נד:
הזהב
פרק רביעי בבא מציעא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מוסיף חומש על חומש. וא"ת והא לעיל בריש פירקין (דף מח.)
ש"מ חומשו כמותו. דמשתלם פירות ולא מעות: גבי גזל כתיב.
קטז א מיי' פ"ז מהל'
א) ב"ק קג., ב) פסחים לא:
בעינן יחד לו כלי או נטל וחזר והפקידו אצלו וי"ל דמ"מ
גבי אשם גזילות כתיב אם גזל וכפר ונשבע לשקר חמישיתיו
גזילה ואבידה הל'
[תרומות פ"ו מ"א],
ג) [לקמן נה:], ד) [עי'
יב סמג עשין עג:
חמישיות הרבה: ותנן. נמי זימנין דאיכא טובא: נתן לו את הקרן.
ס"ד כיון שבא מתורת חומש לא מייתי עליה קרבן ואין מוסיף
קיז ב מיי' פ"י מהל'
תוס' מנחות לד: ד"ה
עליה חומש אחר קמ"ל: ולא מיתנא תנא. לא הן ולא לאו
לאחר שנשבע והודה ונתחייב קרן וחומש ונשבע לו על החומש
לטטפת], ה) [תמורה ט:],
תרומות הל' א סמג
ו) [תמורה ט: ע"ש],
וא"ת והתנן במסכת מעשר שני
שחזר וכפר את החומש ואמר נתתיו
לאוין רנח:
קיח ג ד מיי' שם הל' ב
ז) [דברים יד], ח) [תהלים
(פ"ב מ"ו) סלע של חולין ומעשר
לך ונשבע והודה הרי זה מוסיף חומש
ש"מ חומשו כמותו ש"מ אמר רבא גבי גזל
קט], ט) [ויקרא כב],
סמג שם:
שנתערבו מביא בסלע מעות ולא
על חומש שכפר וכן אם חזר ונתן
קיט ה מיי' שם הל' טו
י) [מעילה יט.], כ) [ויקרא
כתיב וחמישיתיו יוסף עליו ותנן נתן לו
א)א
1
כז], ל) [ויקרא כב],
סמג שם:
קתני בסלע וחומש מעות אלמא תנן
לו חומש ראשון שנשבע עליו וחזר
את הקרן ונשבע לו על החומש הרי זה מוסיף
קכ ו מיי' פ"ה מהל'
מ) [ויקרא ה], נ) [יומא
דאין מוסיף חומש על חומש וי"ל
וכפר ונשבע על חומש שני והודה
מח.], ס) בס"י חמישיתו,
מעשר שני הל' ג:
חומש על חומש עד שיתמעט הקרן פחות
דלא חשש להזכיר אותו חומש תדע
מוסיף חומש על חומש שני וכן לעולם:
❖
קכא ז מיי' פ"ז מהל'
ע) [ויקרא כז], פ) ס"א ל"ג,
משוה פרוטה גבי תרומה כתיב איש כי
2
ערכין הל' ב סמג
עד שיתמעט הקרן. חומש שהוא
שהרי על קרן שני מוסיף חומש
עשין קלב:
יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ותנן
כדתני בהתודה (מנחות דף פב. ושם)
מחוייב כבר וחוזר וכופרו קרוי קרן.
קכב ח מיי' שם הל' ד:
גליון הש"ס
ב) ב האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש
קכג ט י מיי' פ"א מהל'
המתפיס מעות מעשר שני בשלמים
עד שתהא כפירת שבועתו בפחות
רש"י ד"ה או דלמא וכו'
מעילה הל' ה סמג
משוה פרוטה: גבי תרומה. אוכל
אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך אחד
כשהוא פודה מוסיף ב' חומשין
ג
ד
❖
עשין רי:
אלא או בראשה או
תרומה בשוגג: כתיב חמישיתו. דלא
אחד למעשר ואחד לקדש ואפ"ה
תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה משלם
בסופה. עי' סנהדרין דף ד
לא קתני מביא בסלע וחומשו של
משמע אלא חד חומש ואפ"ה תנן
ע"ב תוס' ד"ה לטטפת
חומשה ה וחומשא דחומשא ואילו גבי מעשר
ומנחות לד ע"ב תוס' ד"ה
קרן מעות:
בה חומשא דחומשא כגון אם נתן
תורה אור השלם
❖
לא מכתב כתיב ולא מיתנא תנא ולא
לטטפת:
מה כסף ערכו כו'. ומעליו לא
ו
קרן וחומש מן החולין כמשפטו
1 אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע
איבעויי איבעיא לן גבי הקדש כתיב 3 ואם
מצי דריש כדפרישית לעיל
ונעשו התשלומין תרומה וחזר ואכל
עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ
המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף
בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף
ומכסף ערכו נמי לא מצי מפיק שלא
אותו חומש משלם אותו וחומשו:
מוסף רש"י
עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ
ערכך ותנן ג)זהפודה את הקדשו מוסיף חומש
יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ: יתחלל על הקרקע דלא אתא אלא
ואחד הסך. שמן של תרומה דסיכה
נתן לו את הקרן. לאחר
חומשא תנן חומשא דחומשא לא תנן מאי
לאורויי דכי איתיה לחומש בעולם הוי
כשתייה ושתייה כאכילה דאמרינן בפ'
שנשבע והודה ונתחייב
ויקרא ה כד
2 וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ
קרן וחומש נשבע לו
דינו כמו קרן להוסיף עליו חומש:
בתרא [דיומא] (דף עו.) שתייה
