כיצד הרגל פרק
שני בבא קמא
כו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מידי
כוליה ניזקא קאמרינן. וא"ת וביער
(א)חצי נזק קאמר. דתחייב כי קרן דהא מקרן מייתי לה וקרא דבשדה
ע"כ לגמרי אתא
פד א מיי' פ"י מהלכות
א) [לעיל יט:], ב) [לקמן
לפטור דנזק שלם מהי תיתי לאו פירכא היא דאי לאו
לג.], ג) [עי' היטב תוס'
אחר [שמות כב] לחיובי ביה ברשות הניזק נזק שלם אתא דהכי משמע בשדה
נזקי ממון הלכה יג
לקמן מב. ד"ה גבי],
סמג עשין סז:
אחר נזק שלם: כספו של זה. קרן: ישלם. מיטב שדהו ומיטב
בשדה אחר ממילא חייבת נזק שלם ברשות הרבים בלא קל וחומר:
פה ב מיי' פ"א מהלכות
ד) [לקמן מא.], ה) [לעיל
ולא תהא שן ורגל כו'.
כרמו ישלם [שם] לגמרי משמע: אמר קרא יחצון. דקרא יתירא הוא
וא"ת הא אמר כספו של זה ולא כספו
טו. לקמן מח:], ו) [עי'
חובל ומזיק הלכה יא
דנכתוב וחצו את כספו וגם את המת
של אחר וי"ל דאין למעט מכספו
תוס' לעיל טו. ד"ה הא],
ופ"ו הלכה א סמג עשין ע
ז) סנהדרין עב. לעיל ג:,
טוש"ע ח"מ סימן תכא
אלא לדרשא אתא דאף ברשות הרבים
אלא חצי נזק שמשתלם מגופו דכספו
מידי כוליה קאמרינן
פלגא קאמרינן אמר
ח) [בסנהדרין איתא בין
סעיף ג וסימן שעח סעיף
נמי חייב: ויהא אדם חייב בכופר.
של זה חצי נזק מגופו ולא של אחר
קרא וחצו את כספו כספו של זה ולא
באונס בין ברצון ועיין
א:
1
פו ג מיי' שם פ"ו הלכה
תוספות יבמות נג: ד"ה
וכאן אם היה בחצר הניזק חצי נזק
כגון במזיד ולא אתרו ביה דליתיה
כספו של אחר $ ולא תהא שן ורגל חייבת
הבא], ט) [כוונתו מדדרש
א סמג עשין שם
בר קטלא ולא בר גלות: ומה שור
הוה משתלם מן העלייה אבל לעיל
התם נקי מדמי ולדות],
טוש"ע ח"מ סימן שעח
ברשות הניזק אלא חצי נזק מק"ו מקרן ומה
שאינו חייב. בחבלה: ארבעה דברים.
אי הוי מחייב שן ורגל ברה"ר הוה
י) עי' לעיל י. פירש פירוש
סעיף א:
קרן שברה"ר חייבת ברשות הניזק אינה
פז ד מיי' שם פ"א הל' יא
אחר והתוס' הקשו עליו,
משתלם מגופו כמו קרן וא"ת היכי
צער ריפוי שבת ובושת אלא נזק
❖
כ) עיין רש"א, ל) רש"א,
טו סמג שם טוש"ע
משלמת אלא חצי נזק שן ורגל שברשות
לחודיה: חייב כופר. היכא דקטליה:
גמר הכא מקרן מה לקרן דין הוא
ח"מ סימן תכא סעיף ג
הרבים פטורה אינו דין שברשות הניזק
❖
אדם שחייב כו': עליו ולא על האדם.
