קד:
הגוזל עצים פרק
תשיעי בבא
קמא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אין משלחין מעות בדיוקני אפילו עדים חתומים עליה. פי' אם
בדיוקני. מסר לו בעל הפקדון לשליח סימנין וכתב לו חותמו באגרת
קכד א מיי' פ"א מהל'
א) ב"מ מו. ב"ב עז:
אמר לסופר כתוב לפלוני שישלח לי מעות ע"י פלוני ואחר
ומסרה לו ואמר לו לך ד) והתראה לפלוני ויתן לך מעות שיש לי
שלוחין ושותפין
[ע"ש] קנ: [ע"ש] [ועי'
הלכה ח סמג עשין עב
בתוס' ב"ב עז: ד"ה רב
בידו (ב): אי כתב
לך. ר' אבא: התקבלתי. מעותי בקבלתו של רב
כך חתם בדיוקני שלו ואפילו עדים חתומים עליה שהיא דיוקני שלו
פפא], ב) רש"ל מ"ז,
טוש"ע ח"מ סי' קכא
ספרא: אדאתית.
בעוד שתהיה בדרך בשובך אצלנו: שכיב רבי
אינו מועיל אבל אם היו חתומים על זה שאמר ליה לשלוח על ידו
ג) [קידושין יג: ב"ב מב.
סעיף ג:
קכה ב ג ד (מיי' שם)
אבא. דזקן הוא וכבר בטל שליחותו
אז הוי שליח אי נמי אם כתב בכתב
קנז. קעה. ערכין ו: ז.
כ. בכורות מח:], ד) [צ"ל
טוש"ע ח"מ סי'
ידו שלח על ידי פלוני וא"ת ואמאי
קודם שתקבלם ואי הוו אנסי להו
אין משלחין מעות
בדיוקני ואפילו
עדים
א
והראה], ה) [ויקרא פרשה
קכב סעיף א:
מינך באורחא תבעי לן יתמי: נקנינהו
לא מהני דיוקני דידיה והא אמרינן
קכו ה מיי' פ"ז מהלכות
יג], ו) [ד"ה ונקנינהו],
חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים
ז) [שייך למתני' לעיל קג.],
גזילה ואבידה הלכה
ניהלך אגב ארעא. ויהיו שלך בכל
בהשולח (גיטין דף לו.) ובהמגרש (שם
חתומים עליה משלחין אמרי לשמואל מאי
ח) [התוי"ט כתב יישוב לזה
ד:
מקום שהן דקיימא לן (קדושין דף כו.)
דף פז:) דמר חתים כוורא ומר חתים
❖
קכז ו מיי' שם הלכה ו:
ע"ש],
תקנתא כי הא דרבי אבא הוי מסיק זוזי בדרב
מכותא וי"ל דהני מילי בשמות חכמים
נכסים שאין להם אחריות נקנין עם
קכח ז מיי' שם הלכה ג:
יוסף בר חמא א"ל לרב ספרא בהדי דאתית
קכט ח מיי' שם הלכה ה
נכסים שיש להן אחריות: אסיפא
דפקיעי אבל איניש אחרינא לא ולפי
ו:
אייתינהו ניהלי כי אזל להתם אמר ליה רבא
תורה אור השלם
דביתיה. מפתן ביתו דמחובר לקרקע
מאי שפירשנו לעיל אפילו כתב
קל ט מיי' שם הלכה ד:
בריה מי כתב לך התקבלתי א"ל לא אי
קלא י מיי' פי"א מהלכות
בכתב ידו וחתם בדיוקני אין מועיל
הוא וכקרקע הוא כך שמעתי. ל"א
1. וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם
מלוה ולוה הלכה ד
הכי זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי לסוף
כל זמן שלא אמר ליה בפניו:
סיפא דביתיה סוף בית הקנה לו
וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר
סמג עשין צד טוש"ע ח"מ
ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים
גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר
זוית אחת: נפק לאפיה עד תווך.
אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי ב לאו
❖
סי' קיא סעיף א:
עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן
עליו שולחין. וה"ה לרבי
הלך לקראתו עד תווך שם מקום
אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת
כלום הוא דלמא אדאתית שכיב רבי אבא
שהיה שמח שהביא לו מעותיו: אלמא
הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא:
יוחנן בלא דיוקני בשליח שעשאו
❖
ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא
ויקרא ה כג
מוסף רש"י
חומשא ממונא הוא. מדאיצטריך
בעדים כדאמר רבי יוחנן לעיל דהוי
לאו כלום הוא א"ל ואלא מאי תקנתא ג זיל
שליח והכא אתא לאשמועינן דדיוקני
ליה למתני א"צ לילך אחריו אלמא
אקנינהו ניהליה לרב
נקנינהו לך אגב ארעא ותא את כתוב לן
שמואל. שהיה הולך לשם
ממונא הוא גביה: ואי מיית. גזלן
בלא עדים לא מהני ולא מידי ונראה
הגהות הב"ח
כדי שיביאם לו, שאילו
התקבלתי דכי א) הא דרב פפא הוה מסיק תריסר
דהלכתא כרב חסדא דשליח שעשאו
משלמי יורשין ועוד מדקתני הרי זה
(א) גמ' דאיכא אחריות
לא הקנה לו לא היה
אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב
נכסים וכי: (ב) רש"י ד"ה
בעדים הוי שליח דהא ר' יוחנן ור'
מוסיף חומש על חומש ש"מ ממונא
נותנם לו מי שהפקדון
אצלו, שאם יאבדו בדרך
בדיוקני וכו' בידו הס"ד
כפריה: ופטורין מן האשם. דהא
אלעזר קיימי כוותיה ואע"ג דשמואל
שמואל בר אבא אגב אסיפא דביתיה כי
ואח"כ מה"ד מי כתב לך:
יחזור רב פפא ויתבעם לו
קאי כרבה קי"ל דרב ור' יוחנן הלכה
מתו בעליו דאם הפרישו בחייו היה
❖
(ג) ד"ה ונחייב בנו חומש:
(ב"מ מו.). אגב אסיפא
אתא נפק לאפיה עד תואך: נתן לו את
דביתא. מפתן ביתו (שם)
כר' יוחנן וה"ה דלגבי שמואל הלכה
טעון [רעיה] וכי לא הפרישו פטורין
הקרן וכו': אלמא חומש ממונא הוא ואם
כר' יוחנן: אגב אסיפא דביתיה.
סף ביתו מקרקע, כדי
דאשם כפרה הוא ולאו ממונא ואין
שיביאם לו והיינו הרשאה,
מיית משלמי ליה יורשין ותנן נמי נתן את
רבינו חננאל (המשך)
כפרה למתים: עדיין אני אומר.
ומה שכותבין בהרשאה והקניתי לו
ואילו לא אקנינהו ניהליה
הקרן ונשבע על החומש הרי מוסיף חומש
לא הוו יהבי ליה דלא
שמואל כל כי האי גונא
ד' אמות בחצרי לאו דוקא דהא
רישא בתורת כהנים ה) אשר גזל על
ליחייבו באונסא דאורחא
אין משלחין בו מעות.
על חומש אלמא חומשא ממונא הוא ותניא
אמרינן בפ"ק דקדושין (דף כו: ושם)
גזילו הוא מוסיף חומש ולא על גזילת
(רשב"ם ב"ב עז:) שהקנה
ומדשקלו וטרו לאוקומי
נמי הכי הגוזל את חבירו ונשבע לו ומת
אביו: כאן שהודה. אביו בחייו אחר
דקרקע כל שהו חייב בפאה כו'
לו בסודר קרקע כניסת
סוגיא דשמעתא כשמואל,
ביתו ואגבו הקנה לו
ואמ' מאי תקנתיה ואי
יורשין משלמים קרן וחומש ופטורין מן
וקונין עמה נכסים שאין להם אחריות
שנשבע ונתחייב לו חומשא משלמי
ה
ו
המעות בתורת הרשאה
כתב בעל המעות
ומה שכותבין הרשאה אפילו אותם
יורשין וברייתא בת"כ בשלא הודה
האשם ויורשין בני שלומי חומשא דאבוהון הוו
המפורשת בב"ק (לעיל ע.)
התקבלתי ושקיל ליה
שאין להם קרקע י"מ משום דהודאת
וקס"ד השתא בלא הודה לא אב ולא
אי נמי הלך והחזיק הקרקע
השליח, ומייתי ליה
ב) (אלמא חומש ממונא הוא ובעי שלומי
והקנה לו המעות כל
בהדיה ויהיב ליה למי
בן: ה"ג ויתיב רב הונא: יש
בעל דין כמאה עדים דמי וקשה
יורשין) ורמינהו עדיין אני אומר אימתי אינו
מקום שהן (רשב"ם ב"ב
שהמעות בידו ושקיל
תלמוד קאמר מר. ותנא מקרא
דבפרק חזקת הבתים (ב"ב דף מד:
קנ:). נפק לאפיה. מרוב
למעות מיניה, דילמא
משלם חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע
ושם) דפריך וליחוש דילמא אקני ליה
מייתי לה מדכתיב כל הני ריבויא
שמחת מעותיו שהביא (שם
מיית ההוא ד¿ כ» ת« ב
לא הוא ולא אביו הוא ולא אביו אביו ולא
עז:). עד תואך. שם
התקבלתי קודם שיקבל
מטלטלי אגב מקרקעי ומשני לא
הוא שהבן חייב לשלם או ישתלמו
מקום (ב"מ מו.) מקום
השליח המעות ובטל זה
הוא הוא ואביו ז מנין ת"ל 1 אשר גזל ואשר
צריכא דאמרי עדים ידענא ביה בהאי
קאמר מר ומסברא הוא משלם ולא
במס' נדה (לג:) וכך שמו,
הכתב שכתוב בו
עשק והוא לא גזל ולא עשק אמר רב נחמן
מקראי: לא הודה אביו והודה בנו.
