קטו:
הגוזל
ומאכיל פרק
עשירי בבא
קמא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הרי שהיה טעון כדי יין וכדי שמן לא יאמר הרי הן כו'. וא"ת
אין לו אלא שכרו. שכר כלי ושכר פעולה: גמ' ולימא ליה
פ א מיי' פי"ב מהל'
א) ע"ז ל: [תוספתא
מהפקירא זכינא. דבש שלך היה הולך כולו לאיבוד והריני כמציל
אפי' אין משתבר נמי לא יאמר דאסור לתרום אלא מן
תרומות פ"ז], ב) סוכה נ.
גזילה ואבידה הל' ה
[וע' ב"ב צז: מ"ש שם],
סמג עשין עד טוש"ע ח"מ
המוקף וי"ל דנקט משתברות משום דבעי למיתני סיפא ואם אמר
מן ההפקר ואמאי אין לו אלא שכרו כוליה דבש לישקול וגבי חמור
ג) [צ"ל ושפי], ד) פסחים
סי' רסד סעיף ה:
להצילה הוא: משתברות. והכל נשפך
לא אמר כלום א"נ בשבתות וימים טובים איירי שמותר לתרום שלא
ליכא למימר הכי דיכול
פא ב ג מיי' שם הל' ג
כ:, ה) [שם לג: וע"ש חולין
נג:], ו) ס"א ל"ג, ז) [שבת
ביחד: לא אמר כלום. אלמא כיון
מן המוקף כדאמר בהאשה רבה
טוש"ע שם סעיף ג:
❖
פב ד מיי' פ"ג מהלכות
יג.],
(יבמות דף צג:):
דלאיבוד אזל לית בהו זכייה והפקירא
אין לו אלא שכרו ואם אמר אציל את שלך
א
א]
תרומות הלכה יז:
וכל
הוא: כדאמר ר' ירמיה. לקמן:
היכא דאיכא פסידא לכתחלה
פג ה מיי' פי"ב מהל'
ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו שטף
ב
לא. ל"ג ליה כדפי' הקונט'
גזילה ואבידה הל' ה
בעקל. דדובשא כרוך עליה חבית
הגהות הב"ח
נחל חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל
ועיין במ"מ סמג עשין עד
דהא בברייתא דמייתי נמי אסור
של דבש קשורה בעקל ולא ישפך
(א) גמ' על ידי הדחק.
טוש"ע ח"מ סי' רסד
חבירו מאתים והניח זה את שלו והציל את
לכתחלה היכא דאיכא הפסד כהן
הכל אלא מנטף מעט מעט וליכא
(וכל היכא וכו' לא יאמר).
סעיף ה:
של חבירו אין לו אלא שכרו ואם אמר לו
פד ו ז מיי' פ"ד מהלכות
ג
תא"מ ונ"ב רש"י ותוס'
הפקר: הרי פירות. של מעשר שני
דקתני ובשמן לא יעשה וא"כ לעיל
לא גרסי ליה: (ב) רש"י
מעשר שני הל' יב:
אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי
נמי דאיכא הפסד כהן שפיר אסור
שיש לי בתוך ביתי מחוללין כו':
פה ח מיי' פי"א מהל'
ד"ה (וכל היכא וכו'
גמ'
חייב ליתן לו:
ואמאי לימא ליה
(ב) וכל היכא דאיכא. קצת הפסד וליכא
לכתחלה אלא אמאי דקאמר לעיל
רוצח ושמירת נפש
לכתחלה לא יאמר). תא"מ
הלכה טו סמג עשין עט
ונ"ב זהו פי' למאן דגרס
מהפקירא קא זכינא מי לא תניא הרי שהיה
דאפי' דיעבד לא אמר כלום פריך:
איבוד לגמרי כי הכא דמוקמת לה
ד
אלא נתגלתה למאי חזיא. אבל
טוי"ד סי' קטז:
לכתחלה לא יאמר ואחר
בשיכול להציל ע"י הדחק ושמא יציל:
טעון כדי יין וכדי שמן וראה שהן משתברות
פו ט מיי' שם הל' יד:
כך מתחיל הדיבור ה"ג
פז י מיי' פ"ה מהלכות
לכתחלה לא יאמר. בתמיה: הרי
משמן לא פריך דקתני בשמן
והתניא וכו' ואמתניתין
לא יאמר הרי זה תרומה ומעשר על פירות
❖
דלעיל קרמי דקתני
תרומות הלכה ח:
שהיו לו. ללוי: עשר חביות של טבל.
לא יעשה אבל התרומה חלה וכי
שיש לי בתוך ביתי ואם אמר לא אמר כלום
ואם אמר לא אמר
הטבול לתרומת מעשר והוא טמא
נתגלתה למאי חזיא דאיכא למימר
כלום ול"ג לכתחלה
כדא"ר ירמיה כשעקל בית הבד כרוך עליה
דתרומת מעשר דידיה לא חזיא לכהן
דחזיא להדלקה ומ"מ איכא הפסד
הגהות מהר"ב
לא יאמר בתמיה הס"ד
ה"נ כשעקל בית הבד כרוך עליה ואם אמר
ואח"כ מ"ה הרי שהיו:
ה
לשתיה אלא לזלף ולקמיה מוקי לה
כהן כיון שאין יכול להדליק בו כי
רנשבורג
(ג) ד"ה עשר וכו' לכהן
לא אמר כלום והתניא ו מי שבא בדרך ומעות
ביין חדש דלא חזי כולי האי לזלף דלא
נתגלתה אלא בטורח כי צריך שלא
א] גמ' אין לו אלא שכרו.
לשתיה וכו' הוא דאיכא
בידו ואנס כנגדו לא יאמר הרי פירות שיש
אלים ריחא ופסידא פורתא הוא
יגע בשמן כלל ולא בכלי במקום
עיין לעיל דף נח ע"א תוס'
(כמו זה וכו' הדחק).
ולא
ד"ה אי נמי וכו' בסוף
תא"מ ונ"ב גם זה למאן
שיש שמן: ישקה מהן לבהמה.
דאיכא (ג) כמו זה שיכול להציל על ידי
לי בתוך ביתי מחוללים על מעות הללו ואם
❖
הדבור מה שכתבו בזה:
דגריס לכתחלה לא יאמר:
הדחק: ה"ג אומר הרי היא תרומת
פי' בקונטרס שמא ישחטנה ואיכא
(ד) ד"ה ה"ג אומר וכו'
אמר דבריו קיימין הכא במאי עסקינן בשיכול
חברותיה וקס"ד חבית
מעשר על תשע חברותיה : שמן.
סכנת נפשות ואין נראה דאפי' לבהמה
(ד)
להציל אי בשיכול להציל לכתחלה אמאי לא
המשתברת כאבודה
לעזי רש"י
טמאה לא ישקה משום בל תשחית
דתרומה טמאה חזי להדליק וכי
דמיא דקתני לעיל
יאמר ז בשיכול להציל על ידי הדחק (א) וכל
כדמשמע בפרק ב' דע"ז (דף ל: ושם)
מפסיד לה לכהן איכא פסידא טובא:
ואם אמר לא אמר
רודיי"ר [רידיי"ר].
היכא דאיכא הפסידא לכתחלה לא יאמר
❖
כלום הכא היכי מתקן
(ה) כשעקל בית הבד כרוך עליה. דלא
דמוקי התם הא דתניא שמותר
להפריד יין משמרים.
טבלים במידי דליתיה
והתניא הרי שהיו לו עשר חביות של טבל
להשקות לבהמתו בשונרא שאין קשה
חשיב פסידא כולי האי כגון זה שאין
בעין בשלמא אי תנא
טמא וראה אחת מהן שנשברה או שנתגלתה
יכול להציל אלא ע"י הדחק: למאי
לה ופריך א"ה דחבירו נמי ומשני כחיש
לעיל ואם אמר דבריו
מוסף רש"י
קיימים איכא למימר
חזיא. ואפ"ה קתני אומר הרי הוא
אומר הרי היא תרומת מעשר על תשע
דידיה נמי כחש הדר בריא מדפריך
הכא דליכא הפסד כולי
אין לו אלא שכרו.
דידיה נמי כחיש משמע דאסור משום
תרומה אלמא להפסד מועט לא
חברותיה ובשמן לא יעשה כן מפני הפסד
האי אומר לכתחלה
כשאר פועל ואין בעל
חששו: לא ישפכם. שלא יעבור
בל תשחית ועוד מדלא מוקי לה בכל
אבל השתא דקתני
הדבש משלם דמי היין
כהן א"ר ירמיה כשעקל בית הבד כרוך
לא אמר כלום וקשרי
(לעיל כז.). הרי זה
עליהם אדם יחף ויכנס ארס של
בהמה טמאה שאין לחוש שמא ישחטנה
עליה בשלמא שנשברה חזיא אלא נתגלתה
ההיא חבית לזרים דלא
לא ישפכם. שמא יעבור
משמע דבשאר בהמות טמאות דקשה
נחש ברגלו ע"י מכת צרור וימות:
חל שם מעשר עליה
אדם יחף ויעמוד הארס
למאי חזיא וכ"ת חזיא לזילוף והתניא א)ח מים
(ולא יגבל בהן את הטיט) ולא ישקה
לה אסור משום בל תשחית ומיהו י"ל
הכא במאי מתקן האי
בין קשרי אצבעותיו וכיון
ו)
שנתגלו הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים
טיבלא הס"ד: (ה) ד"ה
שנכנס מעט ונוקב בבשר
בהן לבהמתו. משום סכנת נפשות
דבשאר בהמות טמאות לא בעי
שוב אין לו רפואה
(כשעקל בית וכו' לא
ולא יגבל בהן את הטיט ולא ירבץ בהן את
שמא ישחטנה אחרי כן: מסננת. כלי
לאוקומי משום דאטו בשופטני
(ע"ז ל:). ולא ירבץ
חששו). תא"מ ונ"ב גם זה
הבית ולא ישקה מהם את בהמתו ולא
בהן את הבית. להשכיב
למאן דגרס לכתחלה לא
עסקינן שמשקין לבהמה דבר שמתה
ע"ג כלי ונותנין השמרים בתוך העליון
❖
על ידן: אימתי בזמן שהתחתונה
יאמר:
את העפר ואבק שלא
והוא ככברה והיין מסתנן מאליו:
בהמת חבירו דעבר לה במסננת כר' נחמיה
. מסננת.
יעלה (שם)
מגולה. וא"ת א"כ פשיטא דיש בהן
יש בה משום גילוי. צריך לכסות
דתניא מסננת יש בה משום גילוי אמר
קוליי"ר בלע"ז, מסננת
ב) ט
שמסננין בה קונדיטון כמו
משום גילוי דהוי כשאר מגולין וי"ל
העליון כדי שלא ישתה בו נחש ואף
רבינו חננאל
רבי נחמיה אימתי בזמן שהתחתונה מגולה
שעושין בעלי חנויות שתלוי
דס"ד שהנחש ירא לבא מפני הקול
על פי שהיין מסתנן והולך חיישינן
כמין כברה ובו אבקת
מתני'. זה בא בחביתו של
אבל בזמן שהתחתונה מכוסה אף על פי
שהוא שומע שנופל היין ממסננת
שמא יעבור הארס עם היין לתוך
רוכל ויין ותחתיה כלי
יין וזה בא ... ואקשינן
שהעליונה מגולה אין בה משום גילוי לפי
והקונדיטון מסתנן לתוכו,
אמתניתין דקתאני [אין לו
הכלי וכ"ש כשהתחתון מגולה: שלא
לתחתונה כדאמרינן בפ"ב דע"ז (דף
יש בו משום גילוי. אם
אלא] שכרו, לימא ליה
שארס של נחש דומה לספוג וצף ועומד
טרקו. בשלא עירבו אדם וכגון הך
ל:) טיף טיף אין בו משום גילוי
הניחו בלא שמירה כשיעור
כיון ... נא מהפקירא קא
במקומו לאו איתמר עלה א"ר סימון אריב"ל
מסננת שאין איש נוגע בה: אבל
קמ"ל דכה"ג שרואה היין שנשפך בבת
שהיית גילוי המפורש בהכל
זכינא ו[דידי הו]א כוליה.
שוחטין (חולין י.) כדי
מי לא תניא ... כשעקל
טרקו אסור. והכא בהך חבית כי
לא שנו אלא שלא טרקו אבל טרקו אסור
אחת לכלי התחתון אין מתיירא להיות
שיצא נחש מתחת אוזן
בית הבד כרוך עליה.
סבור שהוא קול בני אדם אלא סבור
מערה ושדי ליה מחבית למסננת
התם נמי אפשר דמנח מידי אפומא דחביתא
כלי וישתה ויחזור לחורו,
פירוש הכד שנסדקה ...
שכך מסננין את היין:
מטריק ומתבלבל הארס עם היין
ואסורה בשתיה (סוכה
שקשורה ומהודקת כמין
דשפי ליה ורבי נחמיה (מטמא אטמא) מי
ג)
אתי לידי תקלה. ומסיק אי חיישי'
נ.). שהתחתונה. כלי
ארוגה ... לגמרי, אלא
ויוצא דרך המסננת לכלי: דמנח
תרמינן והתניא תורמין מן הטמא על הטמא
התחתון (שם). וכי תימא
דולף וטורד. ואקשינן ...
מידי. בגד או שולי כברה על פי
לתקלה תנאי היא והא דאמר
זילוף לאו מילתא היא.
מעשר על ט' חברותיה,
ומן הטהור על הטהור ומן הטהור על הטמא
לא חשיב והרי הפסידו
בפ"ק דשבת (דף יז: ושם) גבי י"ח
חבית ושפי ליה ומסננו בנחת. שפי
ואם אמר כן לא ... יאמר
אבל לא מן הטמא על הטהור ר' נחמיה
(פסחים כ:). שותין מלוג.
כל הפירות שיש לי בבית
י
דבר גידולי תרומה כתרומה בו ביום
לשון שופך כמו השופה יין (לתמרי)
שנמכר בסלע ומזלפין מלוג
הרי ה... הכא במאי
אומר אף מן הטמא על הטמא לא התירו
גזרו ומפרש התם טעמא משום
[לחבירו] בבא מציעא (דף ס. ע"ש)
הנמכר בשתים, נוח לקנות
עסיקינן בשיכול להציל מי
לתרום אלא בשל דמאי הכא נמי בשל
לוג בשתי סלעים לזילוף
רודיי"ר: ורבי נחמיה. ואי ההיא
תרומה טמאה ביד כהן דילמא משהי
... חביות טבל טמא וראה
מלקנותו לשתיה, ומי שאינו
שנשברה אחת ... ובשמן
די' חביות רבי נחמיה היא: מי תרמינן.
לה ואתי לידי תקלה והתם ליכא מאן
דמאי אמר מר ובשמן לא יעשה כן מפני
עשיר יקח יין בזול לשתייתו
לא יעשה כן מפני הפסד
מן הטמא על הטמא: אלא בשל
דפליג דכ"ע אית להו י"ח דבר אור"י
לוג בסלע ויין ביוקר לזילוף
הפסד כהן ד) מאי שנא שמן דראוי להדליק
כהן. ... הערל בתחילתו
(שם). בחדש. דאין ריחו
ואני הנה נתתי לך את ...
דמאי. הקילו משום דרוב עמי הארץ
דשאני התם דפעמים שמשהה אותה
יין נמי ראוי לזילוף וכי תימא זילוף לאו
נודף ואין ראוי לזילוף
טהורה ואחת תרומה
מעשרין הן ז) וכבר נתעשר: שותין
ביותר ואין זורעה באותה שנה
(שם). אתי ביה לידי
טמיאה, ואמר ר ... להא
מילתא היא והאמר שמואל משום רבי חייא
מלוג בסלע ומזלפין מלוג בשתים.
שאירע שום דבר שלא יזרע בעת
תקלה. אם ישהנו אצלו עד
מתניתא בשעקל בית הבד
שותין מלוג בסלע ומזלפין מלוג בשתים
שיתיישן אתי למשתי מיניה
כרוך עליו. ... הא. .ולו,
לשתיה אם ימצא יין בזול לוג בסלע
הזרע
וימתין עד
שנה אחרת
(שם). השתא לזילוף קא
ויתכן יעשהו במסננת וכר'
הכא במאי עסקינן בחדש והא ראוי לישנו
אבל
הכא לעולם
יכול הוא
יקח אבל לזלף יקח אפי' ביוקר הלוג
בעי ליה. וצריך שיהא לו
נחמי'. ..... [סוגי]ן
אתי ביה לידי תקלה שמן נמי אתי ביה
בשתים סלעים דהנאה יתירא היא:
לעשות
ריחו טוב, ובכלי מאוס רמי
ה)
דשמעתא יין ... בענן טוב,
ליה, בתמיה (שם). ותקלה
מובחר מן השתיה,
תקלה. לשתותן
לידי תקלה דמנח בכלי מאוס יין נמי מנח
והרי היא טמאה:
עצמה. אי חיישינן לה
דאמרינן שותין מלוג
תשפך [בסל]ע מזלפין מ... היא,
ליה
בכלי מאוס השתא לזילוף קא בעי ליה בכלי מאוס קא מנח
ואסור לשהויי אי לא, תנאי
היא (שם).
דתניא חבית יין של
ליה
ותקלה
עצמה תנאי
היא דתניא חבית של
יין של תרומה שנטמאת בית
שמאי אומרים
תרומה שנטמאה כול' עד
אין הכ... היא עוד
בפסחים בסוף פרק ראשון , ובפרק ראשית הגז , וכב... אותו הנה בקיצור,