איזהו
נשך פרק חמישי בבא
מציעא
עא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בכדי חייו. התירו לו ויותר מכאן אסור מדרבנן דלמא אתי למיסרך:
לנכרי שרי ועי"ל דבני
נח לא הוזהרו מן הרבית וההוא גברא
קי א מיי' פ"ה מהלכות
א) [עירובין סב.:],
רבינא אמר. מתניתין דקתני מלוין אותן ברבית בתלמיד חכם
דלא קם בבקעת דורא
זה לא היה עונש שלא היה שעת תחיית
ב) קידושין כח., ג) ברכות
מלוה ולוה הלכה ב
ז: מגילה ו: [ע"ש],
סמג לאוין קצג טוש"ע י"ד
עסקינן: טעמא מאי אמרו רבנן. רבית נכרי
כל המתים ולא נענש זה יותר משאר מתים שלא חיו באותה
אסור שמא ירגיל
ד) קידושין כ. ב"ק קיג:
סי' קנט סעיף א:
הנכרי אצלו וילמד ממעשיו. לא גרסינן דלמא אתי למיסרך: אם
שעה אלא חביריו זכו בשביל
שנזהרו מן הרבית אע"פ שלא נצטוו
קיא ב מיי' שם הל' ז
[ערכין ל:], ה) [יבמות
מו.], ו) קדושין יז:, ז) ע"ז
כסף תלוה את עמי. עמי ונכרי
כמו שקיימו אבותינו את התורה
סמג לאוין קצב
כב:, ח) [לעיל ע:],
טוש"ע ח"מ סי' צז סעיף
באין ללוות עמי קודם: ענייך ועניי
אע"פ שלא ניתן להם:
בכדי
חייו רבינא אמר א הכא בתלמידי
ט) [ויקרא כה], י) [כדאיתא
א:
אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו
קדושין פב.], עירך. עניים שהם קרובין וממשפחתך:
❖
קיב ג מיי' פ"ד שם
חכמים עסקינן טעמא מאי גזור רבנן שמא
א)
הלכה ז סמג שם
ענייך קודמין. דכתיב עמך הקרובין
לחייו. כתוב בתשובות
ילמוד ממעשיו וכיון דתלמיד חכם הוא לא
טוש"ע י"ד סי' קס סעיף
לך: עניי עירך קודמין לעניי עיר
הגאונים בשם רב צדוק גאון יורד
ב:
ילמוד ממעשיו איכא דמתני לה להא דרב
תורה אור השלם
אחרת. דהנך הוו עמך טפי: יורד
קיג ד טוש"ע שם:
עמו לחייו רשאי לשרוף שליש תבואתו
הונא אהא דתני רב יוסף אם כסף תלוה
קיד ה ו מיי' פ"א
1 אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת
1
עמו לחייו. רגיל להתקוטט עמו כאילו
ותימה גדול מנין לו זה:
מהלכות עבדים
עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא
את עמי את העני עמך עמי ונכרי עמי
הכהו וכאילו בא להורגו. ואני שמעתי
הא חזינן דלא עבדי הכי
ב
הלכה ב טוש"ע י"ד סי'
תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא
תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ: רשאי לירד לתוך אומנותו של חבירו
קודם עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי
רסז סעיף יט:
ומתמוטטים. וא"ת דלמא
קטו ז מיי' שם פ"ג
שמות כב כד
ולמעט מזונותיו של חבירו וקשה
עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר
משום שאר עבירות הכתובים באותו
2 כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ
הלכה ז סמג עשין
בעיני שיתירו חכמים לישראל להנקם
אחרת עניי עירך קודמין אמר מר עמי
פג:
פסוק ושוחד על נקי לא לקח וי"ל
וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח
קטז ח מיי' שם פ"ב הל'
ולגמול רעה ועוד דאמרי' בכתובות
עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט
ונכרי עמי קודם פשיטא אמר רב נחמן
דפריך דחזינן צדיקים גמורים נמי
יב סמג שם:
לְעוֹלָם: תהלים טו ה
(דף נ.) עד שתים עשרה שנה מתגלגל
מתמוטטין א"נ לר"ע פריך דדריש
3 טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת
ט [מיי' פ"ט מהל' עבדים
אמר לי הונא לא נצרכא דאפילו לנכרי
אדם עם בנו מכאן ואילך יורד עמו
הל' ו טוש"ע י"ד סי' רסז
רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא
בסוף מכות (דף כד. ע"ש) עושה אלה
ברבית ולישראל בחנם תניא אמר ר'
לחייו ומאי יורד לתוך אומנותו איכא
סעיף יט]:
תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים
עושה אחת מכל אלה לא ימוט:
קיז י מיי' פכ"ב מהל'
תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע
יוסי בא וראה סמיות עיניהם של מלוי
הא לייסרו ולכופו לתורה קאמר:
ג
או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים
איסורי ביאה הל' טז
צַדִּיק מִמֶּנּוּ:
פלוני כפר. שהלוה ישראל ברבית:
ברבית ב) אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו
סמג לאוין קכו טוש"ע
חבקוק א יג
עצמה. וא"ת למ"ל למכתב בתר עקר
מתמוטטים. דוק הכי עושה אלה לא
4 וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ
אה"ע סי' כב סעיף יח:
לחייו והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס
קיח כ מיי' שם ועיין
משפחת גר דהיינו נכרי כיון דנמכר
וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ
ימוט הא אם נתן בנשך ימוט: הללו
ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלהי
בהשגות ובמ"מ
עֲבֹדַת עָבֶד:
לעבודת כוכבים א"כ נמכר לנכרי וי"ל
מתמוטטין ועולין והללו כו'. והכי
❖
טוש"ע שם סעיף יז:
ויקרא כה לט
ישראל תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר
דה"א לעבודת כוכבים של ישראל כגון
5 וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב
משמע קרא כל עושה אלה לא ימוט
כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא
פסלו של מיכה א"נ אי לאו דכתיב
עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ
לעולם כלומר ואם ימוט אין מוטתו
וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ
מוסף רש"י
משפחת גר ה"א דעקר היינו נכרי אבל
ברבית עליו הכתוב אומר 2 כספו לא נתן
מוטת עולם אבל הנותן בנשך ימוט
אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר:
אין לתרץ דאצטריך משום גאולת
אדם קורא לחבירו רשע
ויקרא כה מז
לעולם: צדיק גמור אינו בולע.
בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה
6 וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו
יורד עמו לחייו. מותר
קרובים דמגר תושב נפיק כ"ש נכרי:
ואע"פ שמתמוטט עולה ואינו נבלע
לא ימוט לעולם הא למדת שכל המלוה
לשנאתו ואף למעט פרנסתו
ד
עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ
אינו עובד לא את הבן ולא את
לעולם: ולא לך אלא לגר. לעיל קאי.
ולירד לאומנתו (קדושין
וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב:
ברבית נכסיו מתמוטטין והא קא חזינן דלא
כח.). ולא לך אלא לגר.
ויקרא כה מא
הבת. אגב בן נקט בת
ורישא דברייתא במסכת ערכין
מוזפי ברבית וקא מתמוטטין אמר רבי
7 וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה
בקדושין (כ.) הוא ובערכין
(דף ל:) בא וראה כמה קשה אבקה
דאפילו נמכר לישראל אינו עובד את
(ל:) כמה קשה אבקה
יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר
אלעזר הללו מתמוטטין ועולין והללו
לא
תרבי כלבא. משום
של שביעית אדם נושא ונותן בפירות
הבת:
של שביעית, אדם שנושא
וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: אַל
ונותן בפירות שביעית סוף
מתמוטטין ואינן עולין למה תביט בוגדים
תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
שביעית סוף מוכר מטלטליו כו' עד
לזות שפתים בעלמא לפי שהולך
ג) 3
מוכר את עצמו, שנאמר
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי
תחריש כבלע רשע צדיק ממנו אמר רב
לא באת לידו עד שמוכר עצמו שנאמר
אחריה י)שלא נחשדו ישראל על הזכור
ונמכר לך ולא לך וגו'
אָחִיךָ עִמָּךְ:
❖
ונמכר לך ולא לך אלא לגר: נמכר
ועל הבהמה וגם אין אסור להתייחד:
(ב"ק קיג:). שנאמר לגר.
ויקרא כה לה-לו
הונא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו
פרשה אחרת היא הסמוכה
לעבודת כוכבים. לחטוב עצים ולשאוב
מצאו
בולע תניא רבי אומר גר צדק האמור לענין
לנמכר לך וכי תשיג יד גר
מים: אמר מר. השתא מפרש מאי
ותושב עמך וגו' (קדושין
מכירה וגר תושב האמור לענין רבית איני יודע מה הוא גר צדק האמור לענין
גליון הש"ס
. זה הנמכר לעבודת
קשיא ליה דקאמר איני יודע מהו: לאו
כ.)
מכירה דכתיב וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך ולא לך אלא לגר שנא' לגר
גמ' אין הגר נקנה בע"ע.
כוכבים עצמה. לחטוב
ד)
4
5
אורח ארעא. שהוא מתייחד עמה:
עיין ב"ב דף י"ג ע"א
עצים ושאר צרכיה ולא לשם
ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנא' לגר תושב משפחת גר זה הנכרי כשהוא
גמירי דמיקני קני. הנקנה בעבד
ה)
5
. ארמלתא
ברש"י ד"ה ה"ג ובתוס'
אלהות (שם כ:)
אומר או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה אמר מר ולא לך אלא לגר
לא תרבי כלבא. שמא
שם ד"ה כופים וצ"ע. ועיין
עברי קונה בעבד עברי: דתניא.
גיטין דף מ"א ע"א תוס'
תתאוה ותרביענו עליה (ע"ז
דיש חילוק בין הנמכר לנכרי לנמכר
שנא' לגר למימרא דגר קני עבד עברי ורמינהי $ אין הגר נקנה בעבד עברי ואין
ה
ו
ד"ה לישא: שם דכתיב
כב:). ולא תשרי בר
לישראל: הנרצע. בעבד עברי
בי רב באושפיזא. דאגב
וכי ימוך. עיין לקמן דף
אשה וגר קונין עבד עברי גר לא נקנה בעבד עברי 6 ושב אל משפחתו
קיא ע"ב תוס' ד"ה מגרך:
דצניע לא מירתתא שיוציא
[הנמכר] לישראל ומת האדון קודם
בעינן והא ליכא ואין אשה וגר קונין עבד עברי אשה לאו אורח ארעא
קול אם תיבעל לו (שם).
היובל: אינו עובד לא את הבן ולא
כיון דכי שדיא ליה
גר נמי גמירי דמקני קני דלא מקני לא קני אמר רב נחמן בר יצחק
את הבת. שנאמר (שמות כא) ועבדו
אומצא מסריך בתרה.
אינו קונה ודינו כישראל אבל קונה ודינו כנכרי דתניא הנרצע והנמכר
כל שעתא, לא מירתתא
ו) ז
ח
לעולם ולא לבן: והנמכר לנכרי
דסברה אי מסריך בתראי
לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אמר מר ואין אשה וגר
ילפינן בקדושין (דף יז:) וחשב עם
מימר אמרי אינשי אומצא
קונהו ט) ולא עם יורשי קונהו: צניע
קונין עבד עברי נימא דלא כרבן שמעון בן גמליאל דתניא אשה קונה
הוא דשדיא ליה. אומצא
ח
מעט בשר (שם).
לה. מוחזק צנוע הוא בעיניה שאם
את השפחות ואינה קונה את העבדים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף
יקלקלו יחד לא יתפאר לגלות הדבר
קונה את העבדים אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל ולא קשיא כאן
הלכך אסור לקנותו: פריץ לה.
בעבד עברי כאן בעבד כנעני עבד עברי צניע לה עבד כנעני פריץ לה אלא
ויראה היא להפקיר לו את עצמה: לא
הא ז) דתני רב יוסף ט ארמלתא לא תרבי כלבא י ולא תשרי בר בי רב
תרבי כלבא. לא תגדל כלב שמא
באושפיזא בשלמא בר בי רב צניע לה אלא כלבא כיון דמסריך
תקלקל עמו: צניע לה. ובטוחה שלא
בה מירתתא אמרי כיון דכי שדיא ליה אומצא מסריך בתרה אמרי
יודע: כיון דמסריך סריך מירתתא.
להיות נרבעת לו: גר תושב. שקיבל
אינשי משום אומצא דשדיא ליה הוא דמסריך גר תושב האמור לענין
עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל
רבית מאי היא $ דכתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו
7
נבילות: אל תקח מאתו כתיב.
גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך
אאחיך קאי וכי כתיב גר תושב
וחי אחיך עמך ורמינהי ח) לוין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב
לענין וחי עמך כתיב שאתה מצווה
אמר רב נחמן בר
יצחק מי כתיב
אל תקח מאתם מאתו כתיב
להחיותו: אבל
אתה נעשה לו
מישראל תנו רבנן אל
תקח מאתו
נשך
ותרבית
אבל אתה
נעשה לו ערב
ערב. ערבו של לוה כנגד המלוה:
ערב
ערב