יד:
שנים
אוחזין פרק
ראשון בבא מציעא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ויש לו שבח. שהנגזל לוקח הקרקע עם השבח ואינו משלם
יכול לחזור בו. ובשלא נתן מעות: אינו יכול לחזור בו. ואפילו לא
קיז א ב ג מיי' פי"ט
א) [שבת קיג. קטז. קדושין
נתן מעות שהקרקע נקנית בחזקה והמעות על זה מלוה: חייתא.
ללוקח רק היציאה כדין יורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות
סה.], ב) גיטין מח:,
מהל' מכירה הל' ב
ג) ב"ק צה: [לקמן טו. קי:
סמג לאוין קט ועשין פב
שק מלא קשרים: מכי דייש אמצרי. מתקן גבולי השדה ומגביהם:
דאם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואותו שבח היתר יקח
בכורות נב.], ד) לקמן עב:
טוש"ע ח"מ סי' רכו סעיף
הלוקח מן הגזלן ומיירי שנגזלה ריקנית: ושמואל אמר מעות
איכא דאמרי אפי' באחריות
נמי. אע"ג דסוף סוף עליה הדר אין
ב"ב קנז: [ע"ש ובפי'
ה:
רשב"ם], ה) [כתובות נב:],
יש לו. אפילו קנאה שלא באחריות
יכול לחזור בו שהמוכר מעכב עליו
ד [מיי' שם ופ"א הל' יג
❖
ו) ע"א ד"ה שעבוד,
טוש"ע שם וסי' קצב סעי'
כדפי' לעיל ו) וכן משמע דמיירי
ולא מצי אמר הוא הואיל וסופך לשלם
יכול לחזור בו משהחזיק בה אינו יכול לחזור
א
ז]:
דומיא דהכיר בה שאינה שלו דלקמן
לי מעותי השתא דבידי אעכבם:
קיח ה מיי' פ"ט מהל'
בו דא"ל חייתא דקטרי סברת וקבלת מאימתי
גזילה ואבידה הל' ה
דאמר ליה אחוי טרפך ואשלם לך.
דמיירי על כרחך שלא באחריות
הגהות הב"ח
הויא חזקה מכי דייש אמצרי ואיכא דאמרי
ב
ופכ"א מהל' מלוה ולוה
כדקאמר שמואל מעות מתנה דאי
כשיעמידוך (א) ויזכו בדין ויכתוב לך
(א) רש"י ד"ה דא"ל אחוי
הל' א סמג עשין עג צד
אפילו באחריות נמי דאמר ליה אחוי טרפך
ג
באחריות אמאי מעות מתנה:
הדיין שטר טורף עלי שבדין טרפוה
וכו' כשיעמידוך בדין
טוש"ע ח"מ סי' שעג
ואשלם לך איתמר המוכר שדה לחבירו
סיפא נמי בגוזל כו'. מרישא עצמה
ומזכו וכו' בשבילי אז בא
סעיף ב:
ממך בשבילי בא ואשלם לך וכל
קיט ו מיי' פ"ט מהל'
ואשלם: (ב) ד"ה ויש לו
ונמצאת שאינה שלו רב אמר יש לו מעות
היה יכול להקשות כדמקשה
כמה דלא עמדת בדין איני ירא
וכו' קרקע משובחת יש
גזילה ואבידה הל' ז
ויש לו שבח ושמואל אמר מעות יש לו שבח
❖
מהם: שאינה שלו. שלא היתה של
בסמוך אלא כמה שיכול להקשות
לומר כגון שגזלה:
ופכ"א מהלכות מלוה ולוה
משבח גופיה פריך: תריץ נמי
הל' א סמג שם טוש"ע שם
אין לו בעו מיניה מרב הונא פירש לו את
מוכר שהיתה גזולה בידו והנגזל בא
סעיף א וסי' קטו סעיף א:
בבעל חוב. בפרק מי שמת (ב"ב דף
ומוציא מיד הלוקח: יש לו. ללוקח
השבח מהו טעמא דשמואל משום דלא פירש
קכ ז מיי' פכ"א מהל'
הגהות הגר"א
מן המוכר מעות: ויש לו שבח.
