השותפין פרק ראשון בבא
בתרא
ז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שוף
אכריסך. פ"ה שחה קומתך ולר"י נראה
שוף
אכריסך. שחה
קומתך עד כריסך: כשורי.
קורות העלייה:
שוף לשון
שפשוף
מב א ב ג ד מיי' פ"ד
א) נ"א מצינן דאיטרח,
בוקי
ב) ס"א דרבא, ג) לקמן צח:,
מהל' שכנים הל' ו ז
סריקי. אנשים רקים מתרגמינן
אבל אתנו אהדדי. כשחלקו אם תשפל עלייה (ו) יסתרוהו הבית ויבנוהו:
שמתחכך בארץ:
ד) ס"א רבא, ה) [לקמן קנא:
סמג עשין פב טוש"ע ח"מ
היינו
הך. וא"ת והא אשמעינן
עד כמה. תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות: כאותה
גוברין סריקין (שופטים יא):
ע"ז לז: חולין נ.], ו) נ"א
סימן קסד סעיף ב ועיין
מצינן דאיטרח, ז) [עי'
בהג"ה:
ששנינו. בהמוכר פירות המקבל עליו
בהאי עובדא דחדתא אעתיקא לא קאי דלא שמעינן מההיא
מחבירו לבנות לו בית עושה
מג ה ו מיי' שם פ"ז הלכה
מ"ש בב"ק פה. על הגליון],
דלעיל ולעיל איצטריך כדאמרינן
רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין
ח) ב"מ קד., ט) צ"ל נהי ועי'
ט סמג עשין פב טוש"ע
רש"ש, י) [אינדרונא וכן
וה"מ דלא מטו כשורי למטה מי' וכו'
ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו
ח"מ סי' קנד סעיף יג:
א"ל (א) איסתריה אנא
ואבנייה אמר לית לי
❖
מד ז טוש"ע שם וסימן
בסמוך],
עשרים וגבהו שלשים: איסוריתא.
וי"ל דמילתא דפשיטא היא דחדא
דוכתא למידר בה א"ל אנא אוגר לך דוכתא
קסד סעיף ב:
חבילות קנים ארוכין: והדר. מחזיר
מה ח ט מיי' שם הל' י
חדתא וכולה עתיקא לא קאי ומשום
א"ל לא טרחנא לא קא מתדר לי שוף
א)
(ב)
סמג שם טוש"ע ח"מ
גליון הש"ס
עצמו לכל צדדין: סכרנא לך הכא.
הא לא הוה צריך לאתויי האי עובדא:
אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק אמר רב
סי' קנד סעיף כז:
אספלידא.
אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט
פרש"י טרקלין
מו י מיי' פכ"ד מהל'
גמרא היינו הך. עי'
חמא בדינא קא מעכב והני מילי דלא מטו
א
ריטב"א שבועות דף לו ע"א
מכירה הל' י סמג שם
ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה
יפה ובערוך פירש מערה כדמתרגם
❖
ד"ה תרתי למ"ל:
טוש"ע ח"מ סי' קעג סעיף
כשורי למטה מעשרה באבל מטו כשורי למטה
כתליך חלונות אחרים שיאירו (ז)
(תהלים נג) מפני שאול במערה
ד:
מז כ מיי' פ"ז מהלכות
מעשרה מצי א"ל למטה מי' רשותא דידי הוא
בביתך: קמרעת לאשיתאי. כשתפתח
באספלידא ואור"י דאספלידא דהכא
שכנים הל' י סמג עשין
הגהות הב"ח
ולא משעבד לך וה"מ דלא אתנו גבי הדדי
בה חלונות תנוע החומה מחמת
א"א להיות מערה מדקאמר ט)נמי דעלו
פב טוש"ע ח"מ סי' קנד
(א) גמ' א"ל אבנייה אנא
המכה: סתרנא לך. הכותל מראש
סעיף כז:
להדדי בכשורי והודרי ובמערה ליכא
ג אבל אתנו גבי הדדי סתרי ובנו וכי אתנו
מח ל מיי' פכ"ח מהל'
אמר ליה לית לי דוכתא כצ"ל
גובהו עד שיגיע למקום החלונות
כשורי והודרי ועוד מדקאמר מעיקרא
בהדי הדדי עד כמה אמרו רבנן קמיה
ותיבת איסתריה נמחק:
מכירה הל' יד סמג
שאעשה לך: לא קיימא. שאין טיט
אספלידא והשתא אידרונא ובמערה
(ב) שם לא טרחנא א"ל לא
עשין פב טוש"ע ח"מ סי'
י)
דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן
ב)
קא מתדר לי א"ל שוף
ריח סעיף יז:
החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש
ליכא אורה כלל ומפרש ר"י דאספלידא
מט מ נ מיי' שם הל' יד
אכריסך ועול: (ג) שם אמר
דאמר משמיה דר"נ כאותה ששנינו ג) רומו
❖
כבר: דאע"ג דקא משתמש בה בציבי
דהכא הוי אכסדרה שיש בה אורה
ר"נ כדדיירי כצ"ל ותיבת כי
טוש"ע שם סעיף יח:
כחצי ארכו וכחצי רחבו אמר להו רבה
נמחק: (ד) שם אלא תיבנא
ד)
ותיבני. ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי
גדולה שפרוצה ברוח אחד כדאמרינן
וציבי בעלמא כצ"ל ותיבת ובי
לאו אמינא לכו לא תיתלו ביה בוקי סריקי
א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים
בלא יחפור (לקמן דף כה.) עולם דומה
ה)
נמחק: (ה) שם משוית לי
רבינו גרשום (המשך)
אינדרונא: (ו) רש"י ד"ה
ברב נחמן הכי אמר ר"נ (ג) כי דדיירי אינשי
והתבן: אספלידא. טרקלין יפה:
לאכסדרה וכו' וכן מוכח בהקומץ רבה
אבל וכו' יסתרו הבית:
לך מחדש: דינא אמר ליה.
תרביצא. גינה שבצד הטרקלין שהיתה
(מנחות דף לג: ושם ד"ה אספלידא) דאמר
וכמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כי
(ז) ד"ה סכרנא וכו' שיאירו
ד
דלא מצי למיטרח לפנות
לך בביתך: (ח) ד"ה והשת'
מאירה לתוכו: בדנפשאי אנא בנינא.
אביי חזינא להו לאספלידי דבי מר דאית
ביתו: היינו הך. דקאמר
היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר ההוא
ה
אינדרונא: (ט) ד"ה שמא
רב חמא בהני בי תרי
בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי
להו פצימי ולית להו מזוזה ופריך
גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה
בעלמא אספלידא שמא כצ"ל
וכו' והא תו למה לי: הא
ותיבת אם נמחק: (י) ד"ה
חזקת אורה של שלש שנים דהשתא
מיתיבי בית שער ואכסדרה ומרפסת
איצטריך למיתני. שאפי'
אמר ליה קא מאפלת עלי א"ל סכרנא לך
א"ל
בית כור לפי חשבון. נ"ב עיין
אלו חלונות שיש לו בהן
חייבין במזוזה: בדידי קבנינא.
הוא דפלגינוהו: ד' אמות. לעבודת
לקמן בפי' רשב"ם ריש פ'
חזקה: בי תבני וציבי.
הכא ועבידנא לך כווי לעיל מאשיתאי א"ל
❖
הכרם שהיו חורשין אותה בשוורים:
פ"ה אתה אין לך עלי חזקת אורה
בית כור:
שאין צריך בהן לאורה כל
קא מרעת ליה לאשיתאי א"ל סתרנא לך
כך אפ"ה לא מצי לכופו
דעלו אהדדי. שנתן בעל הכרם לבעל
של שלש שנים ותימה שהיה יכול
לפנות: אספלידא. חדר
לאשיתך עד דוכתא דכווי ובנינא לה ועבידנא
השדה לבן דמים של עילוי הכרם
להאפילו עליו שלא יהא לו בטרקלין
שלועזין קמערא: תרביצא.
מוסף רש"י
גינה שסמוך לה: אפומא
לך כווי בבנינא לעיל מאשיתאי א"ל אשיתא
הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו:
אורה כלל ועוד דמאי קאמר באוירא
בוקי סריקי. כדים ריקים,
דאספלידא. לפני הפתח:
בשופטני עסקינן. וכי שוטה היה
לא עלו אהדדי פשיטא דעלו נמי
מתתאה עתיקא ומלעיל חדתא לא קיימא
כלומר דברים שאינן טעם
אחד של שדה לבן. שדה
(ע"ז לז: חולין נ.). לתך. חצי
תבואה: יש לו לבעל
שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא
באוירא דבית בלא אורה אינו שוה
אמר ליה סתרנא לה עד לארעא ובנינא לה
כור לפי חשבון סאתים בחצר
הכרם ד' אמות בשדה לבן.