שאפילו בחצר הניזק לא משלם אלא
וסעיף י:
משלם חצי נזק אמר קרא ישלם תשלומין
חצי נזק שכן אין משתלם מן העלייה
על נזקי שור משלמין כופר אבל על
הגהות הב"ח
2
ויש לומר צרורות יוכיחו שמשתלם
נזקי אדם אין משלמין כופר אלא
מעליא ולא תהא קרן ברה"ר חייב מק"ו
(א) רש"י ד"ה חצי נזק צ"ל
תורה אור השלם
איש כי יתן מום
מן העלייה לרב פפא
או מיתה או גלות:
ואין
פלגא קאמרינן חצי נזק
(לעיל ג:)
ומה שן ורגל שברשות הניזק נזק שלם
❖
1. וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת
קאמר:
בעמיתו איש בעמיתו. הוי בדין
משלם אלא חצי נזק וא"ת אי שן ורגל
ברה"ר פטורה קרן שברשות הניזק חצי נזק
שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ
בחצר הניזק חצי נזק אמאי איצטריך
נתינת מומין ולא שור בעמיתו של
אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת
אינו דין שברה"ר פטורה אמר רבי יוחנן א)אמר
בעליו: בחצר הניזק. דחיובא דרגל
כספו של זה ולא כספו של אחר דהשתא
כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת
גליון הש"ס
קרא יחצון אין חצי נזק חלוק לא ברה"ר ולא
יֶחֱצוּן: שמות כא לה
בחצר הניזק הוא: הכא נמי לא
ק"ו דלעיל ליכא $ וי"ל דאי לאו כספו
גמ' ולא תהא שן ורגל.
2. כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ
ברה"י ויהא אדם חייב בכופר מק"ו ומה שור
שנא. דרגל מועדת מתחילתו היא
הוה שבקינן ק"ו דהכא דמיקל
עי' לקמן דף נה ע"ב תוס'
כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ
שאינו חייב בארבעה דברים חייב בכופר אדם
ד"ה התורה: שם
להלך ולדרוס: לאו משום דסבר
בתשלומין והוה עבדינן קל וחומר
וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב
איבעיא להו רגל. עי'
שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ
כרבי יוסי הגלילי. דאמר בפירקין ט)
דלעיל דמחמיר בתשלומין:
שחייב בארבעה דברים אינו דין שיהא חייב
לקמן דף מד ע"א תוס'
שמות כב ד
יְשַׁלֵּם:
ויהא
אדם חייב בכופר. מלא
דלקמן (דף מב.) תם משלם חצי כופר
ד"ה ה"נ במתחכך: שם
3. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו
בכופר אמר קרא 3ככל אשר יושת עליו עליו
משום דסבר ליה כריה"ג.
ברה"ר: ומייתי לה. רבי טרפון
תקחו כופר לנפש רוצח לא
וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל
ולא על אדם ויהא שור חייב בארבעה דברים
עי' לעיל טו. תד"ה הא
אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו:
לרשות הניזק כופר שלם: מק"ו מרגל.
נפקא דההיא (אמר) דאיצטריך דלא
מני: תוס' ד"ה ולא וכו'
מק"ו ומה אדם שאינו חייב בכופר חייב
שמות כא ל
כי היכי דגמר לקרן תם לענין נזקין
תשקול מיניה ממונא למפטריה
4. וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם
וי"ל דאי לאו כספו. עיין
בארבעה דברים שור שחייב בכופר אינו דין
חולין דף כג ע"ב תוד"ה
במתניתין והכי גמר לה מה שן ורגל
כדאמרינן בפרק אלו נערות (כתובות
בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן
❖
ותהא פרה: שם ד"ה ויהא
יֵעָשֶׂה לּוֹ: ויקרא כד יט
שיהא חייב בארבעה דברים ב) אמר קרא 4 איש
שפטורין ברשות הרבים לגמרי ברשות
דף לז:) והכא איירי שיהרג וישלם
כו' לא מצינן למילף
בעמיתו ולא שור בעמיתו $ איבעיא להו רגל
הניזק כופר שלם קרן שברה"ר חצי
כופר כמו השור ומדתנא דבי חזקיה
מיניה כלל. עיין לעיל דף
ג)
ד ע"א תוספות ד"ה כראי
שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק מהו
כופר כר' יוסי הגלילי אינו דין שברשות
(שם דף לה.) לא נפקא אלא לפטור
רבינו חננאל (המשך)
ד)
❖
אדם:
