שנים
אוחזין פרק
ראשון בבא
מציעא
ט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מושך ומנהיג אין אבל רכוב לא. תימה מנ"ל דלמא כ"ש רכוב
במדה זו. לקמיה
מפרש למעוטי מאי: אי הכי. דלתנא קמא
סב א מיי' פי"ז מהל'
א) [לעיל ח.], ב) ס"א
איפכא קני אמאי
קתני משיכה בגמל והנהגה בחמור ליערבינהו
דתפיס ביה ואי משום דשיירה אטו בכל דוכתי תנא
בדותא [ועי' פסחים יא.
אבידה הל' ה ועי'
בגליון מהרי"ב], ג) פי'
בהשגות ובמ"מ סמג עשין
וכו' מושכין ומנהיגין: איכא חד צד דלא קני. להכי לא מצי למתני
כולהו קניינין וי"ל דממשנה יתיר' קדייק דליערבינהו ולתנינהו שנים
במקום שטעו חכמים ולא
עד טוש"ע ח"מ סי' רעא
שהיו מושכין או מנהיגים
בין בגמל בין בחמור ותו לא מדקתני
בתרוייהו משיכה והנהגה ותנא הכי מושכין בגמל ומנהיגין בחמור
דברו כהלכה לא רצה
סעיף א:
סג ב ג מיי' שם הל' ז
בלישנא יתירא ש"מ דלמעוטי רכוב
או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג
לגנותם ולומר טעו אלא
טוש"ע שם סעיף ג:
אמרו ברותא היא כלומר
אתא והיינו דפריך בתר הכי
באחד מהן אותו שדרכו בשניהם:
במדה זאת קנו ר' יהודה אומר לעולם לא
סד ד ה טוש"ע ח"מ סי'
דעת חיצונית היא. ערוך
במדה הזאת. קס"ד במשיכה או
וליערבינהו ולתנינהו וא"ת לעולם
ערך בר ד'], ד) [וע"ע תוס'
קנה עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור
רסט סעיף ה וע"ש:
סה ו ז מיי' פ"ב מהל'
כתובות ל: ד"ה ואי דלא
בהנהגה בין בגמל בין בחמור: אחד
מנ"ל למעוטי רכוב דלמא הא דלא
קתני מיהת או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג
❖
מכירה הל' י ועיין
מצי],
תפוס במוסירה. ואינו מנהיג: ש"מ
ערבינהו כדי לאשמועינן דמשיכה
במ"מ סמג עשין פב
מושך ומנהיג אין אבל רכוב לא הוא הדין
רכוב קני. שלא במקום מנהיג וכיון
אורחא בגמל והנהגה בחמור ואפ"ה
טוש"ע ח"מ סי קצז סעיף
דאפילו רכוב והא דקתני מושך ומנהיג
❖
ה:
אחד מושך ואחד מנהיג בגמל לא
דשלא במקום מנהיג קני כוליה
לעזי רש"י
לאפוקי מדר' יהודה דאמר עד שתהא משיכה
במקום מנהיג פלגי: נקני נמי רכוב
מבטל משיכה דאורחא בגמל את
קיבציי"ל [קיביצינ"א].
בגמל והנהגה בחמור קמשמע לן דאפילו
❖
במוסירה. שבראש החמור שהוא
ההנהגה דלאו אורחא וכן בחמור
רתמת ראש, רסן.
רבינו חננאל
תכשיט החמור וכחמור דמי: בשלמא
איפכא נמי קני אי הכי ליערבינהו וליתנינהו
איפכא ולכך תנא בתר הכי אחד
פי' איכא חד צד דלא
רכוב. מצית למימר דקנה בהגבהת
מושך ואחד מנהיג ולא למעוטי
שנים שהיו מושכין ומנהיגין בין בגמל בין
קני יש מי שאומר משיכה
מוסף רש"י
רכוב וי"ל כיון שישמיענו שמשיכה
חבירו שהגביה ראשו השני מן הקרקע
בחמור לא קני אבל בגמל
בחמור איכא חד צד דלא קני איכא דאמרי
אם תימצי לומר
בין במשיכה בין בהנהגה
דקא מגבה לה בן דעת: אלא תפוס
והנהגה שניהם קנו בגמל ובחמור
משיכה בחמור ואיכא דאמרי הנהגה בגמל
המגביה
מציאה
א
קני. ויש מי שאומר הנהגה
במוסירה במאי קני. פלגא והלא ראשה
פשיטא שאין אחד מבטל חבירו משום
לחבירו. כלומר אפילו אם
בגמל לא קנה אבל חמור
ואית דמותיב מסיפא במדה זו קנה במדה זו
דהאי אורחיה והאי לאו אורחיה אבל
השני מונח במקומו והגבהת הפקר לא
תמצא לומר המגביה כו'
בין במשיכה בין בהנהגה
למעוטי מאי לאו למעוטי רכוב לא למעוטי
(לעיל ח.). ובית פגיה.
קני. פי' פגיה רצועות
קניא עד דעקר לכוליה: האי מאי.
במתני' משמיענו שפיר שאין מבטל
בית ראשה ולחייה (שבת
של מוסירה הנתונות על
איפכא אי הכי היינו ר' יהודה איכא בינייהו
רכוב ומנהיג ברגליו את מנהיג
דקא אמרת הגבהת תופס במוסירה
נא:) בית ראש של אפסר
לחייה ועל פדחתה. סוגיא
צד אחד דלא קנה אית דאמרי משיכה בחמור
לחודיה לפי שיש ברכוב כל מה שיש
לא הויא הגבהה לדידיה והויא הגבהה
(סוטה מה. וראה לקמן צ.).
דשמעתא טלית מונחת על
במנהיג ועוד דתפיס בה: אי הכי
גבי קרקע וחציה על גבי
לאחריני אפילו אם תימצי לומר כו':
ואיכא דאמרי הנהגה בגמל ת"ש אחד רכוב
ב
עמוד בא אחד והגביה
ליערבינהו ולתנינהו. לפי מאי דס"ד
ובית פגיה. קיבציי"ל בלע"ז מה
חמור ואחד תפוס במוסירה זה קנה חמור וזה
חציה מעל גבי קרקע
שבראש החמור וכחמור דמי: מה
דרכוב קני ומשיכה והנהגה בין בגמל
ובא אחר והגביה חציה
קנה מוסירה שמע מינה רכוב קני הכא נמי
שעל גבי עמוד א). רכוב
שתפוס בידו. דמה שבתוך ידו הוי
בין בחמור במדה זו קנה אתא
במנהיג ברגליו אי הכי נקני נמי רכוב
אי קני אי לא קני ת"ש
מגביה לגמרי: לא זה ולא זה. והבא
למעוטי שום קנין אחר או רכוב
ר"א אומר רכוב בשדה
במקום מנהיג: אי הכי היינו ר'
במוסירה אימא זה קנה חמור וחצי מוסירה
קנה וכו' ודחי' התם
לחוטפו יחטוף: כדקתני. זה קנה
במנהיג ברגליו אי הכי
וזה קנה חצי מוסירה בשלמא רכוב קני
יהודה. הוה מצי לאקשויי מגופה דקתני
חמור וזה קנה מוסירה אפי' בית
היינו מנהיג. ופרקי' תרי
דקמגבה ליה בן דעת אלא תפוס במוסירה
פגיה של חמור: הואיל ויכול.
או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג
גווני מנהיג. ואסקי' במקח
ש"מ דבחד צד קני: ונקני נמי
וממכר אי אמר ליה קני
במאי קני אימא זה קנה חמור וכוליה מוסירה
התפוס במוסירה למושכו בכח וינתק
כדרך שבני אדם קונין אי
רכוב במוסירה. אי גרסינן אי הכי
מראש החמור ויביאנו אצלו דהואיל
וזה קני מה שתפוס בידו א) האי מאי אם תימצי
ברשות הרבים רכוב קנה.
וראש החמור גבוה נוח להביאה
ה"פ אי אמרת בשלמא כשאין מנהיג
לומר המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו
א) חסר פה בהעתקה ונראה
אצלו בנתיקה אחת: ברותא היא.
ברגליו ורכוב קני הבהמה משום
הני מילי היכא דקא מגבה ליה אדעתא
דצ"ל קנו תרוייהו.
דאע"ג דיכול לנתק לאו הגבהה
דתפיס בה א"ש דלא קני מוסירה
דחבריה האי אדעתא דידיה קא מגבה ליה
היא: חציה על גב העמוד. דכיון
דבמטלטלין לא שייך קנין של מוסירה
איהו לא קני לאחריני מקני אמר רב אשי ג זה
דבמקום גבוה הוא האוחזה בראשה
אלא בהגבהה או משיכה אבל אי
קנה חמור ובית פגיה וזה קנה מה שתפוס
השני נוח לו לנתק ולהביאה אצלו
מיירי במנהיג ברגליו לקני נמי
בידו והשאר לא קנה לא זה ולא זה רבי אבהו
דלא מחסר הגבהה: הכי נמי דקמא
מוסירה במשיכת הבהמה אי אמרינן
קני. דמכי אגבהה קניא כולה משום
משוך בהמה זו וקני כלים שעליה קני
אמר לעולם כדקתני הואיל ויכול לנתקה
דיכול לנתקה. אם כן יש חילוק
דלקמן מיבעיא לן אי קני אי לא
ולהביאה אצלו והא דר' אבהו ברותא היא
ד
ב)
ג)
בשנים שהגביהו מציאה זה מכאן וזה
קני ליפשוט מהכא דלא מהני:
דאי לא תימא הכי הטלית שהיא מונחת חציה
והשאר לא קנה לא זה ולא זה.
