נט:
הזהב פרק
רביעי בבא מציעא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
זה תנור של עכנאי. יש דגרס חכנאי וכן בירושלמי וחכן זה
עכנאי. נחש דרכו לעשות בעגולה להכניס זנבו אצל פיו: כל
קפח א מיי' פ"ט מהל'
א) [ברכות נב. עירובין ז.
טהרות שטיהר ר"א. ע"י מעשה שאירע נשאלה הלכה זו בבית
יסודי התורה הל' נחש ושמא בעל התנור שהיה עושה שמו כן:
פסחים קיד. יבמות יד.
לא בשמים היא. והא דאמר בפ"ק דיבמות (ד' יד. ושם ד"ה
חולין מד.], ב) ברכות יט.,
א:
המדרש שנפלה טומאה לאויר תנור זה וחזרו ועשאו על גביו
קפט ב ג ד מיי' פי"ד
ג) ס"א אף, ד) [פי' על זה
טהרות וטיהרם ר"א והביאום ושרפום לפניו: לבש שחורים. ענין
רבי) דהלכה כב"ה משום דיצאה בת קול שאני הכא שבא
מהל' מכירה הל'
תמצא בהוריות יג. רש"י
צער ואבל: אף הוא קרע בגדיו.
לחלוק על דברי תורה דכתיב אחרי
טו טז סמג לאוין קעא
ד"ה א"ל מפני שסורן],
ה) [תניא כצ"ל], ו) [עי'
טוש"ע ח"מ סי' רכח סעיף
שהמנודה חייב בקריעהו): וחלץ מנעליו.
רבים להטות אבל התם אדרבה ב"ה
וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב
מו"ק טו סוע"א], ז) [ד"ה
ב:
רובא אי לאו דהוה מספקא לן אי
שהמנודה אסור בנעילת הסנדל
קצ ה מיי' שם פי"ח
יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא
לא אחר ד"ה לוחצו נמי],
ח) [עי' תוס' מו"ק טו:
הלכה ה סמג לאוין
במו"ק (ד' טו:): ונשמט. מן הכסא:
אזלינן בתר רובא משום דב"ש הוו
זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי
ד"ה לא אשארא ובתוס'
קע קצו טוש"ע שם סעיף
טפח. נתקלקל: אך גדול. מכה
חריפי טובא ועוד דכאן לא יצאה
❖
דנדה ז: ד"ה הקשה],
י:
אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו
גדולה: ר"ג.
בת קול אלא משום כבודו דר"א
נשיא היה ועל פיו
ט) גי' מהר"ם ורש"א
הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה
❖
הד"א,
נעשה: שלא ירבו מחלוקות. שלא
שאמר מן השמים יוכיחו והא דאמר
יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי
תורה אור השלם
התם רבי יהושע היא דאמר אין
ירגיל היחיד לחלוק על המרובין:
לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין
אימא שלום. כך שמה: בין מלא
משגיחין בבת קול ולא שמעינן ליה
1 לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר
הגהות הב"ח
לחסר. סבורה היתה שיהא החדש
ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה
לר' יהושע אלא על ב"ק דהאי מעשה
מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה
(א) גמ' בצק שבידי אשה
וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ
דר"א דהכא התם דייק מדקאמר לא
חסר וקבוע ביום ל' ולא יפול ביום
כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים
❖
תפח כצ"ל וכן ברש"י:
וְנַעֲשֶׂנָּה: דברים ל יב
בשמים היא כבר ניתנה לנו תורה
החדש על פניו והיה מלא ולא נקבע
2 לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים
לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת
לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב
מסיני משמע דבשום מקום אין
עד יום שלשים ואחד ולא נזהרה בו
המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי
משגיחין: קחייך ואמר נצחוני בני.
לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים
גליון הש"ס
ביום ל' ונפל על פניו: מבית אבי
שמות כג ב
לְהַטֹּת:
כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי
אבא. מבית אבי המשפחה שבת
גמ' הזהירה תורה בל"ו
והא דאמר בריש ע"ז (ד' ג:)
3 וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא
בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע
מקומות. עיין קדושין דף
תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם
נשיאים היתה והם מבית דוד: חוץ
מיום שחרב בהמ"ק אין שחוק לפני
ע ע"ב תוספות ד"ה קשים
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה
משערי אונאה. לפי שצער הלב היא
הקב"ה היינו קבוע והכא מילתא
דנקטו בכ"ד מקומות: שם
שמות כב כ
את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו
וקרוב להוריד דמעות: המאנה את
4 וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר
דבדיחותא בעלמא הוא דאמר:
מפני שסורו. עיין ברש"י
וקרע בגדיו וחלץ מנעליו. אין
הוריות דף יג ע"א ד"ה
בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ:
הגר. אונאת דברים: הלוחצו.
מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני
❖
אמר להו:
ויקרא יט לג
דוחקו: ז) לא תהיה לו כנושה. לחץ
להוכיח מכאן הא דמבעיא
5 וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת
כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר
הוא שדוחקו לתבוע חובו: ה"ג מאי
ליה במועד קטן (ד' טו: ושם ד"ה לא)
עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ
ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים
כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם:
מוסף רש"י
שנא מאנה דכתיב ביה תלתא וגר
אם מנודה צריך קריעת בגדים וחלוץ
יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל
ויקרא כה יז
לא תונה לא תונו אותו ולא תונו איש
מנעל דדלמא הכא לצערא בעלמא
6 וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם
כעכנא זו. כנחש זה שכורך
ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע
עצמו בעגולה (ברכות יט.).
את עמיתו וגר בכלל עמיתו הוא:
הוא דעבד הכי ח):
יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי
אותו היום הביאו כל
מבית
על רגליו ואמר 1א לא בשמים היא מאי לא
גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ
אבי אבא. פי' בקונטרס
לוחצו נמי תלתא כתיב ביה. וגר לא
טהרות. שנעשו בתנור זה
מִצְרָיִם: שמות כג ט
בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה
מבית דוד אבי משפחה
תלחץ ולא תלחצנו ולא תהיה לו
7 אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת
או שנגעו באוירו והיה ר'
אליעזר מטהרן והם שרפום
כנושה: מום שבך אל תאמר לחברך.
תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול
שבת נשיאים היתה והם מבית דוד:
עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא
א)
. ונמנו עליו. שלא
חוץ
תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא
(שם)
ט) משערי אונאה. לפי שצער
כיון דגרים הייתם גנאי הוא לכם
שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים
לקבוע הלכה כמותו (פסחים
2
תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ:
להזכיר שם גירות: מאן דאית ליה
הלב היא וקרוב להוריד
טו.). וברכוהו. לפי
שמות כב כד
להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי
שהרבה מאד לחלוק בדבר
זקיפא בדיותקיה לא נימא לחבריה זקיף
דמעות משמע משום דנפקא
עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך
שסורו.
זה (ברכות יט.).
ביניתא. מי שיש לו תלוי במשפחתו
לעיל מקרא דתהלים דשערי דמעה
מנהגו, כמו (ירמיה ב כא)
ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו ב) אותו
לא ננעלו ובחנם דחק כן דהא דריש
לא יאמר לעבדו או לבן ביתו תלה
סורי הגפן (רש"י כת"י) או,
היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום
יצר הרע, ששר שלו רע הוא
לעיל רב חסדא בהדיא מדכתיב הנה
לי דג זה שכל שם תלייה גנאי הוא
(המפרש הוריות יג.).
לו: מתני' אין מערבין פירות
באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך
ה' נצב על חומת אנך ושמא מבית
ויודיעו אמר להם ר"ע אני אלך שמא ילך
בפירות. בעל הבית שאומר פירות
רבן גמליאל היתה מקובלת שהיה
אבי המשפחה ולאו אדוד קאמר
שדה פלוני אני מוכר לך כך וכך
אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את
כדאשכחן נמי (ר"ה ד' כה.) דאמר רבן
סאין לא יערבנו בפירות שדה אחרת:
כל העולם כולו מה עשה ר"ע לבש שחורים
גמליאל מקובלני מבית אבי אבא
ואין
ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע
שפעמים בא בארוכה כו':
אמות אמר לו ר"א עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבירים
ואמרי
לה במ"ו. יש מפרש
בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע
משום דחשיב כי גרים
זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש
הייתם וכיוצא בה:
בשעורים ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח תנא אך גדול היה
ואין
ג)
(א)
באותו היום שבכל מקום שנתן בו עיניו ר"א נשרף ואף ר"ג היה בא בספינה עמד עליו נחשול לטבעו
אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר"א בן הורקנוס עמד על רגליו ואמר רבונו של עולם גלוי
וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקות בישראל
נח הים מזעפו אימא שלום דביתהו דר"א אחתיה דר"ג הואי מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה
לר"א למיפל על אפיה ההוא יומא ריש ירחא הוה ואיחלף לה בין מלא לחסר איכא דאמרי אתא עניא
וקאי אבבא אפיקא ליה ריפתא אשכחתיה דנפל על אנפיה אמרה ליה קום קטלית לאחי אדהכי נפק שיפורא
מבית רבן גמליאל דשכיב אמר לה מנא ידעת אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא כל השערים
ננעלים חוץ משערי אונאה תנו רבנן ב המאנה את הגר עובר בשלשה לאוין והלוחצו עובר בשנים מאי
שנא מאנה דכתיבי שלשה לאוין 3 וגר לא תונה 4 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו 5 ולא תונו איש
את עמיתו וגר בכלל עמיתו הוא לוחצו נמי שלשה כתיבי 3 ולא תלחצנו 6 וגר לא תלחץ 7 ולא תהיה לו כנושה
וגר בכלל הוא אלא גאחד זה ואחד זה בשלשה תניא רבי אליעזר הגדול אומר מפני מה $ ד הזהירה תורה בל"ו
מקומות ואמרי לה במ"ו מקומות בגר $מפני ד) שסורו רע מאי דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם
בארץ מצרים ה) (תנינא) רבי נתן אומר מום שבך אל תאמר לחברך והיינו דאמרי אינשי
דזקיף ליה זקיפא
מתני' ה אין מערבין פירות
בדיותקיה לא
נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא:
בפירות אפי'
חדשים בחדשים
ואין