פד:
השוכר את הפועלים פרק שביעי בבא מציעא
תורה אור
מסורת הש"ס
ואפילו הכי.
דאמר רבי אלעזר ברבי שמעון לעיל ספיקות שלכם כך: לא סמיך. דעתיה אהכי מלבקש רחמים ומחילה ביסורין שמא
א) [בעין יעקב איתא
1 הָיְתָה כָּא¢ נִיּוֹת סוֹחֵר
מן הצדיקים: באורתא הוו מייכין ליה שיתין נמטי. בערב היו מקפלין תחתיו במשכבו ס' לבדים שקורין פלשט"ר:
חטא באחד
ואסיקו להו אלעזר],
מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ:
❖
ב) סנהדרין קג., ג) [ד"ה
משלי לא יד
ג) משיכלי. כמין עריבות קטנות שמשתמשין בהן מים ושופכין ובלשון לע"ז קונקר"י: ונגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא. ומושכין
❖
משיכלי אחר ד"ה ונגדי],
ששים עריבות מלאות דם וכאב דם לקוי שהלבין (ב) שזבו ממנו משחין שבא עליו: מיני
לפדא. מיני מאכל שעושים מתאנים:
מתחתיו
אמר להו. למכאוביו: ביטול תורה.
הגהות הב"ח
שתין
שהיה עוסק בגירסתו תמיד בביתו:
הגהות הגר"א
ספני. מפרש במדרש ואפילו הכי לא סמך רבי אלעזר ברבי שמעון
(א) גמ' כולבא רעיא. נ"ב
את מייתת להו עליך. אתה מביאן
שעמד עליהם נחשול שבים
[א] רש"י ד"ה רשעה.
אדעתיה קביל עליה יסורי באורתא הוו מייכי
ובסנהדרין דף ק"ג איתא
קולבאי בקו"ף: (ב) רש"י
(ל"א כו' עד שנים רבות)
עליך: כלית ממון. במאכל ורקבון
לטבעם
ונדרו לו ושקט הרוח:
ליה שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין
❖
ד"ה ונגדי וכו' שהלבין
תא"מ:
בגדים: ספונאי. יורדי הים באניות:
הוה
שקורין קייטרא שזבו
משיכלי דמא וכיבא למחר עבדה ליה
עיילו ליה שיתין עבדי. לפי שעמד
ממנו: (ג) ד"ה בני בירי
דביתהו שיתין מיני לפדא ואכיל להו וברי ולא הות שבקא ליה דביתהו למיפק
וכו' שהיו קרובין. נ"ב ס"א
עליהן נחשול של ים והתפללו להנצל
לעזי רש"י
קרוביו וס"א קבורים:
לבי מדרשא כי היכי דלא לדחקוהו רבנן באורתא אמר להו אחיי ורעיי
בזכותו של ר"א וניצולו בזכותו וכשעלו
(ד) ד"ה באתרא וכו'
פלשט"ר [פילטרי"ש].
בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה יומא חד שמעה דביתהו אמרה
מן הים שלחו לו דורון: אמרה לה.
תרמילו. נ"ב פי' רש"י בפ'
לבד.
חלק כדו כדה מתרגמינן
קונקר"י [אוקרי"ן]. אגן
אשתו לברתא: בקי באבוך. בדקי
ליה את קא מייתית להו עילויך כלית ממון של בית אבא אימרדה אזלה לבית
❖
קולתא:
,דלי.
באבוך מהו עושה. בקי לשון בקיאות
נשא סליקו ואתו הנך [שיתין] ספונאי עיילו ליה שיתין עבדי כי נקיטי שיתין
קייטר"א (בב"ח)
וידיעה: אמר. ר' אלעזר לבתו
[קויטור"א]. מוגלה.
ארנקי ועבדו ליה שיתין מיני לפדא ואכיל להו יומא חד אמרה לה לברתה זילי
בולז"א [בולזול"א]. תיק
זילי אמרי: שלנו. עושר גדול
מוסף רש"י
בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול
עור של רועים (המשמש
משלהם: היתה כאניות סוחר. על
באתר דמרי ביתא תלא
להם גם לשכיבה).
משלהם קרי אנפשיה 1 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אכל ושתי
התורה נאמר: וברי. ונתחזק: נפק
זייניה. מקום שהאדון
וברי נפק לבי מדרשא אייתו לקמיה שתין מיני דמא טהרינהו הוה קא מרנני
תולה כליו, כולבא רעיא.
לבי מדרשא. אותו היום שלא עיכבתו
נבל רועה, קולתיה תלה.
רבנן ואמרי סלקא דעתך לית בהו חד ספק אמר להו אם כמותי הוא יהיו כולם
אשתו: שיתין מיני דמא. שהראו לו
כדו תלה לשם, כמו
זכרים ואם לאו תהא נקבה אחת ביניהם היו כולם זכרים ואסיקו להו ר' אלעזר
הנשים לראות אם דם נדה הוא אם
(בראשית כד) כדה
א)
דמתרגמינן קולתא. ל"א
דם טהור דקיימא לן נדה (דף יט.)
על שמיה תניא אמר רבי כמה פריה ורביה ביטלה רשעה זו מישראל כי הוה קא
קודתיה מקדתו, כמו מקדה
חמשה דמים הן טמאים באשה ושאר
ניחא נפשיה אמר לה לדביתהו ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר
של חרס (סנהדרין קג:).
מראות דמים טהורין: טהרינהו.
אוגנין בעיליתאי ולא תידחלין מינאי א"ר שמואל בר נחמני אישתעיא לי אימיה
להזקק לבעליהן בלא טבילה: יהיו
דרבי יונתן דאישתעיא לה דביתהו דרבי אלעזר ברבי שמעון לא פחות מתמני
כולן זכרים. יתעברו כולן הלילה
סרי ולא טפי מעשרין ותרין שנין אוגניתיה בעיליתא כי הוה סליקנא מעיננא ליה
זכרים: רשעה זו. מלכות הרשעה
במזייה כי הוה משתמטא ביניתא מיניה הוה אתי דמא יומא חד חזאי ריחשא
שמינתהו תופש גנבים ולא בא לבית
דקא נפיק מאוניה חלש דעתאי איתחזי לי בחלמא אמר לי לא מידי הוא יומא
המדרש תמיד להראות לו הנשים
חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי כי הוו אתו בי תרי
את דמן. [א] ל"א על אשתו שעיכבתו
מלבא לבית המדרש שנים רבות:
לדינא הוו קיימי אבבא אמר מר מילתיה ומר מילתיה נפיק קלא מעיליתיה
דרתיחי עלי. על שנלקחין גנבים
ואמר איש פלוני אתה חייב איש פלוני אתה זכאי יומא חד הוה קא מינציא
על ידי והיו להן קרובין: אגניין
דביתהו בהדי שבבתא אמרה לה תהא כבעלה שלא ניתן לקבורה אמרי רבנן
בעיליתאי. השכיבני בעלייתי:
כולי האי ודאי לאו אורח ארעא איכא דאמרי רבי שמעון בן יוחאי איתחזאי להו
במזייה. בשערו: ביניתא. שער:
בחלמא אמר להו פרידה אחת יש לי ביניכם ואי אתם רוצים להביאה אצלי
ריחשא. תולעת: חלש דעתאי.
אזול רבנן לאעסוקי ביה לא שבקו בני עכבריא דכל שני דהוה ניים רבי אלעזר
דאגתי שמא מעתה יסריח וירקיב:
ברבי שמעון בעיליתיה לא סליק חיה רעה למתייהו יומא חד מעלי יומא
כולי האי. משנודע לבריות שאינו
חי ולא נקבר אין זה כבודו: פרידה.
דכיפורי הוה הוו טרידי שדרו רבנן לבני בירי ואסקוהו לערסיה ואמטיוה
גוזל אחד: יש לי ביניכם. אביו
למערתא דאבוה אשכחוה לעכנא דהדרא לה למערתא אמרו לה עכנא עכנא
היה: עכבריא. שם מקום שסמוך
פתחי פיך ויכנס בן אצל אביו פתח להו שלח רבי לדבר באשתו שלחה ליה
לעירו: לבני בירי. שם כפר אחד
כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול ב) תמן אמרין באתר דמרי ביתא תלא
שהיו (ג) קרובין: עכנא. נחש: דהדרא
זייניה (א) כולבא רעיא קולתיה תלא שלח לה נהי דבתורה גדול ממני אבל
ליה למערה. הקיפה את המערה
במעשים טובים מי גדול ממני שלחה ליה בתורה מיהא גדול ממך לא ידענא
כעין גלגל וזנבה אצל פיה: פתחי
במעשים ידענא דהא קביל עליה יסורי בתורה מאי היא דכי הוו יתבי רבן
פיך. הרחיבי זנבך מעל פיך ליתן
מקום ליכנס: לדבר באשתו. שתנשא
שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה אספסלי יתבי קמייהו רבי אלעזר בר'
לו: תמן אמרי. בארץ ישראל אומרים
שמעון ורבי אארעא מקשו ומפרקו אמרי מימיהן אנו שותים והם יושבים על
המשל הזה על כגון זה: באתרא
גבי קרקע עבדו להו ספסלי אסקינהו אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה
דמריה תלא זייניה כולבא רעיא
אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני אחתוהו לרבי אמר להן רבי
קולתיה תלא. יתד שהיה הגבור
יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחיה ומי שאין לו אב ימות אחתוהו נמי לרבי
רגיל לתלות בו כלי זיינו הנבל הרועה
אלעזר ברבי שמעון חלש דעתיה אמר קא חשביתו ליה כוותי עד ההוא
(ד) תרמילו תלה בולז"א בלע"ז: בתורה.
יומא כי הוה אמר רבי מילתא הוה מסייע ליה רבי אלעזר ברבי שמעון מכאן
מיהת לדבריך הוא גדול ממך בתורה
ואילך כי הוה אמר רבי יש לי להשיב אמר ליה רבי אלעזר ברבי שמעון כך
אנא לא ידענא אלא שפיך ענה בך:
אבל במעשים טובים. אני יודעת
וכך יש לך להשיב זו היא תשובתך השתא היקפתנו תשובות חבילות שאין בהן
שהוא גדול ממך דהא קביל עליה
ממש חלש דעתיה דרבי אתא א"ל לאבוה אמר ליה בני אל ירע לך שהוא ארי
יסורים: רשב"ג. אביו של רבי: ורבי
בן ארי ואתה ארי בן שועל והיינו דאמר רבי שלשה ענוותנין הן ואלו הן אבא
יהושע ב"ק. ורבנן טובא בהדייהו אלא
ובני
ששניהם גדולי הדור: אמרי רבנן. דבי
דיתבי אספסלי: פרידה אחת. בן אחד:
לאבדה הימני. שמא תשלוט בו עין רעה: שאין
לו אב. דנח נפשיה דר"ש בן יוחי:
מדרשא
ר"ש