רצה להוכיח דאקני
מלוה ולוה הל' א
קנז: ושם ד"ה גובה)
שבחא והכא הא פירש לה או דלמא טעמיה
[א] גמ' מלאה פירות. נ"ב
ופי"ח מהל' אישות הל' יג
קנה ומכר משתעבד מהכא דגבי
אם זה השביח את הקרקע בזבל
דשמואל כיון דלית ליה קרקע מחזי כרבית
סמג עשין מח טוש"ע
הרמב"ם ל"ג לה (ועמ"ש
בעל חוב שבח שלא היה בעין בשעת
או בגדר קודם שהוציא נגזל מידו
אה"ע סי' צג סעיף כא
רבינו בח"מ סי' שע"ג ס"ק
א"ל א) אין ולאו ורפיא בידיה איתמר אמר רב
❖
הלואה ודחי ר"מ היא דאמר אדם
גובה לוקח מן המוכר שבח. ואם
וסי' קיב סעיף ז:
י"א):
קכא ח ט מיי' פכ"א
נחמן אמר שמואל מעות יש לו שבח אין לו
מקנה דבר שלא בא לעולם וא"ת
תאמר הנגזל יתן השבח שהרי השיבו
מהל' מלוה ולוה
אע"פ שפירש לו את השבח מאי טעמא כיון
ולוכח משמואל דאמר בעל חוב
קרקע משובחת (ב) כגון שגזלה
הל' א סמג עשין צד
מוסף רש"י
דקרקע אין לו שכר מעותיו עומד ונוטל
משובחת והכסיפה ביד הגזלן: שבח
גובה את השבח ושמואל גופיה הוא
טוש"ע ח"מ סי' קטו סעיף
יכול לחזור בו. אם
א:
אין לו. לקמן מפרש טעמא: פירש
דבעי ליה התם דלא מצי למימר
איתיביה רבא לרב נחמן אין מוציאין
ב) ד
קכב י מיי' פ"ט מהל'
לא נתן מעות (כתובות
לו את השבח. כשמכרה לו התנה
דשמואל נמי סבר כר"מ ומבעי ליה
צג.). משהחזיק בה אין
לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון
גזילה ואבידה הל' ו
ה
ו
יכול לחזור בו. שהקרקע
ז סמג עשין עג טוש"ע
אליבא דרבנן דהא בפרק אע"פ
אם יטרפוה מידך אשלם לך את
האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני
ח"מ סי' שעג סעיף א:
נקנה בחזקה כי א"ל
השבח מהו: כיון דלית ליה קרקע.
(כתובות דף נט.) פסק שמואל כר' יוחנן
קכג כ מיי' שם הל' ח
חזק וקני, ויש שמחזיקין
תיקון העולם ממשעבדי הוא דלא מפקינן
הסנדלר דלית ליה אדם מקנה כו'
הואיל ואין קרקע זו שלו נמצא שאין
טוש"ע שם סעיף
מיד ונותנין מעות לאחר
הא מבני חורין מפקינן וקתני מיהא לשבח
ב:
זמן ומשהחזיק בה נתחייב
וי"ל דהא דאמר שמואל בעל חוב
כאן שום מכר והמעות מלוה אצלו
קכד ל מיי' שם הל' ד
המעות (שם). חייתא
קרקעות מאי לאו בלוקח מגזלן לא בבעל חוב
גובה את השבח היינו לפי המסקנא
וכשמשלם יותר ממה שנטל מחזי
דקטרי. שק קטן מלא
סמג שם טוש"ע
אי בבעל חוב אימא רישא אין מוציאין
❖
כרבית: אין ולאו. תחילה אמר אין
דהתם דפשיט דאקני קנה ומכר
ח"מ סי' שעב סעיף א:
קשרים (שם) שק קשורה
מלא רוח (ב"ק ט.). סברת
לאכילת פירות ואי בבעל חוב בעל חוב מי
משתעבד אף לרבנן ואם תאמר
וחזר ואמר לאו. רפוי היה הדבר בידו
וקבלת. בדמי חתיכות
אדרבה לוכח מהכא דלא משתעבד
שלא היה יודע טעמו של דבר יפה:
אית ליה פירי ג)והאמר שמואל זבעל חוב גובה
כסף, כלומר נתרצית לאבד
רבינו חננאל
לאכילת פירות כו'. מפרש להו לקמן:
מדלא טריף בע"ח ממשעבדי דטריף
מעותיך מספק
(כתובות
את השבח שבח אין ח אבל פירות לא אלא
צג.). אפילו באחריות
והחזיק בה אין יכול לחזור
למזון האשה והבנות. תנאי כתובה
לוקח דאין לומר דאחר שטרף בע"ח
פשיטא בגוזל ונגזל ומדרישא בגוזל ונגזל
נמי. מכרה לו, אינו יכול
בו הלוקח ואפי' באחריות
קרקע מן הלוקח קנה המוכר
שמקבל עליו את תהא יתבא בביתי
לחזור בו מחמת עסיקין
נמי אין יכול לחזור בו
סיפא נמי בגוזל ונגזל מידי אריא הא כדאיתא
קרקעות ומכרן דא"כ גם השבח
ומיתזנא מנכסי וכן הבנות בנן נוקבן
ולא אמרינן סוף סוף עליה
דיכול למימר ליה אחוי
והא כדאיתא והא לא תני הכי לשבח
הדר ואטרוחי דייני למה לי
לי טירפא ואשלם לך הא
ד)
יגבה מהנהו משעבדי דגם השבח
דיהוו ליכי מינאי אינון יהון יתבן
(שם) אפילו קיבל אחריות
דאמר אביי המוכר שדה
קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי
היה קצוב כיון שכבר טרף הבעל
בביתי ומיתזנן מנכסי עד דתלקחן
עליו דיש לומר הואיל וסופו
לחבירו א) ויצאו עליה
היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את
לחזור עליו עכשיו נמי יחזור
חוב קודם שלקח זה הקרקע וי"ל
לגוברין . אין מוציאין לאחד מכל אלו
עסיקין וכו' וזו השמועה
ה)
ויטלנה, אפילו הכי אינו יכול
היא בפ' מי שהיה
מנכסים משועבדים: מפני תיקון
דמיירי שזה הקרקע עשאו המוכר
הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים
. אחוי
לחזור בו
נשוי שתי נשים ובתחלת
(ב"ק ט.)