נטל עילוי דמים: והשתא (ח) אידרונא.
כלום ומפרש ר"ת שמאספלידא היה
המשכן, חמשים על חמשים
כמלא צמד בקר וכליו כדי
ועבידנא לך כווי בגוה א"ל חדא אשיתא
❖
חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי
יכול לראות לשדותיו דרך התרביצא
הוי בית סאה (ב"מ קד.).
לחרוש גפניו העומדין על
חדתא בכוליה ביתא עתיקא לא קיימא א"ל
המיצר ששם היו ג) עומדים
עילוי דמים: שמא בעלמא. (ט) אם
ודקאמר מאפלת עילווי היינו שהיה
גפנותיהם בחרישה: שעל
סתרנא לה לכוליה ביתא ובנינא לך כווי
אספלידא שמא ואע"פ שאינו כשאר
מעכבו שלא היה יכול לראות שדותיו
מנת כן חלקו השדות.
רבינו גרשום
בבנינא א"ל לית לי דוכתא למידר בה א"ל
והכי נמי לא יבנה כותלו
אספלידא לא בטיל שמו: בית כור.
וקרי לה נמי אידרונא שלא היה יכול
לא מצינא דאטרח (לבנות)
לאספלידא שלו כדי שלא
אגירנא לך דוכתא א"ל לא טרחנא אמר רב
לפי חשבון (י) סאתים כחצר המשכן:
להביט למרחוק וכן מפרש ההוא
ו)
[לפנות] ביתי: שוף אכריסך
לאפיל עליו: א"ל התם.
מש"ה יש לו לבעל הכרם
עול. כלומר הואיל וגרם
דלקמן אין להם חלונות זה על זה
נהרדעי
חמא בדין קא מעכב $ היינו הך והא תו למה
ו
א)
ד' אמות בשדה לבן משום
מזלך חפור בארץ וכפוף
ומיהו קשיא לר"י דמאי קפריך מאי
לי הא קמ"ל דאע"ג דלא משתמש אלא תיבנא (ד) ובי ציבי בעלמא הנהו בי
בטנך וצא והכנס. דינא
דעלו להדדי שמעלה זה
ז
ח
קאמר ליה דבתוך שלו
בעל הכרם לבעל שדה
שנא מהא דתניא כו' התם ודאי יש
תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אזל
יבנה: לא אמרן דדינא
משדה לבן יותר מחלק שדה
לו ד' אמות לפי שהם צורך לעבודת
קאמר ליה אלא דלא מטו
כרם כדי שיהא לו ד' אמות
ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא א"ל קא מאפלת
הכרם אבל הכא זה לא היה צורך
אבל הכא גבי אספלידא
כשורי. שלא ירדה העליה
עלי א"ל בדידי קא בנינא אמר רב חמא בדין קאמר ליה א"ל רבינא לרב
למטה מי' אז יכול לטעון
לא העלהו יותר בתרביצא
ט
האספלידא מש"ה בדין קאמר ליה
לו דור בדוחק בתוך עשרה:
ומש"ה מצי למימר ליה
אשי מאי שנא מהא דתניא שני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד
י
ונראה לר"י דודאי היה מאפיל עליו
[דלא] אתנו בהדי הדדי.
בדידי קבנינא: א"ל וכי
שלא התנו זה לזה לבנות
בשופטני עסקינן. דלא מעלו
מהן נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ד' אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו
האורה שלא היה בו אורה גדולה
אהדדי כלומר וכי באנשים
אחר נפילה: עד כמה.
