המפקיד
פרק שלישי
בבא מציעא
מב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר שמואל כספים אין להם שמירה כו'. צריך עיון אם שמרם
מתני' צררן. בסודרו והפשילן לאחוריו: גמ' מאי הוה ליה
פב
א) לעיל לו., ב) ועיין ברש"י
א מיי' פ"ד מהל'
למיעבד. הרי צררן: מצוי בידו. לא יפקידנו לאחרים במקום אחר
בקרקע (א) ונגנבו משם אם שומר שכר חייב ובפרק הכונס
לו. משמע דל"ג או אלא
שאלה ופקדון הל' ו
מסרן, ג) והרי"ף והרא"ש
סמג עשין פח טוש"ע ח"מ
שאם תזדמן לו סחורה לשכר יהא מזומן לו: תחת ידו. להיות
(ב"ק דף נז. ושם ד"ה כגון) משמע דחייב דפריך אביי לרב יוסף
גרסי או נעל כו', ד) תענית
סי' רצא סעיף כ:
אין הברכה. שמתברך ורבה
מזומן לו לצורך ריוח הבא פתאום:
והאמר ר' יוחנן הטוען טענת גנב באבידה משלם תשלומי כפל
פג ב מיי' שם הל' ח
ח:, ה) [פסחים לא:],
ו) רש"ל מ"ז, ז) פסחים
מאליו פויישו"ן בלע"ז: באסמיך. דריש
ואי שומר אבידה שומר שכר הוי
טוש"ע שם סעי' כא:
פד ג מיי' שם הל' ו
מתני' המפקיד מעות אצל חברו צררן
לא:, ח) [שם], ט) [לעיל לו:
ליה לשון דבר הסמוי מן העין: שאין
קרנא בעי לשלומי ומאי פריך דלוקמא
א) א
וש"נ], י) [לעיל לה.],
טוש"ע שם סעי' כ:
העין שולטת בו. שנאמר באסמיך לשון
בטוען שנגנבה באונס כגון שהעמיק
פה ד ה מיי' פ"י מהל'
כ) [כדאי' בפסחים ח. וע"ש
והפשילן לאחוריו או שמסרם לבנו ולבתו
ב) ב
בתוס' ד"ה הכא], ל) [ועי'
ברכות הל' כב סמג
גנזים: אין להם שמירה כו'. דאם
בקרקע ק' אמות או שתקפתו שינה
הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב שלא
ג)
היטיב תו' קידושין נב. ד"ה
עשין כז טוש"ע א"ח סי'
לא שמרן ונגנבו פשיעה היא: ואם
או חולי אלמא כל גניבה לא הויא
❖
ביע"ל],
רל סעי' ב [רב אלפס
שימר כדרך השומרים ואם שימר כדרך
צורבא מרבנן הוא. המפקיד שהוא
אונס אלא לסטים מזויין וכן בתר
ברכות פ"ט דף מח.]
השומרים פטור: גמ' בשלמא כולהו שלא
פו ו מיי' פ"ד מהל'
הכי דמייתי לא אי אמרת בשומר
חרד על מצות הבדלה על הכוס אמר
שאלה ופקדון הל' ד
שימר כדרך השומרים אלא צררן והפשילן
הגהות הב"ח
חנם שכן משלם כפל ואי לסטים
השומר דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא
סמג עשין פח טוש"ע ח"מ
לאחוריו מאי הוה ליה למיעבד אמר רבא
להכי לא קברינהו ופטור: גשושאי.