העולם. שאם אתה אומר יטרפו
לבעל חוב אפותיקי ולכך גובה אותו
טרפך. שכתבו לך ב"ד
בני חורין היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן
בבא קמא: איתמר המוכר
שטר טירפא שבדין נטלו
שדה לחבירו ונמצאת
בע"ח ואע"פ שיש שאר משעבדי אך
לקוחות על כך אין לך אדם שלוקח
גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה
ט
ממך (שם) שכתבו לך שיצאה
שאינה שלו כלומר
קשה אמאי דחיק לדחויי בפרק מי
שדה מחבירו דהא אין לך אדם שאין
השדה מידך בדין ותחזור
גזולה היתה בידו סוגיא
לאחר והשביחה א"ל לאו תרוצי קא מתרצת
שמת (ב"ב דף קנז: ושם) הא מני ר"מ
חוב זה מוטל עליו ודבר שאין לו קצבה
עלי לטרוף, ואשלם לך.
דשמעתא בשבח דשבחא
תריץ נמי בבעל חוב ת"ש לאכילת פירות
וכל זמן שלא יצאה מידך לא
ארעא ממילא [פליגי] רב
היא יעמיד כשעשאו אפותיקי דאז
הוא ואכילת פירות ושבח קרקעות
אשלם, שהרבה עוררין שאין
ושמואל הכא רב אמר יש
כיצד הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא
בעל חוב גובה את השבח היתר על
נמי דבר שאינו ידוע הוא ואין
זוכין בדין (כתובות צג.).
לו מעות ויש לו שבח
יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את
הלקוחות יודעין להזהר בכך: מאי
היציאה חנם כדין יורד לתוך שדה
אין ולאו. לא היה מחזיק
ושמואל אמר מעות יש
בדבריו, פעמים שאמר הן
לו שבח אין לו. ואמר
לאו בלוקח שדה מגזלן. והשביחה ובא
חבירו כדמשמע לקמן או יעמיד
הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים
ופעמים שאמר לאו, ורפיא
רב נחמן אע"פ שפירש
נגזל וטרפה חוזר לוקח וגובה קרן
בלוקח מן הגזלן וכגון שיש לו קרקע או
בני חורין היכי דמי אילימא כדקתני גזלן ממאן
בידיה. ולא היתה מוחזקת
לו את השבח אין לו.
קנו מידו כדמתרץ לקמן בשמעתין:
מן המוכר אפילו מנכסים משועבדים
הוראה זו בידו (קדושין סה.)
מתיב רבא מהא דתנן
גבי אלא לאו כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה
י
רפויה היתה התשובה בפיו
במס' גיטין פ' הניזקין
שמכר אחר מכירה זו דשטרו של
כשעמד
לאחר והשביחה אמר רבא הכא במאי עסקינן
(שבת קיג.). אין מוציאין
אין מוציאין לאכילת
זה קודם שכתב בו אחריות והשבח
לאכילת פירות. הגוזל
פירות ולשבח קרקעות
כגון שגזל שדה מחבירו [א] מלאה פירות ואכל את הפירות וחפר בה בורות
שדה ומכרה לאחר וזרעה
מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים
ולמזון האשה והבנות
שיחין ומערות בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא
וצמחה ועשתה פירות ובא
מנכסים משועבדים מפני
כ
מפני תיקון העולם שהשבח לא היה
נגזל וגבאה עם פירותיה מן
תיקון העולם הא מבני
נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין רבה בר רב הונא אמר כגון
קצוב בשעת מכירה כשקיבל עליו
הלוקח ואינו משלם ללוקח
חרי מוציאין מאי לאו
שנטלוה
כי אם היציאה, חוזר הלוקח
אחריות אלמא אית ליה ללוקח שבח
בלוקח מגזלן. ופריק רב
על המוכר וגובה דמי
נחמן תרוייהו לאכילת ב)
מגזלן: לא בבעל חוב. שטרפה בעל חוב ממנו בשביל חובו ולא גזולה היתה דההיא ודאי אית ליה שבחא דמכירה מעלייתא היא כל זמן
הקרקע מנכסים משועבדים
פירות ולשבח קרקעות
שלא טרפה ממנו שאם פרע המוכר מעותיו לבע"ח הרי הוא מסולק מן הלקוחות הלכך כי משלם ליה יותר ממה שקיבל השתא הוא
שמכרה לו באחריות וכתב
בבעל חוב ופשוטה היא.
