הזהב פרק
רביעי בבא מציעא
נ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אי אמרת בשלמא פחות משתות לרבנן בכדי שיראה כו'. מעיקרא
שוה שש בחמש. שתות מקח. שוה חמש בשש שתות מעות: לאלתר
סד א מיי' פי"ב מהל'
א) עיין בסוף המסכת [דף
הויא מחילה. אפי' יחזור לאלתר: ואם תמצא לומר בכדי שיראה
שמחו בר' טרפון משום דשתות לרבנן ידו על העליונה ויתר
קכ:] פירושים על דיבור תו'
מכירה הל' ג סמג
הזה, ב) מכאן ועד לא
עשין פב טוש"ע ח"מ סי'
לתגר או לקרובו מאי איכא כו'. ואם באת לומר דודאי פשיטא
משתות נמי יכול לחזור בו בכדי שיראה (א) ולר' טרפון כל פחות
❖
דקדק הוא גליון תו'
רכז סעי' ג וסעי' ו:
דלאלתר הויא מחילה דאי בכדי שיראה מאי איכא בין שתות כו':
משליש קנה בע"כ ותגרי לוד לא היו חפצים שיתבטל המקח וכ"ש
ובמקום דלפי זה לא פירשנו
איכא דאילו שתות. קתני מתני' מי
אי בטול מקח לרבנן לעולם חוזר
צ"ל דלפירוש זה. מהר"ם,
ג) ס"א לא הויא, ד) צ"ל לא
שהוטל עליו ידו על העליונה רצה
דניחא להו טפי בר' טרפון דלאחר
רבינו חננאל
שוה שש בחמש מי נתאנה מוכר יד מוכר על
❖
אתי שפיר. רש"א,
חוזר בו: ואילו פחות משתות. אם
כדי שיראה הוי לדידיה מחילה וכי
העליונה רצה אומר לו תן לי מקחי או תן לי
איבעיא להו פחות משתות
אמר להו כל היום חזרו דניחא להו
חזר בתוך כדי שיראה לתגר או
לרבנן לאלתר הויא מחילה
מה שאוניתני איבעיא להו פחות משתות
או בכדי שיראה לתגר או
לקרובו קנה ומחזיר לו אונאה: חזרו
הגהות הב"ח
בדרבנן דאמרי בפחות משתות ושתות
לרבנן אלאלתר הויא מחילה או בכדי שיראה
לקרובו. ת"ש הורה ר'
לדברי חכמים. גבי תגרי לוד במתני':
ויתר על שתות הוי מחילה לאחר
(א) תוס' ד"ה אי אמרת
טרפון בלוד האונאה ח'
לתגר או לקרובו ואם תמצי לומר בכדי
וכו' בכדי שיראה לרבנן
כסף מכ"ד לסלע שליש
סברוה. רבנן דבי מדרשא דבעו
כדי שיראה ולר' טרפון עד לאחר
ולר' טרפון: (ב) בא"ד
למקח ושמחו תגרי לוד
שיראה לתגר או לקרובו מאי איכא בין שתות
למיפשט מינה בעיין: פחות משליש
כל היום ואי משום דלרבנן הוי שתות
נראה דגרס דאבעיא
להו
אמר להם כל היום וחזרו
לפחות משתות איכא דאילו שתות ידו על
לרבי טרפון. לאו אונאה היא אלא
ויתר על שתות חזרה בכדי שיראה
וכו' דקאי. נ"ב פי'
ולא
לדברי חכמים א) ש"מ
גרסינן איבעיא להו
כו'
דפחות משתות לרבנן
כפחות משתות לרבנן: אי אמרת
העליונה רצה חוזר רצה קונה ומחזיר אונאה
ולרבי טרפון קנה בע"כ נוח להם
בלא דל"ת:
כדי שיראה לתגר או
בשלמא. מחילה דרבנן בכדי שיראה
שתהא חזרה בכדי שיראה ואם לא
