השוכר את הפועלים פרק שביעי בבא מציעא צג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דכוותיה גבי בהמתו תבן לקוץ לה. ה"ה דהוה מצי למיפרך
הניחא וכו'. פלוגתא במסכת גיטין: אלא אידי ואידי כשאין מעלה.
צא א מיי' פ"ט מהל'
א) כתובות מג. נח: גיטין
דכולי עלמא משלו הוא אוכל ובהא פליגי וכו': ה"ג ולר' יוחנן וכו'.
מבנו ובתו הקטנים אי נמי כיון דלאו בני מחילה
יב. [ב"ק פז:], ב) [לעיל
עבדים הל' ז סמג
נינהו לאו כל כמיניה לצערם כלל: אלא בהא קא מפלגי מר סבר
צב:], ג) [שם], ד) [לעיל
עשין פב טוש"ע י"ד סי'
ולא גרסי' אי הכי גדולים נמי דהא אמרן ידעי ומחלי: משל שמים
פז.], ה) שבועות מט. לקמן
רסז סעיף כ וסעיף כא:
הוא אוכל. ואפי' מעלה מזונות לא מצי קייץ אקטנים: ומאי קוצץ דר'
משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל. ולר' יוחנן אידי ואידי
צב ב ג מיי' פי"ב מהל'
צד:, ו) [עי' תוס' לקמן צד:
באין מעלה להן מזונות: לא שנו
ד"ה שומר], ז) [עי' תוס'
אושעיא מזונות. שיתן להם מזונות
שכירות הלכה יד סמג
לקמן צד: ד"ה שומר],
עשין צא טוש"ע ח"מ סי'
אלא שומרי גנות ופרדסים. דאין
מעיקרא הרבה שלא יוכלו לאכול מן
הניחא למאן דאמר
אין הרב יכול לומר
א)
ח) [שבועות מט:], ט) לעיל
שלז סעיף יז:
הענבים: נקוץ לה. דהתניא לעיל י)
אוכלין מן התורה משום דלאו גמר
צג ד מיי' שם הל' ז:
לעבד עשה עמי ואיני זנך שפיר אלא למאן
פ: לקמן צה: ב"ק מה: נז:
צד ה מיי' שם הלכה ו
שבועות מט:, י) [דף צ:],
מלאכה הוא והא דאמרי' לעיל (דף פט.)
רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר
דאמר יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני
א
כ) בס"א: הני, ל) אבל רש"י
סמג שם טוש"ע שם
וכו': מר סבר. תנא דברייתא משלו
המנכש בבצלים כו' וכן לעדר ולקשקש
בשבועות לא גרס א"ה.
סעיף ה:
זנך מאי איכא למימר אלא אידי ואידי בשאין
הוא אוכל ולרבי יוחנן בין כשמעלה
תחת הזיתים הרי זה לא יאכל היינו מן
צה ו ז מיי' שם הל' ט
רש"ל, מ) [וע"ע תוס'
מעלה להן מזונות ובהא פליגי דמר סבר התורה אבל מהלכות מדינה אכיל:
שבועות מה: ד"ה א"ה
טוש"ע שם סעיף ו:
מזונות ובין שאין מעלה מזונות ובר
❖
צו ח ט מיי' פ"ה מהל'
ותוס' שבת קכ: ד"ה א"ה],
יכול ומר סבר אין יכול ורבי יוחנן דאמר יכול
אי
הכי ארבעה שומרין שלשה הוו.
פלוגתיה מוקי לה במעלה. ותנא דידן
פרה אדומה הל' א
הרב שביק מתניתין ועביד כברייתא אלא
סבר משל שמים הוא אוכל ואפילו
האי ל) אי הכי אין בו אי אמרת
סמג עשין רלב:
צז י כ מיי' פי"ב מהל'
דכולי עלמא משל שמים הוא אוכל ולא מצי בשלמא דמעיקרא נמי הוה מצי
מעלה מזונות נמי לא מצי קייץ:
מוסף רש"י
שכירות הל' יא סמג
מתני' מהלכות מדינה. כבר נהגו
לאקשויי הכי וכן יש הרבה בגמראמ):
קציץ ומאי קוצץ דאמר רבי הושעיא מזונות
יכול הרב לומר לעבד.
עשין צא טוש"ע ח"מ סי'
גמ'
לא שנו. דאין שומרין
כן:
ובא
כנעני, עשה עמי. מלאכה,
שלז סעיף ח:
דכוותיה גבי בהמתו תבן נקוץ לה אלא בהא
צח ל מיי' שם הל' ב ועי'
ואיני זנך. אלא חזור על
אוכלין מן התורה: אלא שומרי גנות
קמיפלגי דמר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל:
הפתחים (גיטין יב.). קוצץ
בהשגות ובמ"מ
ופרדסין. דהוה ליה מחובר בשעה
מתני' ב)בקוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו
אדם. ליטול מעות ולא
טוש"ע שם סעיף ב:
צט מ נ מיי' פ"א שם
שאין גמר מלאכה הלכך מן התורה
יאכל (לעיל צב:). על ידי
ושפחתו הגדולים על ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ על ידי
עצמו. בשביל עצמו (שם,
הלכה א ב ופ"ד
ג
לא אכיל ואכיל מהלכות מדינה וכ"ש
ויומא לא:). מפני שיש
מהל' שאלה ופקדון הלכה
בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני
עושה במחובר כגון מנכש דאכיל
בהן דעת. וידעי וקא
א סמג עשין פט טוש"ע
שאין בהן דעת השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא
ממנהג המדינה: אבל שומרי גיתות
מחלי (לעיל צב:). בנטע
ח"מ סי' רצא סעיף א:
ג) ד
ק ס מיי' פ"א מהלכות
רבעי שלו הרי אלו
וערימות. עד שלא נגמרה מלאכתן
יאכלו אם לא הודיען פודה ומאכילן נתפרסו עגוליו נתפתחו חביותיו הרי
ה
לא יאכלו. דבעי חומה,
שכירות הל' ב ופ"א
למעשר אוכל אף מן התורה כדין
אלו לא יאכלו אם לא הודיען מעשר ומאכילן שומרי פירות אוכלין מהלכות
דגמר קודש קודש ממעשר,
מהל' שאלה ופקדון הל' א
ו
מדינה אבל לא מן התורה: גמ' שומרי פירות אמר רב לא שנו אלא שומרי
ובתחילה על מנת כן נשכרו
סמג שם טוש"ע ח"מ סי'
עושה בתלוש: ושמואל אמר לא שנו.
לו (שם). אם לא הודיען.
שמ סעיף א:
דאכלי מיהת מהלכות מדינה אלא
קא ע מיי' פ"א מהל'
מתחילה לעשות עמו בנטע
גנות ופרדסין אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה קסבר משמר
שומרי תלוש אבל שומרי מחובר אפילו
רבעי (שם). ואלו. פועלין,
שכירות הל' ב סמג
כעושה מעשה דמי ושמואל אמר לא שנו אלא שומרי גיתות וערימות אבל
ז
אוכלין. ממה שעוסקין
שם טוש"ע ח"מ סי' שג
מהלכות מדינה לא דמשמר לאו
בו (לעיל פז.). בשעת
סעיף ב ג:
שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה קא סבר
עושה מעשה הוא הלכך לא אכיל
קב פ מיי' שם סמג שם
גמר מלאכה. כשתולשין
משמר לאו כעושה מעשה דמי מתיב רב אחא בר רב הונא המשמר את
מדאורייתא: המשמר פרה אדומה.
אותו (שם). בשעה שאין
ח
טוש"ע ח"מ סי' שז
גמר מלאכה. כגון
סעיף א:
משחיטתה ועד כינוס אפרה: מטמא
הפרה מטמא בגדים ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי מטמא
קג
צ מיי' שם הלכה א
המנכש בבצלים (לעיל פז:).
בגדים שעליו. דתנן (פרה פ"ד מ"ד)
בגדים אמר רבה בר עולא גזירה שמא יזיז בה אבר מתיב רב כהנא המשמר
נושא שכר. שומר בשכר
ופ"ב הלכה א:
ט
י
כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף
(שבועות מט.). נשבע
ארבעה וחמשה מקשאות הרי זה לא ימלא כריסו מאחד מהן אלא מכל אחד
על הכל. שלא פשע
מטמאין בגדים: גזירה שמא יזיז
ואחד אוכל לפי חשבון ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי אוכל
(שם) אם לא פשע
בה אבר. ורבנן הוא דגזרו על
(לעיל לד.). משלם את
אמר רב שימי בר אשי כ בעקורין שנו עקורין והלא נגמרה מלאכתן למעשר
הטומאה ולאו מדאורייתא: מקשאות.
הכל. כל הנך דמיתנו
שלא ניטל פיקס שלהם אמר רב אשי כוותיה דשמואל מסתברא דתנן ואלו
במתני' שבר שבויה ומתה
ד)
שגדילין בהן קישואין: ארבעה וחמשה
וגניבה ואבדה, אבל מתה
אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש כו'
מקשאות. של חמשה אנשים: אמאי
מחמת מלאכה פטור, דלאו
מכלל דאיכא דלא קא אכיל מן התורה אלא מהלכות מדינה אימא סיפא
לאוקמה בכילתא שיילה
אוכל. הא אמרת שומרי מחובר
(שבועות מט.). נשבעים.
אפילו מהלכות מדינה לא אכלי אלא
ואלו שאינן אוכלין מאי אינן אוכלין אילימא שאין אוכלין מן התורה אלא
שכן הוא שלא פשעו בה
על כרחך כעושה מעשה דמי ואכלי
ושלא שלחו בה יד (לקמן
מהלכות מדינה היינו רישא אלא לאו שאין אוכלין לא מן התורה ולא מהלכות
צד:). מאן תנא ארבעה
מיהא מהלכות מדינה כי מתני' מכלל
מדינה ומאי ניהו עושה במחובר לקרקע בשעה שאין גמר מלאכה וכל שכן
ל
שומרין. לקמן מפרש לה
דשומרי תלוש אפילו מדאורייתא נמי
שומרי גנות ופרדסות: מתני' ה)מ ארבעה שומרים הן שומר חנם והשואל
. ר' מאיר
(שבועות מט:)
אכלי: בעקורין שנו. עקורין משרשיהן
היא. לקמן מפרש (שם).
נושא שכר והשוכר שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל
ו)נ
ז)ס
מי איכא דלית ליה
עם קישואין שבהם להכי קרי ליה
ארבעה שומרין. על
ע ונושא שכר פ והשוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה
מקשאות ולא קרי ליה קישואין ומשום
כרחינו ארבעה הם, זה
ומשלמין את האבידה ואת הגניבה: גמ' מאן תנא ארבעה שומרים אמר
דשומרי תלוש הם אכלי מהלכות מדינה
בחנם וזה בשכר, זה שואל
ח)
וזה שוכר (שם). שוכר.
כי מתני': בשלא ניטל פקס שלהן. ואמר
רב נחמן אמר רבה בר אבוה רבי מאיר היא אמר ליה רבא לרב נחמן מי
בהמה, כיצד משלם.
מר לעיל בפרקין (דף פח:) דקישואין
איכא דלית ליה ארבעה שומרין אמר ליה הכי קאמינא לך מאן תנא שוכר
דשומר חנם ושומר שכר
משיפקסו: כשמואל מסתברא.
כתיבי, שוכר לא כתיב,
כנושא שכר רבי מאיר היא והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה ט) דתניא שוכר
ומהו דין חיובו לענין גניבה
דעושה במחובר בשעה שאינה גמר
כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר חנם ר' יהודה אומר כשומר שכר רבה בר
ואבידה, פטור או חייב
מלאכה אפילו מהלכות מדינה לא
(לעיל פ:). ר' מאיר אומר
אבוה איפכא קתני אי הכי ארבעה שלשה נינהו אמר רב נחמן בר יצחק צד'
כשומר חנם. דקא יהיב
אכיל וכ"ש שומרי מחובר דהוי
שומרין ודיניהם שלשה ההוא רעיא דהוה קא רעי חיותא אגודא דנהר פפא שריג
אגר מלאכתו ואינו נוטל
שעה שאינה גמר מלאכה ולאו עושה
שכר על שמירתו (שם).
חדא מינייהו ונפלת למיא אתא לקמיה דרבה ופטריה אמר מאי הו"ל למעבד
מעשה הוא ומתני' בשומר תלוש:
ר' יהודה אומר כשומר
הא
שכר. הואיל ולהנאתו הוא
מכלל דאיכא דלא אכיל מן התורה
אצלו אע"פ שנותן שכר
ואכיל מהלכות מדינה. מדלא תנא אלו אוכלין סתמא. ומאי נינהו או עושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה או עושה בתלוש בשעה
פעולתו שומר שכר הוא,
שנגמרה מלאכתו או דבר שאין גדולו מן הארץ: אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין. וקתני הכי כ) מאי אינן אוכלין אי נימא שאין אוכלין
דאי לא יהיב שכר הוי שואל
וחייב באונסין, השתא דיהיב
וכו': אלא לאו שאינם אוכלין כלל. מהשתא על כרחך מן התורה דתני ברישא דאשמעינן דאיכא אחרינא דאכיל ולא מן התורה במשמר
ליה אגרא לא הוי שואל והוי
תלוש עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר קאמר דכיון דאינו עושה מעשה לא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה דאילו במשמר במחובר
שומר שכר (שם). אי הכי
מתני'
שומר
ליכא לאוקמא דהא אפילו עושה מעשה ממש קתני סיפא דלא אכיל כלל בשעה שאינה גמר מלאכה וכ"ש משמר:
ארבעה שלשה נינהו.
הני ג' הוי גרסינן, ולא
חנם נשבע על הכל. על כל המאורעות הכתובות בשאר שומרים לחיוב הוא נשבע שכך עלתה לו ופטור. ולקמן בהשואל (דף צד:) יליף
גרסינן אי הכי, ובין לר"מ
לכולה מתני' מקראי: על הכל. גניבה ואבידה ואונסין: גמ' מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין. על כרחך ארבעה מיני שומרין
ובין לר' יהודה פרכינן לה
(שבועות מט:). אשכחן:
מאן תנא שוכר כשומר שכר דמי. דקתני מתני' בתרוייהו פטורין מאונס ומשלמין גניבה ואבידה: ר"מ היא. כדמפרש ואזיל:
רבה בר
אבוה. תנא
שכר ר' יהודה אומר כשומר חנם: חיותא. בהמות: שריג. החליקה:
מתני' שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר
הא