מה: שור שנגח ד' וה' פרק רביעי בבא קמא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בחזקת שימור קיימי. אין הפירוש כההיא דפ"ק (ד' טו.) גבי
דאמר שוכר כשומר חנם דמי. בבבא מציעא בהשואל (ד' צה:)
עד א מיי' פ"א מהל'
א) [לקמן נז: וש"נ],
ונתני חוץ משומר חנם והשוכר: ואי כר"י. היכא דשמרו שמירה
פלוגתא דפלגא נזקא קנסא דבחזקת שימור דהתם
ב) ב"מ פ: צג. צה: לקמן
שכירות הלכה ב סמג
נז: שבועות מט:, ג) לקמן
עשין פ פט טוש"ע ח"מ
היינו דאין צריכין שימור שאין דרכו להזיק כמו שן ורגל אבל חזקת
פחותה אמאי משלמים כופר האמר ר"י מועד סגי ליה בשמירה
נה: צט: [ועי' בתוס' שבת
סימן שז סעיף א:
פחותה: ר"א היא דאמר. במתניתין [להלן] אין לו שמירה למועד אלא סכין
שימור דהכא היינו שדרך בני אדם לשומרו וסתם עביד להו שמירה
עה ב טוש"ע ח"מ סי'
נב. ד"ה קשרה], ד) לעיל
לד:, ה) [לעיל טו.], ו) [לעיל
פחותה ור"ת גרס בדר' מאיר בחזקת
ואפילו שמירה מעולה וכ"ש האי
שצו סעיף ח ועיין
מד.], ז) [פסחים כג.],
מיי' פ"ד מהל' נזקי ממון
שימור ובדרבי יהודה לאו בחזקת
דשמירה פחותה נטריה ומשום הכי
דאמר שוכר כשומר חנם דמי ליתני חוץ
א)
ח) [לעיל יח. לט:],
הלכה י ובהשגות ובמ"מ
שימור ולפי הגיר' הכי פירושו מאי
משלמין כופר ולענין דמי שור נמי
ט) [לעיל יח.], י) [לעיל
משומר חנם והשוכר ואי כר"י דאמר שוכר
ובל"מ:
❖
עו ג מיי' פ"ז מהלכות
לט.],
טעמא דר' מאיר קסבר סתם שוורים
חייבין דעליהן לשומרו שמירה מעולה
כנושא שכר דמי ניתני חוץ משומר חנם וכולן
נזקי ממון הלכה א
בחזקת שימור חשיבי לבעלים
הואיל ונושאי שכר הן. ובדנטריה
סמג עשין סז טור ש"ע
במועדין פטורין לענין כופר אמר רב הונא
שסבורין הבעלים שאין דרכן להזיק
שמירה מעולה לא מצי מוקים לה
ח"מ שם סעיף א:
תורה אור השלם
בר חיננא הא מני ר"א היא דאמר אין לו
עז ד מיי' שם הלכה ב
ועל כן אינם חוששין לשומרם וטעמא
אפילו לר"א דאע"ג דלענין כופר
1. אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח
ועיין בהשגות ובמ"מ
שמירה אלא סכין ולענין שוכר סבר לה
דר"י סתם שוורים לאו בחזקת שימור
חייבין דלא סגי ליה בשמירה מעולה
ובל"מ סמג שם:
הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא
כר"י דאמר שוכר כנושא שכר דמי אביי
חשיבי לבעלים ונטרי להו שמירה
לענין דמי שור לבעלים פטורין דהא
יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם
אמר לעולם כר' מאיר וכדמחליף רבה בר
פחותה ולהך גירסא הוי פירוש חזקת
נטרוהו ומאי הוה להו למיעבד:
יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר
וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ:
וסתמא דמילתא. שור נגחן כי מקבל
שימור דהכא כחזקת שימור דפ"ק
אבוה ותני ב) שוכר כיצד משלם ר"מ אומר
❖
שמות כא לו
ומיהו בין לר"מ בין לר"י סברי שפיר
איניש נטירותיה עליה למה שהוא
כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם
א
פלגא נזקא קנסא: והא מיבעי
מוחזק מקבל עליה דלא לזיק אחריני
א"ר אלעזר מסר שורו לשומר חנם הזיק חייב
גליון הש"ס
ליה ללאו. נראה כגירסת הספרים
אבל דלא ליזקוה אחריני לא מסיק