ואילו פחות משתות קנה ומחזיר אונאה מאי
לקרובו וכן פחות משליש
בא תוך כדי שיראה תהא מחילה
הוא כי אמר להו ר' טרפון במחילה
לר' טרפון כל היום
תא שמע חזרו לדברי חכמים סברוה פחות
וכיון ששמעו כל היום
ממה שקנה בע"כ ויחזיר לו אונאה
דידיה כל היום דהיינו מפרוטה ועד
משליש לר' טרפון כפחות משתות לרבנן דמי
חזרו לדברי חכמים קס"ד
שליש: משום הכי חזרו. מעיקרא
כל היום ומיהו אי בטול מקח לרבנן
דפחות משליש לר' טרפון
אי אמרת בשלמא פחות משתות לרבנן
לעולם חוזר לא חזרו אלא משום
שמחו דשתות ויתר על שתות עד
כפחות משתות לרבנן ואין
בכדי שיראה לתגר או לקרובו ולרבי טרפון
ביניהן חלוקה אלא שהן
פחות משתות ושתות אע"ג דביתר
שליש לרבנן הויא חזרה בתוך כדי
בכדי שיראה לתגר והוא
כל היום משום הכי
חזרו אלא אי אמרת
משתות ניחא להו בר' טרפון דקנה
שיראה ואם רצה לחזור מן המקח
אמר כל היום ולפיכך
פחות משתות
לרבנן
לאלתר הויא מחילה
בע"כ ולאחר כל היום הויא מחילה
חוזר וחשיב ליה איהו מחילה וקנה
חזרו לדברי חכמים דאמרי
כדי שיראה לתגר אלא אי
ולרבנן לעולם חוזר מ"מ ברווחא
ומחזיר אונאה וכי אמר להו
ולרבי
אמרת לרבנן פחות משתות
דפחות משתות ושתות ניחא להו טפי
כל היום מפסיד להו טובא דפחות
הויא מחילה לאלתר וכן
דבטול מקח לא שכיחא כולי האי ואפי' שכיחא יותר מרויחים בשתות
משתות או שתות דלרבנן בכדי
שיראה משוי ליה איהו
לר' טרפון פחות משליש
לאלתר הויא מחילה
ופחות משתות שהוא מחילה לאחר כדי שיראה ולר' טרפון עד
כל היום וצריכין להחזיר אונאה. ואי משום דלרבנן הויא
(אמרו) [אמאי] חזרו
לאחר כל היום ממה שמפסידין ביתר משתות דריוח מועט הוא
שתות ויתר על שתות חזרה ולדידיה קנה ומחזיר אונאה נוח
לרבנן בדר' טרפון טפי
בין קנה ומחזיר אונאה לחזרה והא דלאחר כל היום הוי לר' טרפון
להם שתהא חזרה בתוך כדי שיראה ואם לא בא בכדי שיראה
א) נראה דהלשון מסורס בכאן
מחילה ולרבנן לעולם חוזר ליכא נפקותא נמי כל כך דרוב פעמים
הויא מחילה מקנה ומחזיר אונאה והיה לו שהות כל היום:
וכצ"ל קס"ד דפחות משליש
מי שחוזר חוזר בו ביום ומי שאינו חוזר בכל היום אינו חוזר לעולם
ולרבי
וכו' והוא אמר כל היום וש"מ
דפחות משתות וכו' חזרו
אלא אי אמרת לאלתר הויא מחילה אמאי חזרו הא בדר' טרפון ניחא להו טפי דהא כל היום דר"ט בשליש הוא דקאמר ואע"ג דאי בטול מקח
לדברי חכמים אלא אי אמרת
לרבנן בכדי שיראה ניחא להו בשליש ויתר משליש בדרבנן טפי דלרבנן לאחר שיראה הויא מחילה ולר"ט עד לאחר כל היום הא ודאי לא
לרבנן וכו'.