מכאן בין מקום גבוה למקום נמוך
על גבי קרקע וחציה על גבי עמוד ובא אחד
דהיכא דשני ראשיה מונחים בקרקע
ואפילו אי אמרינן משוך
והגביה חציה מעל גבי קרקע ובא אחר
אין הגבהת של ראשון קונה כולה
בהמה וקני כלים שעליה קני הכא
והגביה חציה מעל גבי עמוד הכי נמי דקמא
שאין יכול לנתקו ולהביאו אצלו מתוך
כיון דתפיס במוסירה לא קני רכוב
קני ובתרא לא קני הואיל ויכול לנתק ולהביא
שהוא ארוך ומונח בקרקע כל מה
נמי לא קני כדאמרינן אדעתא דידיה
אצלו אלא הא דר' אבהו ברותא היא ת"ש
שהוא נותקו ומושכו אחריו נגרר
אגבהה איהו לא קני כו':
דאי לא תימא הכי טלית שחציה
הוא על גבי קרקע והיכא דאחד
ר' אליעזר אומר ו רכוב בשדה ומנהיג בעיר
כו'. קצת קשה מנ"ל שלא
מראשיה גבוה כגון בראש החמור
קנה הכא נמי מנהיג ברגליו אי הכי היינו
או על גבי עמוד המגביה תחלה
יחלוק רבי אבהו אף בזה:
מנהיג תרי גווני מנהיג אי הכי רכוב בעיר
הואיל ויכול לנתקו ולהביאו אצלו.
ראש שעל גבי קרקע קונה כולה ואנן
מאי טעמא לא קני אמר רב כהנא לפי
לא אשכחן תנא דמפליג: רכוב בשדה.
תימה דמשמע דאם נתקה
שאין דרכן של בני אדם לרכוב בעיר אמר
בהמה של מציאה קונה אבל לא בעיר
שהוא קונה כו' משום שעל ידו
ליה רב אשי לרב כהנא אלא מעתה הגביה
הוגבהה למעלה משלש ומאי שנא
וטעמא מפרש לקמיה ומנהיג אף בעיר
ארנקי בשבת שאין דרכן של בני אדם
קנה וכ"ש בשדה. ש"מ רכוב לחודיה
מעני המנקף בראש הזית (גיטין
קני כו': אין דרכן. משום צניעותא:
דף נט:) שאין בו גזל אלא מפני דרכי
להגביה ארנקי בשבת הכי נמי דלא קני אלא
שלום וכן פרק הגוזל קמא (ב"ק דף
ואי
מאי דעבד עבד וקני הכא נמי מאי דעבד
צח. ושם ד"ה והני מילי) הזורק סלע של
עסקינן דאמר ליה קני כדרך שבני אדם קונין
עבד וקני אלא זבמקח וממכר
חבירו לים פטור ומוקי לה בדאדיי'
ואי
אדויי אלמא לא חשיב מה שהוגבהה
על ידו הואיל וסופו ליפול וי"ל דשאני הכא שתופס בידו אחד מן הראש א"נ הכא איירי כשניתק מן העמוד אינו ארוך כ"כ שיגיע ראש
השני לארץ ושלהי שילוח הקן (חולין דף קמא:) דקאמר זיל טרוף אקן דלגבהינהו ולקנינהו התם נמי הוגבהו על ידו יותר ממה שהיה תחילה שהרי
אי
קצת מפריחים למעלה לכך ד) קני: הכי רכוב בעיר מאי טעמא לא קני. אי גרסינן א"ה
ה"פ אי אמרת בשלמא לא מיירי במנהיג
ברגליו לכך בעיר
לא קני דלא אזלא מחמתיה לפי שיש בני אדם שמדברים יחד ויש כמה דברים
באמצע הדרכים אלא אי אמרינן במנהיג
ברגליו א"כ אזלא מחמתיה
טובא ואמאי לא קני:
משוך