הוזק פטור אמרי היכי דמי אי דקביל עליה
תוס' ד"ה לא פטר כו'
דגרסי והא מיבעי ליה לגופיה כלומר
אדעתיה שהרי אין שור מתיצב לנגדו
לריבוי אחר ריבוי: לא פטר ר"י
שמירת נזקיו אפילו הוזק נמי ליחייב ואי
מפחדו: מתני' ונעל בפניו
דכיון דאייעד לאו קנסא
הוא. וכ"כ רש"י לעיל לט
דלא קביל עליה שמירת נזקיו אפילו הזיק
אלא צד העדאה שבו. מסברא אומר
כראוי. היינו שמירה פחותה דלת
ע"א ד"ה שור של חרש
נמי ליפטר אמר רבא לעולם שקיבל עליו
כן דאטו משום שנעשה מועד גרע
שיכולה לעמוד ברוח מצויה לקמן
ותוס' שם ד"ה אין
מעמידין ולעיל מ ע"א
בהכונס (דף נה:): ולא ישמרנו
ויפטר אפילו מח"נ בשמירה פחותה
שמירת נזקיו והכא במאי עסקינן כגון שהכיר
❖
ב
תוס' ד"ה ולימא ליה:
בעליו. במועד כתיב מיעט הכתוב
וא"ת התינח לחומרא דאית לן למימר
בו שהוא נגחן וסתמא דמילתא דלא אזיל
צד תמות במקומה עומדת מסברא
לשמירה מועטת כדמפרש בגמרא:
איהו ומזיק אחריני קביל עליה דאתי אחריני
מוסף רש"י
אין לו שמירה. למועד: אלא סכין.
כדפרישית אלא לקולא דאין משתלם
ומזקי ליה לדידיה לא אסיק אדעתיה:
ואפילו שמרו שמירה מעולה והפיל
אלא מגופו ואין מעמידין אפוטרופוס
ט)
דאמר שוכר כשומר
מתני' קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו
ג)
חנם דמי. דקא יהיב אגר
י)מנלן וי"ל הואיל דצריכין אנו לומר
הכותל ויצא חייב. ושלש מחלוקות
מלאכתו ואינו נוטל שכר על
כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב
צד תמות במקומה עומדת לחומרא
בדבר לר"מ בשמירה פחותה חייב
שמירתו (ב"מ פ:). דאמר
דברי ר"מ רבי יהודה אומר תם חייב ומועד
ה"ה לקולא ומיהו ליפטר בהודאתו
ובמעולה פטור ולר"י בפחותה נמי
שוכר כנושא שכר
ד)
ג
דמי. הואיל ולהנאתו הוא
פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור
למ"ד פלגא נזקא קנסא לא אמרינן
פטור ולר"א במעולה נמי חייב:
1
אצלו, אע"פ שנותן שכר
גמ' לאו בחזקת שימור קיימי.
במקומה עומדת $דכיון דאייעד לאו
הוא זה ר"א אומר אין לו שמירה אלא סכין:
פעולתו שומר שכר הוא,
מועד
גמ'
לקרן ימין.
קנסא הוא:
אין אדם משמר שורו כלל אלא מניחו
דאי לא יהיב שכר הוי שואל
מאי טעמא דר"מ קסבר ה) סתם שוורים
וחייב באונסין, השתא
ויוצא: נגיחה לתם נגיחה למועד.
מצינו למימר דדוקא נקט לפי שקרן
לאו בחזקת שימור קיימי ואמר רחמנא תם
דיהיב ליה אגרא לא הוי
ימין מזומן להזיק יותר מקרן של
מגזירה שוה דלבעי נמי תם שמירה
שואל והוי שומר שכר
ניחייב דניבעי ליה שמירה פחותה הדר אמר
מעולה: סתם שוורים בחזקת שימור
שמאל אבל מועד לקרן שמאל כ"ש
(שם). שוכר כיצד
רחמנא ולא ישמרנו גבי מועד דנבעי ליה
משלם. דשומר חנם
קיימי. אין לך אדם שאינו משמר
דמועד לקרן ימין או שמא אין מועד
ושומר שכר ושואל כתיבי,
שמירה מעולה ויליף נגיחה לתם נגיחה
ואורחא דמילתא נקט:
שורו שמירה פחותה וחייב הכתוב
ו)
שוכר לא כתיב ומהו דין
למועד ר"י סבר סתם שוורים בחזקת שימור
חיובו לענין גניבה ואבידה,
בתם אלמא שמירה מעולה בעי הדר
אלא
פטור או חייב (שם). קשרו
כתב כו': וכי תימא. נילף נגיחה
קיימי אמר רחמנא תם נשלם
דניבעי ליה שמירה מעולה הדר אמר רחמנא
בעליו. לשור (לקמן נה:)
.
נגיחה דתם נמי לסגי ליה בפחותה:
תם חייב. דלא סגי ליה
ולא ישמרנו גבי מועד דנעביד ליה שמירה מעולה הוי ריבוי אחר ריבוי
ז)
בפחותה (שם). סתם
והא. לא ישמרנו מבעי ליה ללאו
ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מיעט הכתוב לשמירה מעולה וכי תימא
שוורים לאו בחזקת
כלומר לגופיה דאם לא שמרו שמירה
שימור קיימי. שרגילין
נגיחה לתם נגיחה למועד הא מיעט רחמנא ולא ישמרנו לזה ולא לאחר
מעולה ליחייב ודרשינן ביה ריבוי
בנגיחה וצריכין שמירה
והא מיבעי ליה ללאו
אם כן נכתוב רחמנא ולא ישמור מאי ולא ישמרנו
(לעיל טו.) אם לא ישמרום
אחר ריבוי ומיעוטא דתם מנא ליה:
בעלים שלא יזיקו אינם
לזה ולא לאחר תניא ר"א בן יעקב אומר אחד תם ואחד מועד ששמרו
לזה.
מיעטתי לפחותה ולא לאחר:
בחזקת משתמרים מאליהם
שמירה פחותה פטור
מאי טעמא סבר לה כר"י דאמר מועד בשמירה
אבל
צד תמות במקומה עומדת.
שלא יזיקו, אלא מזיקין
אפילו ניזקא דלאו אורחיה
פחותה סגי ליה ויליף
נגיחה לתם ונגיחה למועד אמר רב אדא בר אהבה
דלא
סגי ליה בפחותה ומשלם חצי
הלכך על מרייהו רמיא
אליבא דמאן. כלומר הא
נזק:
לא פטר ר"י אלא צד העדאה שבו אבל ח) צד תמות במקומה עומדת אמר
לנטורינהו (כתובות מא.).
ודאי
לענין תשלומין לא אצטריך ליה
רב מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל אמרי אליבא דמאן אי אליבא
ד
לרב לאשמועינן דלימין נזק שלם
דר"מ האמר אחד תם ואחד מועד שמירה מעולה בעי אי אליבא דרבי
ולשמאל שלא הועד לה משלם חצי
יהודה מאי אריא קרן
שמאל אפילו בימין נמי אית ביה צד תמות ואית
נזק דהא כי האי גוונא טובא תנן
ביה צד מועדת אמרי לעולם כרבי יהודה ולא סבירא ליה דרב אדא בר
[לעיל לז.] דאפילו מועד לאדם אינו מועד
אהבה והכי קאמר כי
האי גוונא הוא דמשכחת ביה צד תמות ומועדת
לבהמה וכ"ש מועד לקרן ימין שהוא
אבל
צד חזקה שבו אינו מועד לשמאל
אלא ודאי רב לענין שמירה אשמועינן ואי אליבא דר"מ הא תם ומועד לענין שמירה כי הדדי נינהו. לא גרסינן אי אליבא דר"מ פשיטא
ואי גרסינן הכי מפרש אי אליבא דר"מ ולענין שמירה לא אשמעינן רב דהא אין חילוק בשמירתו אלא לענין תשלומין אשמעינן פשיטא
דהא כי האי גוונא טובא תנן: אלא אליבא דר"י. ואשמועינן רב דאם שמרו שמירה פחותה ויצא והזיק בקרן ימין שהועד לה פטור
דמועד בשמירה פחותה סגיא ליה ואם נגח בשמאל חייב דתם לא אמעיט לשמירה פחותה: מאי אריא קרן שמאל. דאי נגח בה חייב
חצי נזק כי נגח בימין נמי איכא צד תמות ומועדת לחציו פטור ולחציו חייב דהא צד תמות במקומה עומדת ואשתכח דהכא נמי
חצי נזק משלם ומאי נפקא לן מדרב: לית ליה דרב אדא. אלא לגמרי פטר ביה ר"י ואשמעינן רב דכי האי גוונא משכחת צד
תמות ומועדת בחד תורא
ולענין שמירה דאם שמרו שמירה פחותה והזיק בקרן ימין פטור
לגמרי
ואם בשמאל משלם חצי נזק:
אבל