שנים
אוחזין פרק
ראשון בבא מציעא
ב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שנים אוחזין בטלית.
שנים אוחזין בטלית. דוקא אוחזין דשניהם מוחזקים בה ואין
איידי דאיירי בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיט.)
א א מיי' פ"ט מהלכות
א) ב"ב קע., ב) [לקמן ח.],
לזה כח בה יותר מזה שאילו היתה ביד אחד לבדו הוי אידך
מחלוקת נסורת נגר ובעל הבית דקתני במעצד הרי
ג) לקמן כז. ב"ק קיג:,
טוען ונטען הל' ז סמג
ד) רבינא רש"ל, ה) [עיין
עשין צה טוש"ע ח"מ סי'
המוציא מחבירו ועליו להביא ראיה בעדים שהיא שלו ואינו נאמן זה
אלו שלו ובכשיל הרי אלו של בעל הבית תני הכא נמי דיני
רש"ל], ו) [לקמן ח.],
קלח סעיף א:
ליטול בשבועה: זה אומר כולה שלי.
חלוקות ואע"ג דבתרי מסכתא אין סדר למשנה כ) ואיכא מ"ד כולה
בגמרא מפרש למאי תנא
ב ב מיי' שם הלכה ח
ז) [רש"ל], ח) שהגבהתי.
רש"א, ט) [דף קיג:],
תרתי: זה ישבע. מפרש בגמרא
נזיקין לאו חדא מסכתא הוא ה"מ
טוש"ע שם סעיף ב:
ג ג מיי' שם הלכה ז
י) [דברים כב], כ) [ב"ק
(דף ג.) שבועה זו למה: שאין לו בה
לענין מחלוקת ואח"כ סתם לפי שרבי
❖
קב.], ל) [ד"ה אמאי],
טוש"ע שם סעיף א:
פחות מחציה. בגמרא (דף ה:) מפ'
לא היה לומד כסדר אלא כמו שהיו
ד ד מיי' פי"ז מהלכות
שנים
גזילה ואבידה הל' א
חפצים התלמידים אבל כשחברם על
אמאי תקון כי האי לישנא בהך
סמג עשין עד טוש"ע ח"מ
שבועה: וזה אומר חציה שלי. מודה
תורה אור השלם
הסדר חברם וצריך בכל מסכתא
סי' רסח סעיף א:
טעם למה נשנית אחר שלפניה
הוא שהחצי של חבירו ואין דנין אלא
ה ה מיי' פ"כ מהלכות
1 וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן
מכירה הל' ד ועיין
כדדייק בריש מסכת שבועות (דף ב:)
על חציה הלכך זה האומר כולה שלי
תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן
בהשגות ובמ"מ סמג עשין
תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ
ישבע כו' כמשפט הראשון מה שהן
מכדי תנא ממכות קסליק כו' וכן
פב טוש"ע ח"מ סי' רכב
אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ
❖
דנין עליו נשבעין שניהם שאין לכל אחד
בסוטה (דף ב.):
סעיף א:
וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל
א) א אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה
ויחלוקו. תימה דמאי שנא
❖
לְהִתְעַלֵּם: דברים כב ג
בו פחות מחציו ונוטל כל אחד חציו:
אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה
היו שנים רוכבין כו'. לאשמועינן
מההיא דארבא דאמר
רבינו חננאל
אומר כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות
כל דאלים גבר פרק חזקת הבתים
אתא (א) דרכוב ומנהיג שניהם שוין
הגהות הב"ח
שנים אוחזין בטלית זה
מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה
לקנות בהמה מן ההפקר: בזמן שהן
(ב"ב דף לד: ושם) וי"ל דאוחזין שאני
(א) רש"י ד"ה היו וכו'
אומר אני מצאתיה
ויחלוקו זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה
מודין. בגמרא (דף ח.) מפרש
דחשיב כאילו כל אחד יש לו בה בודאי
❖
ב
אתא דרוכב ומנהיג:
וכו'. ואקשי' עלה למה לי
[דבהאי] אשמעינן דהמגביה מציאה
החצי דאנן סהדי דמאי דתפיס האי
ז)
שלי האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה
למתנא תוב זה אומר כולה
לחבירו קנה חבירו: גמ' ראיתיה.
