קיא: המקבל שדה מחבירו
פרק תשיעי בבא מציעא
תורה אור
מסורת הש"ס
מאחיך פרט לאחרים. תימה אמאי איצטריך מאחיך למעוטי
מאחיך. לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך: פרט לאחרים.
א) [חגיגה יד:], ב) ס"א
1 לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי
עכו"ם מגר תושב נפקא דדוקא גר תושב ולא עכו"ם ועוד עובד כוכבים: זה גר אוכל נבילות. דכתיב ביה שעריך (דברים יד)
ות"ק דמאחיך ור"י ב"י האי
וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ
רעך מאי עבדי כו' ועיין
אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ:
לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה: וכולן. על שכר ישראל ועל שכר
תימה אמאי איצטריך למיכתב גר צדק
מגר תושב נפקא דכ"ש גר
רש"א, ג) בס"א: נכרי נכרי,
דברים כד יד
בהמה וכלים וגר וגר תושב: עובר בכל השמות הללו. בין הכתובים
צדק וליכא למימר דאי לאו דכתיב גר
צדק הוה מוקמינן בשעריך
ד) בס"א נוסף: וקסבר גזל
2 בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא
גוי מותר, ה) [לעיל צב.],
לגר צדק דבשעריך לא משמע אלא
כאן ובין האמורים בתורת כהנים
תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי
מאחיך פרט לאחרים גרך זה גר צדק
ו) [דברים כד], ז) [שם],
1
עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא
גר תושב שאוכל נבילות דומיא
דיליף גזירה שוה לאיתויינהו הכא
ח) [נ"א דת"ק], ט) [ועי'
בשעריך זה אוכל נבילות אין לי אלא שכר
אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא
כדלקמן: ויש בהם משום בל תלין.
(דברים יד) דלגר אשר בשעריך
תוס' לעיל סא. ד"ה
עָלֶיךָ אֶל יְיָ וְהָיָה בְךָ
תתננה ואכלה: מגרך זה גר
אדם מנין לרבות בהמה וכלים ת"ל בארצך
לעבור],
האמור בתורת כהנים והוא הדין ללא
דברים כד טו
חֵטְא:
3 לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ
כל שבארצך וכולן עוברים בכל השמות
צדק. תימה אמאי איצטריך למימר גר
תעשוק ולא תגזול דכתיב גביה.
א)
וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין
ומיהו של שכיר יום ליתיה בשכיר
צדק דמאחיך נפקא דגר צדק אחיך
הללו מכאן אמרו אחד שכר אדם ואחד
פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד
ויקרא יט יג
לילה: ר' יוסי בר' יהודה וכו'.
לכ"ע לרבי יהודה ולרבנן דפליגי
בֹּקֶר:
שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום
לקמן מפרש לה: אין בהם אלא משום
בהחובל (ב"ק דף פז. ושם) גבי אין
ביומו תתן שכרו ויש בהן משום בל
2
3
לא תעשק שכיר וגו'. דכתיב ביה
לעבדים בושת דיש לו אחוה ואחיך
תלין פעולת שכיר רבי יוסי ברבי יהודה
הוא במצות וי"ל דשאני הכא דכתיב
בארצך ו) דמרבי בהמה וכלים אבל
אומר גר תושב יש בו משום ביומו תתן
מאחיך דמשמע ממובחר שבאחיך
ביומו תתן שכרו אע"ג דסמיך ליה
שכרו ואין בו משום לא תלין בהמה וכלים
לא ולקמן מפרש טעמא: קשיא גר
כדדרשינן ב"ק (דף פח.) מקרב אחיך
אין בהן אלא משום 1 בל תעשק בלבד מני
תושב. דמתניתין תנן אין בו משום
אי נמי מאחיך ולא כל אחיך כדדרשינן
אי תנא קמא דמאחיך קשיא גר תושב אי
קדושין (דף כד:) מן העוף ולא כל
בל תלין האמור בתורת כהנים
העוף והוה ממעטינן גר אי לאו דכתיב
ובברייתא קתני כולן עוברים בכל
רבי יוסי קשיא בהמה וכלים אמר רבא האי
השמות הללו: קשיא בהמה וכלים.
