אלו
מציאות פרק
שני בבא מציעא
כה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הא בכובא וכיתנא. פי' רש"י דמתני' בכובא וכיתנא וקשה
ע"ג זו. בגמרא מפרש סימנייהו: גמ' טעמא
שלשה
מטבעות זו
נ
א) [לעיל כג:], ב) רש"ל
א מיי' פט"ז מהלכות
דמצא
כו'. התם
הוא דאמר שהפירות לבעל הכלי: הא כלי
דקתני מצא פירות וי"א דכיתנא אקרי פירי כדאמרינן
ור"מ מ"ז, ג) לפירוש
אבידה הל' ב סמג עשין
הרי"ף והרא"ש קאי על
עד טוש"ע ח"מ סי' רסב
ולפניו פירות. הרי אלו הפירות של מוצאן. ואע"פ שהכלי לבעל
(בבראשית רבה) ויבא קין מפרי האדמה זרע פשתן הביא ודוחק
המשנה וע"ש, ד) [לעיל
סעיף יב:
הסימן את הכלי יחזיר ואת הפירות
יעכב לו ולא אמרינן מהאי
ונראה דמתני' בצנא ופירי
דכיון דאין הפירות מחוברים יחד אילו
נא ב מיי' שם פט"ו
כ:], ה) ב"ב קג., ו) [שנים
רש"ש], ז) [דף כג:],
מנא נפל: מקצתן בכלי כו'. הדבר
מן הכלי נפלו היה קצת נשאר מהם
הלכה י סמג שם
ח) ס"א דברייתא היא ומאי
טוש"ע שם סעיף ט:
מוכיח דהנך דעל גבי קרקע דהנך
בכלי אבל פשתן שקשור ביחד יכול
שלשה מטבעות זה
על גב זה כריכות
א
ב
נב ג מיי' שם הלכה ט
אולמא מהך דמשקל,
ט) ס"א ל"ג, הוא וחייב להחזירם למי שיתן סימן
להיות שבכלי היה ונפל ור"ח פי'
❖
ברה"י וככרות של בעה"ב וגיזי צמר
טוש"ע שם סעיף ח:
ג
נג ד מיי' שם הלכה יג
בכלי וכן מעות לבעל הכיס: ה"ג
דפריך אמאי דקאמר מקצתן על גבי
הלקוחין מבית האומן כדי יין וכדי שמן הרי
א)
סמג שם טוש"ע ח"מ
מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר
קרקע חייב להכריז ורמינהו מצא
אלו חייב להכריז: גמ' טעמא דמצא
סי' רסב סעיף יט:
הגהות הב"ח
שיש בו סימן. כגון מעות לפני כיס:
דבר כו' בא בעל סימן ונטל את שלו
נד ה מיי' שם פט"ז הל'
פירות בכלי ומעות בכיס הא כלי ולפניו
(א) גמ' טבעי מכריז:
ג סמג שם טוש"ע שם
חייב להכריז. על הכל וינתנו המעות
זכה המוצא במה שבידו היינו מה
(ב) רש"י ד"ה תני
סעיף כ:
פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו תנינא
לבעל הכיס: בא בעל סימן ונטל
שבחוץ אע"פ שיש בפנים קצת פירות
נה ו מיי' שם פט"ו הל'
צבור וכו' ומאי סימניה:
להא דתנו רבנן מצא כלי ולפניו פירות
את שלו. את הכיס ואמר אין המעות
ואפילו בעל כלי אומר שכולן שלו
(ג) ד"ה תני צבורי וכו'
ד
טו סמג שם טוש"ע
❖
מנין הוא דהוי:
שם סעיף יט:
שלי זכה הלה במעות: הא. דקתני
כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו מקצתן
ולפי זה גרס בסמוך הא והא
ה
ו
נו ז מיי' שם פי"ד הל' יא
הרי אלו שלו: בכובא וכיתנא.
דאשתיירי ביה:
בכלי ומקצתן על גבי קרקע מקצתן בכיס
סמג שם:
שמעת
מינה מנין הוי סימן.
נז ח ט מיי' שם פט"ו
גיגית מוטלת ופשתן לפניה דודאי
ומקצתן על גבי קרקע חייב להכריז ורמינהו
הגהות הגר"א
הלכה יד סמג שם
האי פשתן לאו מכובא נפל דאי מינה
אע"ג דפשיטא ליה
מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש ז)
[א] גמ' רב פפא וכו'.