לו שטר מכירה והרי
רבא אמר כגון שגזל
דהדר זבין מיניה קרקע המכורה לו ולא מחזי כשכר מעותיו: לאכילת פירות. ס"ד הא מיירי בשדה שטרפוה מליאה פירות מיד הלוקח
היא מלוה בשטר, ואת
שדה מליאה פירות ואכל
וחוזר לוקח לגבות מן המוכר ואי בשטרפה בעל חוב מי אית ליה לבע"ח פירות גמורין המחוברין בקרקע ואינן צריכין לקרקע כלום שיכול
הפירות מנכסים בני חורין
הפירות וחפר בשדה
לטורפן: גובה את השבח. וכל הקרקע טורף מיד הלוקח כמו שהיא משובחת ע"י הלוקח: בגוזל ונגזל. וכגון שגזלה עם פירותיה ומכרה
ולא ממשועבדים, ובגמ'
בורות שיחין ומערות ובא
מפרש טעמא, וכן לשבח
הנגזל להוציאה מידו כו'.
אי נמי גזלה בלא פירות ומכרה לאחר ועשה בה פירות וטוען נגזל ארעאי אשבח. ומיהו היציאה שהוציא הלוקח ישלם לו הנגזל שהרי
קרקעות. אם השביחה
מתוך כך הושבחה יותר ואם אין השבח יותר אלא היציאה יתירה נותן לו יציאה שיעור שבח ודיו: הא כדאיתא כו'. רישא בנגזל וסיפא
הלוקח בנטיעת אילנות או
א) אולי צ"ל זו השמועה היא
בבעל חוב ולקמיה מותיב לה מרישא: והא לא תני הכי. בברייתא עלה דהך מתניתין דאין מוציאין דתוקמה בבעל חוב: והרי היא
טייבה בזבל ודיירה (גיטין
וכו' או דצ"ל הא דאמר אביי
מח:). בעל חוב גובה
ראובן שמכר שדה לשמעון
יוצאה מתחת ידו. שבית דין מוציאין אותה מידו: כשהוא גובה. לקמיה מפרש לה: אילימא כדקתני. שלא מכרה גזלן ומידו היא יוצאה
את השבח. בעל חוב
באחריות וכו' וזו השמועה
בדין: גזלן ממאן גבי. ממאן יש לו לגבות וכי מה נתן בה: והשביחה. והרי היא בדין יוצאה מתחת ידו של לוקח אלמא אית ליה שבחא
שהלוה לחבירו מעות ומכר
היא וכו'.
ללוקח מגזלן: שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה. ונעשו פירות גמורין ונגזל לוקחה עם פירותיה ואינו נותן אלא יציאה דקאמר
לוה הנכסים והשביחום
ב) לפנינו בגמ' דרישא דאין
לקוחות, טורף בעל חוב
מוציאין לאכילת פירות בודאי
ארעאי אשבח וקתני דלוקח חוזר וגובה מגזלן מן המחוררין: אמר רבא כו'. האי כשהוא גובה לאו בלוקח קאמר דבשלא מכרה עסקינן
הגוף והשבח
בגוזל ונגזל מיירי ואולי דרבינו
(בכורות נב.)
וגובה את הקרן דקאמר בנגזל. וא"ת קרן אמאי גובה מנכסים משועבדים הרי קרקע לפניו כגון שחפר בה בורות דאפחתה משוייה:
ואינו מחזיר ללוקח כלום
היה לו גי' אחרת בגמ' וצ"ע.
(ב"ק צה:). ומכרה לאחר
שנטלוה
והשביחה. והרי היא
יוצאה מתחת ידו של לוקח, שהנגזל מוציאה בדין (לקמן עב:). כשהוא גובה. כשהלוקח גובה מעות מן הגזלן (שם). מנכסים משועבדים. טורף לקוחות שלקחו אחריו, מפני שהאחריות שכתב בשטר מכירתו קודם למקחו (שם). ושבח
גובה מנכסים בני חורין. ולא ממשועבדים, מפני תקון העולם, דאין הלקוחות יכולין להזהר בדבר שאין לו קצבה כגון אחריות השבח והפירות, דבשלמא בקרן נזהרין להניח מקום לגבות ממנו ואי לא נזהרו אפסידו אנפשייהו (שם).