שלי הלא באומרו אני
דידיה הוא וכן במנה שלישי דמדמי
פחות משלשה חלקים והאומר חציה שלי
מצאתיה משמע דכולה
גליון הש"ס
קודם ח) שהגבהת אותה: בראיה
בגמרא לטלית חשיב ההוא שהנפקד
שלי היא. ופרקי הא
ישבע שאין לו בה פחות מרביע זה נוטל
תוס' ד"ה וזה כו' התם
קני. מדקתני יחלוקו: תנא כולה שלי.
תופס בחזקת שניהם כאילו הם עצמם
אתא לאשמועי' דבראיה
שלשה חלקים וזה נוטל רביע היו שנים
ב) ג
ה"ט וכו'. עיין לקמן דף
בעלמא לא קני לה
בחזקה גמורה שהגבהתי תחילה ואתה
מוחזקים בו לכך משני דהתם ודאי
❖
קטז ע"א תוס' ד"ה והא:
למציאה. הא לא מיבעיא
רוכבין על גבי בהמה או שהיה אחד רוכב
תפסת מידי משזכיתי בה: והאמר
דחד מינייהו הוא ואין החלוקה יכולה
דהא אמר רבינא ומצאתה
ואחד מנהיג זה אומר כולה שלי וזה אומר
רבנאי. בבבא קמא בהגוזל ומאכיל :
להיות אמת ולכך יהא מונח אבל
דאתאי לידיה משמע.
ט)
דברי רבינא בהגוזל בתרא
כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה
מוסף רש"י
ומצאתה דאתא לידיה משמע. ואפי'
טלית דאיכא למימר דתרוייהו הוא
הל' אין פורטין מתיבת
הכי אחיך י) ולא עובד כוכבים ולא
יחלוקו וכן שנים אדוקים בשטר
וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו
ומצאתה. שתהא קרויה
המוכסין ופשוטה היא.
מציאה, דאתאי לידיה
ואוקימנא למתני' רישא
תימא כי מיעט רחמנא עובד כוכבים
דמדמי לקמן (דף ז.) למתני' משום
בזמן שהם מודים או שיש להן עדים חולקין
משמע. ואפילו הכי אחיך
במציאה וסיפא דקתני זה
בלא שבועה: גמ' למה לי למתנא זה אומר
היכא דלא אתאי לידיה דישראל
דשניהם אדוקים בו דהחלוקה יכולה
ולא עובד כוכבים, ולמדך
אומר כולה שלי בקנייתא
לא מיחייב למטרח עלה ולאהדורה
להיות אמת דאפשר שפרע לו החצי
שאבידת כנעני מותרת, ולא
בשטוען אני קניתיה
אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר
תימא כי אמעוט אבידת
ונתתי דמיה לבעליה
אבל אתא לידיה מיחייב להחזירה
ובמנה אין דרך שיקנה לו החצי אחרי
כולה שלי וזה אומר כולה שלי ליתני חדא
כנעני מלטרוח אחריה
דאבידתו אסורה: תנא לישנא דעלמא
שהוא ביד חבירו אבל בארבא אע"ג
אמעוט, אבל אי נקטה חייב
חדא קתני זה אומר אני מצאתיה וכולה שלי
נקט. אי לא הדר תנא כולה שלי
דאפשר שהיא של שניהם כיון דאין
לאהדורה (לקמן כז.).
ואמרי לה כדי. שם חכם
וזה אומר אני מצאתיה וכולה שלי וליתני אני
הוה אמינא מאי מצאתיה דקתני תנא
מוחזקין בו הוי דינא כל דאלים גבר
(גיטין פה:).
מצאתיה ואנא ידענא דכולה שלי אי תנא אני
לשון בני אדם אחז במשנתנו ולא
ולסומכוס אע"ג דאין מוחזקין בו ואין
לשון המקרא והרבה בני אדם קורין
החלוקה יכולה להיות אמת היכא
מצאתיה הוה אמינא מאי מצאתיה ראיתיה
לה מציאה משעת ראיה: בעלמא
דאיכא דררא דממונא פירוש שבלא
אע"ג דלא אתאי לידיה בראיה בעלמא קני
דקתני מצאתיה. בכ"מ ששנינו שהמוצא
טענותיהם יש ספק לבית דין יחלוקו:
תנא כולה שלי דבראיה לא קני ומי מצית
וזה נוטל רביע. וא"ת יהא נאמן
מציאה קנאה הוה אמינא דמציאה
אמרת מאי מצאתיה ראיתיה ג) והא אמר
קני לה משעת ראיה דלא אשמעינן
דחציו שלו מיגו דאי בעי אמר
ד) רבנאי 1 ומצאתה דאתאי לידיה משמע אין
שום תנא דלא קני לה אלא בהגבהה
כולה שלי כדאמרי' בגמ' (לקמן דף ח.)