בשוגג בלא מתכוין כ) כמו במזיד
הניזק כופר שלם. מדגמר ר' טרפון הכי
שתשלם כופר מי אמרינן מידי דהוה אקרן
כלים ברשות הניזק חייבת
אלמא איכא כופר ברגל דאי לאו הכי
במתכוין שזה כזה אבל כופר באדם
בנזק כלים נזק שלם, קרן
קרן כיון דעבד תרי ותלתא זמני אורחיה הוא
שברשו' הרבי' חצי כופר
במאי מייתי לה: מניזקין דרגל מייתי
כל זמן דלא אשכחן דפטור בשום
רבינו חננאל
ומשלם כופר ה"נ לא שנא או דלמא קרן
ברשו' (הרבי') [הניזק]
לה. ולעולם ליכא כופר ברגל והכי גמר
מקום $ לא מצינן למילף מיניה כלל:
כופר שלם. ומקשי' תוב,
ופרקי', כספו שלקרן ולא
כוונתו להזיק האי אין כוונתו להזיק ת"ש
עליו ולא על האדם. בפרק
ר' טרפון מה רגל שברשות הרבים
איכא למפרך מה לנזקי
זולתו. ולא תהא שן ורגל
הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות
כלים שכן ישנן באש ואין
חייבות ברשו' (הרבי')
פטור מנזקין ברשות הניזק נזק שלם
החובל (לקמן דף פג:) דריש
כופר באש, וכשם שאין
[הניזק]. ופרקי' ישלם
ונגחו לבעל הבית ומת השור בסקילה ובעליו
קרן שברשות הרבים חצי כופר כר'
לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל
כופר באש בחצר הניזק
תשלומו משמע. ולא תהא
בין תם בין מועד משלם כופר שלם דברי ר'
יוסי הגלילי אינו דין שברשות הניזק
אתה לוקח כופר לראשי אברים ופריך
כך אין כופר שלם בחצר
קרן חייבת ברשו' הרבי'
הניזק. וה"מ בתם אבל
כלל. ופריק ר' יוחנן אין
כופר שלם: שכן ישנו באש. תאמר
והאי מבעי ליה דאמר רחמנא לא
טרפון כופר שלם בתם לרבי טרפון מנא
חצי נזק חלוק. ויהא אדם
במועד לא גרע חצר הניזק
בכופר שאינו באש כדאמרינן בפ"ק
תעביד ביה תרתי דלא תשקול מיניה
ליה לאו $ משום דסבר ליה כרבי יוסי הגלילי
חייב בכופר, ופרקי' עליו
מרשות הרבי' שחייב כופר
ולא על אדם. ויהא שור
(דף י.): מטמון. שפטור באש וחייב
שלם. ופרק' מטמון מייתי
ממונא ונקטליה לאו בכופר דהכא
דאמר תם משלם חצי כופר ברה"ר ומייתי
ה)
ו)
חייב בד' דברים, ופרקי'
לה שפטור באש, כדתנן
ברגל ומייתי לה הכי מה רגל שברשות
איירי דא"כ הוה ליה לשנויי ההוא
לה מק"ו מרגל אלמא א איכא כופר ברגל אמר
המדליק את הגדיש והיו
אמ' קרא איש בעמיתו ולא
הרבים פטורה מכלום חייבת ברשות
מעליו ולא על האדם נפקא אלא
בו כלים וכו', כרבנן
השור. השור אינו חייב
רב שימי מנהרדעא תנא מניזקין דרגל מייתי
אלא נזק בלבד. איבעיא
דפטרי אטמון והכי קאמ',
הניזק אפילו על הטמון
נזק שלם
איירי בממון אחר בהדי מיתה וטעי
להו רגל שדרסה על גבי
ומה רגל שפטורה בטמון
לה ולפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן באש
כו': שכן
קרן שברה"ר חצי כופר
גמרא כדטעי באלו נערות (כתובות
ברשו' הרבי'. ברשו' הניזק
תינוק בחצר הניזק והרגתו
מטמון מה לטמון שכן ישנו בבור מכלים
ישנו בבור. י) שאם היה גדי טמון
דף לז:) דקבעי גבי דרשה דלא יהיה
מהו שתשלם כופר. ת"ש
אם היו לו פירות טמונין
בביתו ודרסה אותן והזיקם
הכניס שורו לחצר בעל
מה לכלים שישנן באש מכלים טמונים מה
בשק או במרצוף ונתגלגל
ונפל לבור
אסון לא תקחו כופר לנפש רוצח
נזק שלם. קרן שברשו'
הבית שלא ברשות ונגחו
חייב: מכלים. פטר בהו את הבור
למה לי כלומר דמלא יהיה אסון
לכלים טמונים שישנן באדם אלא לאו ש"מ
הרבי' חצי כופר אינו
לבעל הבית ומת, השור
ומכלים דרגל מייתי לה וכדפרישית:
נפקא אלמא ס"ד דמיירי בממון אחר
דין לשלם ברשו' הניזק
בסקילה ובעליו בין תם
מכופר דרגל מייתי לה אלמא איכא כופר
כופר שלם. ומקש' תוב,
ובין מועד משלם כופר
מכלים טמונים. דרגל מייתי לה:
בהדי מיתה:
ברגל ש"מ א"ל רב אחא מדפתי לרבינא
מה לטמון שכן ישנו
שלם, דברי ר' טרפון.