מזויין גנב הוא שומר שכר נמי משלם
(א) תוס' ד"ה אמר וכו'
סי' רצא סעי' טו [רב
שמרם בקרקע מאה אמה
אלפס כאן ועוד לעיל
א"ר יצחק אמר קרא וצרת הכסף בידך
כפל משמע דמשום גניבה לא מפטר
מגששין בקרקע בשפודין של ברזל
1
❖
ונגנבו משם:
בפירקין דף פ:]
להכיר מקום שתחתיו חלל: בשמי
שומר שכר אם לא בטענת גניבת
ג אע"פ שצרורין יהיו בידך וא"ר יצחק לעולם
פז ז ח ט מיי' שם הל'
קורה. בגג מתחתיו: פרומאי. שוברי
ליסטים מזויין מיהו הנהו יש לדחות
ה ועיין בהשגות
יהא כספו של אדם מצוי בידו שנאמר וצרת
ובמ"מ טוש"ע שם סעי'
התקרה: ביני אורבי. בין שורות
דה"מ למימר וליטעמיך דבלאו הכי
גליון הש"ס
הכסף בידך וא"ר יצחק לעולם ישליש אדם
טז:
הבנין בכותל: טפוחאי. מטפחים
נמי מצי למימר וליטעמיך אפי' גזלן
פח
תוס' ד"ה אמר וכו'
י מיי' שם הל' ד
את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא
בכותל לידע אם יש שם חלל: או
הוא תמצא שומר שכר משלם כפל
טוש"ע שם סעי'
דכעין זה פריך פ"ק
ושליש תחת ידו וא"ר יצחק אין הברכה
דמנחות. עיין יבמות דף נז
טו:
ד)
בטפח הסמוך כו'. וכולן בכותל:
בבעלים ויש להביא ראיה מפ' השואל
❖
פט
כ מיי' פ"ג מהל'
ע"ב תוס' ד"ה רב אמר:
מצוייה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר
הרי הוא כמבוער. ואין צריך לבערו
(לקמן דף צה. ושם) דכי יליף גניבה
חמץ הל' יא סמג
יצו ה' אתך את הברכה באסמיך תנא דבי
דאין כאן עוד בל יראה: הכא מאי.
ואבידה בשואל משומר שכר פריך מה
עשין לט טוש"ע א"ח סי'
2
תלג סעי' ח:
לענין שמירת כספים: משום ריחא.
לשומר שכר שכן משלם כפל בטענת
רבינו חננאל
רבי ישמעאל אין הברכה מצויה אלא בדבר
צ ל מיי' פ"ד מהל' שאלה
שהכלב מריח וחופש אחריו והרי
ליסטין מזויין ומשני אי בעית אימא
מתניתין המפקיד מעות
שאין העין שולטת בו שנאמר יצו ה' אתך את
ופקדון הל' ד סמג
עשין פח טוש"ע ח"מ סי'
הוא מוציאו ונראה: מסיכרא. שם
גזלן הוא משמע שאין שום גניבה
אצל חבירו צררן והפשילן
הברכה באסמיך ת"ר ההולך למוד את
ד
רצא סעי' טו:
לאחוריו מסרן לבניו
מקום: צריפא דאורבני. בית קטן
שיפטר בה שומר שכר אך תמהון
צא מ מיי' שם הל' ו
גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו
הקטנים נעל בפניהן שלא
עגול כמין כובע שעושין ציידי עופות
גדול הוא למה לא יהא אונס אם
טוש"ע שם סעי' ו:
כראוי חייב שלא שימר
שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד
צב נ מיי' שם הל' ז
כדרך השומרים ואם שימר
לארוב: דאורבני. של ערבה היה:
העמיק בקרקע ק' אמות דמאי ה"ל
טוש"ע שם סעי' ז:
כדרך השומרים פטור.
אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד
אע"ג דלענין גנבי נטירותא היא.
תו למיעבד או אם תקפתו שינה
צג ס מיי' שם הל' ח
צררן והפשילן לאחוריו
ואח"כ בירך הרי זה תפילת שוא לפי שאין
❖
אפי' בלא קבורה שאין גנבים הולכין
או חולי גדול ואיך יתכן ששום גניבה
ה
טוש"ע שם סעי' כג:
חייב כדר' יצחק דאמר
כתיב וצרת הכסף בידך
הברכה מצוייה לא בדבר השקול ולא בדבר
שם לגנוב שאין ממון מצוי שם:
לא נמצא שתהא אונס גמור כליסטין
אע"פ שהוא צרור יהיה
תחלתו בפשיעה. שמא תפול שם
מזויין ולרבה אית ליה בסוף הפועלים
המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי
בידך. אמר שמואל כספין
תורה אור השלם
דליקה ונמצא פשע שלא קברן: וסופו
דאי על בעידנא דעיילי
אין להן שמירה אלא
(לקמן דף צג:)
מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה
1 וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ
בקרקע ובערב שבת לא
באונס. שהרי נגנבו וגניבה לשומר
אינשי פטור א"כ תמצא גניבת אונס
באסמיך אמר שמואל כספים אין להם
אטרחוה רבנן. ואסיקנא
ה) ו
הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל
חנם אונס הוא: אשלמינהו. מסרן
בשומר שכר ומיהו יש לדחות דרבה
משום איכסוי מעינא
הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ
שמירה אלא בקרקע אמר רבא ומודי שמואל
לאמו: קרטליתא. ארגז אשקר"א
יסבור כאידך שינויא דקרנא עדיף
הילכך בטפח סגי ליה.
אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:
בערב שבת בין השמשות דלא אטרחוהו
והשתא דשכיחי גשושי
דברים יד כה
ז
בלע"ז: נימא ליה לדידיה [זיל]
כרב יוסף בהכונס (ב"ק דף נז:) ומ"מ
2 יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה
פי' שמגששין בקרקע
רבנן ח ואי שהא למוצאי שבת שיעור
שלים. דשומר שמסר לשומר חייב:
אין סברא כלל שלא נמצא גניבת
ומגלין הטמונות אין
בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח
כל למקברינהו ולא קברינהו מחייב ואי צורבא
אונס שיפטר בה שומר שכר ואין
לה שמירה אלא בשמי
יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ
ט
קורה. פי' פרומאי מלשון
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
לתרץ דהואיל וחייב רחמנא שומר
מרבנן הוא סבר דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא והאידנא דשכיחי
❖
בגדיו יהיו פרומים.
דברים כח ח
שכר בגניבה אע"פ שהיא קרובה
גשושאי אין להן שמירה אלא בשמי קורה והאידנא דשכיחי פרומאי אין להם
טיט שנותן הבנאי בין
ארחא לארחא בעובי
לאונס כדאמר בהשואל (לקמן ד' צד:)
שמירה אלא ביני אורבי אמר רבא ומודה שמואל בכותל (אי נמי בין הקרנות)
ו)
הכותל נקרא ביני אורבי.
לעזי רש"י
חייב אף בכל גניבת אונס דהא
כדגרסי' בגמ' דהשותפין
י והאידנא דשכיחי טפוחאי אין להן שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע או
בליסטין מזויין הוא פטור אע"ג
כותל כפיסין ד' טפחים
פוישו"ן. שפע.
בטפח הסמוך לשמי קורה א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי התם תנן
אריח מכאן שהוא טפח
אשקר"א [אישקרי"ן].
דגנב הוא לרב יוסף א"כ מאי משני
❖
ומחצה שיעור חצי לבינה
ארגז, תיבה קטנה.
ז) כ חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער רשב"ג אומר כל שאין הכלב
בהשואל (דף צה.) לסטין מזויין
ואריח מכאן כנגדו הרי
יכול לחפש אחריו ותנא כמה חפישת הכלב ג' טפחים הכא מאי מי בעינן
גזלן הוא אכתי איכא למיפרך מה
ג' טפחים נשאר טפח
בין שני אריחין ממלאו
שלשה טפחים או לא אמר ליה התם משום ריחא בעינן ג' טפחים הכא
לשומר שכר שכן משלם כפל בטענת
מוסף רש"י
באבנים קטנים וטיט
גניבת אונס תאמר בשואל דכי נילף
משום איכסויי מעינא לא בעינן ג' טפחים וכמה אמר רפרם מסיכרא ח) לטפח
בדבר הסמוי מן העין.