גבי תרומה כתיב ויסף גבי קדש נמי הא
שבועה שניה על החומש
בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ
הקדש
ומעשר. הפוכים זה
כאכילה מואכלת לפני ה' וגו'ז) וכתיב
כתיב ויסף או דלמא גבי תרומה כתיב ויסף
שנתנו לו והודה (ב"ק
עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת
קג.). הרי זה מוסיף
מזה דמעשר אין מוסיף
ביה תירושך וסיכה כשתייה דכתיב
הַקֹּדֶשׁ: ויקרא כב יד
ח)
אי שקלת ליה לוי"ו דויסף ושדית ליה
ד)
3 וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל
חומש על חומש. חומשו
חומש על חומש ועל חלול שני מוסיף
ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו
של חומש, דחומש ראשון
על חמישיתו הוה ליה חמישיתיו גבי
אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית
חומש כדאמר בהתודה (שם) והקדש
אבל אם ביערה על ידי דבר אחר
נעשה קרן, עד שיתמעט
כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה
הקדש כתיב ויסף חמישית אע"ג דכי שקלת
הקרן פחות משוה
ויקרא כז טו
הוי איפכא:
אינו משלם חומש דאיש כי יאכל
לוֹ:
4 וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה
פרוטה. שאם חזר ונתן
בשלמא
ליה לוי"ו דויסף ושדית ליה על חמישית
כולה לשמים למעוטי
קדש כתיבט) פרט למזיק את התרומה
לו חומש ראשון ונשבע
וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף
סוף סוף הוה ליה חמישיתו ותיפוק ליה
כו'. דלית בהו מעילה
על ידי דבר שאינה אכילהי): גבי מעשר.
על השני והודה, משלם
חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו וְאִם לֹא
חומשו וחומשו של חומש
דהוה ליה הקדש שני ואמר רבי יהושע בן
ה"מ למפרך הא קרא במעילה לא
גבי פדיון מעשר שני דכתיב ביה
יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ:
שני וכן לעולם עד שיתמעט
ויקרא כז כז
דלמא
לענין חומש
נמי וחמישיתו יוסף עליו כ): לא מכתב
משתעי:
לוי אהקדש ראשון מוסיף חומש על הקדש
הקרן של חומש שלא יכפור
ה)ח
קאמר. וא"ת הא כבר ממעטינן
כתיב ביה. משמעות דחמישיות הרבה:
לו שוהפרוטה (שם קג:).
שני אין מוסיף חומש אמר ליה רב פפי
ואחד הסך. דאמרינן
ולא מיתנא תנא ביה. חומשא
הקדש שני מן המקדיש ולא מן
לרבינא הכי אמר רבא חומש כתחילת הקדש
בפרק בתרא דיומא (עו:)
ט
המתפיס וי"ל דקרא דלעיל מיירי
דחומשא כגון אם חזר וחילל את
סיכה כשתיה ושתיה בכלל
דמי מאי הוי עלה אמר רב טביומי משמיה
החומש הראשון: ולא איבעויי מיבעיא
במקדיש ביתו והכא מיירי בבהמה
אכילה, והכא כתיב כי
דאביי
אמר קרא ויסף חמישית כסף ערכך
יאכל קודש בשגגה, דאילו
לן. אם מוסיף חומש על חומש אם
טמאה דהוי מטלטלין וצריכי ומשום
גזלה והשליכה לנהר, אפילו
מקיש חומשו לכסף ערכו מה כסף ערכו
הכי לעיל נמי איצטריך כסף ערכו
לא דפשיטא לן דלא מוסיף דלא אשכחן
בשוגג דלא ידע שהיא
מוסיף
חומש אף כסף חומשו נמי מוסיף
תרומה, אינו משלם חומש
להוסיף חומש על חומש משום דלא
ביה רמז בקרא כדאשכחן בתרומה
י
אלא קרן כשאר מזיק
כתיב חמישיתו גבי מקדיש ביתו
רמז פורתא כדבעינן למימר קמן
חומש
גופא א"ר יהושע בן לוי על הקדש
חולין דעלמא, דאמר מר
אע"ג דבקרא דמקדיש בהמה טמאה
דבתרומה כתיב ויסף חמישיתו ל) ולא
כי יאכל פרט למזיק
ראשון
מוסיף חומש ועל הקדש שני אין
(פסחים לב.). וחומשא
כתיב ויסף חמישיתו (ותרוייהו
כתיב יסף כדגבי מעשר ולשון ויסף
פ)
מוסיף
חומש אמר רבא מ"ט דרבי יהושע
ו)
דחומשא. שהתשלומין
באם בחוקותי):
משמע שתי תוספות יוסיף וחוזר
נעשין תרומה ואם חזר
בן לוי אמר קרא ואם המקדיש יגאל את
לענין
חומש קאמרת. פרש"י
ויוסיף אבל יסף חדא משמע: גבי
ואכל בשוגג אותו חומש
ביתו המקדיש ולא המתפיס תני תנא קמיה
ראשון חוזר ומשלם חומשו
הקדש. הפודה את הקדשו כתיב
ומועלי' בה היינו ומוסיף
עליו (שם). הפודה את
דרבי אלעזר 4 ואם בבהמה הטמאה ופדה
חומש ותימה והלא שלמים אינה
ואם המקדיש יגאל ויסף חמישית
הקדשו. ולא של אחרים,
בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת
כסף ערכך: הכי גרסינן ותנן הפודה
כולה לשמים ומוסיף חומש כדאמר
המקדיש כתיב (לקמן נה:).
