הגוזל
ומאכיל
פרק
עשירי בבא
קמא
קטז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תשפך הכל. כולה ביחד: בשדה תשפך הכל. דאדממטי ליה לגו
לעשות זילוף אחר שיתיישן מעט ועוד יש מתרץ דשאני התם
פח א מיי' פי"ב מהל'
א) [פסחים כא. נזיר נג.
ביתא אתי ביה לידי תקלה: אין הכרעה שלישית מכרעת. טעם
דבההיא גזירה ליכא הפסד כהן דכי היכי דהויא תרומה מעיקרא
חולין קלז.], ב) יבמות קו.,
תרומות הל' יב:
פט ב ג מיי' פי"ב מהל'
ג) צ"ל שדו, ד) [זבחים ל:
עצמך אתה אומר ולא כדברי אחד מהן ששניהם לא הזכירו בית
ה"נ הויא אחר שזורעה ולכך לכ"ע חיישינן לתקלה אבל הכא
צב:], ה) [צ"ל ר' ישמעאל],
גזילה ואבידה הל' ז
ושדה והיכי דמי הכרעה כגון אי
הוה תני ב"ש בין נטמאת
דאיכא הפסד לגמרי שתשפך הכל איכא מאן דלא חייש לתקלה
ו) [צ"ל ור"ח], ז) [צ"ל
סמג עשין עד טוש"ע ח"מ
❖
בבית בין בשדה תשפך הכל וב"ה
ולפי' זה קשה דקאמר בפרק כל
ר"ח],
סי' רסד סעי' ז:
צ ד מיי' שם הל' ג
אומרים בין בבית ובין בשדה תעשה
שעה (פסחים דף לג: ושם) מדליקין בפת
תשפך הכל וב"ה אומרים תעשה זילוף אמר
א
טוש"ע שם סעי' ג:
ובשמן של תרומה שנטמאה ואמר אביי
זילוף ה)ר"ש אומר נטמא בשדה תשפך
צא ה מיי' שם הל' ד
ר' ישמעאל ב"ר יוסי אני אכריע בבית
הגהות הב"ח
טוש"ע שם סעי' ד:
עלה משמיה דרבי יצחק בר מרתא
הכל בבית תעשה זילוף דטעמא
תעשה זילוף ובשדה תשפך הכל איכא
צב ו מיי' פ"ט מהל'
(א) גמ' מן הים דא"ל
אמר רב הונא לא שנו אלא פת אבל
דתרוייהו קמכרע והוו להו לגבי
❖
כצ"ל:
שכירות הל' ח ועיין
דאמרי בישן תעשה זילוף ובחדש תשפך
חיטין לא שמא יבא בהן לידי תקלה
בית תרי ולגבי שדה תרי והלכתא
בהשגות ובמ"מ סמג עשין
הכל אמרו לו אין הכרעה שלישית מכרעת:
א)
פב טור ש"ע ח"מ סי' שלה
ורבי יוחנן אמר אפי' חיטין ומוקמינן
כתרי שאין עומדין דברי יחיד במקום
❖
סעי' ג:
אם אמר לו אציל את שלך וכו': אמאי ונימא
גליון הש"ס
לה בשליקתא ומאיסתא מכלל דרב
שנים דאחרי רבים להטות כתיב
ליה משטה אני בך מי לא תניא הרי שהיה
הונא אפילו בשליקתא ומאיסתא לא
(שמות כג) כי ההוא דקולי מטלניות
גמ' וא"ל אפסדתני
ב) ב
כוורי. עיין בהרא"ש
בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו
הוה
שרי אלמא משום תקלה מפסדי
דבמה מדליקין (שבת דף כט.) אבל
מוסף רש"י
פ"ב דב"מ סי' כח:
ליה לכהן לגמרי וי"ל דלא פליגי
הכא דאינהו לא גלו דעתייהו דליהוי
אמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא
שם אדעתא דאריה. עיין
תשפך הכל. כלומר
דרב הונא לא איירי בשליקתא ואיהו
שום מידי חילוק בין בית לשדה טעמא
ב"ב דף קלח ע"א תוס'
תשפך יחד ולא לזלף דילמא
שכרו אלמא אמר ליה משטה אני בך הכא
❖
ד"ה כאן בצווח:
אדמזלף קלי קלי אפילו
דנפשיה קאמר: מעבורת. ספינה
נמי שרי בענין זה והשתא ליכא
נמי לימא ליה משטה אני בך הא לא דמי
בו ביום אתי למשתייה
פסידא כיון דיכול לשלקו ולמאסו
רחבה שעוברים בה רוחב הנהר:
(פסחים כ:). אמר ר'
אלא לסיפא ואם אמר לו טול דינר זה בשכרך
דאפסדתן כוורי בזוזא. והיינו בשכרו
ולהחזיק בהן:
ישמעאל ב"ר יוסי.
