הגוזל עצים פרק
תשיעי בבא
קמא
קט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בחייו ובמותו אם מת לא ירשנו: ואם אין לו. מה יאכל לוה
לבניו או לאחיו ויחזור ויטרפנה מהם ב"ח אע"ג דאמרינן לעיל (דף
קסו א ב מיי' פ"ה
א) [לעיל קג.], ב) קדושין
גמ'
ואוכל ובעלי חוב באין ונפרעין מן הירושה את חלקו: ואפי'
יא:) עשה שורו אפותיקי ומכרו אין ב"ח גובה הימנו היינו דוקא מהלכות נדרים הל'
כא. סנהדרין סח:,
ג) [במדבר ה], ד) [שם],
ו ועיין בכ"מ הל"ו סמג
לארנקי של צדקה. אם אינו מוצא יורש לאביו למי ישיב יתן אותה
מכרו דכיון דליכא קלא לא (ב) אפסדינא ללקוחות $ אבל נתנו במתנה
ה) [דף קי.], ו) רש"ל,
לאוין רמב טוש"ע יו"ד סי'
וצריך שיאמר. כשהוא משיב
לארנקי של צדקה ולא יעכבנו בידו:
דלא שייך פסידא דלקוחות
ב"ח גובה הימנו דאין יכול ליתן מה רכג סעיף ד:
❖
ז) [וצ"ע שם],
קסז ג ד מיי' פ"ח מהל'
לארנקי של צדקה זה גזל אבא:
שמשועבד לאחרים אבל לא עשאו
גזילה ואבידה הלכה
ונמחליה לנפשיה. היכא דאין יורש
אפותיקי לא היה ב"ח חוזר וטורף
בחייו ובמותו אם מת לא ירשנו ויחזיר
א
ג סמג עשין עג טוש"ע
תורה אור השלם
אלא הוא וכולה שלו: מי לא תנן
מהם דכי היכי דמטלטלי דיתמי לא
לבניו או לאחיו ב ואם אין לו לוה ובעלי חוב
ח"מ סי' שסז סעיף ה:
קסח ה מיי' שם הלכה ד
באים ונפרעים: גמ' אמר רב יוסף אפילו
1. וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל
מחל לו על הקרן. ולא מקיימא מצות
משתעבדי לב"ח $ ה"נ לא משתעבדי
ג
ה ועיין בהשגות
לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו
השבה. אלמא למיפק ידי גזילה בעינן
מטלטלי דמקבל מתנה לבעל חוב
❖
ובמ"מ טוש"ע שם סעי' ו:
לארנקי של צדקה אמר רב פפא ד וצריך
הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיְיָ לַכֹּהֵן
והא נפקא ליה במחילה הכא נמי
והוי כאילו נותן להם במתנה כיון
מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר
שיאמר זה גזל אבי אמאי נמחליה לנפשיה
כיון דירושה קמיה נפלה נפק ליה
שהוא עצמו אינו יכול לחזור ולטרוף
יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו:
❖
במדבר ה ח
מי לא תנן א) מחל לו על הקרן ולא מחל
מוסף רש"י
מידי גזילה: להשיב האשם. זה קרן
מהן ומיהו נראה דלא חשיב הכא
לו על החומש אלמא בר מחילה הוא אמר
מה שמחזיר להן כאילו נתן להם
של גזילה כדתניא לקמן בפרקין
בחייו ובמותו. אם נדר
בחייו ובמותו, כיון דמפרש
(דף קי.): גואל. יורש: וכי יש לך
רבי יוחנן לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא
דאינו נותן להם לשם מתנה אלא
הגהות הב"ח
במותו, אם מת לא
אדם בישראל שאין לו גואלים. אם
סתמא בשתיקה מחזיר להם ואין
רבי עקיבא דתניא ב) 1 ואם אין לאיש גואל
(א) רש"י ד"ה הא והא
יירשנו. דאדם אוסר דבר
דעתו אלא לקיים מצות השבה בעלמא
אין לו בן או בת או אח יש לו קרוב
וכו' דמודי ר' יוסי
שברשותו לכשיצא מרשותו
להשיב האשם וכי יש אדם בישראל שאין
דלנפשיה לא מצי:
לאחר מותו (נדרים מב:).
