הזהב פרק רביעי בבא מציעא
מו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ונקנינהו
נהליה אגב קרקע. [א] אברייתא פריך כדפיר' רש"י
וחוזר ואומר. הרי
פירות של מעשר שני שלך יהיו מחוללין על
יח א מיי' פ"ו מהלכות
א) [ב"ב קמט.], ב) ב"ק
מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין:
וי"ל דאדרב פפא פריך אי אמרת בשלמא דאין מטבע
קד: [ע"ש] ב"ב עז: קנ:,
מכירה הל' א סמג
ג) [לעיל מד: לקמן עה.],
עשין פב טוש"ע ח"מ סי'
טעמא דאין בידו מעות. דמדקתני ואין בידו מעות ש"מ דאם
נקנה בחליפין מיירי שיש לו סודר ואין לו קרקע דהשתא לא הוי
ד) קדושין כח., ה) [ויקרא
רג סעי' א וסעי' ג:
ערטילאי אלא אי מטבע נקנה בחליפין ומיירי שאין לו סודר וגם
היה בידו מעות שם בגורן לא היה אומר לו התנא לעשות כן אלא
יט ב מיי' שם הל' ז
כז], ו) [דף סג:], ז) [לקמן
עה.], ח) [ועי' תוס' ב"ק
צ"ל דמיירי בגורן שאינו שלו אכפל
המעות הללו היה מוסר לחבירו
[ופ"ג מהל' שלוחין
קד: ד"ה אגב], ט) צ"ל
ושותפין הל' ז] סמג שם
ומקנה אותם לו במשיכה: ופריק.
תנא כולי האי והדאמר והא עומד
וחוזר ואומר הרי הן מחוללין על מעות שיש
אמר רבי אסי וכן אמר רבה
טוש"ע שם סעי' ט וסי'
וחבירו זה פודה את המעשר: דהכי
בגורן קתני לאו פרכא היא אלא קכב סעי' א:
בב"ח אמר ר' יוחנן, י) [צ"ל
לי בבית טעמא דאין בידו מעות הא אם יש
יט [ג טוש"ע י"ד סי'
מתני'], כ) [לקמן מז.],
עדיף. שאינה נראית ערמה כל כך
מסיק למילתיה דמיירי דלית ליה
בידו מעות ליקני להו לאידך במשיכה ופריק
❖
ל) [עי' תוס' קדושין כח.
קעג סעי' ו]:
❖
להיפטר מן החומש: דהוה ליה.
קרקע וקשה דלקני ליה המעות
ד"ה כל],
דהכי עדיף דהוה ליה נכרי ואי אמרת מטבע
בהודאה כמו שקנה רב מרי מרבא
חבירו נוכראה לגבי מעשר וקרינן ביה
נקנה בחליפין ניקנו ליה מעות להאיך אגב
ממעשרוה) פרט של אחרים: נקנינהו
על ידי הודאתו של איסור בפרק מי
לעזי רש"י
הגהות מהר"י
סודר ולפרוק דלית ליה סודר ונקנינהו נהליה
נהליה אגב קרקע. יתן לו זה בעל מעשר
שמת
אע"פ שהיינו
(ב"ב דף קמט.)
קונדרי"ר [קונריידי"ר].
לנדא
אגב קרקע דלית ליה קרקע והא עומד בגורן
❖
יודעין שלא היו שלו תחלה וה"ה
קרקע בחזקה ועמהן המעות ומשיחזיק
לקשט, לצייד.
[א] תוס' ד"ה ונקנינהו
קתני בגורן שאינו שלו ואיכפל תנא
זה בקרקע יהיו המעות קנויות
בבריא מדקננהו רב מרי אע"ג דלא
כו' אברייתא פריך. צ"ל
אלא
ש"מ דאין
הוי בר ירושהח):
אמתניתין פריך: לו בכל מקום שהן דתנן (קדושין דף כו.)