רבינו חננאל
הכרעה שלישית. נראה לר"י
והעבירני נותן לו שכרו משלם מאי שנא
כמה שנים אחר בית הלל
דקתני טול דינר בשכר שאתה
ובית שמאי היה (שם).
פירוש הכרעה כגון ב'
רישא ומאי שנא סיפא אמר רמי בר חמא
מפסיד כאן ותעבירני נותן לו אותו
עיקר כפ"ה דדעת ג'
ובשדה תשפך הכל.
חכמים חולקין ובא...
בצייד השולה דגים מן הים $ וא"ל אפסדתני
שכר משלם ומתני' נמי הרי הפסידו
הוא דתנאי קמאי לא גילו בדעתם
שאין מזלפין בשדה והא
כדברי המכריע. אבל אם
ג
(א)
לא אמרינן שיביאנה בבית
הוא הבא להכריע קטן
ניכר: דבידים קא פסיד. שופך את
שיש שום חילוק בין בית לשדה אבל
כוורי בזוזא: שטף נהר חמורו וחמור חבירו
לזלפו, דאדהכי אתי ביה
מהן, כגון ר' י... הגז,
יינו בידים בשבילו: ירד להציל. ע"מ
ההוא דקולי מטלניות דבמה מדליקין
לידי תקלה (שם). איכא
שלו יפה מנה וכו': וצריכא דאי אשמעינן
ומצאנו שהוא ר' יוסי
דאמרי. לשהייה מועטת
שיתן לו דמי שלו: ועלה שלו מאיליו
(שבת דף כט. ושם ד"ה בין) הויא הכרעה
תלמיד [ר' עקיבא, ור'
קמייתא התם הוא דכי פירש יהיב ליה דמי
כי הא מן השדה לבית לא
עקיבא תלמיד] ר' אליעזר,
מהו. מי אמרינן מעיקרא דאפקריה
דרבי אליעזר קאמר בין מן המוכן
חיישינן, אלא בישן תעשה
כוליה משום דבידים קא פסיד אבל הכא
ור' אליעזר תלמ... זכאי
כאבוד דמי ומחייב לו היאך לשלומי
בין שלא מן המוכן טמא רבי יהושע
זילוף כו' (שם). אמרו לו.
תלמיד הלל, וזו אינה
דממילא נימא אין לו אלא שכרו ואי אשמעינן
בני דורו, אין הכרעה
חלוקת הלל ע... .... אלא
והדר זכה ביה מריה מהפקירא או
אומר בין מן המוכן כו' טהור ר"ע
שלישית מכרעת. דעה
... הלל. ור' ישמעאל
סיפא הכא הוא דבסתמא אין לו אלא שכרו
דלמא כיון דסליק סליק: מן שמיא
אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן
שלישית היא זו, שבית
משום ר' יוסי אביו יבא
משום דממילא אבל התם דבידים אימא
רחימו עליה. ויהיב ליה דמי כאילו
טהור ובכירה (שם דף לט:) בהדיא חשיב
שמאי ובית הלל לא הזכירו
להם שלישי, לפיכך ...
לגלות דעתם דניהוי חיישינן
ופירש שם אמר ר' יוחנן
מת: לוינהו. נתחבר עמהם ארי והיה
אפילו בסתמא יהיב ליה דמי כולה צריכא
ליה הכרעה אי לאו משום דר"ע
לתקלה כלל, דאי הוו אמרו
מפי שמועה אמ[רה], מפי
משמר בהמותיהם מחיות וליסטים:
תלמיד הוה ועוד דהדר ביה ר"ע
בעא מיניה רב כהנא מרב ירד להציל ועלה
הכי ב"ש אומרים בין בבית
חגי זכריה ומלאכי ... הגז.
קדים רב ספרא. קודם שיחזיק
לגבי רבי יהושע וההיא דהתם לא
בין בשדה תשפך הכל
ואם אמר לו אציל את שלך
שלו מאליו מהו א"ל ד משמיא רחימו עליה
וב"ה אומרים בין בבית
ותן לי דמי שלי חייב ליתן
בהן אחר שהרי הפקר היה: לרווחא
ישתטף גופו בין בחמין בין בצונן
כי הא דרב ספרא הוה קא אזיל בשיירתא
בין בשדה תיעשה זילוף
לו. וא... אני בך. כדתניא
דמילתא. שלא יהא ערעור בדבר:
חשיבא הכרעה דתנאי קמאי גילו
ואתה בא להכריע ולומר
הרי שהיה בורח מבית
לוינהו ההוא ארי כל לילא קא ג) שדר ליה
בדעתם דשייך לפלוגי בין חמין לצונן
בבית כב"ה בשדה כב"ש,
דורמסקנין
האס[ורי]ן והיתה מע...