הלכך לא הויא מתנה ויכול ב"ח
עד יעקב אבינו הקרוב קרוב יורש:
לו גואלים אלא בגזל הגר הכתוב מדבר
(ב) תוס' ד"ה לוה וכו'
מחל לו. נגזל, על הקרן.
אלא בגזל הגר. ונשבע לשקר דכתיב
לטרוף מהם והוא ודאי אינו יכול
ג)
דכיון דליכא קלא לא
לאחר שהודה לו (לעיל
הרי שגזל הגר ונשבע לו ושמע שמת הגר
למעול מעל בה': והיה מעלה כספו
לחזור וליקח מהן דאז לא היתה
מפסידינן ללקוחות:
קג.). ואם אין לאיש
והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים ופגע
(ג) ד"ה ב"ח וכו' בפ'
גואל. גבי גזל ונשבע על
ואשמו לירושלים. לכהנים כדכתיב ד)
מתקיים השבה כלל אם היה לוקח
השותפין האומר לאשתו
שקר, דכתיב לעיל מניה
באותו הגר וזקפו עליו במלוה ומת זכה
בעצמו מה שנתן אבל מה שב"ח
האשם המושב לה' לכהן ואמרינן
❖
קונם שאני נהנית לך:
והתודו את חטאתם אשר
הלה במה שבידו דברי רבי יוסי הגלילי
לקמן בשמעתין אשם זה קרן: וזקפו
נוטל מתקיימא שפיר מצות השבה
עשו והשיב את אשמו
ה)
בראשו, והאי אשמו קרן של
עליו. גר במלוה נפק ליה מתורת
כיון שבעצמו אין נוטל ומיירי אפי'
ר' עקיבא אומר אין לו תקנה עד שיוציא
ה
. וכי
גזלה
(סנהדרין סח:)
גליון הש"ס
בלא אפותיקי:
גזילה ולכי מיית גר הוה ליה האי
יש אדם בישראל שאין
גזילו מתחת ידו לרבי יוסי הגלילי לא שנא
ב"ח באין ונפרעין. אחר מיתה
תוס' ד"ה לוה וכו'
לו גואלים. מזרע יעקב,
מוחזק וזכה מן ההפקר: לא שנא
לנפשיה ל"ש לאחרים מצי מחיל ולרבי
בעוד אחד מכל ישראל
אבל נתנו במתנה. עיין
לנפשיה. כגון הכא דמחיל ליה האי
ואפילו בחייו הוי שרי בכה"ג
כתובות דף מט ע"ב תוס'
קיים הוא קרוב לו (קדושין
עקיבא ל"ש לאחרים ולא שנא לנפשיה לא
גברא גזל הגר לנפשיה וה"ה גוזל
כדאמרינן (נדרים דף מג.) המודר
ד"ה הוא ועיין בתשובת
כא.) אין לך אדם בישראל
מצי מחיל ולר' יוסי הוא הדין דאפי' לא זקפו
שאין לו גואלים, כל זמן
הרשב"א סי' תרי"ח דחולק
את אביו ונשבע לו ומת אביו דמחיל
הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך
ע"ז: בא"ד הכי נמי לא
שלא כלו בני יעקב הקרוב
במלוה והאי דקתני זקפו עליו במלוה
לנפשיה: ול"ש לאחרים. נגזל לגוזל
אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו
משתעבדי מטלטלי. עיין
קרוב קודם (סנהדרין סח:).
להודיעך כחו דרבי עקיבא דאפילו זקפן
מצי מחיל ומתני' דקתני מחל לו
איש פלוני מודר הנאה ממני ואין
אלא בגזל הגר הכתוב
יבמות צט ע"א תוס' ד"ה
מדבר. ומת לאחר שנשבע
כתב ובכתובות דף מט ע"ב
עליו במלוה אין לו תקנה עד שיוציא גזילה
על הקרן רבי יוסי הגלילי היא
לו מה יאכל ואיני יודע מה אעשה
❖
תוס' ד"ה הוא:
לו ואין לו יורשים (שם).
ואשמעינן לאחרים וה"ה לנפשיה
לו נותן לו ובא ונוטל מזה אלא לפי
מתחת ידו מתקיף לה רב ששת אי הכי
היכא דנפק מידי גזילה כגון יורש
שזה אין רוצה שיהנה ממנו כלל
לרבי יוסי הגלילי לשמעינן לנפשיה וכל
או גזל הגר וקס"ד האי זקפו לאו
בחייו ואין יכול לעשות תקנה אלא
רבינו חננאל
שכן לאחרים לרבי עקיבא לשמעינן לאחרים
דוקא כדמפרש ואזיל: לר' עקיבא
מדעתו והא דלא תני הכא ואם אין
עבודתה ועורה. פי'
דלא מצי מחיל וכ"ש לנפשיה דלא מצי
לא שנא כו'. ומתני' דקתני משלם
רוצה כדקתני רישא משום שהרי
עבודתה מתנותיה שנאמר
מחיל אלא אמר רב ששת הא והא רבי
עבודת מתנה.
קרן וחומש לבניו או לאחיו ר' עקיבא
ודאי ו) [אינו] רוצה או שמא דוקא
יוסי הגלילי כי קאמר רבי יוסי הגלילי דמצי
אין לו מה יאכל שרי כדקתני גבי
היא ולאשמועינן לנפשיה דלא מצי מחיל
מחיל לאחרים אבל לנפשיה לא מצי מחיל
וה"ה לאחרים דאפילו מחיל ליה נגזל
המודר הנאה מחבירו אבל אם יש לו
גופיה לאו מחילה היא: ה"ה אפי'
מה יאכל אפי' ו) [אינו] רוצה אין לו
אלא אמאי זכה הלה במה שבידו משום
לא זקפן. הלכך יורש את אביו נמי
תקנה בכך וא"ת והיאך נפרע ממנו
דזקפן עליו במלוה רבא אמר הא והא רבי
אע"ג דלא זקפו עליו במלוה ולא יצא
והא תנן בפרק אין בין המודר
עקיבא כי אמר רבי עקיבא דלא מצי
מתורת גזילה בחיי אביו כיון דמת אביו
(שם דף לג.) המודר הנאה מחבירו
מחיל לנפשיה אבל
לאחרים מצי מחיל
שוקל לו שקלו ופורע לו חובו ופר"ת
ונפלו נכסים לפניו מחיל לנפשיה. ולקמן
מכלל
דדוקא במזונות אשתו אבל שאר חובות
(ע"ב) פריך א"כ גזל הגר דנפיק לכהנים
היכי משכחת לה: א"ה. דבלא זקפו נמי קאמר ר' יוסי לנפשיה מצי
אסור לפרוע דודאי קא משתרשי ליה ואסור וה"נ משתרשי ליה וי"ל
מחיל מתני' דמחל לו על הקרן דאמרת ר' יוסי היא כיון דאמר
דלא דמי דהתם כיון שמתחייב למי שפרע בעבורו אם יפרע בחנם
לנפשיה מצי מחיל לשמעי' ביורש את אביו דמחיל לנפשיה וליתני
בעבורו א"כ מהנהו ואסור אבל הכא מה שבאים ב"ח ונפרעין מן
פטור ולוקמה כר' יוסי וכ"ש דנגזל גופיה לגזלן מצי מחיל וגבי מחל
הנכסים אין זה נהנה מן הנכסים וההיא דהולך אצל חנוני לא
לו על הקרן דאוקמיה כר' יוסי ליתני אינה מחילה ולוקמה כרבי
תקשה דהתם דרך מתנה מיירי שהחנוני נותן לזה פירות במתנה
עקיבא דלשמעינן מתני' לרבי עקיבא דלאחרים לא מצי מחיל ומהתם
וחוזר ומקבל מזה מעות דרך מתנה אבל הא דאמר בפרק השותפין
שמעינן שפיר דכל שכן לנפשיה דזקפו במלוה היינו אחרים וקאמר
(שם דף מז: ז)) (ג) קונם אשתי שאני נהנית לך כו' לוה וב"ח באין
ר' עקיבא דלא מצי מחיל אבל השתא דאשמועינן לאחרים הויא מחילה
ונפרעין מבעל בשלמא קונם שאני נהנה לאשתי איכא למימר במזונות
ולנפשיה לא הויא מחילה איכא למימר דדוקא קתני וחד תנא הוא
אשתו ואליבא דחנן אלא קונם שאני נהנה לך משמע שאומר לחבירו
רישא דמתני' וסיפא: הא והא ר' יוסי. הא דאמר בזקפו במלוה
נמצא שהוא פורע חובו ויש לומר כגון שלוה הימנו על מנת שלא
דכיון דאפקה גר גופיה דהוה נגזל מתורת גזילה דהוי כמוחל לאחרים
לפרוע דהשתא אין נהנה כלום במה שפורע חובו וא"ת וכי
הוי מחילה ולכי מיית קנייה האי הלכך מחל לו על הקרן דמתני' ר'
בשופטני עסקינן שילוה ע"מ שלא לפרוע וי"ל שהוא אוהבו שלא
יניח מלפרוע בעבורו: אלא אמר רב ששת הא והא ר' יוסי
יוסי היא דאי לרבי עקיבא בעי השבה משלו כדקתני אין לו תקנה
הגלילי. וא"ת ואמאי לא מוקי מתני' כר' עקיבא ומודה דלאחרים
עד שיוציא גזילה וסיפא נמי רבי יוסי היא דמודי רבי יוסי (א) לנפשיה
דלא מצי מחיל כיון דלא אפקיה נגזל מתורת גזילה: רבא אמר
מצי מחיל ולנפשיה לא מצי מחיל ובזקפו עליו במלוה הוא דפליג עליו
הא והא רבי עקיבא. דלרבי יוסי לנפשיה נמי מצי מחיל דזקפו
רבי עקיבא ארבי יוסי דלא חשיב ליה זקיפה כמו מחילה דאחריני
לאו דוקא וכי אמר רבי עקיבא דלא מצי מחיל לנפשיה הוא
וי"ל דרב ששת סבר כיון דמחילה דאחריני מועלת זקפו נמי מועיל
דקאמר דאע"ג דגר זקפו כיון דלא מחיל מחילה גמורה לא נפקא
לכ"ע וכיון דאמר ר' עקיבא דזקפו במלוה אינו מועיל א"כ ודאי
ליה מתורת גזילה אבל נגזל לגזלן מודה ר' עקיבא דמחיל:
ס"ל דמחילת אחרים נמי אינו מועיל הלכך לא מתוקמא מתני' כר'
עקיבא דקתני במתניתין מחל לו את הקרן משמע דמחילת אחריני מועלת
מכלל
ורבא דמוקי לה כרבי עקיבא סבר דזקפו במלוה אינו מועיל כלום לכ"ע אי לא מצי מחיל לנפשיה הלכך רבי יוסי דקאמר זכה הלה במה
שבידו ע"כ משום דסבר דמצי מחיל לנפשיה הלכך מתני' לא מיתוקמא כוותיה אלא כרבי עקיבא ומודה רבי עקיבא דלאחריני מצי מחיל
והשתא הא דנקט זקפו במלוה להודיעך כחו דרבי עקיבא דאפי'
זקפו במלוה לא מצי מחיל
לנפשיה כיון דליכא מחילה דאחריני:
אלא