אינו
דין שחייב בד' דברים. וא"ת
א"ל רב אחא מדפתי כו' מה לניזקין
בבור, ואע"פ שאינו חייב
ואמרי' כופר שלם בתם
ה"נ מסתברא דאיכא כופר ברגל דאי ס"ד
דרגל שכן ישנו ברגל. תאמר בכופר
מה לאדם שכן מועד מתחילתו
לטמון באש חייב בטמון
לר' טרפון מנא ליה, לאו
ליכא כופר ברגל ותנא מניזקין דרגל מייתי
שאינו ברגל: מתני' סימא את
בבור ואין בבור כופר.
דסבר לה ר' טרפון כר'
וי"ל דנזקי אדם מנזקי אדם יליף:
אי זה טמון חייב בבור,
יוסי הגלילי דסבר תם
רגל
עין חבירו. אפי' בשוגג: גמ' מה
לה לפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן ברגל
שדרסה כו'. הוא הדין בשן
יש מי שאומר עובר
משלם חצי כופר, (ודיו)
אלא לאו ש"מ מכופר דרגל מייתי לה
כלים ארבעה דברים לא. דלא שייכי
דחיה דאורחה הוה מצי
[ודין] ק"ו מרגל, ומה
במעי פרה שאם נפלה
רגל שברשו' הרבי' פטורה
פרה מעוברת בבור משלם
בהו: אף סימא את עין חבירו.
למבעי אבל בור ואש ממעטה
אלמא איכא כופר ברגל שמע מינה:
הפרה ועוברה. וקשיא והא
מן הכופר ברשו' הניזק
מתני' ז) ב אדם מועד לעולם בין שוגג בין
בשוגג: נזק אין ארבעה דברים לא. דלא
מעליו כמו אדם:
קיימא לן דעובר ירך אמו
משלם נזק שלם, קרן
או דלמא קרן כוונתו להזיק.
דברשו' הרבי' חצי כופר
הוא, ולדברי הכל פחות
מחייבי ארבעה דברים אלא או מזיד או
מזיד בין ער בין ישן סימא את עין
ח)
אינו דין לשלם בחצר
מבן ט' מתכשר בשחיטת
קרוב למזיד דומיא דכי יריבון אנשים
תימה מאי מספקא ליה פשיטא
הניזק כופר שלם. ודברי
אמו, וכמה ראיות זולתי זו
חבירו ושיבר את הכלים ג משלם נזק
(שמות כא) דהתם כתיב ריפוי ושבת:
דקרן חמירא מהאי טעמא דליכא
מוכיחות לדחות זה הפי'.