לאשמועינן גברא ערטילאי דלית ליה ולא
❖
רבינו חננאל (המשך)
מטבע נקנה בחליפין. ומ"ד נעשה
נכסים שאין להן אחריות נקנין עם
כלום אלא לאו שמע מינה אין מטבע נקנה
א)א
ליה דקיימ' לן אקני ליה
נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר
חליפין נמי איתותב דמדאינו נקנה
בחליפין שמע מינה ואף רב פפא הדר ביה
מטלטלי אגב מקרקעי גבי
מוסף רש"י
ובחזקה וחבירו זה יאמר הרי פירות
כ"ש שלא נעשה ונטר עד הכא כדי
מטלטלי כלומר כיון שגבה
ב)בכי הא דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי דינרי
הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך
להקשות לתרוייהו ולכך המתין נמי
אגב אסיפא דביתיה.
הקרקע זכה במטלטלין
בי חוזאי אקנינהו לרב שמואל בר אחא אגב
מפתן ביתו, דמחובר
ואין יכול לחזור בו. פי'
דהכי עדיף דהוה ליה נוכראה. והך
עד הכא לומר וכן אמר עולא וכן ט)
לקרקע הוא וכקרקע הוא
תווך שם מקום ומפורש
אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך
קושיא לרב פפא לא מקשינן אלא
אמר ר' אמי אמר רבי יוחנן משום
כך שמעתי, ל"א סיפא
במסכת נדה (ד' לג ע"ב)
וכן אמר עולא אין מטבע נעשה חליפין וכן דהך ברייתא מסייע להו:
אתמוהי קא מתמה אמתני': איכפל
דביתיה סוף בית, הקנה לו
דאזל רב פפא לתווך
י)
אידי ואידי בפרוטטות. פירוש
זוית אחת (ב"ק קד:) סף
ואמר ליכא צורבא מרבנן
תנא כו'. נתעסק התנא וטרח להורות
אמר רבי אסי אין מטבע נעשה חליפין וכן
ביתו מקרקע, כדי שיביאם
הכא דליקבלינהו לאפיה
לנו הלכה בדבר שאינו מצוי שיהיה
שולחני נתן לו פרוטטות ובעל
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אין
לו והיינו הרשאה, ואילו לא
וכו'. מתיב ר' אבא
אקנינהו ניהליה לא הוו יהבי
אדם עומד בגורן ערום אלא לאו
הבית משלם לו פרוטטות דליכא
לעולא דאמר אין מטבע
מטבע נעשה חליפין איתיביה רבי אבא
ליה, דלא ליחייבו באונסא
נעשה חליפין מהא דתני
ש"מ בגורן שאינו שלו אבל סודר יש
עלייהו צורתא ולכך נעשה ונקנה
דאורחא (רשב"ם ב"ב עז:)
לעולא הרי שהיו ג חמריו ופועליו תובעין
בתוספתא הרי שהיו חמריו
לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתן לו
בחליפין וא"ת ולימא שהשולחני נתן
שהקנה לו בסודר קרקע
ופועליו תובעין אותו
אותו בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר מעות
כניסת ביתו ואגבו הקנה
בשוק ואמר לשולחני תן
במתנה שאין המעות נקנין בחליפין:
לו מעות ולא פרוטטות וכן נראה
לו המעות בתורת הרשאה
לי בדינר מעות ואפרנסם
ואפרנסם ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית
ואף רב פפא הדר ביה. ממאי דאמר
שהרי צריך ליתן לפועלים ובעל הבית
המפורשת בב"ק (ע.) אי
ואני אעלה לך יפה דינר
ממעות שיש לי בביתי אם יש לו מעות מותר
מטבע נקנית בחליפין: ואקנינהו לרב
הקנה לו בקנין סודר הפרוטטות
נמי הלך והחזיק הקרקע
וטריסית ממעות שיש לי
והקנה לו המעות כל
בבית יש לו מעות בידו
שמואל. שהיה הולך לשם כדי שיביאם
ואם לאו אסור ואי סלקא דעתך אין מטבע
שבביתו וי"ל דתן לי מעות משמע
מקום שהן (שם קנ:). נפק
מותר אין לו אסור דינר
לו שאילו לא הקנה לו לא היה נותנם
דבנתינה זאת אתחייב לך דינר
נעשה חליפין הויא ליה הלואה ואסור אשתיק
לאפיה. הלך לקראתו. עד
זה זולתי טריסית הוא
וטריסית: ולא תני דינר יפה.
