
נעשה שינוי בידו וקנאו.
וכן המוכר שפחתו. עבד כנעני
התורה, נשבעין ולא
צ זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה לפי
אמ' ליה לא תשבש גברי
משלמין. כלומר לא
הא שמעתא משמא דר'
נקנה בכסףנ) ואע"ג שאין לפנינו בשעת
שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי ר' מאיר וחכמים אומרים
י)ק
חייבה תורה שבועה לישבע
אילעאי איתמרא להודיע
מתן מעות: והלה שותק. ברי ושמא
וליטול, אלא הנתבע ישבע
כמה הוו זהירין להגיד
ר אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות האי הלכה כר' מאיר הלכה
ברי עדיף: ישבע המוכר. דאיכא
לתובע ולא ישלם (שבועות
השמועה מפי שקיבל
כרבנן מיבעי ליה הכי קאמר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כרבי מאיר
מד:).
אותה מרבותיו וכי כל
הודאה במקצת ואיכא שבועה דאוריית'
דבריהם אינם אלא בקבלה
ומי
(ז) דקטע לידיה דאם קתבע ליה האי
ברורה ממי שראוי לקבל
לוקח שפחה שלימה יש לי בידך עם ולדה וזה אומר אין שפחה שלימה יש לך בידי אבל לא ולדה דמודה ליה במקצת ומשום הילך לא מפטר דהא
הלכה מפיו.
קטע ידה ולאו הילך הוא והכי מוקי לה בהשואל [ב"מ ק:]: נשבעין ולא משלמין. מי שתובעים אותו ישבע ויפטר דכתיב (שמות כב) ולקח בעליו ולא
ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע ולא נשבע התובע ויטול: אין נשבעין. וברשות מוכר תעמוד עד שיביא לוקח ראיה. אלמא לרבנן עבדא
אין נשבעין על הקרקעות. בפרק הזהב (ב"מ דף נו.):
אי
הכי. דמתניתין נמי בעינן
כמקרקעי דמי:
למיתנא איפכא
הלכה כרבנן מבעי ליה:
פטור