ונקרא ביני אורבי. פי'
שחייב בגניבה ואבידה לא ישלם
שאינו יודע הסכום (תענית
טפוחאי שמנקשין בטפח
ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינהו בצריפא דאורבני איגנוב אמר
ח:). כספים. של פקדון,
שלהן ומרגישין אם יש
כפל אפילו בטענת גניבת אונס
רב יוסף אע"ג דלענין גנבי נטירותא היא לענין נורא פשיעותא היא הוה
אין להם שמירה אלא
בכותל כספין או זולתן:
מ
דמסתמא הוא חייב קרן בכל אונסין
בקרקע. ואם לא נתנן
ההוא דאפקיד זוזי גביה
ט) תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב ואיכא דאמרי אע"ג דלענין נורא
בקרקע ואבדו, פשיעה היא
$ דכעין זה פריך פ"ק דמנחות (דף
חבריה אותבינהו בצריפא
פשיעותא היא לענין גנבי נטירותא היא ותחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור
אצלו וחייב, דשומר חנם חייב
דאורבני פי' נתנם בבית
ה:) גבי הצאן להוציא הטרפה ובפרק
בפשיעה (פסחים לא:).
המסוכך בעצי ערבה
והילכתא תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב ההוא גברא דאפקיד זוזי
שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף מ:) גבי שור
משום
ריחא. שהכלב
ונגנבו סבר רב יוסף
גבי חבריה א"ל הב לי זוזאי א"ל לא ידענא היכא אותבינהו אתא לקמיה
מריחו
ומחטטו ומוציאו
האצטדין מהו לגבי מזבח ונראה
למיפטריה משום דהוא
(שם).
שומר חנם וכו' איכא
דכיון דאתי שואל מק"ו דשומר שכר
דרבא א"ל כל לא ידענא פשיעותא היא זיל שלים ההוא גברא
י) נ
ס
דאמרי אמר רב יוסף אע"ג
אין לחייבו בגניבת אונס בקרן ודיו
דאפקיד זוזי גבי חבריה אשלמינהו לאימיה ואותבינהו בקרטליתא ואיגנוב
דלענין גנבי נטירותא היא
לענין נורא פשיעותא היא
לבא מן הדין להיות כנדון דשומר שכר
אמר רבא היכי נדיינו דייני להאי דינא נימא ליה לדידיה זיל שלים אמר
תחלתו בפשיעה וסופו
פטור מגניבת אונס אף שואל כן
באונס חייב וכן הלכה
כל
וא"ת וגניבת אונס בשואל לפי האמת
למעשה תחלתו בפשיעה
וסופו באונס חייב. ההוא
מנ"ל דלא מצינו ששואל פטור אלא במתה מחמת מלאכה דמשומר שכר לא אתי כדפי' וי"ל דנפקא לן מוכי ישאל איש וי"ו מוסיף על עניין
דאפקיד זוזי גביה חבריה
ראשון והוי כאילו כתיב גניבה ואבידה להדיא בשואל וכיון דכתיב ביה גניבה ואבידה ואונסין ליכא למפטריה בגניבת אונס והא דיליף
אמר ליה הב לי זוזיי
בברייתא מק"ו היינו אילו לא נאמר קרא הייתי אומר ק"ו:
אמר ליה לא ידענא
שאין
היכא איתנחתינהו. אמר
הכלב יכול לחפש אחריו. ואם תאמר והלא פטור לבדוק חור מפני סכנת עקרבכ) וי"ל דהכא יכול לפנות המפולת א"נ הכא שיש שם
רבא כל לא ידענא
ה"ג
חמץ בודאי אינו פטור משום חששת עקרב דהא מבעיא לן בפסחים (דף י:) ככר בפי נחש צריך חבר להוציאו או לאו: ר"ח הילכתא
פשיעותא היא וכן הלכה.
תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב. וכן מוכח בשלהי הפועלים (לקמן דף צג:) דהלכתא דחייב דפריך אביי אי הכי תחלתו בפשיעה
ההוא דאפקיד זוזי גביה
ל)
חבריה
אשלימינהו
וסופו באונס הוא וחייב וכן מוכח
ריש פרק הכונס (ב"ק דף נו.) ודוקא היכא שיכול להיות שהאונס לא היה נארע אם לא פשע בתחלה
לאימיה
ואותבינהו
אבל פשע בה ויצאת לאגם ומתה
פטור דמלאך המות מה לי וכו' וצריך לומר דצריפא דאורבני הוי שמירה מעליא לזוזי לענין גנבי
בקרטליתא
ואיגנוב
כמו קרקע להכי קרי
ליה לענין
גנבי אונס:
כל