טוש"ע ח"מ סי' רסב
ז
נפל הוה משתייר בה והוא הדין לכיס
לעיל מדמשקל הוי סימן מדה ומנין
סעיף יט:
נ"ב הרמב"ם פסק ככולהו
בו סימן חייב להכריז בא בעל סימן ונטל
נח י מיי' שם פט"ז הל'
ולפניו
מעות מהאי טעמא. והא
נמי הוי סימן בעי לאוכוחי הכא
אוקימתא דר"פ אבל דר"ז
את שלו זכה הלה בדבר שאין בו סימן אמר
השמיטה. והרא"ש וטור
ב סמג שם טוש"ע
דקתני
חייב בצנא ופירי דעבידי
ממתני' ולעיל (דף כד.) נמי דקתני
פסקו גם לדר"ז: [ב] שם
ח"מ שם סעיף יב:
רב זביד לא קשיא הא בכובא וכיתנא הא
דשרקי ונפלי מיניה כולהו: הא
אבל מצא שנים חייב לא קאמר ש"מ
נט כ מיי' שם טוש"ע שם
ואב"א הא והא דלא
בצנא ופירי רב פפא אמר הא והא בצנא
דקתני
חייב בדאשתייר. ואיכא
מנין הוי סימן (דלא אלימא ליה
אשתייר בה מידי ול"ק
סעיף יא:
ח)
[א]
ס ל מ מיי' שם טוש"ע
הא דא"ל אוגנין. לצנא
למימר הנך דאבראי מיניה נפל:
ברייתא למפשט מינה) אי נמי דמצי
ופירי ולא קשיא הא דאשתייר בה מידי הא
❖
הא דל"ל אוגנין לצנא
שם סעיף יב:
והא דלא אשתייר. כיון דסתם צנא
למדחי דמנין וחרוזא הוי סימן:
דלא אשתייר בה מידי [ב] ואיבעית אימא הא
ואב"א הא והא דל"ל
והוא שעשויין כמגדלין. אי מנין
אוגנין ול"ק הא דמהדרי
יש לו אוגנין כפולים לתוכו אי מתוכו
והא דלא אשתייר בה מידי ולא קשיא הא
ח
אפיה לגבי פירי הא דלא
לעזי רש"י
נפל הוה משתייר ביה דאוגנין מעכבי
הוי סימן במה שעשויין
מהדרי אפיה לגבי פירי
דמהדרי אפיה לגבי פירי הא דלא מהדרי
ליה: ה"ג הא והא דלא אשתייר ביה
כמגדלין ידעינן דדרך הינוח הוה
כצ"ל (וכ"נ מרש"י ד"ה
אשקולינו"ש
אפיה לגבי פירי ואיבעית אימא הא והא
❖
והא כו' דסתם צנא כו'
[אישקילונ"ש]. מדרגות.
מידי: הא דאית ליה אוגנין. לאו
ובתרי לא סגי דטבעא מכריז אבל
אבל הרא"ש גורס כגירסא
דמהדרי אפיה לגבי פירי ולא קשיא ט הא
מיניה נפל דאי מיניה נפל הוה
אם מקום הוי סימן אפילו בתרי
שלנו וע"ש ובדברי רבינו
דאית לה אוגנין לצנא הא דלית לה אוגנין
משתייר ביה מידי: ש"מ מנין הוי
ועשויין כמגדלין ידעינן דדרך הינוח
בח"מ סי' רסב ס"ק כ"ה):
מוסף רש"י
[ג] שם א"ר חנינא כו'.
סימן. דאי לאו הכי מאי סימן איכא:
לצנא: צבורי פירות וצבורי מעות: שמעת
הוה דאי בתרי אפי' עשויין כמגדלין
כרכות ברה"י. כגון שדה
נ"ב וכ"פ הרא"ש וש"פ
תני צבור פירות. דאין כאן מנין
לא ידעינן דדרך הינוח הוה דאימור
מינה מנין הוי סימן תני צבור פירות שמעת
אבל הרמב"ם השמיטה
זרועה שאין רוב בני אדם
(ב) מאי סימניה מקום דכיון דצבורין
דרך נפילה הוה דאתרמי הכי א"כ
דס"ל דר"ח ור' יוחנן
דרכין בה ויש מיעוט
מינה מקום הוי סימן תני צבורי פירות:
❖
פליגי אליבא דר"י מגדלאה
שהולכין בה (לעיל כב:)
הינוח הוה ויהיב סימנא במקום
לקמן מאי פריך ט) (אר' יוחנן) מאי
שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי
ופסק כר' יוחנן וע' רי"ף
פלוני הנחתים: תני צבורי פירות.