ולאשמועינן אתא דמשום
גברא דלא הוה ליה ארעא מעולם
התקבלתי, שמת הוא
קנין זה מסרו לו המעות,
קודם שיקבל שלוחו
ובפרק מי שמת (שם דף קמט.) גבי
קרן משלם אבל חומש לא דמעטיה
לא קשיא כאן שהודה כאן שלא הודה אי לא
דכיון דנפק לאפיה שמעינן
המעות, וכבר זכו בהן
קרא מחומש על גזל אביו: ונחייב (ג)
עובדא דאיסור גיורא דקאמר במאי
דהביא המעות (רשב"ם
הודה קרן נמי לא משלם וכי תימא הכי נמי
היורשין. לפיכך לא
ב"ב עז:) ויש מפרשין
חומש אשבועתא דידיה. דקתני נשבע
איפשר,
ואוקימנה
ליקני רב מרי בריה להנהו זוזי אי
דלא משלם והא מדקא מהדר אחומש
חצי הדרך ומפרשין נמי
לשמואל לית ליה תקנה.
דליקני ליה איסור גיורא אגב קרקע
הוא ואביו לפטורא דכיון דבן נשבע
שלא יחזיק בהן לעצמו,
למימרא דקרן משלם ועוד תניא ועדיין אני
אלא כי הא דרב פפא
והודה אמאי פטור: בשאין גזילה
לית ליה קרקע וי"ל דההוא דאיסור
ולא היא, דכיון דכתב
דהוה מסיק תריסר אלפי
אומר אימתי הוא משלם קרן על גזל אביו
בהרשאה וכל מאן דמתעני
זוזי בי הוזאי ואקנינהו
קיימת. דלאו עליה רמיא לשלומי
גיורא מעיקרא ודאי לא אסיק
ליה מן דינא קבלתי בין
לרב שמואל בר אחה אגב
בזמן שנשבע הוא ואביו אביו ולא הוא הוא
אדעתיה טעמא דהודאה אבל
דתנן (לקמן דף קיא:) הגוזל ומאכיל את
לזכות בין לחובה, מינה
אסיפה דביתא, כי אתא
ולא אביו לא הוא ולא אביו מנין ת"ל גזילה
במסקנא קאמר אדהכי נפק אודיתא
בניו פטורים מלשלם הלכך אי כפר
שמעינן דשליח שוויה, הכי
נפק לאפיה עד תווך. וכך
מפרש בב"ק שם (שם קנ:).
הלכה, וכבר פירשנוה
ועושק אבידה ופקדון יש תלמוד ויתיב רב
מבי איסור וההיא דח"ה כיון שאין
כפירת דברים בעלמא היא ושבועת
ומלוה על פה אינו
בפרק הזהב, וליתה הא
בטוי הוא דליכא חומש: לא צריכא
אלא חששא בעלמא דלמא אקני ליה
הונא וקאמר להא שמעתא א"ל רבה בריה
גובה לא מן היורשין.
דר' יוחנן הא בתריתא,
דאיכא אחריות נכסים. ואמרינן
כיון דלית ליה ארעא לא חיישינן
דשיעבודא לאו דאורייתא,
אבל שליח שעשאו בעדים
יש תלמוד קאמר מר או ישתלמו קאמר מר
וכ"ש מן הלקוחות, אבל
איתה דלא דחקינן
וההיא דפ' הזהב (ב"מ דף מו. ושם ו))
לקמן (שם) דאם הניח אביהן אחריות
א"ל יש תלמוד קאמינא ומריבויא דקראי
מלוה בשטר הוא עצמו
לאוקומי ל»ה כי הא דרב
גבי היה עומד בגורן דפריך וליקני
נכסים קרקעות חייבים להחזיר מפני
שיעבדו, דכתב ליה כל
פפא, אלא משום דחישינן
אמרי אלא מאי לא הודה ח לא הודה אביו
כבוד אביהן: וכי איכא אחריות נכסים
נכסיי דאית לי אחראין
ליה אגב ארעא ומשני דלית ליה
דילמא מיית מריה
❖
והודה בנו ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה
לשטרא דנן (קדושין יג:).