גרך אבל באיזהו נשך (לעיל דף עא.)
תנא תנא דבי ר' ישמעאל הוא דתנא דבי
גבי רבית דדריש גר זה גר צדק
דקתני מתני' יש בהם משום ביומו
ר' ישמעאל אחד שכר אדם ואחד שכר
קשיא לר"י אמאי איצטריך פשיטא
תתן שכרו ומשום לא תלין ור' יוסי
בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו
דמה לי ישראל מה לי גר צדק וכי
בר' יהודה סבר אין בהן אלא משום
תתן שכרו ומשום לא תלין גר תושב יש בו
בכל המצות אין גר צדק בכלל ישראל
לא תעשוק דמשנה תורה ואפילו
משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום בל
וכן קשה דזימנין כתיב לאזרח ולגר
משום ביומו וגו' דסמיך ליה לא:
תלין מ"ט דת"ק דמאחיך גמר שכיר שכיר
גר תושב יש בו משום ביומו תתן
וזימנין דלא כתיב ומ"ש:
כל שבארצך. ולא מוקמינן ליה
שכרו. וכל שכן משום לא תעשוק
ורבי יוסי ברבי יהודה לא גמר שכיר שכיר
שכיר דבגויה כתיב בשעריך ז): ואין
למעוטי חוצה לארץ דחובת הגוף
נהי דלא גמר שכיר שכיר בהמה וכלים
בו משום לא תלין. דתורת כהנים
היא ואינה תלויה בארץ:
משום ביומו תתן שכרו נמי ניחייב תני רבי
ורבי יוסי ברבי יהודה לא יליף
וכן משום לא תעשוק ולא תגזול
חנניא אמר קרא 2 ולא תבא עליו השמש כי
שכיר שכיר. ובפ"ק דקדושין
דת"כ. והאי דנקט הני משום דמפרשי
עני הוא מי שהן באין לידי עניות ועשירות
(דף יד: ושם) דלא משכח תנא דלא
בהו שכיר יום ושכיר לילה וה"ק יש
יצאו בהמה וכלים שאינן באין לידי עניות
יליף שכיר שכיר היינו דוקא גבי
בו משום ביומו תתן שכרו דמשתעי
ועשירות ות"ק האי כי עני הוא מאי עביד
עבד עברי משום דסבר דההוא
גבי שכיר לילה ואין בו משום שכיר
ליה ההוא מיבעי להקדים עני לעשיר ורבי
יום: גמר שכיר שכיר. כתיב הכא
דהכא לא מופנה והאי מופנה:
ואי אשמעינן גזל משום דלא טרח.
לא תעשוק שכיר וכתיב בשכיר יום
יוסי ברבי יהודה ההוא 1 מלא תעשק שכיר
לא הוה צריך להאי צריכותא
לא תלין פעולת שכיר מה כאן גר
עני ואביון נפקא ות"ק חד להקדים עני
דאי לא כתיב אלא חד אפילו לא
תושב בהמה וכלים איתרבאי אף
לעשיר וחד להקדים עני לאביון וצריכא
תגזול הוה מוקמינן לה בעושק
בת"כ נמי גר תושב בהמה וכלים:
דאי אשמעינן אביון משום דלא כסיף
לא גמר. הלכך דתורת כהנים
דמשתעי ביה קרא כדאמר באיזהו
למתבעיה אבל עשיר דכסיף למתבעיה
נשך (לעיל סא. ושם ד"ה לעבור) אבל
ליתנהו לא בבהמה וכלים ולא בגר
אימא לא ואי אשמעינן עשיר משום דלא
תושב: משום דביומו תתן שכרו.
השתא דכתיבי תרוייהו מוקמינן לה
צריך ליה אבל אביון דצריך ליה אימא לא
בגזל עובד כוכבים באם אינו ענין אלא
ליחייב דהך סמיך ליה דבקרא דלעיל
כתיב מארצך: להקדים עני לעשיר.
משום דמשכח צריכותא אפי' מיעטיה
צריכא ותנא דידן מה נפשך אי יליף שכיר
בהדיא מגזל לא הוה שמעינן עשקט):
נשכרו שני פועלין אחד עני ואחד
שכיר אפילו גר תושב נמי אי לא יליף שכיר
ורבי יוסי בר' יהודה האי לא
עשיר ואין בידו ליתן אלא לאחד מהן
שכיר בהמה וכלים מנא ליה לעולם לא
תלין אתך מאי עביד ליה.
העני קודם: אביון. מעונה מעני
יליף שכיר שכיר ושאני התם דאמר קרא
תימה דבסמוך בברייתא דריש מיניה
ולשון אביון האובה ואינו משיג מה
ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר כל
כמה דרשות ומצאתי כתוב כמדומה
שנפשו מתאוה לכל טוב. ואשמעינן
שפעולתו אתך אי הכי אפילו גר תושב נמי
בתוס' רבינו אלחנן דהכא משכיר
קרא דעני קודם לאביון משום דעני
אמר קרא רעך רעך ולא גר תושב אי הכי
קבעי מאי עביד ליה דהוי ליה למיכתב
כסיף למיתבעיה אף על גב דצריך:
אפילו בהמה וכלים נמי הא כתיב אתך
אבל אביון. הורגל לבושת ולא כסיף
לא תלין פעולתו אתך:
לבצור אשכול אחד. היינו שכיר
למיתבעיה: ואי אשמועינן עשיר.
מה ראית לרבות בהמה וכלים ולהוציא גר
שעות נראה לר"י
דלקדמיה עני משום דלא צריך ליה
תושב מסתברא בהמה וכלים הוה ליה
העשיר לשכר כמו העני: אבל
דאיצטריך למיכתב משום דשכיר
לרבות שכן ישנן בכלל ממון רעך גר תושב
אביון דצריך ליה. טפי מעני אימא
משמע שכיר יום או חצי יום שאין
אינו בכלל ממון רעך ות"ק דמאחיך ב) האי
רגילות להשכיר פועלים אלא ליום
דליקדמיה לעני קמ"ל דעני קודם דצריך
רעך מאי עבדי ליה ההוא מיבעי ליה
ליה וכסיף למיתבעיה: ותנא דידן.
או לחצי יום אבל לכל דהו לא אי
לכדתניא רעך ולא עמלקי עמלקי ג) מאחיך
וכן דבי רבי ישמעאל דאמרו תרוייהו
נמי איצטריך לאשמועינן דאפילו
נפקא חד למשרא עושקו וחד למשרא גזלו
בהמה וכלים אכולהו וגר תושב לית
שכרו לבצור אשכול אחד ואכלו
ד)
להו ח)דת"כ אי גמיר ג"ש אפילו גר
אפילו הכי עובר עליו:
וצריכי דאי אשמעינן גזלו משום דלא טרח
תושב נמי ליחייביה משום שכיר
חוזר
ביה אבל עושקו דטרח גביה אימא לא ואי
יום: אתך. קרא יתירא הוא:
אשמעינן עושקו משום דלא אתא לידיה אבל גזלו דאתא לידיה אימא לא
שפעולתו אתך. ואפילו בהמה וכלים:
צריכא ורבי יוסי ברבי יהודה האי לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר
רעך. בהנך דתורת כהנים כתיב לא
מאי עביד ליה מיבעיא ליה לכדרב אסי ה) דאמר רב אסי אפילו לא
תעשק את רעך: עשקו. שכר שכיר:
שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים עובר משום בל תלין
גזלו. גזילה ממש: ור' יוסי האי אתך מאי
ואידך 2 מואליו הוא נושא את נפשו נפקא דבר המוסר נפשו עליו
עביד ליה. דמרבי מיניה תנא דידן
ואידך
בהמה וכלים אף על גב דגזרה
שוה לא גמיר: אלא לבצור אשכול
אחד. כלומר שכיר
שעות: מואליו הוא נושא את נפשו. כל ששיעבד עצמו עליו:
ואידך