ר' יוסי הגלילי דתם משלם
שלם: גמ' קתני סימא את עין חבירו דומיא
ויש מי שאומר הבור עצמו
חצי כופר לא אשכחנן
למימר דמקרן בק"ו יליף שאין מועד
מנהני
בהדיא ודייקי' מדבריו בפ'
אם הוא טמון כדתנן לא
דשיבר את הכלים מה התם נזק אין
מתחילתו דהשתא לא שייך למפרך
שור שנגח ד' וה' שוורים
כסהו כראוי ונפל לתוכו
ארבעה דברים לא אף סימא את עין חבירו נזק אין ארבעה דברים לא
ל)[כדפרישית] במתניתין דאדם יוכיח
ד
בעל השור נקי, ר' יוסי
שור או חמור ומתחייב,
הגלילי אומ' נקי מדמי
הנה אע"פ שהבור אם
מנא
שמועד מתחילתו ופטור מכופר ועוד
וולדות, מכלל שאם נגח
הוזק בו שור חייב נזק
לאו
היכי בעי למילף מקרן שכן חייבת ברשות הרבים: משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי. וא"ת אפי' בלא רבי יוסי הגלילי מק"ו
שלם ואין בו כופר. ופירק
והמית זולתי וולדות חייב,
גמר ומה שן ורגל דפטורין ברה"ר חייבין בחצר הניזק כופר שלם קרן לא כ"ש וי"ל דאם היה כופר חלוק מדין נזק מדפטר ברה"ר לא הוה
מנזקי כלים טמונים א)
ואי איפשר לחייבו כופר
שייך למידן ק"ו: אלמא איכא כופר ברגל. והא דפליגי אביי ורבא בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (לקמן דף מא. ושם) ברגל
שלם דאם כן היינו מועד
מה לה שהן בבור הכלים
והאי בעל השור נקי בתם
גלוים פטור דקיימ' לן
שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק דלרבא לא משלם כופר אליבא דההוא תנא איירי ולא משום דסבר רבא הכי:
הוא דכתי'. ובא רב שימי
שור ולא אדם חמור ולא
ודחא האי סברא דלדברי
כלים, טמונים מיבעיא.
ובאש נמי כלים טמונים
הכל איכא כופר ברגל,
ואמר ר' טרפון מייתי לה בק"ו והכי קאמ', ומה רגל שברשות הרבי' פטורה בנזקין, ברשות הניזק נזק שלם. קרן שברשו'
פטור, דמייתו להו מקמה מה קמה בגלוי אף כל בגלוי. והכי קאמ' ומה רגל שפטורה ברשות הרבים, בכלין טמונין
הרבי' חצי נזק, אינו דין שברשו' הניזק כופר שלם. ולא תיפשוט דאיכא כופר ברגל. יש ספרין כתו' בהן ולפרוך מה
ברשו' הניזק נזק שלם, קרן שברשו' הרבי' חצי כופר ברשות הניזק אינו דין שישלם כופר שלם. איכא למפרך מה
לנזקי כלים טמונים שכן ישנן באדם כדתנן אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין עיר בין ישן וכו', ואין כופר
לנזקין שכן ישנו באש. ויש שכתו' בהן מה לנזקין דרגל שכן ישנו בבור, וטעמא חדא בתרויהו, ואנו מפרשין האחת
באדם כדאמרי' לעילא. ונדחת הא דרב שמי, ואסק' דר' טרפון מכופר (ורגל) [דרגל] גמר והכי קאמ' ומה רגל שברשו'
והוא הדין ללשון אחרת. פיר', אם מנזקין דרגל גמר ר' טרפון הכופר יש לדבריו פירכא, מה לנזקין דרגל שהם חייבין
ברשו' הניזק נזק שלם שכן אותם הנזקין ישנן בנזק שלם בבור, ואין בבור דין כופר דכתי' ונפל שמה שור, ודרשי' שור
הרבי' פטורה ברשו' הניזק כופר שלם לדברי הכל, קרן שברשו' הרבי' חצי כופר אינו דין שברשות הניזק כופר
שלם. ואיפשיטה בעיין דרגל שדרסה על תינוק בחצר הניזק והרגתו כופר שלם. מתני'. אדם מועד לעולם בין שוגג
ולא אדם, מימר שאם יפול אדם בבור וימות אין על בעל הבור כלום דרחמנא פטריה, וכשם שאין כופר בבור כך אין
כופר שלם בקרן ברשו' הניזק. ואמרי' מנזקי כלים מייתי לה ר' טרפון והכי קאמ', ומה רגל שברשות הרבי' פטורה בנזקי
בין מזיד כו'. שמעינן ממתני' דקתני מי שסימא עין חבירו אינו חייב אלא נזק בלבד ולא ד' דברים, דבשוגג הוא.
א) אולי צ"ל וליכא למימר דמה לנזיקין שכן ישנם בבור דאפילו כלים גלוים כו'.