את הקדשו מוסיף חומש. ובמתני'
שתחילתה הקדש וכולה לשמים ומועלין
בהתודה (שם) וי"ל דבמסקנא דתורת
כהנים מרבה אף קדשים קלים והכי
דפירקין הוא. ולא גרסינן הנהנה מן
בה אף כל שתחילתה הקדש וכולה
ההקדש שוה פרוטה כו' דההיא
איתא
לשמים מועלין בה אמר ליה ר' אלעזר
במעילה קא מיירי וגבי מעילה לא
לתנא בשלמא כולה לשמים למעוטי קדשים קלים כיון דאית להו
כתיב ויסף אלא יסף ולא כתיב
לבעלים בגוייהו לית בהו מעילה אלא תחילת הקדש למעוטי מאי
חמישית אלא חמישיתו ואת אשר חטא
תחילת הקדש הוא דאית ביה מעילה סוף הקדש לית ביה מעילה
מן הקדש ישלם וגו' מ): מאי. אם חזר
דלמא לענין חומש קאמרת וכרבי יהושע בן לוי אמר ליה אין הכי
וחילל את החומש מהו שיוסיף חומש
קאמינא אמר ליה רב אשי לרבינא בהמה טמאה בתחילת הקדש איתא
מי אמרינן האי דגבי תרומה אע"ג
דלא כתיב חמישיתיו תנן בה חומשא
באמצע
דחומשא משום דכתיב ויסף דמשמע שתי תוספות אי טעמא משום משמעותא הוא הכא נמי כתיב ויסף וחייב להוסיף: או דלמא. טעמא
דתרומה לאו משום משמעותא הוא אלא משום דקיימא לן גורעין ומוסיפין ודורשיןנ) הלכך ויסף דגבי תרומה כי שקלת לה ו' דויסף ותיקרי
ביה יסף חמישיתו ושדית ליה בסוף ס) חמישיתיו אתקרי חמישיתיו בשני ווין ונשתמע חמישיות הרבה אבל הכא גבי הקדש דלא כתיב אלא
חמישית אע"ג דשקלת כו'. ואם תאמר נישדייה באמצע תיבה ונקרי חמישיות כסף ערכך לא אשכחן גורעין ומוסיפין להפסיק את התיבה
$אלא או בראשה או בסופה כדאמרינן בסדר יומא (דף מח.) ולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו: תיפוק ליה כו'. מאי קמבעיא ליה לרבא תיפוק
ליה דאם חזר וחילל את החומש הראשון אין מוסיף חומש דהוה ליה הקדש שני אפילו חזר וחילל קרן עצמו שהתפיס תחת הראשון אין מוסיף
חומש: וא"ר יהושע בן לוי כו'. ויליף לה מקרא בשמעתא: חומש כתחלת הקדש דמי. שהרי מאיליו ניתוסף ולא נתפס תחת הראשון הלכך
בעיין מטעם דהקדש שני לא תיפשוט ליה משום הכי מספקא ליה: המתפיס. זה תחת הראשון שהשני נתפס בקדושה של אחר ולא
מחמת עצמה באה לו: ואם בבהמה הטמאה. הוה ליה למכתב ואם בהמה טמאה כו' ואם בבהמה מאי היא אלא הכי קאמר בהקדשות
שהן כבהמה טמאה קאמר לך קרא ויסף חמישיתו ע): מה בהמה טמאה תחלתה הקדש. ולקמיה פריך מי לא משכחת לה נמי שתהא
הקדש שני שיתפיסנה לבדק הבית תחת בדק הבית אחר: וכולה לשמים. שאין לבעלים בה כלום דסתם הקדש בהמה טמאה לבדק הבית
היא: ומועלין בה. השתא קס"ד דמעילה ממש קאמר ולא אפשר ליה לאוקומא הכי חדא דקרא לא במעילה משתעי ועוד דאפילו לית
גבה כל הני שייכא מעילה לענין הקדש: דלמא לענין חומש קאמרת. הך מעילה לאו מעילה ממש קאמר ולא בנהנה מן ההקדש אלא בחומש
קאמר
ובבא לפדות
הקדש קאמר וקרי
לחומש מעילה משום דבמעילה נמי שייך חומש ולמעוטי
הקדש שני אתא וכדרבי יהושע בן לוי:
באמצע