דפיקדונא, אבל היכא דלא
מאי הוי כו' ל"ג חדא דהא תני התם
ארעא התם מדאורייתא בעינן דאית
חייש קני. נותן לו את
אמרי בשאין גזילה קיימת אי בשאין גזילה
ליה ארעא דאי לית ליה ארעא לא
דמשום כבוד אביהם חייבים להחזיר
ט
הקרן ולא נתן לו את
קיימת אפילו קרן נמי לא משלם לא צריכא
החומש, שמע מינה
היו קרוין מעותיו מדאורייתא שיוכל
ועוד
רבינו חננאל
דחומש ממון הוא ואי
לפדות בהן פירות מעשר שני אבל
דאיכא אחריות (א) וכי איכא אחריות
נכסים
מאי הוי מלוה על פה היא
אמ' רב יהודה אמ' שמואל
מיית משלמי ליה יורשיו,
לענין לגבות כיון שהודה שיש לו
אין משלחין מעות
ג) ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין י ולא מן הלקוחות אמרי
ו¿ ת« ני»א נמי הכי הגוזל את
בדיוקני. פיר', דיוקני,
חבירו ונשבע לו ומת
והקנה לו אגב קרקע למה לא יגבה:
בשעמד יורשיו משלמין קרן
צורה ידועה לו כגון סימן
[עי' תוס' כתובות נד: ד"ה אע"פ וב"ב
וחומש ופטורין מן האשם.
וכל הרואה אותה יודע
חוץ
מד: ד"ה דלא]: ז) מפחות שוה פרוטה בקרן. תימה אמאי איצטריך למיתני הא כיון דברישא תנן שוה פרוטה משמע אבל פחות
גזילה ועשק אבידה
שהוא סימן שלפלוני,
נתן
ופקדון יש תלמוד.
וכתב לו בינו לבינו תן
לא ח): לו את הקרן ונשבע לו על החומש. הוא הדין אם לא נתן לו את הקרן ונשבע אתרוייהו אקרן ואחומש היה מוסיף חומש
ישתלמון קאמר מר מר
לפלוני כך וכך מעות דיו
על חומש אלא אורחא דמילתא נקט דאקרן אין נשבעין שני פעמים והוא הדין אם נשבע על החומש דיוליכנו אחריו למדי דכיון שנשבע
שנים, כלומר סוד ביניהם,
דמשמע ישתלמו מן
עליו נעשה כגזלן: יש תלמוד קאמינא ומריבויא דקראי.
תימה אמאי איצטריך קרא לקרן דאמאי לא ישלם קרן כיון דאיכא אחריות
ואפילו עדים מעידים
היורשין, דילפי מרישיה
נכסים ועמד בדין דבהכי מוקמינן לה בסמוך: מלוה על פה היא ואין גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות. למ"ד שיעבודא לאו
דקרא, יש תלמוד קאמינא
שאמר להן זה הכתוב
בכתב הזה כתב ידי הוא,
דניכתב קרא והשיב את
דאורייתא פריך דהכא משמע דמדאורייתא גובין מיורשין ומההיא ברייתא דהגוזל ומאכיל (לקמן דף קיא:) אם הניח להם אביהם אחריות
ואינם יודעים העדים מה
אשר גזל או אשר עשק או
נכסים חייבים לשלם ליכא למפרך ליה מידי דאיהו מוקי ליה מדרבנן כדי שלא תנעול דלת בפני לוין כדפסיק רב פפא בפרק גט פשוט
כתוב בו אלא כתבו הם
את אשר הפקד אתו או את
למטה כי פלוני אמר לנו
אשר מצא. מדכתב רחמנא
(ב"ב דף קעו. ושם) ומיהו לרב ושמואל דאמרי מלוה ע"פ אין גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות ואפילו מדרבנן כדמוכח בח"ה (שם
העידו עלי שזו הדיוקני
גזלה ועשק ופקדון
דף מב.) ובסוף מי שמת (שם דף קנז.) איכא לאקשויי מההיא ברייתא דלקמן ואיכא למימר דאינהו מוקמי לה בשעמד בדין ומה שהקשה
שלי היא, ודיוקני זו היא
ואבידה, ש"מ שהיורשין
בקונט' דהך העמדה בדין מאי מהני הרי כפר ונשבע דהא אוקימנא לעיל בשלא הודה אביו והודה בנו י"ל בעמד
בדין לאחר שבועה
כגון חתמות ידו, ואמ'
משלמין קרן.
ע"י עדים דלא מיחייב האב חומש כדתנן לקמן
במתניתין דהיכא דאיכא עדים
לא מיחייב חומש: