קז: המקבל שדה מחבירו פרק תשיעי בבא
מציעא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תשעין וט' מתו בעין הרע ואחד בדרך ארץ. וא"ת א"כ בני
לא קשיא. דרב אדרב: שורא וריתקא. חומה ורתוקת גדר של
מט א מיי' פ"ח מהל'
א) [גי' הערוך סמתר וכן
נצרים כמו (איכה ב) חיל וחומה: כל חלי. דבר שכל החלאים תלוין
יוסף שלא שלטה בהן עין הרע י) היה להן לחיות הרבה
גניבה הלכה א סמג
גי' הרשב"ם ב"ב עד: ד"ה
סמתרי], ב) [עי' תוס'
עשין עב טוש"ע ח"מ סי'
בו וזו העין עין רעה: עבד מה דעבד. יודע היה ללחוש על
מכל השבטים וי"ל שמתו בדרך ארץ יותר מאחרים כשהקב"ה היה
כתובות ל. ד"ה הכל ובב"ב
רלא סעיף טז:
רוצה להמיתן היה שולח להם חלאים אחרים: צנים. קור כדמוכח
הקברות ולהבין
על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת אם מת
נ ב ג ד מיי' שם הל' ב
קמד: ד"ה חוץ ובע"ז
ג: ד"ה שומר], ג) ע"ז
בזמנו אם בעין רעה : הכל ברוח.
הכא פחים חום כדמוכח בריש מסכ'
טוש"ע שם סעיף יז:
ח)
נא ה ו מיי' פי"ג מהל'
ג: ב"ב קמד: כתובות
ע"ז (דף ג: ושם ד"ה הכל) ומיירי
כל החלאים ותוצאות מיתה על נשיבת
לא קשיא הא דמהדר ליה שורא ורתקא
ל. [וע"ש], ד) ב"ק צב:
נזקי ממון הלכה כו
הכא במאורעות הבאים על האדם
הרוח באין הכל לפי השעה והאדם
[ע"ש], ה) [ג"ז שם וע"ש
הא דלא מהדר ליה שורא ורתקא והסיר
סמג עשין סו טוש"ע ח"מ
1
❖
הגי'], ו) [פסחים קיב. ב"ק
סי' תיז סעיף ד:
דאילו במדות אמר בפ' כל היד (נדה
יש לך אדם שרוח פלוני קשה לו
ה' ממך כל חולי אמר רב זו עין רב
צב:], ז) ב"ב ס: סנהדרין
ובשעה פלוני: והאיכא הרוגי מלכות.
דף טז: ושם ד"ה הכל) הכל בידי שמים
יח. יט., ח) [ובערוך ערך
לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי
שיתין
רהיטי
הרוגי חרב: אי לאו זיקא. שנכנס
חוץ מיראת שמים:
עבד ב' פי' עבד מאי
לעזי רש"י
דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד
דעבד ע"י שאלת חלום וי"א
רהוט. יש מפרשים דנקט שיתין
במכה: עבדי סמא וחיי. סם המחבר
נטע אילנות כו' ע"ש],
קרו"ג אודמילנ"ט [קרו"ג
בדרך ארץ ושמואל אמר זה הרוח שמואל
לפי שימי החורף ששים וכן ימי
בשר חתוכה ומן העשבים הוא
❖
ט) [שצוה ר' עקיבא לבניו
אוריינטי"ל]. כרכום.
לטעמיה דאמר שמואל הכל ברוח ולשמואל
הקיץ כדאמר לעיל (דף קו:) ופת
כדאמר בהמוכר את הספינה (ב"ב דף
כצ"ל], י) [כדאיתא ברכות
דף כ.], כ) זה הדבור ודבור
עד:): צינים פחים. קור הנופח.
הא איכא הרוגי מלכות הנך נמי אי לאו
שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה א"נ
המתחיל בתרי כו' הכל
מוסף רש"י
כן דרך למינקט בכל מקום שיתין
ולאו היינו רוח דקאמר שמואל דשמואל
זיקא עבדי להו סמא וחיי ר' חנינא אמר
ד"א. מהר"ם, ל) קושיא
א)
זיקא בלא צינה נמי מזקת: זו מרה.
כדאמר בהחובל (ב"ק דף צב:) שיתין
הכל בידי שמים.
זאת קאי אלעיל אד' גרמידי
ב) זו צינה ג) דא"ר חנינא הכל בידי שמים
❖
מחושות ומכאובות הבאים
דאניגרא. מהר"ם,
תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע
שהמרירה שבה גדולה ונובעת
חוץ מצנים פחים שנאמר צנים פחים בדרך
לאדם, כולם על ידי גזירת
כו': ארבע גרמידי דאניגרי
2
ומתפשטת בגידין ובעצמות: וכולן
כ)
שמים (ע"ז ג:) אם באים
עקש שומר נפשו ירחק מהם ר' יוסי בר
זלזל בהו. פירוש ארבע אמות
פת במלח מבטלתן. כדיליף לקמן
פורעניות על האדם גזירת
תורה אור השלם
חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת
המלך היא (כתובות ל.)