חמרא דחד מינייהו וקא אכיל כי מטא זמניה
הויא הכרעה, אבל השתא
אין לו אלא שכרו. ודחינן
אבל הך דשמעתין לא גילו בדעתם
דלא הזכירו בית ושדה,
לה משום דלא הפסידו
דרב ספרא שדר ליה חמרא ולא אכליה קדים רב ספרא וזכה ביה א"ל רב
חשיב ליה הכרעה שלישית וכן
טעמא אחרינא הוא ולאו
כלום . ולא... דינר
אחא מדיפתי לרבינא למה ליה למיזכי ביה נהי דכי אפקריה $ אדעתא
משום תקלה, ור' ישמעאל
בנזיר פ' כ"ג (דף נג. ושם ד"ה ב"ד)
בשכר[ך] והעבירני נותן
חייש לתקלה, והיינו תנאי
לו שכרו משלם. וא... אלו
גבי ר"א אומר [זקינים] הראשונים
דאריה אפקריה אדעתא דכ"ע לא אפקריה א"ל רב ספרא לרווחא
דהכרע לשון
הדגים ובוא והעבירני
(שם כא.)
[מקצתן היו] אומרים חצי קב עצמות
דמילתא הוא דעבד בעא מיניה רב מרבי ירד להציל ולא הציל מהו
כף מאזנים הוי בשנים
ואתן לך דינר חייב לי...
חולקין ובא שלישי ומכריע
ואפסדתן. כך זה אומר לו
כו' התם נמי קרי ליה הכרעה
אמר לו וזו שאילה אין לו אלא שכרו איתיביה השוכר את הפועל
ד)
ה
ו
המשקל כאחד מהן או
אמרת לי ש... שטף נהר
שלישית דתנאי קמאי לא גילו בדעתם
בכל הדבר או בחציו כזה
חמורו וחמור חבירו.
להביא
דשייך לפלוגי בין תרומה לקדשים
ובחציו כזה (חולין קלז.
וסוגיין דשמעתין, אילו
עי"ש בארוכה, ונזיר נג.).
הפסיד את שלו בידים
לנזיר ועושה פסח ובראשית הגז (חולין דף קלה.) גבי ראשית הגז אין נוהג אלא במרובה וכמה מרובה ב"ש אומרים שתים ב"ה אומרים
וזו שאילה. בניחותא,
להציל ממון חבירו ...
חמש ורבי ישמעאל אומר ארבעה וקרי נמי התם (דף קלז.) לרבי ישמעאל הכרעה שלישית ואותה הכרעה אין חשובה אפילו כדהכא
שאילה גדולה שאלת (זבחים
בסתמא אם [לא הת]נה
ודנזיר דבהני סבירא ליה למכריע פלגא כמר ופלגא כמר אבל התם לא ס"ל לא כמר ולא כמר והא דפריך בכל הני והא הכרעה שלישית
ל:) יפה שאלת ואשיבך
עמו אין לו אלא שכרו.
❖
עליה (שם צב:).
ואם פירש והתנה עמו,
אין הכרעה ה"מ למיפרך תלמיד הוא ואין הלכה כהכרעת תלמיד אבל עדיפא קפריך דלאו הכרעה היא כלל ואור"י הא דתניא בכיצד
אפי' אפסידא דממילא ...
מברכין (ברכות דף מג:) בש"א מברך על השמן ואח"כ על ההדס וב"ה אומרים מברך על ההדס תחילה וקאמר רשב"ג אני אכריע שמן
נותן לו דמי כולו [כאשר]
זכינו לריחו ולסיכתו הדס לא זכינו אלא לריחו הלכך שמן עדיף וקאמר רבי יוחנן בגמרא הלכה כדברי המכריע לא שייכא ההיא הכרעה
פירש', וכל שכן אי הפסיד
רבינו חננאל (המשך)
בידים. ... להציל של
לשאר הכרעות שהבאתי דלא סבירא ליה פלגא כמר ופלגא כמר אלא דמפרש טעמא דחד מינייהו וס"ל כוותיה לגמרי וכן בכל מקום
חבירו ועלה שלו מאיליו
כמותם והכריע הלכה
שאם תנא אחד יסבור כתנא אחר לא יקרא בכך מכריע תדע מדאיצטריך ר' יוחנן עלה למימר הלכה כדברי המכריע אע"ג
מהו, מי אמרינן ... ...ב
כדברי המכריע, אבל אם
דאיהו גופיה כבר אמר בכירה (שבת דף לט:) כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקים ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע ש"מ דודאי לא
ספרא .... ... קדים רב
הוא הבא להכריע קטן
ספרא [וזכ]ה ביה בחמריה
מהן, כגון ר' ישמעאל בר
שייכא לההיא הכרעה דשבת ודהכא ולא קרי ליה הכרעה אלא מפני שהכריע דברי ב"ש על דברי ב"ה ו) ור"ת פי' הכרעה שלישית דור
... הוא ... ...ה מפקינן
ר' יוסי משום אביו וכו'.
שלישית כלומר תלמיד אתה ואין זו הכרעה כדאמר ר"ע תלמיד הוה וה"נ הוה מ"ל דור שני דהיינו נמי תלמיד אלא כך היה המעשה
מיניה. מתני'. שטף נהר
בפר"ח ז"ל. ירושלמי.
חמורו וחמור חבירו.
ובנזיר (דף נג.) דקרי ליה הגמרא לב"ד של אחרים הכרעה שלישית לישנא דהך ברייתא דהכא נקט וא"ת בפ"ק דפסחים (דף יג.) גבי ר'
הניח שלו להציל את של
פר"ח זצ"ל סוגיין
חברו ועלה של חברו
מאיר אומר אוכלין כל חמש רבי יהודה אומר אוכלים כל כו' ר"ג אומר חולין אוכלין כל ארבע ותרומה כל חמש וקאמר בגמרא ר"ג לאו
דשמעתין, אילו הפסיד את
מאליו אין נזקק לו כלום,
מכריע הוא דטעמא דנפשיה קאמר ולפי' הקו' ניחא אלא לפי' ז) ר"ת אמאי לא מכריע הוא והא לאו תלמיד הוה וי"ל דלאו מכריע הוא
שלו בידים להציל ממון
אלא הניח שלו להציל את
חבירו, בסתמא אם לא
של חברו ועלה שלו
דלא עלייהו קאי שלפניהם היה ופ"ה נראה לר"י עיקר וי"מ הכא טעמא דתשפך משום דריחא מילתא היא ואסור לזלף משום דהוי
התנה עמו אין לו אלא
מאליו מהו דיימר ליה
כשתיה ולא משום חשש תקלה ואין נראה דא"כ לא הוי רבי ישמעאל מכריע אלא טעמא דנפשיה קאמר דקמאי לא איפליגי במיחש
נתייאשת א"ל נשמעיניה
שכרו. ואם פירש והתנה
לתקלה ואין להקשות לפי' זה לאביי דאית ליה (ע"ז דף סו:) גבי בת תיהא ריחא מילתא היא לימא דאמר כר"מ אמאי לא מייתי נמי התם
עמו אפילו אפסידא
מן הדה שטף נהר חמורו
דממילא נותן לו דמי כולו
והיה צווח ואומר לא
אפלוגתא דאביי ורבא פלוגתא דב"ש וב"ה דהכא איכא למימר דאביי א"ש כב"ה ומודו בה דריחא מילתא היא ליחשב הנאה והתם לענין
נתיאשת,י ר"ל אמר כל
כאשר פירש וכל שכן אם
איסור הנאת יין נסך איירי ודוקא לענין תרומה טמאה הכא המותרת בהנאה ריחא לאו מילתא ליחשב כשתיה ואע"ג דמייתי התם
הפסיד בידים. לא שנו
זמן שצווח לא נתייאש, ר'
ההיא דתנור שהסיקו בכמון של תרומה וההיא דהרודה פת חמה והניחה ע"פ חבית של יין של תרומה התם ודאי אי ריחא מילתא ואסור
אלא שלא טרקו אבל טרקו
יוחנן אמ' חזקה מיואש
אסור. פי' (עברו) [ערבו].
הוא.
בהנאה יש לנו כמו כן לאסור הפת לאכול לזרים שנקלט מן הכמון או היין של תרומה אבל ריחא לחודיה כגון בת תיהא וזילוף לא הוי
כשתיה ומותר בתרומה: [וע' תוס' ע"ז סו: ד"ה אמר רבא]: אדעתא דאריה אפקריה כו'. לא דמי להא דאמר באלו מציאות
תשפך הבל. פי' לאלתר.
אמרו לו אין הכרעה
(ב"מ ד' כד.) המציל מן הארי ומן הדוב כו' הרי הוא שלו מפני שהבעלים מתייאשים מהן דהתם ודאי שהארי בא לטרוף כדמשמע
שלישית מכרעת. הכרע,
כגון שני חכמים חולקין
המציל מן הארי מתייאש לגמרי אבל הכא הארי היה עמהם והיה מלוה אותם לשמור בהמותיהם מחיות וליסטים
רק שהיו נותנים לו
ובא בן זוגם שהוא שקול
לאכול חמור בכל
לילה ואפשר שפעמים היה
שבע ולא
אכיל הלכך
אין מפקיר אלא אדעתא
דאכיל
ליה אריה
והא לא אכיל ליה:
להביא