שכיח כלל ויזהרו מאונאת שליש ויהיה הכל מחילה לאלתר מי סברת כו' לא משתות ועד שליש פירוש ושתות בכלל כשתות עצמה לרבנן
דמי ואין חולק על חכמים אלא דבטול מקח דידהו משוי ליה אונאה אי הכי דרבי טרפון אבטול מקח לחודיה פליג במאי שמחו
מעיקרא תפשוט מדשמחו דלרבנן לעולם חוזר ולהכי שמחו דלר' טרפון הויא מחילה לאחר כדי שיראה ובשתות ופחות משתות הם שוים
וכי אמר להו כל היום חזרו דשתות הויא מחילה בכדי שיראה לרבנן ולר' טרפון לאחר כל היום גם ביתר משתות נמי ניחא להו בדרבנן
דשניהם כחם שוה לחזור ולר' טרפון ידו על העליונה כדין שתות ואע"ג דלרבנן לעולם חוזר ולר' טרפון כל היום ותו לא ליכא נפקותא
בין חזרה דכל היום ולעולם דאי ס"ד בכדי שיראה במאי שמחו הלא לכ"ע פחות משתות מחילה לאלתר ושתות ויתר משתות לכ"ע
מחילה לאחר שיראה ואדרבה בדרבנן ניחא להו טפי דאמרי ביתר על שתות שניהם חוזרים מר' טרפון דאמר ידו על העליונה ומשני
שמחו בשתות עצמה פירוש לא נאמר דשתות עצמה הויא אונאה לר' טרפון כמו לרבנן כדאמר עד השתא אלא משתות ואילך לרבי
טרפון כשתות לרבנן אבל שתות עצמה לר' טרפון הויא כפחות משתות והויא מחילה לאלתר ולכך שמחו דלרבנן בכדי שיראה וגם ידו
על העליונה וזה הריוח ניחא להו טפי מריוח דיתר על שתות דשניהם חוזרים לרבנן ולר' טרפון ידו על העליונה וכי אמר כל היום
חזרו דריוח של יתר משתות דהויא מחילה בכדי שיראה ולר' טרפון אחר כל היום ניחא להו טפי מריוח דשתות עצמה דהוי מחילה
לאלתר לר' טרפון לפי שהוא דבר מצומצם ולפי שיטה זו נראה דגרס א) דאיבעיא להו (ב) דקאי אמסקנא דאוקימנא משתות עד שליש לר'
טרפון כשתות עצמה לרבנן ושתות עצמה כפחות משתות וקא מבעיא ליה בטול מקח לעולם חוזר או בכדי שיראה ת"ש חזרו אי אמרת
בשלמא בטול מקח בכדי שיראה להכי חזרו דמעיקרא שמחו משום שתות עצמה דהויא לר' טרפון מחילה לאלתר וכי אמר כל היום
חזרו משום יותר משתות דהויא מחילה לרבנן לאחר כדי שיראה כדמפרש בשמחו משום שתות עצמה אלא אי אמרת בטול מקח לעולם
חוזר אמאי חזרו הלא שתות לר' טרפון מחילה לאלתר וגם יותר משתות מחילה לאחר כל היום ולרבנן לעולם חוזר ורש"י פי' דכי
אמר בטול מקח לעולם חוזר שתות עצמה הוי אונאה לר' טרפון כמו לרבנן ואפ"ה פריך אמאי חזרו כדפרש"י ודוחק דלעיל כי אמר
דבטול מקח לרבנן לעולם חוזר הוה ניחא ליה חזרו לכן נראה כדפרישי' ומשני בטול מקח לא שכיח פירוש שתות עצמה דאמר לר'
טרפון דהויא כפחות משתות שנויא דחיקא היא אלא שתות ויתר משתות כשתות עצמה לרבנן ולכך מעיקרא שמחו משום יתר משתות
דלר' טרפון הויא מחילה לאלתר לאחר כדי שיראה ולרבנן לעולם חוזר וכי אמר כל היום חזרו משום שתות עצמה דלר' טרפון כל
היום ולרבנן בכדי שיראה וביתר משתות נמי לרבנן שניהם חוזרים ולר' טרפון ידו על העליונה ואע"ג דלרבנן לעולם חוזר ולר' טרפון כל היום
ותו לא בטול מקח לא שכיח ואפי' שכיח אין נפקותא בין חזרה דכל היום ולעולם כן נראה הסוגיא לפי שיטת רש"י וקשה דמעיקרא כי אמר מי
סברת כו' הוי שתות לר' טרפון כמו לרבנן וכי אמר שמחו בשתות עצמה חוזר מסברתו וסובר דשתות לר' טרפון כפחות משתות וכן סוברת
בעיא שניה ובמסקנא כי משני בטול מקח לא שכיח חוזר לסברתו הראשונה דשתות לר' טרפון כמו לרבנן והיה לו לגמרא לפרש מי סברת
שתות לר' טרפון כמו לרבנן לא שתות כפחות משתות לכן נראה דמעיקרא נמי כי אמר מי סברת כו' הוי פירוש משתות עד שליש ולא שתות
עצמה כשתות לרבנן אבל שתות הויא מחילה לאלתר ולא חשש הגמ' לפרש דכיון דמה שהוא בטול מקח לרבנן עד שליש הויא אונאה לר'
טרפון סברא הוא דאין לו אונאה אלא דוקא במקום בטול מקח לרבנן ולא בשתות א"ה במאי שמחו תפשוט דבטול מקח לעולם חוזר
ולהכי שמחו מעיקרא דשתות הויא מחילה לאלתר לר' טרפון ויתר משתות מחילה לאחר כדי שיראה ולרבנן שתות בכדי שיראה ויתר משתות
לעולם חוזר וכי אמר כל היום חזרו דשתות עצמה דהויא מחילה לאלתר לר' טרפון דבר מצומצם הוא ולא שכיח ויתר משתות דלרבנן
לעולם חוזר ולר' טרפון כל היום ותו לא אין נפקותא בין חזרה דכל היום ולעולם וניחא להו בדרבנן דאמרו ביתר על שתות שניהם כחם
שוה לחזור מדר' טרפון דאמר ידו על העליונה דאי בטול מקח בכדי שיראה במאי שמחו הלא ביתר משתות ניחא להו בדרבנן טפי דאמרו
שניהם חוזרים מדר' טרפון דאמר ידו על העליונה דבשתות עצמה שהוא דבר מצומצם אין ריוח כל כך במה שהוא מחילה לאלתר לר' טרפון
ומשני שמחו בשתות עצמה דהויא מחילה לאלתר לר' טרפון ובהא ניחא להו טפי אע"ג דדבר מצומצם הוא מריוח דיתר על שתות דשניהם
חוזרים לרבנן איבעיא להו בטול מקח לרבנן לעולם חוזר ת"ש חזרו לדברי חכמים והשתא סבר דפחות משליש לר' טרפון כפחות משתות
לרבנן וסבר נמי דפחות משתות לרבנן ופחות משליש לר' טרפון בכדי שיראה ולא הויא מחילה לאלתר דהכי משמע ליה פשטא דמתני' טפי
ב) ועוד אי משתות ועד שליש לר' טרפון ג) הויא אונאה ד) אתי שפיר שמחו וחזרו בין אי בטול מקח לרבנן לעולם חוזר בין בכדי
שיראה כדאמר לעיל ומשום קושיא זו דחק לפרש בקונט' דמעיקרא דקאמר משתות ועד שליש לר' טרפון כו' ושתות בכלל דלפי זה לא פירשנו
המשנה אלא את"ל בטול מקח בכדי שיראה אבל אם לעולם חוזר לפי זה לא דקדק אמאי חזרו ולהכי פשיט שפיר ממתניתין אי
אמרת בשלמא בטול מקח בכדי שיראה להכי חזרו ומעיקרא שמחו דשתות ויתר משתות עד שליש קנה המקח לר' טרפון ולרבנן
יכול לחזור בו וכי אמר כל היום חזרו
דלר' טרפון עד שליש
לא הויא מחילה עד לאחר כל היום
ולרבנן עד לאחר כדי שיראה אלא אי
בטול