אריא תלתא אפי' בתרי סגי וי"ל
(שמפרש כהרמב"ם וע'
יצחק מגדלאה י והוא שעשויין כמגדלין
נ"י): [ד] שם (פשוט מהא
סימני מנין . דהוי מדחי ליה לא הא
דשפיר משני טבעא מכריז:
(ג)
רבינו חננאל (המשך)
הא גופא קשיא. אמתני' לא פריך
תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו
חדא ד)אמר. אות ד'
תפשוט ולא הא תפשוט: והוא
ממלת דאמר עם ג' מלות
הלכך הפירות בתר צנא
שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן
שעשוין כמגדלין. לקמיה מפרש
דמצינן למימר דג' מטבעות
שלפניו מוקפים בעגולים
גרירי בא מי שנתן סימני
עשויין כמגדלים שלשה מטבעין זה על גב
ונ"ב הרמב"ם ל"ג לה אלא
ששלשתן רחבין זה מזה ומניח מלמטה
היינו פירוש דצבורי מעות:
צנא נוטל גם הפירות.
גריס אמר ר"נ כו' וסולם
והא דתני דזכה הלה במה
את הרחב ועליו את הבינוני ועליון
זה הא גופא קשיא אמרת מצא מעות
כאבני שבידו בצנא דלית ליה
לא איפשיטא וחסר בש"ע
❖
הוא הקצר שבכולן כמגדל זה העשוי
כאן וע' ברמב"ם:
מפוזרות הרי אלו שלו הא משלחפי שלחופי חייב להכריז אימא סיפא
אוגנים ונמצאו הפירות
בחוץ ופירות בצנא
היסוד רחב ומקצר ועולה וכי מנחי
עשויין כמגדלין חייב להכריז הא משלחפי שלחופי הרי אלו שלו תנא כל
דאמרי' הני פירי דבחוץ
הכי לאו דרך נפילה הוה אלא דרך
לאו מן הצנא אישתפוך
שאין עשויין כמגדלין כמפוזרות קרי להו [ג] א"ר חנינא לא שנו אלא של שלשה
רבינו חננאל
הינוח והיה דעתו לחזור ולטלן ושכח
דאילו מינה אישתפוך הוו
מלכים אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז היכי דמי אי דעשויין כמגדלין
להו לאישתפוכי כולהו
מצא פירות בכלי או
הלכך נוטל ומכריז וזה בא ונותן
דהא לית לה לצנא אוגנים
כלי כמות שהוא וכו'
אפילו של מלך אחד נמי ואי דאין עשויין כמגדלין אפילו של שלשה
סימן ואומר מגדלין היו עשויין: ג'
אלא הני פירי דבחוץ
אמרי' תנינא להא דתנו
מלכים נמי לא אלא אי אתמר הכי אתמר לא שנו אלא של מלך אחד
מטבעות. שאין דומות זו לזו
לאחרינא אינון לפיכך זכה
רבנן מצא כלי ולפניו
בהם המוצאן דהא דבר
פירות כיס ולפניו מעות
ברחבן: משלחפי שלחופי. מקצת
כעין שלשה מלכים (אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז) והיכי
ב)
שאין בו סימן נינהו.
הרי אלו שלו. מקצתן
זו על חבירתה ומקצת על גבי
דמי דעשויין כמגדלים רויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא
ציבורי פירות. ש"מ מנין
בכלי ומקצתן בקרקע
קרקע: חייב להכריז. אלמא כי
הוי סימן. ג' מטבעות זו
חייב להכריז ואם בא
דאמרינן אנוחי אנחינהו אבל של מלך אחד דכולהו כי הדדי נינהו אע"ג
על גבי זו חייב להכריז.