לו מי שהפקדון אצלו שאם יאבדו
תווך. שם מקום, שהיה
דתנינן בתוספתא אוכל
א"ל דלמא אידי ואידי בפרוטטות שנו דליכא
שמח שהביא לו מעותיו
פועל קישות ואפי' בדינר
בדרך יחזור רב פפא ויתבעם לו:
דמשמע דינר טוב וא"ת והיכי ס"ד
עלייהו טבעא ואידי ואידי פירא הוו ומש"ה נקנו
(ב"ק קד:). תווך, מקום
כותבות אפי' בטריסית ואי
אגב אסיפא דביתיה. מפתן ביתו.
דינר טוב והא ממעות שיש לי בביתי
במס' נדה (לד:) וכך שמו,
סלקא דעתך דאין מטבע
בחליפין א"ל אין דיקא נמי דקתני יפה דינר
אלמא מדאצטריך ליה לאקנויינהו אגב
קתני וי"ל דמעות לאו היינו שמו של
ולאשמעינן אתא דמשום
נעשה חליפין הוה ליה
וטריסי' ולא קתני דינר יפה וטריסי' ש"מ רב אשי
קנין זה מסרו לו המעות,
הלואה ואסור ליטול ממנו
קרקע ש"מ אין מטבע נקנה בחליפין:
המטבע אלא כלומר ממטבעות שיש
דכיון דנפק לאפיה שמעינן
טריסית ששוה יתר מדינר
אמר לעולם בדמים ובפרוטטות כיון דאית ליה
עד תווך. שם מקום: וכן אמר עולא.
לי בבית ואית ספרים דלא גרסי
דהביא המעות (רשב"ם ב"ב
שנתן לו דהויא ליה רבית.
נעשה כאומר הלויני עד שיבא בני או עד
עז:) ויש מפרשין חצי הדרך,
האי וכן לעיל קאי אפלוגתא דרב ולוי:
בברייתא ממעות שיש לי בביתי:
ופרקי' בפרוטות שנינו
ג)
נעשה כאומר לו הלויני עד
ומפרשין נמי שלא יחזיק
כלומר תן לי בדינר מעו'.
תובעין אותו. מעות שכרם ומזונותיהם:
שאמצא מפתח ת"ש כל הנעשה דמים באחר
ד)
בהן לעצמו, ולא היא, דכיון
[מעות] הללו פרוטות הן
תן לי בדינר מעות. תן לי פרוטות
שיבא בני או עד שאמצא
דכתב בהרשאה וכל מאן
כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין כל הנעשה
כגון אסימון שאין לו
דמתעני ליה מן דינא קבלתי
המפתח. וא"ת נהי דשרי סאה
מטבע שקונין כדתנן מעות
בשוה דינר והדינר אין עתה בידי
דמים באחר מאי ניהו מטבע ושמע מינה
בין לזכות בין לחובה, מינה
הרעות קונות את היפות
אבל אני אעלה לך עד יום פלוני
בסאה בעד שיבא בני כו' סאה
שמעינן דשליח שוויה, הכי
ואמרינן אין דייקא נמי
מטבע נעשה חליפין
אמר רב יהודה ה"ק
יפה דינר וטריסית. קס"ד דינר יפה
בסאתים כי הכא שנותן לו טריסית
מפרש בב"ק (שם קנ:). כל
מדלא קתני ואני פורע לך
כל
הנעשה דמים באחר.
דינר יפה אלא קתני תן לי
היוצא בהוצאה קאמר וטריסית מעה
יותר אסור והוי רבית גמור וי"ל
כל סוגיא זו עד מו
בדינר מעות ואני אעלה
קטנה: ואפרנסם. אעשה צרכיהם כלומר אסלקם מעלי. כל צורך סיפוק
דהכא אינו נותן לו אותו מטבע עצמו שלקח אלא מין אחר דדמי
ב: כרב ששת מתרץ לה,
לך יפה דינר שמעינן מינה
קרי פרנסה קונדרי"ר בלע"ז: אם יש לו. בביתו אותן מעות שהוא
למקח וממכר וה"ק כמו שמותר סאה בסאה דרך הלואה באומר
נשנית בקדושין כח א-ב,
דהכי אמר ליה תן לי
וראה פירוש רש"י שם
בדינר מעות ואני אעלה
אומר: מותר. קס"ד דכיון דיש לו הוו להו חליפין דהחליף אלו באלו
עד שיבא בני משום דסאה בסאה רבית דרבנן ה"נ דרך מקח
❖
וצרף לכאן.
לך פרוטות יפה דינר
אותן שבביתו באלו ומחמת דוחקו אוזיל גביה לתת לו טריסית
וממכר אפילו סאה בסאתים מותר באומר עד שיבא בני: טריסית. רב אשי אמר
כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין. לרב
יותר. ואין כאן משום רבית שהרי אין כאן שכר המתנה שהרי אין
לעולם כדקתני וכיון דאית
ליה מעות שרי נעשה
ממתין לו כלום שהרי הוא פורעו מיד דמשמשך את מעות השולחני
דאמר כ) בכליו של קונה ה"פ כיון שזכה זה בעל החפץ במטבע
רבינו חננאל
כאומר לו עד שיבא בני או
נקנה לו הדינר שבביתו בכל מקום שהוא: ואם לאו אסור. דכיון
נתחייב זה הלוקח באונסי חליפין דכל היכא דאיתיה דיליה הוא
עד שאמצא מפתח דליתה
וחוזר ואומר הרי הן
דאין לו הדינר בביתו אין כאן חליפין אלא כשאר מכר בעלמא
ואי ל"ג זה שני הכי פירושו כיון שזכה זה המוכר במטבע נתחייב איהו
אגר נטר לי' וכל כי האי
מחוללין על מעות שיש
ב) גוונא יד ביד שרי
לי בבית ואי אמרת מטבע
שהוא מתחייב לו הדינר לאותו זמן וטריסית מוסיף לו בשכר
לשלם ללוקח החפץ שהוא חליפי המטבע וללוי דאמר בכליו של
אע"ג דטפי ליה דכי מקח
נקנה בחליפין ליקננהו
מעותיו שהמתין: ואי אמרת אין מטבע נקנה בחליפין ואין מטבע
מקנה הוי פירושו אפכא דאי גרסינן זה שני הכי קאמר כיון שזכה
וממכר דמי ושרי. ת"ש
לחבריה המעות הללו אגב
נעשה חליפין. אפילו יש לו נמי אין קנוין לו במקום שהם שם ואין
זה הלוקח במטבע נתחייב המוכר ליתן לו חליפין ואי לא גרסינן
מהא דתנן בקידושין פ"א
סודר וליפרוק הפירות של
כל הנעשה דמים באחר
מעשר שני של זה דהכי
זו אלא הלואה ואע"ג דדרך מקח וממכר הוא קי"ל לקמן ו) כללא
זה שני הכי קאמר כיון שזכה הלוקח במטבע נתחייב הוא באונסי
וכו' פי' כל דבר שנעשה
עדיף דהוה ליה נכרי
דרביתא כל אגר נטר ליה אסור אלא לאו שמע מינה מטבע נעשה
החפץ אי נמי ללוי הוי פי' זה כמו לרב וכיון שזכה זה פי' המוכר
דמים לחפץ כגון דינר כסף
ואין חייב חומש לפי
שנעשה דמים לטלית כיון
שהוא קונה מעשר שני
חליפין ונקנה בחליפין דהא הכא תרוייהו מטבע נינהו של שולחני
בהנאה שקבל ממנו הלוקח מטבע והדתנן (לקמן דף ק.) המחליף
שקיבל בעל הטלית את
של חבירו הוא ואינו
נעשה חליפין ושל בעל הבית נקנה בחליפין: אמר ליה. רבי
פרה ללוי הוי פירושו המחליף פרה בהנאת קבלת חמור וכן החליף
הדינר וזכה בו נתחייב בעל
פודה לפי שאינו שלו.
שור בפרה דבסמוך : שמע מינה מטבע נעשה חליפין.
אבא לעולא: דלמא. מצית לתרוצינהו דאידי ואידי בין דשולחני
ואע"ג
ל)
הדינר בטלית שכבר קנאה
ופרקינן דלית ליה סודר
ועמדה ברשותו בזכיית
ולא קרקע. ומתמהינן וכי
בין דבעל הבית: בפרוטטות. מעות של נחושת שהם
דמעות אינם קונות ה"מ סתמא אבל אי מפרש בתורת חליפין קני א"נ
בעל הטלית בדינר ש"מ
יגע התנא לקבוע משנה
עדיין בלא צורה כעין אסימון של כסף: אמר ליה. עולא אין
אפי' בסתמא כיון דמחזיר לו המטבע כדרך להחזיר הסודר קנו
דינר זה שהוא מטבע
על אדם יחף מגולה ראש
החליפין וא"ת והלא יאמר נשרפו חטיך בעלייה י"ל דלא שכיח מילתא
שפיר תרצת לה ודיקא נמי מדקאמר יפה דינר וטריסית דמשמע
נעשה חליפין וקנה בעל
אלא לאו ש"מ אין מטבע
הדינר את הטלית בחליפין.
נקנה בחליפין ש"מ. ואף
אעלה לך מפרוטטות שבבית שוה דינר וטריסית: ולא קתני דינר יפה.
שיקנה המעות דרך חליפין דלא שכיח שיתן המוכר חפצו בחליפין
רב פפא הדר ביה מהאי
דלישתמע דינר של כסף טוב וטבוע: רב אשי אמר לעולם בפרוטטות. היא
מעות שאינם שוות המקח דדרך חליפין שאינם שוים מעות המקח ולא
א) עי' בשטה מקובצת כאן
סברא דרב פפא הוו ליה
כדקאמרת מדקתני יפה דינר ומיהו טעמא לאו משום דנקנה בחליפין
גזור רבנן כדאמר בסמוך גבי החליף דמי שור בפרה ובקנין סודר
דהעתיק ל' רבינו כי היכא דלא
י"ב אלפי זוזי בי חוזאי
לחזק אסיפא דביתא הוא
ואקנינהו לרב שמואל בר
דשכיחא ליכא למיחש שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה דכיון דלא
שאפי' התנה עמו בתורת דמים אין כאן רבית דאגר נטר ליה שאפי' הלואה
דנפק לאפיה דאמר רבא אקני
אחא אגב אסקופה דביתיה
אם יש לו בביתו מותר לתת לו עודף דהוה ליה הלויני עד שיבא בניז): כל
קיבל המוכר המעות טרח ומציל פן יסרב הלוקח ליתן לו המעות:
ליה וכו' גבה מקרקעי גבי
כי אתא נפק רב פפא
הנעשה דמים באחר. משנה היא בקדושין (דף כח.). וקס"ד דה"ק כל הרגיל
מטלטלי ע"כ וע"ש מש"כ על
לאפיה עד תווך כי היכי
ופירי
דברי רבינו בזה:
דליקדו' וליקבלינהו לזוזי
להיות ניתן דמים באחר דהיינו מטבע: כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין. אם נתנה בעלים בתורת חליפין בחליפי שור ופרה כיון שמשך בעל הפרה
ב) נראה דצ"ל דהוי יד ביד
עד דלא ייתי ויחזיק
את המטבע נתחייב בעל המטבע בכל אונסין שיולדו בחליפין מעתה אם מת השור מת לו אע"פ שלא משך כו'. אלמא קנה בחליפין של מטבע:
כו':
בההיא אסקופא א) דאקני
כל