.
מקראי: וקיתון של מים. למי שאין
שאתה מודד לבני אניגרא שדולים
חוץ מצנים פחים. צנים,
1 וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי
החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן
לו יין: וזיקין. היינו רוח דאמר
משם להשקות שדותיהם זלזל פירוש
צנה, פחים, חולי הבא על
וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים
יפה ר' אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי
שמואל: מחכימת פתי. שדעתו
מדוד אותם שחוקות ולא מצומצמות
ידי חום כמו (שה"ש ב) עד
אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם
שיפוח היום (ע"ז ב:) קור
בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ:
כדי שיוכלו לעמוד שם בריוח ולא
מיושבת עליו לפי שאינו מצטער
מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה
ד)
וחום, שפעמים שבאין
דברים ז טו
בעינוי: וזוכה בדין. אם יש לו דין
כפי' הקונט' דעל נהרא שמניחין
2 צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ
שהיא מחלה כל גופו של אדם דבר אחר
בפשיעה (כתובות ל.).
צנים פחים בדרך עקש.
מקום גם למושכי ספינות לא תמשח
עם חבירו דעתו מיושבת ליישב
שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם:
מחלה ששמונים ושלשה חלאים תלוין במרה
הצנה והקור פח ומוקש
משלי כב ה
דבריו בב"ד להטעים: ללמוד וללמד.
כלל שצריכין ריוח הרבה שלא יפלו
3 לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ
בדרך עקש, כי בידו הדבר
וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים
מחמת ישוב הדעת: ודבריו נשמעין.
במים אלא בלא מדידה יתנו שיהא
תלוי להשמר מן הצנה ויש
וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ כִּי
מבטלתן ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת
מפרשים צנים פחים, קור
לבריות שיש לו לב להטעימן: הבל.
(ב) ניכרת ונראה לעינים:
מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל
וחום (רשב"ם ב"ב קמד:).
בתרי
שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן
מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם:
עברי נהרא קוצו. פי'
זיעה וזוהם: נזקק לאשתו. אם בעל
שיתין רהיטי רהוט ולא
ישעיהו מט י
הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין
ענפי אילנות היער קוצו
הרהורים הוא ומתוך שלבו טוב בבקר
מטו לגברא דמצפרא
4 וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ
כרך. ששים איש רצו ולא
ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעין ותלמודו
שצריכין להטות כתפיהם לצד היער
שאכל קצת תובע לאשתו ובצאתו
אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ
הגיעו לאוכל שחרית (ב"ק
וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי
שלא יפלו במים ל) וא"ת דאמרינן
לשוק ורואה נשים אינו מתאוה להן:
מתקיים בידו ואין בשרו מעלה הבל ונזקק
. התקוששו וקשו.
מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ:
צב:)
כינה שבבני מעיין. תולעים: מוציא
בסוף פרק המוכר פירות (ב"ב דף
לשון היקש, אדם המשוה
שמות כג כה
לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורגת
5 הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי
עצמו וישר דרכו (צפניה ב
את הקנאה ואת התגר. שכשאין לבו
צט: ושם ד"ה ואמה) אמה בית השלחין
❖
כינה שבבני מעים וי"א אף מוציא את
א) או: הסר קש מבין עיניך
לֹא נִכְסָף: צפניה ב א
טוב עליו הוא נוח לכעוס: ואמרו
אני מוכר לך נותן לו ב' אמות לתוכה
תחלה, כמו (שמות ה)
הקנאה ומכניס את האהבה ה) א"ל רבה
רבנן השכם ואכול. בערבי פסחים
אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה וי"ל
לקושש קש, כלומר קשוט
לרבא בר מרי מנא הא מילתא
דאמרי
עצמך (רשב"ם ב"ב ס:).
דהתם מיירי באמת המים שהוא לאדם
(דף קיב.) בדברים שצוה ט) רבי לבניו:
הגהות הב"ח
אינשי שיתין רהיטי רהוט ולא מטו לגברא
משוחאה. מודד קרקעות היה בשכר
אחד שהוא עושה חריץ תוך שדהו
(א) רש"י ד"ה קץ
דמצפרא כרך ואמרו רבנן השכם
ואכול
שיתסר אמתא ברוחב
להשקות ממנה ואין צריך לאגפיים רק
לקונים ולמוכרים ולאחין ולשותפין
ו)
הס"ד ואח"כ מ"ה בני
הבאין לחלוק: כורכמא רישקא. כרכום
אמה מכאן ואמה מכאן והכא אניגרא
בקיץ מפני החמה ובחורף מפני
הצינה
משרוניא ואח"כ ד"ה
הוא יאור גדול להשקות כל אותה
של גן שקורין קרו"ג אודמינל"ט והוא
דפנוהו הלקוהו ואח"כ
א"ל דכתיב 3לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם
מ"ה כר"ה כדתנן וכו'
משובח שבכורכמין: ארבע אמות
בקעה לכך צריך ארבע אמות לאגפיה
שרב ושמש לא יכם שרב ושמש כיון דלא
ואח"כ ד"ה אשליהן:
דאניגרא. אמת המים שהמשיכוה
תדע דהתם זורעים אותן אמות
(ב) תוס' ד"ה ארבע וכו'
ירעבו ולא יצמאו א"ל את אמרת לי מהתם
ונוטעין שם אילנות כדאמר התם
מן הנהר הגדול אל השדות על פני
שיהא ניכר כצ"ל ואות
ואנא אמינא לך מהכא ועבדתם את ה'
4
ת' נמחק והד"א עם ד"ה
אבל הכא אין זורעין ונוטעין כלל
הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה
בתרי:
אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך
שכל העם הולכים שם להשקות
ושדה מלזרוע את אגפיה רוחב ארבע
ועבדתם את ה' אלהיכם זו קריאת שמע
שדותיהם והא דקאמר דאנהרא לכ"ע
אמות שלא תתקלקל שפתה ומודדין
ותפלה וברך את לחמך ואת מימיך זו פת
לאו משום דאניגרא ליהוו כולהו
אותם כולם ביחד ומציינים אותם שלא
יחרשו מן הסימן ולחוץ: זלזל בהן.
דאדם אחד אלא אינו דכ"ע אלא
במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירותי
אל תדקדק בהן להרחיבן: לא
לאותן המשקין שדותיהם לבד אי
מחלה מקרבך א"ל רב יהודה לרב אדא
תמשחנהו כלל. אלא באומד הדעת
נמי ארבע אמות דהכא היינו ב' אמות
משוחאה אלא תזלזל במישחתא דכל פורתא
של תוכה ואמה מכאן ואמה מכאן:
תניחנו כדי שיהו ניכרים לעינים
ופורתא חזי לכורכמא רישקא א"ל רב יהודה
שהן שלימות ורחבות: לבני אניגרא.
ליקוץ
לרב אדא משוחאה ב ד' אמות דאניגרא זלזל
אינו מזיק אלא יחידים ויש בידן
בהו ג דאנהרא לא תמשחנהו כלל רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה ארבע
למחול: לכ"ע. ומאן מחיל: מלי
אמות דאניגרא לבני אניגרא דאנהרא דכולי עלמא מכריז רבי אמי מלא
כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו.
ד
ה
המוצא יער או אילנות נטועין על
כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו רב נתן בר הושעיא קץ שיתסר אמתא
שפת הנהר יקוץ ברוחב מלא כתף
אתו עליה בני משרוניא דפנוהו הוא סבר כרשות הרבים ולא היא התם
מושכי חבל הספינה והן מטין עצמן
בעינן כולי האי הכא ו משום אמתוחי אשליהן הוא כמלא כתפי נגדי
באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד
סגי רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא אמרו ליה
היבשה שלא תמשכם הספינה למים
ניקוץ מר אמר להו קוצו עילאי ותתאי והדר ניקוץ אנא היכי עביד
וכל כמות הצריך להלוכם דינם לקוץ
הכי והכתיב 5 התקוששו וקשו ז) ואמר ריש לקיש קשוט עצמך ואחר
ובשני עברי הנהר שפעמים שהילוכן
כך קשוט אחרים התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר אי קייצו
מכאן ופעמים שהילוכן מכאן: קץ
שיתסר אמתא. (א) כרוחב דרך רה"ר
קייצנא ואי לא קייצו אמאי איקוץ דאי ממתחי להו אשלייהו
מסתגי להו
כדתנן בבבא בתרא (דף צט:) דרך
ואי
רה"ר שש עשרה אמה: בני משרוניא.
שם העיר והיער היה שלהן: דפנוהו. הלקוהו: אשליהן. חבלין שלהן:
אבא. יער: ניקייצו עילאי ותתאי. מי שיש להן
הילוך דרך המים: התם
דבי פרזק רופילא הוה.
יער על הנהר אצלי למעלה הימני
ולמטה הימני
אותן שלמטה ושלמעלה לא
ומה תועיל קציצה שלי: אי
של ישראל היה
שיכול לקצוץ אותו
יער של בית
פרזק פחת פרסיים היה וידוע הוא שלא יקוצו
ממתחי אשלייהו
מסתגי להו. אם
יוכלו למתוח
חבלם ולבא
ממסע למסע
או מכפר
לכפר
לילך ממטה למעלה ילכו:
ואם