ישראל ונתן סימני הכלי
האי גוונא לאו דרך נפילה הוא:
דמנחי אהדדי הרי אלו שלו אימר אתרמויי אתרמי ובהדי הדדי נפול
פי' כמגדלים מכוונות
נוטל גם הפירות וכן
של שלשה מלכים. קס"ד שלא
אבנים זו על גבי זו אין
כל כיוצא בהן. ורמינן
ורבי יוחנן אמר אפילו של מלך אחד נמי מכריז ג) מאי מכריז
היו צורותיהם שוות שכל מלך כותב
אחת עודפת על חבירתה.
עלה הא דתניא מצא
מנין מאי איריא תלתא אפי' תרין נמי אמר רבינא (א) טבעא מכריז
מפוזרין שלו הא אי הוו
דבר שאין בו סימן בצד
ד)
שמו וצורתו על מטבע שלו: אי
שלחופי משלחפי שאין
דבר שיש בו סימן א)
דעשויין כמגדלין. שאין שוין ברחבן בעי ר' ירמיה כשיר מהו כשורה מהו
כחצובה מהו כסולם מהו
ה) ל
מיושבות זו על גב זו
נוטל הדבר שיש בו
[ד] פשוט מהא חדא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כל שאילו
ומונחים כמו שפרישית: אפילו של
אלא מקצתן עליה ומקצתן
סימן וזכה הלה בדבר
מ
יוצאה מעליה כגון כנפי
שאין בו סימן. ופרקינן
מלך אחד. שצורת שלשתן שוות:
מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת חייב להכריז בעי רב אשי
הכרובים כדגרסי' בסוף
הא והא בצנא ופרי
של מלך אחד כעין שלשה מלכים.
כאבני
המוכר את הבית ודלמא
וכגון שנותרו מן הפירות
שלחופי הוו משלחפי
בצנא ולא קשיא הא
כלומר אפי' הן של מלך אחד שצורת שלשתן שוה והן כעין שלשה מלכים שחלוקין ברחבן ודומין לג' מטבעות: ה"ג והיכי דמי כגון
אהדדי ועיקרו כדמתרגמי'
דתני חייב להכריז דמשמע
שעשויין כמגדלין חייב להכריז: דכולהו כי הדדי נינהו. שוין ברחבן: אע"ג דכי הדדי מנחי. זה על זה ולאו משלחפי: אימור [אתרמויי]
בתרגום ארץ ישראל
שמחזיר גם הפירות בצנא
אתרמי. דהכי נפל ואין זה הינוח וסימן אין לו בהם ואפי' מקום דלא ידע היכן נפל: אפי' של מלך אחד מכריז. הואיל
שכל את ידיו שלחופינון
דאית ליה אוגנים והן
לידוהי. אסקינן כל שאינן
כפופות לתוכה דאמרי'
ומטבעות הוו זו ע"ג זו יש כאן סימן דלא אתרמי דנפול הכי: ופרכינן מאי מכריז מנין. כך וכך מטבעות מצאתי וזה בא ונתן
עשויים כמגדלים מפוזרין
האי צנא איתהפכא והני
סימן זו ע"ג זו מצאתם: טבעא מכריז. מטבעות מצאתי הלכך תרי לאו סימנא הוא דמיעוט מטבעות ב': כשיר. מוטלין בעגול כאצעדה:
נינהו והרי הן שלו רויחא
פירי אישתפוך מן הצנא
כשורה. זו אצל זו: כחצובה. כג' רגלי קנקן כל אחד כנגד
אויר של שני ו) כזה: כסולם. רוב אמצעי על התחתון ורוב העליון על
לתתא ומיצעא עילויה
והני פירי (דאישתפוך)
וזוטא עילוי מצעי זהו
[דאשתייר] בגוה אוגנים
כל שאילו מכניס כו'. וכי הוו כסולם ניטלים בבת אחת:
האמצעי כמו מעלות שקורין אשקולינו"ש: פשוט מהא.
דר"נ
חדא:
כמגדלים. בעי ר' ירמיה
מנעום מלהשפך בחוץ
כאבני כשיר או כשורה או
כחצובה או כסולם מהו ועלו בתיקו. פי' כשיר עגול כצמידין דמתרגמ' לה שירין. כשורה זה בצד זה.
א) נראה דלא גרס בברייתא השניה נוטל ומכריז רק נוטל הדבר וכו' ועי' בתוס' כאן ד"ה הא גירסת רבינו ופירושו.