א"ל התם דעלו להדדי אבל הכא מאי דלא עלו להדדי וכי בשופטני עסקינן
כאשר צריך לאכסדרה אבל עדיין היה
גבוה יכול לכופו שיסייע
שוטים עסקינן דבלא עלוי
ז)
לו: כאותה ששנינו. בפ'
קרקע נטל זה תרביצא
בו אור גדול והא דאמר ומכנגדן
דהאי שקיל אספלידא והאי שקיל תרביצא ולא עלו להדדי א"ל כ נהי דעלו
המוכר: רומו כחצי ארכו
תחת האספלידא והלא זה
מרחיק ד' אמות שלא יאפיל היינו שלא
וכחצי רחבו. שאם היה
בנוי וזה [אינו] בנוי אלא
להדדי דמי ליבני כשורי והודרי דמי אוירא לא עלו להדדי ולימא ליה מעיקרא
בודאי עלו אהדדי בדמים:
הבית כ' אמה באורך ורוחב
יאפיל לגמרי עד שלא יהא ראוי
אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא אמר רב שימי בר אשי שמא
י' אמה עושה גבוה חצי
כשורי והודרי. ולא עלו
(ה)
להשתמש בו יפה ומש"ה קרי ליה
כ' וחצי י' שהם ט"ו אמה
באוירא ולא נתן לו בקרקע
בעלמא פלג ליה מי לא תניא האומר בית כור עפר אני מוכר לך אע"פ שאינו
ח)ל
אידרונא משום דלגבי אכסדרה
וראיה לדבר מהיכל: לא
יותר ובדין קאמר בדידי
אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי בית כור מ פרדס אני
תיתלו בוקי סריקי. כלומר
קא בנינא: ולימא ליה.
אידרונא היא והשתא נמי אתי שפיר
בעל האספלידא עד האידנא
לא תאמינו בדברים רקים
מוכר לך אע"פ שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי
דלא עלו להדדי באוירא שהוא צורך
הויא לה אספלידא דהויא
הללו מעולם לא אמרן ר'
והוא
נחמן שיבנהו גבוה כזה:
לה נהורא מעליא אבל
דקרו ליה בית
פרדס כרם אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא
האכסדרא:
נ
שיעור אסורייתא דמחוזא
השתא אי בנית אשיתא
כור.
וכגון שהלוקח יודע שיש לו
דמיתקרי כרמא מי דמי התם מצי אמר ליה מוכר ללוקח שמא זביני לך הכא
כדי שיהא יכול לישא
קא מאפלת עלי והוה לי
משאוי על גבו כמשאוי
אדרונא דחשיכה טפי ובהא
קרקע שקרוי בית כור דאל"כ הרי
מצי א"ל אדעתא דהכי פלגי דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן אמרו ליה
טענה מצי מעכב עלויה:
של אנשי מחוזא ויכול
הטעהו ואפי' אם רואה בשעת מכירה
לחזור בריוח בהכי מצי
אמר רב שימי בר אשי
לכופו טפי לא: אשיתא
שמא בעלמא פליג ליה.
שאין שם בית כור יכול לומר סבור הייתי שהיית משלים לי בית כור ואם תאמר ונימא דדמים מודיעים ואם נתן לו דמי בית כור
ב) אגב כוי דחברי'. שהיה
דהשתא נמי שם אספלידא
אפילו קרו ליה בית כור ישלים לו בית כור שלם ויש לומר דמיירי כגון דאוזיל גביה ואינו נותן לו אפילו דמי לתך ואי קרו ליה בית
בונה כותלו כנגד חלון
קרי ליה אע"ג דמאפלא:
מי לא תניא כו'. אע"פ
חבירו שהיה לו חזקה
כור
אפילו אין בו אלא לתך הגיעו ואי לא קרו ליה בית כור חייב לתת לו בית כור שלם אי נמי דלא אוזיל גביה וכגון דנתן לו
לחלון ולא הרחיק ד' אמות:
שאין שם גפנים שתים
דמי לתך והשתא אי לא קרו ליה בית כור היה יכול לומר לוקח אם תרצה לתת לי בית כור שלם ולעמוד במקחך עמוד ואם לאו
מרעית אשיתאי. שתחתור
כנגד שתים ואחת יצא
תחזור לי מעותי אבל אי קרו ליה בית כור הגיעו אע"פ שאין
בו
אלא לתך:
בו חלונות אחרות: סתרנא
זנב (אילנות): דדיירנא ביה
לך. עד חלונות אלו ובנינא
כדדרו ביה אבהתי. כלומר
מר להכי איכוונא למיתב חלק
אספלידא שאהי' דר כשדרו בה אבותי שהיה לה מאור גדול:
א) [אולי צ"ל שוף בארץ ועי' בתוס' ד"ה שוף]: ב) [לפנינו הגי' אחורי כוי דחבריה]: ג) [הלשון צריך תיקון ואולי דצ"ל דאז היו מעמידין גפנותיהם ע"י חרישה]: