קיד:
הגוזל
ומאכיל פרק עשירי בבא
קמא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דתקנה בעלמא תקנו ליה. משום דרכי שלום כמו יוני שובך
וקיימא לן. לקמן דהא גנב כגזלן דקאמר רבי כגזלן דר"ש קאמר
סה א מיי' פ"ו מהלכות
א) [לעיל קיא: קיג.],
דקני ולא כגזלן דרבנן דלא קני: הא לאו מפני כבוד אביהם לא.
ותימה דאמאי לא קני להו מדאורייתא בהגבהת הכוורת:
ב) [יבמות קכא: גיטין יט:
גזילה הל' יד טוח"מ
המכיר כליו וספריו ביד אחר כו'. לפני יאוש איירי כדפירש
כח:], ג) כתובות כו., ד) שם
סי' שע:
אלמא גזלן לרבי קני כר"ש וקאמר גנב כגזלן אלמא תרוייהו קני: מאי
סו ב מיי' שם הל' טו:
כז:, ה) [כתובות כג. וש"נ],
וכן. (ב) פשיטא דקני ביאוש
דמ"ש נחיל מכסות: קנין דרבנן הוא.
הקונטרס דאי לאחר יאוש דאיכא יאוש ושינוי רשות לא
סז ג מיי' פי"ב מהלכות
ו) לעיל פא:, ז) גי' הרי"ף
א"ר אבהו, ח) [סנהדרין
היה מתחייב להחזיר ונראה דבספרים
דאין כאן גזל אלא מפני דרכי שלום
גירושין הל' טז והל' יז
עב.], ט) [עי' שבועות טז.],
ופי"ג שם הלכה כט סמג
הוי לעולם לפני יאוש שאין רגילות
דהא דהפקר נינהו ותניא (חולין דף
וקיימא לן כגזלן לר"ש: גופא רבי אומר
י) [לקמן קטו.], כ) [שמות
עשין נ טוש"ע אה"ע סי'
קמא:) יוני שובך ויוני עלייה אין בהן
להתייאש מספרים ולא מיבעיא מגנבים
❖
כב], ל) [ד"ה והא],
אומר אני גנב כגזלן איבעיא להו כגזלן דרבנן
יז סעיף ג:
סח ד מיי' פ"כ מהל'
עובדי כוכבים דלא מייאש אפי' מכלים
משום גזל אלא מפני דרכי שלום:
קאמר ולא קני או דלמא כגזלן דר"ש קאמר
איסורי ביאה הל' יד
מרדפין אחריהם. קודם דיבור הקטן
כיון דדייני בגיותא כדאמר לעיל אלא
סמג לאוין קנב טוש"ע
וקני ת"ש נטלו מוכסין חמורו וכו' מני אי
הגהות הב"ח
דרגלים לדבר דשלו הם: לעדות אשה.
אפי' בגנב ישראל אין רגילות להתייאש
אה"ע סי' ג סעיף א:
רבנן קשיא גזלן אי ר"ש קשיא גנב אי
סט ה מיי' שם הל' א:
(א) גמרא אי אמרת
מספרים דסוף יבאו ליד ישראל דאין
שמע מן התינוקות שהיו אומרים הרי
ע ו מיי' שם פי"ח הל' יח
בשלמא גזלן דר' שמעון
אמרת בשלמא רבי כגזלן דר"ש קאמר וקני
גנבים מוכרין אותן רק לישראל ולסוף
אנו הולכין לספוד ולקבור איש פלוני
סמג שם טוש"ע אה"ע
קאמר משום הכי קני אלא
הא מני רבי היא משום הכי קני אלא אי
חוזרין לבעלים ובכלים נמי מיירי
בפ' בתרא דיבמות (דף קכא:):
אי אמרת גזלן דרבנן
סי' ז סעיף א:
עא ז ח ט י כ מיי' פ"ו
קאמר מני כצ"ל ותיבת
והטבילוני. לפי שדרכו של תינוק
אמרת כגזלן דרבנן קאמר ולא קני הא מני לא
לפני יאוש ואפילו לרבנן נמי דאמרי
מהלכות גניבה הל' י
גנב נמחק ב' פעמים:
לטפח בשרצים ובטומאות: בדילין
סתם גניבה יאוש בעלים הוא מיירי
רבי ולא ר"ש ולא רבנן הב"ע בלסטים מזויין
(ב) רש"י ד"ה מאי וכן.
והלכה יא ועיין בהשגות
ממני. מפני תרומתי: בתרומה
כגון שהבעלים רודפין אחריו וידוע
ובמ"מ ובכ"מ סמג עשין
נ"ב עיין פרשב"ם ב"ב דף
ור"ש היא אי הכי היינו גזלן תרי גווני גזלן
❖
עא טוש"ע ח"מ סי' שנז
נב ע"ב:
דרבנן. בזמן הזה דרבי לאחר חורבן
שלא נתייאשו מהן מעולם מ"מ נוטל
❖
ת"ש הגנב והגזלן והאנס הקדשן הקדש
סעיף א:
מה שנתן מפני תקנת השוק כדאמר
היה ואיכא מ"ד לא קידשה לעתיד
ותרומתן תרומה ומעשרותן מעשר מני אי
לבא ט): והשיאה רבי לכהונה. ואע"ג
בגמרא וא"ת בלא תקנה יטול מה
הגהות הגר"א
רבנן קשיא גזלן אי ר"ש קשיא גנב אי אמרת
שנתן דמצי אמר להציל נתכוונתי
דאיסורא דאורייתא היא משום זונה:
מוסף רש"י
[א] גמ' והכל (רשום עליו
בשלמא (א) גנב כגזלן דר"ש קאמר משום הכי
בשבויה הקילו. דספיקא בעלמא היא:
ולהשיב אבידה וי"ל דמיירי שהיה
והטבילוני. מפני שסתם
אות א') אומרים כו' כגון
קני אלא אי אמרת גנב כגזלן דרבנן הא
שיהא שופך יינו. במתני' הוא זה
יכול לתבוע מבני אדם שלנו בתוך
תינוק מטפח באשפות
(רשום עליו אות ב') דאמרי
ושרצים מצויין שם (כתובות
הללו כו'. נ"ב למסקנא
ביתו אפילו לא היה זה קונה אותם
בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של
מני בלסטים מזויין ור"ש היא אי הכי היינו
. לאכול בתרומה
(רשום על תיבת למסקנא
כו.)
דבש נסדקה חבית של דבש י): וטוען
ועי"ל דלא שייך למימר הכי כלל
לערב. דצריך הערב שמש
גזלן תרי גווני גזלן א"ל רב אשי לרבה
אות א"ב) כגון דאמרי הללו
(שם). רב חנא קרטיגנא
כו' א"צ לכ"ז מכאן עד שם
פשתנו. אם מת חמור חבירו הטעון
שהרי הלוקח טוען שקנה מאדם אחר
ת"ש דמתני רבי לרבי שמעון בריה לא
❖
א)
כו' משתעי. רב חנא
ועי' רמב"ם:
נאמן ולא מאותם שלנו בתוך ביתו
פשתן בדרך וחמורו של זה טעון עצים:
דמן קרטיגי היה מספר
דבר שיש בו אחריות ממש אלא אפילו
מתני'
שם גניבה. שיצא קול
כדקתני סיפא שאני אומר מכרן
מעשה זה (שם כז:).
פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריו חייבין
בשבויה הקילו. דחששא
שנגנבו כליו: נשבע לוקח כמה נתן
לאחר ולקחן זה ממנו והא דלא
רבינו חננאל (המשך)
בעלמא הוא דאיכא, שמא
להחזיר מפני כבוד אביהן טעמא מפני
ויטול. ויחזיר לו כליו ולפני יאוש
קאמר שאני אומר שהוא מכרן לו
נבעלה לעכו"ם ונפסלה
נחיל. יוחנן בן ברוקא אמ'
גמ'
כבוד אביהן הא לאו כבוד אביהן לא ש"מ
הפגין. צעק: עילא
משום שאין הלוקח טוען שזה מכרן
קמיירי:
לכהונה (שם כג:). להציל
תנאי בית דין שיהא ... דמי
את נחילו. נחיל של
סוכתו מתוך נחילו וכן
מצא. פירכא היא. כלומר עילא מצא
רבי גזלן דר"ש קאמר ש"מ: וכן נחיל של
ומה שמקש' אמאי נאמן לומר לקוחין
דבורים שהלכו לשדה חבירו
שופך זה ... היה זה מפרק
הן בידי והלא ספרים עשויין להשאיל
כשמכר כליו ונתחרט וידע שמכרן
דבורים: מאי וכן הכי קאמר אפילו נחיל
ונתיישבו על שוכתה של
עציו וטוען פשתן חבירו
ולהשכיר מפורש בסוף המקבל (ב"מ
לוקח לאחר עמד והפגין וצעק
אילן ואם יטול אחד
... הנחיל יהושע את
של דבורים א דקנין דרבנן הוא סד"א האי
אחד הן פורחות ואובדות,
ישראל את הארץ. כולן
דף קטז. ושם ל)):
בלילה להאמין דבריו כשיערער:
כיון דרבנן בעלמא הוא דקני ליה אפילו
מאחר שנתנו עיניהן באותה
פשוטין הן. ... ולא
דקאמרי
הללו כליו של פלוני.
אנברקראות. חבילות: בדמי
שוכה, לפיכך קוצצה ונותן
הוצרכנו לכותבן אלא
סתמא נמי מייאש קמ"ל אם נתייאשו הבעלים
קננהו. דהבא במחתרת בר מיתה הוא
כלומר כשיצא הקול
לו דמים (לעיל פא:).
מפני שהן הלכות . תניא
אין אי לא לא: א"ר יוחנן בן ברוקה נאמנת
ומציל את דובשנו. זה
ר' ישמעאל בנו של ר'
אומרים אלו כליו וספריו של פלוני
כדכתיבכ) אם במחתרת ימצא הגנב וגו'
בא בכדו של יין וזה בא
יוחנן בן ברוקה אומר תנאי
אשה וקטן כו': אשה וקטן בני עדות נינהו
שבני אדם הללו נושאין והן מכירין
וכיון דאי הוה בידיה פטור כי מכרן
בכדו של דבש ונסדקה
בית דין הוא שיהא יורד זה
אמר רב יהודה אמר שמואל הכא במאי
חבית של דבש, וכן זה
שהם חדשים:
לאחר אמאי מהדר להו לוקח:
לתוך שדה חבירו וקוצץ
בא בחבילת פשתן על
סוכתו של חבירו מתוך
אמר
עסקינן כגון שהיו בעלים מרדפין אחריהם
לא נחילו שלו. ותנאי בית דין
ב
חמורו וזה בא בחבילת
עצים ומת חמורו של
ואשה וקטן מסיחין לפי
תומם ואומר מכאן יצא נחיל זה אמר רב אשי אין מסיח לפי תומו כשר אלא
הוא שיהא זה שופך את
ב)
ג
בעל פשתן, יפרק זה את
יינו ומציל את דובשנו
לעדות אשה בלבד א"ל רבינא לרב אשי ולא והרי נחיל של דבורים מסיח לפי תומו הוא שאני נחיל
עציו וטוענו (שם). הבא
ונוטל דמי יינו מתוך
במחתרת. חתר את הבית
של דבורים דקנין דרבנן הוא ודאורייתא לא ג) והאמר רב יהודה אמר שמואל ד מעשה באדם אחד שהיה
דובשנו של חבירו. ותנאי
ממש, ונטל כלים ויצא
בית דין הוא שיהא זה
מסיח לפי תומו ואומר זכורני כשאני תינוק ומורכבני על כתיפו של אבא והוציאוני מבית הספר והפשיטוני
פטור. מלהחזירם אע"פ
מפרק עציו וטוען פשתן
שהם קיימין, מאי טעמא
של חבירו ונוטל דמי עציו
את כתנתי והטבילוני לאכול בתרומה לערב ורבי חנינא מסיים בה הכי וחבירי בדילין ממני והיו קורין
בדמי קננהו. בדמי נפשו
מתוך פשתנו, שעל מנת
אותי יוחנן אוכל חלות והעלהו רבי לכהונה על פיו בתרומה דרבנן ואכתי דאורייתא לא והא כי אתא
קנאן הואיל ונתחייב מיתה
ד)
ה
הנחיל יהושע לישראל את
❖
בלקיחתם (סנהדרין עב.).
הארץ. פר"ח זצ"ל, כולן
רב דימי אמר רב חנא קרטיגנא ואמרי לה רב אחא קרטיגנא משתעי מעשה בא לפני ריב"ל ואמרי
פשוטין הן ולא הוצרכנו
לה מעשה בא לפני רבי בתינוק אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר אני ואמי נשבינו לבין העכו"ם
לכותבן אלא מפני שהן
הלכות. הרי סובר שהלכה
יצאתי לשאוב מים דעתי על אמי ללקוט עצים דעתי על אמי והשיאה רבי על פיו לכהונה בשבויה
רבינו חננאל
ה)
ו
כר' ישמעאל בנו של ר'
הקילו: אבל לא יקוץ את סוכו [וכו']: תניא ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר תנאי
מתני'. אמר ר' יוחנן בן
יוחנן בן ברוקה. ועמד זה
ו)
והבנין בלילה. ס"א
ברוקה נאמנת אשה או
ב"ד הוא שיהא יורד לתוך שדה של חבירו וקוצץ סוכו של חבירו להציל את נחילו ונוטל דמי סוכו
קטן לומר מיכאן יצא נחיל
והפנין. פי' זעק. ויש
מתוך נחילו של חבירו ותנאי ב"ד הוא שיהא שופך יינו ומציל את דובשנו של חבירו ונוטל דמי יינו מתוך
שלועזין כן. המכיר כליו
זה וכול'. נחיל של דבורים
כ"ש שעילה מצא. פי'
יש בו משום גזל מדרבנן
דובשנו של חבירו ותנאי ב"ד הוא שיהא מפרק את עציו וטוען פשתנו של חבירו ונוטל דמי עציו מתוך
עלילה. ואנבקראות של
הוא לפיכך אם נתיאשו
פשתנו של חבירו שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ: מתני' המכיר כליו וספריו ביד אחר
כלים על כתפיהן. ס"א
הבעלים הרי אילו
ז
מתני'.
לנוטלם, ולפיכך הימנוה»
אנבוקלאות.
ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול ואם לאו לאו כל המנו שאני אומר מכרן לאחר
המכיר כליו וספריו ביד
רבנן לאשה ולקטן אם
ולקחן זה הימנו: גמ' וכי יצא לו שם גניבה בעיר מאי הוי ליחוש דילמא זבנינהו והוא ניהו קא
אחר, אם יצא לו שם ...
הוא מסיח לפי תומו,
גניבה בעיר וכול'.
ואומ' מיכן יצא נחיל זה
מפיק שמא א"ר יהודה אמר רב כגון שבאו בני אדם בתוך ביתו ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו
ח
ואקשינן ודלמא זבין
נאמן, הימנוה רבנן
בדרבנן, שהם אמרו
והשתא מפיק ... מביתו
כליי כ"ש עילא מצא רב כהנא מסיים בה משמיה דרב טכגון שהיתה מחתרת חתורה בתוך ביתו ובני אדם
הנוטלו יש בו משום גזל
והבגין פיר' השכים ומצא
שלנו בתוך ביתו יצאו ואנבורקראות של כלים על כתפיהם והכל אומרים נגנבו כליו של פלוני ודלמא
[א]
דמדאוריתא לא. ירושלמי
מחתרת ... משואות של
ובפורח, ובלבד על אתר
כלים על כתפיהן והכל
כלים הוו ספרים לא הוו א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כגון דקאמרי נמי ספרים וליחוש דלמא זוטרי וקא טעין
אבל אם יצא הקטן וחזר
אומרין ... דבעינן ...
רברבי א"ר יוסי בר חנינא דקאמרי ספר פלוני ופלוני ודלמא הוו עתיקי וקא טעין חדתי אמר רב כגון דאמרי
ז)
י
בבעל הבית העשוי למכור
אינו נאמן אני אומ' מפני
יראה או פיתוי אמרו, אמ'
כליו, אבל בעל הבית ...
הללו כליו של פלוני הללו ספריו של פלוני ומי אמר רב הכי והאמר רב ח)בא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור
רב אשי אין ≈מNƒ י«ח לפי
לא צריך למידק [עליה]
מ"ט בדמי קננהו ה"מ דקננהו בבא במחתרת דמעיקרא מסר נפשיה לקטלא אבל הני כיון דלא מסרו נפשייהו
כולי האי. ואי איכא
תומו כשר אלא לעדות
אשה, ואותיב רבינא עליה
למימר הלכה איצטריך
לקטלא לא אמר רבא כלא שנו אלא בעל הבית העשוי
למכור כליו אבל בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו
וזבין ... ואקשינן ומי אמר
נחיל של דבורים, ושני
לא
שאני נחיל של דבורים
רב הכי, והאמר רב בפרק
בן סורר ומורה הבא
דמדרבנן הוא. וכן שני
בתינוק כי הימנוה רבנן
במחתרת ... בדמיה קננהו.
בתרומה דרבנן אבל בתרומה דאוריתא לא הימנוה. וכן הימנוה בשבויה דאמרי' בשבויה היקלו. וכן נחיל של דבורים אם
ומשנינן כי אמר רב התם דמעיקרא אדעתא דהכי אתו, ... מיבת עלי לא מסרי נפשיהו לא אמר רב פטור. זה הדין בשלא
נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו. פי' לקיבוץ של דבורים המתקבצים בתוך כוורת לעשות דבש וקורין להן בלשון ישמעאל
הוכר ... ירושלמי אמר רבי בא בר ממל בדין הוא שלא ישבע , ולמה תנינן ישבע שלא יהו בעלי בתים נטפלין לגנבים .