ומצאתה דקרא דאתא לידיה משמע ומיהו
להכי אשמעינן הכא ממשנה יתירה:
האי מיגו גופיה לפטרו משבועה אי
תנא לישנא דעלמא נקט ומדחזי ליה אמר
והא זה וזה קתני. גבי מצאתיה תנא
לא משום דאיערומי קמערים ומפרש
זה אומר וגבי כולה שלי קתני זה אומר
ריב"ם דמיגו להוציא לא אמרי' דבחציו
אנא אשכחית ואע"ג דלא אתאי לידיה בראיה
ואי חדא הוא הכי אבעי ליה למתני
השני מוחזק זה כמו זה וההיא דחזקת
בעלמא קני תני כולה שלי דבראיה בעלמא
ד
זה אומר מצאתיה וכולה שלי: במקח
הבתים (ב"ב דף לב: ושם) ל) דגחין ולחיש
לא קני לה וליתני כולה שלי ולא בעי אני
וממכר. קניתיה מיד פלוני ודוקא מקח
ליה לרבה אין שטרא זייפא הוא
מצאתיה אי תני כולה שלי הוה אמינא
וממכר הוא דאמרינן יחלוקו
ומיהו שטרא מעליא הוה לי בידי
בעלמא דקתני מצאתיה בראיה בעלמא קני
בשבועה דאיכא למימר שניהם קנאוה
ואבד והימניה רבה להוציא במיגו דאי
תנא אני מצאתיה והדר תנא כולה שלי
ולשניהם נתרצה המוכר אבל זה אומר
בעי אמר שטרא מעליא הוא $ התם
דממשנה יתירה אשמעינן דראיה לא קני ומי
אני ארגתיה וזה אומר אני ארגתיה
היינו טעמא משום דאפי' הוה שתיק
מצית אמרת חדא קתני והא זה וזה קתני זה
רק שלא היה מודה שהוא מזוייף היה
לא יחלוקו דודאי חד מינייהו רמאי הוא
ותהא מונחת עד שיבא אליהו:
נאמן כי החתימה היתה נכרת לעומדים
אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה
שם ורב יוסף אית ליה דאפילו מיגו
דמורה
זה אומר כולה שלי וכו' אמר רב פפא ואיתימא
לא הוה כיון שטענה ראשונה שהוא
רב שימי בר אשי ואמרי לה ה)כדי ו)רישא במציאה ה וסיפא במקח וממכר וצריכא
טוען בהאי שטרא הוא שקר ואין
לומר מיגו אלא היכא שטענתו
ראשונה היא אמת מיגו שהיה טוען אחרת ולכך אינו מיגו אפילו להחזיק כגון בעובדא קמייתא וא"ת ונימא דאין ספק מוציא מידי ודאי
דהאומר כולה שלי יש לו בודאי חציה והאומר חציה שלי ספק אם יש לו בה כלום כדאמרינן בפרק החולץ (יבמות דף לח.) ספק ויבם שבאו לחלוק
בנכסי סבא ספק אמר אנא בר מתנא אנא ואית לי פלגא ויבם אמר את ברא דידי ולית לך ולא מידי הוה ליה יבם ודאי וספק ספק ואין ספק
מוציא מידי ודאי וי"ל דהתם יבם שהוא בנו של סבא הוי ודאי יורשו ולא יוציא הספק מספק ממונו אבל הכא אין סברא מה שהוא ודאי בחציו
שיועיל לו לחציו השני: בראיה בעלמא קנה. אע"ג דקתני במתני' (לקמן דף ט:) ראה את המציאה ואמר לחבירו תנה לי דלא קנה בראיה
וכן ראה את המציאה ונפל עליה (לקמן דף י.) קתני נמי דלא קני מצי למדחי כיון דאמר תנה לי או שנפל עליה גלי דעתיה דלא ניחא ליה למקני
עד שיגיע לידו: דבראיה בעלמא לא קני. והא דאמרי' בפרק הבית והעלייה (לקמן דף קיח. ושם) הבטה בהפקר קני היינו שעשה מעשה
כל דהו כגון שגדר גדר קטן: והא זה וזה קתני. איכא דוכתי דפריך כי האי גוונא ואיכא דוכתי דלא פריך: [עי' תוס' בכורות דף לא: ד"ה א"כ]:
אי